יום שישי, 1 בדצמבר 2017

מקום עבודה והפילוסוף עמנואל קאנט

טוב רע ולא חובה 

לאחרונה עזבתי מקום עבודה שנתן לי מקור הכנסה כמעט שש שנים .
בשנתיים האחרונות חשתי חנוק ודי סובל ...לא הטרדה ולא התעללות פיזית . יותר פגיעה באינטיליגנטציה וגניבת קרדיטים .
איך זה קשור לקאנט ? או להתעללות ? 
עוד אגיע לזה ממש עוד דקה או שישים מילים בערך .
יש שיטענו שפגיעה בכבוד או באגו וצורת הפנייה הן התעללות לשמה . לא אכנס לתחום .
זה שמקבל ההצעה לתיקון ויעילות נמצא בפנטאון האגו  כל כך גבוה , עד ש...פולט שדבריך הם דברי הבל . עם נסיון להסותך בכל דרך . 
לפעמים המושא לתיקון לא בנמצא דוקא כשהוא נחוץ .
כאשר נכנסים לכוננות ספיגה ללא יכולת תגובה צומחת תרעומת וחוסר רצון לשיתוף פעולה וזה אחד הגורמים שעוצרים גיבוש ואחוות צוות עובדים . 
כעבור חודשים ספורים מבצעים חלק גדול מההצעה שהוכרזה כחסרת הגיון ובלתי מתאימה לוקחים עליה קרדיט ועוד מנפחים אגו .
חובה להבליג ולסתום את הפה למען ובשם המטרה לטובת הכלל והחברה . כן להמשיך לחפש את המסוק עם המדליות .
כשזה קורה פעם נוספת עם התרעה מפורשת למגמה ולתוצאה  . מתחיל להתבהר האבק שעוטף סביב ..קריא שום דבר לא זז או השתנה רק האויר והאוירה ..אויר-רע .
ברור שיש תחושת תסכול וכעס עצמי. כי נעקצת לא פעם וגנבו ממך ללא הגנות יותר מפעם ..ואתה יצאת פתי ודפוק עוד פעם . נכנס לסחרור מוסרי האם להתריע עוד פעם כי מחובתי להודיע וגם לשמור על מקום עבודתי ..לפעול למטרת הגדלת רווחתו של המשקיע ..המנכ"ל . פועל יוצא מתוך כך הוא מדליה ופרס עם ביטחון תעסוקתי .
משך שנתיים עד שלב השימוע .שבו רואים את אופק השיפוע .
באופק מתוך מבטי אליו מציץ ולא מצייץ או שולח הודעה , מר עמנואל . אנחנו מכירים מהעממי ...ככה שלום שלום .
עמנואל מזכיר לי שאין לי מה לכעוס או לרתוח כי האגו והזכות לטעות היא של בעל השימוע וגנבי הרעיונות . אם זכותם לטעות חובה עלי שלא להפריע . ומה עם החובה שלי לשמור על שפיותי והביטחון הכלכלי שלי  ??. 
זה לא כתוב אצלי בספר החוקים ! כך עונה עמנואל . מוסיף ..עליך לעשות את הטוב ביותר רק כדי שלא להפריע ולא לעורר מהומה שתפריע למנהיג הדרך (האומה הקבוצה ...היחידה הכלכלית) .
מה עם הדרך שלי ..אדון עמנואל ? 
ללא מוצא ! או יותר נכון ללא מוצא מכובד ! כך עמנואל .
הקרב הוא לא על השלט של הממיר . זה מצב שמציג אסון שלא עושה סימנים של בושש לבוא ! איפה זכות ההגנה שלי או חוסר הפגיעה בי ברצונותי בזמני ובכישורי ?
תשאל אותי שאלות אחרות בבקשה כדי שלא תפגע בזכותי שלא לענות ! זה עמנואל .
עמנואל טיפוס מיוחד זרק לי את ספר החוקים שלו של החובה שלא להפריע ואת הזכות שלא לעזור . 
אמרתי לו קאנט הנערץ, איפה בספר החובה שלי שלא לעזור ? את מי היא פוגשת ? איזו חבילה של נחמדות שאותי הורסת ?
למה התכוון המשורר שאל עמנואל בהתרסה ?
מה לעשות שהחובה שלי מתנגשת בחובה שלי ? שאלתי בתמימות .
אז ענה ...דרך ללא מוצא ידידי דרך ללא מוצא ! 
אולי תעשה פניית פרסה כדי שתוכל להכנס ...לדרך ללא מוצא אחרת ? מה אתה אומר ?
מעדיף ספראלה אחרת עם חילוץ מוטס (יחידת חילוץ ממסוק ) .כך עניתי במרירות .
אל תהיה כזה שפוף כל בעלי הזכויות שואפים לחובתן . ניחם אותי הברנש .
למה כוונתך מר קאנט ?
אם לא השכיל להשתמש בכישורך והעדיף את האגו . אנא אל תפריע לו להשאר לבדו עם האגו שלו כך שיוכל לאכול את עצמו וישאר שבע מתוך זכותו וחובתו וכך לא תתנגש זכות בזכות וחובה בחובה .
עמנואל זה מעט כבד עליי . 
לא מוצא שם קרקע  שבסיסה הפחתת ההתנגשות בין זכות לזכות בין חובה לחובה .
לפחות אתה מודה שאין מושלם במגע בין חובה לחובה . כך אמר ונעלם עמנואל . 
מי יתן ויהה עימנו האל 



יום ראשון, 19 בנובמבר 2017

עוד שטות שלמדתי מאבא - טופוגרפיה

להתיחס למצב נתון .

סיפור קצר 
לפני שבועיים או פחות , יצאתי לחצי נופש בים המלח . אזור המלונות .
ההגעה ברכב פרטי . יש רכב יפני משנת 98 על הכביש . זוגתי שתחייה הודיע לי מראש שאני מחביא את הרכב כשמגיעים לחנייה מרוב בושה שכולם מגיעים עם רכבים חדישים וחלקם מפוארים .
הרכב הזה משרת את המשפחה שלי מימי רוקותי ועד היום . זה 19 שנה שלא הולכות לשום מקום . 
כן המנוע חלש יותר יש בעיה של התחממות יתר בעליות ...אולי אובדן מים ויתכנות עצירה באמצע העליה . 
הכל אפשרי . גם החיובי וגם השלילי . רכב בטיחותי מטופל ובדוק .
הסיפור הוא לא על הרכב ואומנות התחזוקה .
המטרה היתה להגיע בזמן ובשלום ולחזור בזמן לשלום ללא תקלות או עצירות מיוחדות .
מסלול הנסיעה שבחרתי היה ארוך ולכאורה מיותר מהדרך המקובלת והמומלצת תל אביב לערד ומשם לירידות .
התמזל מזלי והתברכתי באישה מפרגנת (עד גבול מסוים בו הופכת לנירגנת ) .
ידעתי שאני מאריך את הדרך כדי לפגוש את דימונה ללא סימונה  ומשם לצומת ערבה דרך ירידות סדום . אז מה !!
שרפתי חצי שעה יותר  . היה נחמד רגוע וטוב . במלון התגאו שהאפליקצייה נתנה להם את הדרך אני התגאתי שאבא שלי לימד אותי לקרוא מפה ועוד דרך . כן ,אדם שונה ומשונה אנוכי . 
אחד אחר אמר לי שטוב שלא באתי מהדרך הקצרה כי כל הדרך בשיפוצים ולא כל כך נעימה . אמרתי נעימה או לא נעימה כרגע אני מודאג לגבי העלייה חזרה הביתה .
בחזרה החלטתי שוב להאריך את הדרך .התרוץ המרכזי שלי ...היה לי מורה לטופוגרפי שלימד אותי לקרוא מפה . לאישתי פירטתי את העיניין ...ים המלח נמצא בגובה מינוס ארבע מאות מתחת לפני הים . דימונה והסביבה לאחר העליות בערך מאה מאה חמישים . ערד היא מעל חמש מאות אני חושב . אין מה להשוות במאמץ ...אלף מול חמש מאות  עם עליות ..
צדקתי ! הרכב עלה ללא בעיה של חמום יתר . העליות היו קצרות יותר ...אז משכתי עוד חצי שעה נסיעה . אז אני בבית בכיף ללא בעייה ובזמן המתוכנן שלי !

אמרו חכמינו ז"ל
הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה .
עדיף על השבתה על הר במדבר .
הסיפור הוא לא רק על טופוגרפיה ובחירה בין שתי דרכים ..זו טופוגרפיה נפשית . להתיחס למה שיש אצלי להבין שהמילה אפשרי ויש אפשרות שזה יצליח זו לא רק סיסמה .
מי ילמד אותך טופוגרפיה נפשית ? רק אתה בעצמך . רק עצמך .
אז מה אם האפליקציה של כולם טוענת אחרת ? למה היא מתיחסת ?
טכנית לקצר ביותר למהיר ביותר .
זה שבדרך שלך מעטים אם בכלל בוחרים זה אומר שיקח טיפה יותר זמן אבל יהיה לך יותר מקום ומרחב  כך שתוכל להגשים מטרה .
קח את הזמן ..לא יהיו מחיאות כפיים אבל יש סיכוי טוב שתחייך בכיף .
בהצלחה .

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .SEXUAL ABUSE: מס ערך מוסף ומחק

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .SEXUAL ABUSE: מס ערך מוסף ומחק: סיפור קטן בהשקעה עצמית . חינוך בא מהבית . ידעתי עוד בגיל צעיר שזו לא חכמה גדולה להכנס למצב של הולדת צאצאים . אבל לחנכם ולהכשירם לדרכי ...

מס ערך מוסף ומחק

סיפור קטן בהשקעה עצמית .

חינוך בא מהבית .
ידעתי עוד בגיל צעיר שזו לא חכמה גדולה להכנס למצב של הולדת צאצאים . אבל לחנכם ולהכשירם לדרכי הזהב , זה סיפור עם הרבה תוספות . 
אין לי תלונות על מה שקיבלתי . יש לי דרישות גבוהות מעצמי להעניק ולהכשיר . בקיצור לחפור בנחמדות בתקווה ששאריות יתישבו בקרקעית .

מעשה שהיה כך היה .

לאחרונה בתוך עשרת ימי התשובה קיבלתי מסרים מאוד לא נחמדים על התרופפות משמעת עצמית של הגיברת בת ה -13.
עוד לא בת 13 אבל מתקרבת .
אנחנו צריכים לדבר ! כך נאמתי לה .
אנא בחרי יום בשבוע הקרוב עד יום רביעי .
טוב אבא ...
הפתעה ! לא בחרה ולא הזיזה את עצמה למרות תזכורת .
אז קבעתי לה בבוקר ערב כיפור שיחה ..רק שתבחר שעה ומקום . 
היא בחרה שעה והיתה מאוד חסכונית בחדר של אחיה .(חבל כי תכננתי להוציא אותה לאיס קפה )
התחלנו לדבר ...לא פוחדת ממני . אצלי לא מתקיים הפחד והשררה . יש לי בפה טילים חודרי שריון ישר למוח לא צריך מחסום פחד .
הסברתי לה על מה הנושא ועוד משהוא קטן .
משמעות החשיבות לבניית הרגלים להשקעה עצמית כדי לתת לה ערך מוסף כדי שבתחרות עם הכולנו שווים לכאורה יהיה לה יתרון יחסי (אביב העמים ..הכלכלן אדם סמיט בפעולה ) .
זה שהיא שונאת בית ספר זה בסדר רק שאין לה סיכוי לנצח אותי .כי אני יותר וגם יותר שנים ...כוח הטבע הכרונולוגי .
לשנוא בית ספר זה לא אומר לא ללמוד או להיות רע לעצמך ולא להשקיע .
ההשקעה הכי טובה היא עכשיו והמקום הכי טוב הוא בעצמך . אחר כך זה כבר הרגל והשרשה שמעצימה את עצמה ללא מאמץ מיותר . את האנרגיה בלא לאהוב את מערכת הלימודים שבבית הספר אפשר להמיר לערך מוסף .
את יודעת מה זה ערך מוסף ?
לא !
את יודעת מה זה נותן ?
לא יודעת !
מקשיבה ...אני מסביר . בסדר ?
בסדר .
כשאת הולכת בעיר בין החנויות של המוצרים הבזולים ובשקל כולם מוכרים אותו הדבר נכון ?
נכון !
כמה חנוית כאלה את מכירה וכמה סגרו ולא קימות יותר ?
שתיים נסגרו . עונה . אבל לא כל המוצרים בשקל . עונה בתחכום .
נכון ! איזו יחודיות היתה להן ? הן היו חנוית כמו כולן עם מוצרים זהים או דומים .
גם את שתתמודדי על תפקיד ואחריות , אם תהיי כמו כולם וכולן, הסיכוי שלך להיבחר הוא נמוך יותר !! 
שתקתי לכמה שניות . נפלו עניי על מחק משומש של בכורי . המשכתי בחפירה . נניח שהמחק הזה עולה שני שח  . הוא פשוט ונמכר בכל החנויות באותו המחיר . נכון ?
נכון ! עונה .
נניח שהיה על המחק ציור של דגל ישראל ,על צד אחד או, כל הצדדים ..מוטבע עליו בצורה טובה . היית קונה אותו בשני שקלים וחצי ?
כן הייתי קונה ...ענתה ללא היסוס .
אם הייתי אומר לך שהמחיר של המחק הרגיל החלק והפשוט  בייצור עד החנות הוא שקל שמונים ...לך נמכר בשני שח . אבל את יכולה להוסיף בבקשתך לייצור עוד עשר אגורות כדי שיוסיפו צבע אחד כחול של דגל ישראל והיית יכולה לתת אותו תמורת שני שקלים וחצי מה היה קורה ?
הייתי מרויחה ארבעים אגורות .
נכון !
כמה מרויח זה שמוכר את המחק הפשוט ? 
עשרים אגורות נכון ? המשכתי
נכון אבא !  נתתי עוד תוספת של עשר אגורות וקיבלתי ארבעים .
(זאת ילדה בעייתית בחשבון לוח הכפל .לא בצורות ופריסת משולשים)
לא סיבכתי אותה בכך שיכלה לייצר בשקל שמונים ועוד עשר אגורות כך שהיתה עם שישים אגורות . מספיק חפירה .
מה שאת אומרת השקעת עשר קיבלת ארבעים זה פי ארבע ...נכון ??
כן !
אז מה עם ההשקעה שלך בעצמך ? זה הערך המוסף !
את זוכרת שהיית קטנה ואפילו לא ידעת לקרוא אמרת לי בחנות שלא לקנות את הטושים הזולים ..אמרת בפשטות זה לא טוב אבא מתקלקל מהר . לא רוצה את אלה . הטובים עלו יותר אבל היו מתאימים לך כי את מתוך עצמך ידעת שכדאי משהו טוב שלא נהרס מהר . נכון ?
נכון .
אז למה שלא תפתחי את הערך המוסף שלך . את היכולת שלא להיות אחת שמתייבשת מהר . אחת שלא הולכת סתם כמו כולם ?
כמה טוב לנו כשאנחנו בונים איכות ?

בזה סגרתי את הנאום עשיתי בדיקה קצרה ובלעז ...פולאו אפ .
הכל תקין המשך תנועה . היה נחמד ונעים .
מה תיקח איתה ?
מה תיקח אתה \ את ?

יום שבת, 26 באוגוסט 2017

מאיפה אתה יודע ?

סיפור קצר על ידיעה עצמית והסתמכות על טכנולוגיה מובנת מחשב 

שישי חופשי עם ביתי זה מה שהיה לפני שבועיים .
נוסעים ברכבת . דרומה מתל אביב התחנה הבאה שדה התעופה בן גוריון . מערכת הכריזה עובדת . אני נותן ערך מוסף לנסיעה . מספר לנערה , מימין זה בית הספר הולץ משמאל המגרש של בני יהודה שכונת התקוה והשוק .ממולינו מבצבצת אזור . הכרוז מודיע ..תחנת ההגנה . אני אומר לביתי זה לא נכון תחנה הבאה זה לוד . את ההגנה כבר עברנו .
מאיפה אתה יודע ?
עניתי ללא היסוס כי הלכתי פה וגדלתי בסביבה וקרה שחזרתי בלילה את כל הדרך הזו ברגל כי לא היה משהו אחר .
סיפרתי לה שפעם שהיו לוקחים אותי לטיול ברכבת , היינו נוסעים מהתחנה שבהולץ אז נקראה רכבת דרום ונוסעים לתחנת לוד . סיפרתי לה שמבחן אומץ של ילדים היה לרכב באופנים מהבית עד לתחנת הרכבת לקנות בקבוק סודה לחזור איתו הביתה . 
עוד לא סיימתי את הסיפור והכרוז ברכבת סוף סוף תיקן את עצמו . גם באנגלית . התחנה הבאה בן גוריון .
את רואה ? לא תמיד הטכנולוגיה צודקת . יש דברים שבאים מהרגליים . יותר נכון מזיכרון התחושה של  הגוף .
איך זה מתקשר לנושא המרכזי שאני כותב עליו כל הזמן בדרכים עקיפות וחופרות ...??

   פשוט ביותר ! אם יש לך ידיעה או משהו בסיסי ושורשי שום טכנולוגיה אמינה ,ככל שתהיה ,לא תוכל להטות את קו המחשבה . אם מתוך הפנים הבסיסי שלך עברת את זה על הבשר ולא מתוך דיפדוף בתמונות מגאזין ..דבר לא יוכל לטשטש לך ולהעמיד את הספק כמנצח .
תודה 

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

ילדה וקוץ בידה - העצמה נשית ובכלל

העצמה נשית . כמה אני מתחבר לצמד המילים הללו ???
אני מעדיף העצמה וחיזוק דור ההמשך .

יש לי ביקורת על נושה העברת המסר וניהולו בשם ההעצמה הנשית . את בסיסו אתן בסוף סיפור קצר .

ילדה וקוץ עם פינצטה בידה 

סיפור ממש לא קשה . אין דראמה או סבל מיותר פרט לסיבלי הריגעי שנגמר ונסתם .
ביום שבת בבוקר או לקראת הצהריים , כהרגלי בקודש לקחתי את ההולכת על ארבע לסיבוב שרותים בשכונה . 
קיץ ..סנדלים ..גינה ..חיבורים לקוץ או דרדרים לסוגיהם השונים . 
אחד מהם מצא את דרכו לחלק המרכזי המרוחק  של כף הרגל . כך משכתי יום שלם . בערב ניסיתי ללא הצלחה להגיע לפושע ולזירת ההתרחשות ...אך ללא הצלחה רק הרגשתי את הגיבעה שנוצרה .
ביקשתי מביתי נערה כבת 12 שתעשה לי טובה ותראה מה יש לי שם . 
יש לך שערה קטנה שחורה  . קבעה בפסקנות .
אני רוצה שתוציאי לי אותה ...בסדר ? צריך משהו כדי להוציא . אולי פינצטה . מה את אומרת ?
כן ! וקמה לחפש פינצטה . רגע ! יש אצל אימא בחדר ! 
(כאילו זה לא החדר גם שלי ...זה בצד של אימא אז זה אימא )
מצאה !
לקחתי לשטפתי את המכשיר ונתתי לה ביד . הפקרתי את גופי בידי המדע של הפינצטה וילדה בת 12 .
כך במוצאי שבת אדם מבוגר מפקיר את גופתו בידי ילדה מתפתחת . 
לא הספקתי להגיד ג'ק רובינסון ..הקוץ בידי ! קטן וכמו שערה ...הופס נפל .
תחושת הקלה מידית !
שיבחתי אותה על הביצוע ועל כך שעשתה אותי יותר מאושר .
אמרתי ..את ממש מוכשרת איזו עדינות ומומחיות ...את יכולה להיות רופאה או מטפלת !
מה באמת ? שאלה 
כן באמת ! את יכולה להיות רופאה או כל דבר שאת אוהבת ורוצה . את ממש מוכשרת וזריזה . כל הכבוד !
למחרת היום כשחזרתי מהעבודה שיבחתי אותה בשנית ואמרתי שבזכותה היה לי קל היום בעבודה . 
חיבוק ושמחה היתה סביבינו .

הסיפור הוא לא הקוץ אלא חיזוק ילדה שמחזקת את האמונה בעצמה . כן את יכולה ! כן באמת את יכולה לעשות טוב גם אם זו הפעם הראשונה וחסר נסיון ויש פחד מסויים .
למה ביקורת על ההעצמה נשית ? כי ההעצמה נשית מתחילה לפני עיצוב סופי של העופרים ולפני מחזור הביוץ . 
אני חושב ופועל להעצמה תמידית . לא ממתין להיותה אישה כדי להופכה למועצמת נשים ובוגרת סדנאות טובות וטובות פחות שיגידו לה כמה נכון ואיך לחיות ואיך לדרוש את שלה וביטחונה .
עוד סוד קטן אני גם פועל להעצמה גברית . את הבן אני מעצים ליכולות ומסוגלויות שתפניות וכבוד הדדי ועזרה במידת האפשר לנשים וגברים ללא הבדל . נער מועצם ידאג להעצים נשים ונערות ולא יחסום צעדיהן ונערה מועצמת תעלה את קרנן של הנשים בכללותן ...ולא תזדקק במיוחד להיות מועצמות באילוץ בערב נשים מטעם (מקום עבודה) .עם בדרן ומיקרופון שכולן עונות אחריו כן ...ממש ...נכון . בדיוק . 
אחרי שבוע שוכחים הכל . רק טעם של חלום מתוק מרחף באויר .
תודה .

יום רביעי, 26 ביולי 2017

יום שלישי, 25 ביולי 2017

חבילת טושים . התניות אחרות .

איך אפשר לשנות התניות ומחשבות ?
שאלה מורכבת יותר : האם ניתן להפוך דבר מפחיד לדבר רגיל ושיגרתי ?
סיפור קצר 

לפני מספר שנים כשביתי היתה בגיל שלוש או ארבע היה בה פחד וסלידה מתמשכת מדוד שלי . זה דוד אהוב על הילדים וחביב לכל הגילאים .
איך פיתחה סלידה ופחד ? 
לא קשה ...הדוד שלי עשה לה פרצופים ו"שיגועים" כשהיתה כבת שנה או שנתיים . מאז ממש פחדה ולא רצתה לראות אותו או להגיע למקום בו שהה . אפילו כשאירח אותנו בחגים . ממש מקהלת דיכאון ומלחמה .
הנפשות הפועלות בביתו של דודי ממש נפגעו וחשבו שזה לא טוב ...לא בסדר .
הפילו עלי את האחריות .
איך יוצרים גישה חיובית ? נכונות ?
מצב לא נעים .
מצאתי את ההזדמנות . לדוד הזה נולד נכד ראשון במזל טוב . ויש ברית .
יש ברית יש מפגש יש הזדמנות לריכוך . כי כולם שם גם הקרובים ביותר והמשפחה הגרעינית שלי .
מה שעשיתי היתה פעולת גישור והמתקה . ידעתי שהדוד שלי צריך לתת לה משהו חיובי במתנה משהו רק לה ושהיא אוהבת ויכולה להחזיק ביד .
אני מכיר את שניהם היטב . הילדה אוהבת לצייר ואוהבת טושים לצביעה (טוסים לסייר ) . ידעתי שהדוד שלי לא ירים את הכפפה ויקנה לה ורק לה משהו קטן .
קניתי בחשאיות חבילת טושים טובה לא גדולה אבל מספיק מרשימה עטפתי באריזה פשוטה ושמתי בשקית קטנה . כשהגענו לברית ביקשתי מאישתי שתמתין מעט בכניסה . נכנסתי בחשאיות . תפסתי את הדוד שלי ..הבין עיניין . ומצאתי את הדרך להביא את הילדה לידו ואליו . מעט נרתעה אבל איתי היא בסדר ודודי ישב ברגוע והיה עדין איתה . שלף את המתנה ואמר לה שזה רק בשבילה ועשה לה הצגה קטנה וחביבה .
מאז הילדה הזכירה לי שהדוד נתן לה ורק לה טושים . התחילה לחבבו .
בפעם השניה שנפגשנו נתתי לה מתנה ערכת יצירה פשוטה . באותה שיטה של נתינה עם פחות הצגה ופחות משיכת זמן . לא...לא חייבנו אותה להגיד תודה . המבט שלה היה מספק בהחלט . זה הספיק כדי שמאז נגמרו כל ההסתיגויות והפחדים . 
היא לא הפכה למעריצה של הדוד שלי ..יש מספיק על מי לקפוץ ולרוץ . אבל הרגישה חופשיה ולא קפאה במקומה מאז ועד היום . 

יום שלישי, 4 ביולי 2017

הרשל'ה פוגש את מארק טווין .(במחשבה)

אני אוהב את האנשים שאומרים שאין מה לעשות 

אלו שנכנעים ואומרים חסר תקנה ...נכנעים לכוח שחזק מהם .

ברור שאני ציני ומלגלג על חלק גדול מהאמרות הללו . אין קשר לאמונה מונוטאיסטית או פאגאנית .
אלו לא אנשים שנכנעו בפני כוח עליון .אל /חצי אל / ואמונה חיצונית לאדם . אלא נכנעים או נכנעו ללחצים של בשר ודם .
על כך הסיפור הבא .
מעשה שהיה כך היה .
לפני מספר שנים לחמותי האלמנה היה חבר...בן זוג , אולי חבר משודרג .
חיבבתי אותו מאוד . זה היה הדדי . אדם נעים ורציני . 
המינוס היחידי שהיה מפאת גילו מתאשפז מפעם לפעם בבית חולים . מספר ימים ונשלח לביתו .
חמותי תמיד מצאה את הדרך לגרום לנו לקחת אותה לביקור או להחזיר אותה ממצוות ביקור חולים בבית החולים . לפעמים במחיר של מרכז היום החופשי היחידי שיש לנו בשבוע . יש הבנה יש סלחנות . אבל אין כוח לריב או להתווכח .
הגיע מצב שרצתה "הקפצה " לבית החולים ביום ראשון בבוקר וכך התייצבה . מה שנקרא ...איזו שעה שנוח לך אבל הוא לבדו מאתמול ותחילת ביקור מתשע .
מה שנקרא מכונית פורד מדגם T (גם אם תרצה אחרת , זה מה שיצא) . תעשה איך שאתה רוצה אבל עד תשע לצאת .
בית החולים של החבר באזור ראשון לציון אנחנו באזור כמה קילומטרים מצומת מורשה רמת השרון .
יום ראשון רמת השרון לראשון . זה אולי חרוזים אך , אצלי בראש לא מתחרזים .
באותה תקופה התפרנסתי מנהגת מונית . זה לא מתאים לקבל פקקים של שעה וחצי ועוד שעה בחזור . זו פגיעה בפרנסה ובמוח הקטן שעוד נשאר לי באיזה שהוא מקום ...ושכחתי איפה .
זוגתי שתחייה הבינה למצבי והתיצבה בכוחות האו"ם . חמותי לא רצתה להבין.
אין ברירה ? נכון שאין ברירה . כל הסיפור הזה מגיע במפתיע לסיומו .
לא...לא מתעלפת . לא עוד מניפולציות נקיות .
שלפתי מהקופה שטר של מאה שקלים נתתי לגברת . תחילה סרבה . נתתי בכוח . למרות שכוונתה המקורית הייתה לשלם לי .
מחיר הנסיעה הוא בערך באותה תקופה עמד על מאה וארבעים שקלים לכיוון .
אז למה נתתי רק 100 . היו לי את כל האפשרויות ...גם 200 . 
למה ?
כי מארק טווין אמר שאם אינך רוצה לראות אדם מסוים הלווה לו סכום מסוים .
זו רק חלק מהתשובה .
הפאנצ' ליין בא מהרשל'ה גיבור סיפורי חכמי חלם (חכמים לאחר מעשה ) .
הפולנים האלה לא טיפשים ...אנשי נינג'ה ברוחם ובנפשם . כתבתי כבר פעם לא להתעסק איתם יותר מידי .
הרשל'ה שואל כמה לתת לה ? יותר... זה מעליב . פחות ,זה מעליב ויש סיכוי שתתבטל כל העיסקה !!!
מארק טווין עונה . הקשב לאבא לסיפורים שלו ,הרשלה ... . תתמקד בעדות השמיעה . עשה כמו לוחם אומן . אנא השתמש בכוח של השני. אתה נתון להתקפה אבל יש לך מה לעשות . הגברת התפארה באזני כל המשפחה שהיא חכמה ולא פראיירית . כשהיא חוזרת מבית החולים במונית במאה שח בלבד .
יש לה מאה ביד ויש לה זמן . כל מונית שמורידה נוסע נתון למשוואה של לחזור ריק או לחזור כמעט מלא . אז לא השני ולא השלישי ..לבסוף מגיע המתפשר ושובר מחיר .
עניתי לחכמה בסיגנון הרשל'ה  . " כמו שאת יודעת לחזור במאה שח את יכולה להגיע במאה לפעמים זו אותה הדרך " . יש לי עבודה ...אז שיהיה בוקר טוב ואיחולי החלמה מהירה גם ליום שני .
לא נדרשתי ליותר מזה ולא ביצעתי שליחויות קטלניות במרחבי פיקוד מרכז .

מה זה אומר לגבי מתמודדים שהם על הקצה ואין להם כוח להלחם במניפולציות וחצי ניצול ללא התחשבות בהבנה הכללית ?
להקשיב . העולם משדר שידר וישדר ..אנחנו תפקידינו להשגיח .
תודה !

יום שלישי, 6 ביוני 2017

לא לעזור בבקשה .

הנושא הזה של עזרה  לזולת ללא בקשה מפורשת .

סתם לזרוק טיפ בחינם המבוסס על נסיון .
לפני מספר חודשים נניח חורף ונניח אחת מערי השרון . השעה רבע לארבע בערך . 
בחור גדול מימדים ברחוב צר  שוקק תחבורה גם ציבורית , מנסה לעצור מונית . כך בין עץ הודי ירוק עד לבין בית קפה פיצוציה פולשת  כמאה מטר לפני צומת ראשית , עומד הברנש מנסה ללא הצלחה לתפוס מונית פנויה . יש אוטובוס יש דולמוש (מונית גדולה ) . לא ! הוא בשלו .
קרבתי אל הג'ינג'י . בעדינות ובאדיבות ניסיתי להגיד לו שכדאי וינסה לתפוס מונית בצומת הקרובה ששם הסיכוי רב יותר לממש נסיעה .
הוריד משקפי שמש בזעם מעל אפו . פתח במונולוג תוקפני ואדיב אך בעיקר מחנך . הנושא הוא ...כמה שהוא מכיר ויודע ויש לו נסיון וכל פינה באזור מוכרת לו כולל השמות של הרחובות מפעם עד שהיו מתים חדשים שצריכים להנציח בקרן הרחוב . קטעתי אותו אמרתי שאני מבין את שאמר ואכן הוא איש שמכיר כל שביל וכל אבן . בקיצור הוא היודע הכל . והכל בחביבות . היות והקשבתי לו והייתי במצב של סבלני שפך ליבו ונעץ שתי מילים עם מבט של" אל תלמד אותי " לא גלשנו לפגיעה הדדית ונפרדנו לשלום ללא שלום וללא מלחמה .
רק השאיר טעם כבד .
רציתי להגיד ושתקתי רציתי לעשות טוב ועשיתי רע והמשכתי .
לו היה פחות תוקפן וידען היה מקבל הסבר שבדיוק שם במקום בו עמד הייתי מתפרנס מנהיגת מונית למעלה משלוש שנים חורף קיץ סתיו ואביב . בוקר לילה ומוצא"ש גם .
הייתי מרמז לו מנסיוני הדל, שכפי הידוע לי , מוניות ריקות מעדיפות שלא להכנס לרחוב הזה . כי יש מלא תחבורה זולה זמינה מאוד והכי חשוב שהרמזור בקצה הרחוב  בשעה ארבע מתחלף כל שלוש דקות ,אם עוברים מכה ראשונה  זה ממש נס חנוכה . בשש דקות חוצים לפעמים שתי ערים או שתי שכונות גדולות .
מה לעשות ?... בנסיון לסתום את הפה לא צוברים נסיון מלא .
מוקיר את הרגע ולא יחזור שוב . לא ראיתי אותו מאז . אולי הוא מצא מונית ומרוב אושר ועושר שכח לרדת ממנה עד עצם היום הזה .


יום שבת, 27 במאי 2017

שעון רצועה מוזהבת

סיפור קצר לשיפור כושר החילוץ .

בשבוע שעבר הייתי בתפקיד המבוגר האחראי . הקטין הלא אחראי ...ביתי בת כ 12  . המיקום בריכה באחת מערי החוף .
נכנסנו לממש הנאתינו ממקווה המים הלכאורה צלולים . כעבור דקותיים אני מבחין שהיא עונדת שעון עם רצועת מתכת דמוי זהב .שאלתי למה לא הורידה . ענתה שזה כבר עם מים אמרו שזה דוחה מים ולא כך הדבר .
ברור ...בחנות זה דוחה טוב את האין מים .
השעון לא יקר . פחות מעשרים שח אולי חמשה עשר שח . 
רצינו לשחרר את הרצועה . אמרה שכבר ניסתה וזה לא הולך .
ניסיתי בעצמי גם מחוץ לבריכה לא משתחררת . המגן של הרצועה לא מאפשר .
כן יש אפשרות למשוך באכזריות ולהסתכן בפגיעה ביד .
אמרתי יש מברג ברכב אפשר שנצא לנסות ולשחרר .
גם עם מברג זה לא הסתדר . תקפתי את הבעיה לא מהרצועה אלא מהחיבור לשעון . תוך כדי הסבר לילדה שאני מנסה לשחרר את הציר שתופס את הרצועה באוזן של השעון . לא הצלחתי והיה לי חם ברכב .
השארתי את המברג ביד שלה . אמרתי שתחזיק עד שנגיע הביתה .
עוד לא יצאתי מהחניה ואמרה שיחררתי והראתה לי מברג ביד אחת ושעון מפורק מהאוזן .
אמרתי יופי ! איך עשית את זה וכלכך מהר ?
לא יודעת ..לחצתי בדיוק כמוך בחיבור שאתה לחצת .

למדתי ממנה יותר מאשר היא למדה ממני .
מה זה אומר לגבי משתקמי פגיעה  ?
כאלה שמרגישים ללא מוצא וחנוקים ואין דרך לשחרר את האזיקים .
בחרנו לתקוף את האבזם .את הנקודה הרגילה והמקובלת כדי לשחרר . לפעמים אנו נוטים לתפל (מי שרוצה לטפל) בנקודה התקועה או זו שאנו חושבים שהיא המפתח  לצרותינו אזיקתינו ותקיעותינו . לא כך היא !
תמיד צריך לחפש נקודת פתיחה אלטרנטיבית ולא מקובלת . גם אחרי ארבע נסיונות מייאשים עם ידיים טובות ללא הצלחה ...לפעמים נגיעה קטנה וממוקדת בדרך חדשה משחררת בשניה את כל מערכת האזיקה .
לא מומחה ולא מנוסה בכלים משחרר נקודת עצירה אלא ילדה ללא רקע טכני . אך בעלת רצון ועיקביות . המתמודד מעתיק צורת התנהגות וחשיבה . רצוי לשמור על רוגע ולהבין שהפיתרונות נמצאים ממש כאן אצלינו ,ללא תותחים כבדים . מברג טסטר מתאים ומספק את הסחורה . 
לא להתייאש !!! יש תמיד נקודה נוספת לחילוץ ללא מומחיות כבירה  .

יום ראשון, 14 במאי 2017

תודה על הפגיעה ..קצר לל"ג בעומר

מה טוב בפגיעה ? איך למנף אותה לטובה ?

הסיפור קצר ולא מפחיד . מיועד לילדים ולפגיעים בכל גיל .


היום נודבתי להיות הורה מלווה לחגיגות ל"ג בעומר  . חגיגות כן כל קבוצה או תת - קבוצה פתחה סניף עם מרכז מבוסס היטב .
ירדה השמש וכעבור שעה ירדה גם המדורה .
דיברתי עם אחד ההורים . עינייני עבודה וניהול כללי . לא השגחתי כראוי על ביתי היא הרי ילדה גדולה . לפתע באפלולית החושך והאור המוקרן מהמדורה קלטתי אותה . מבודדת ומכונסת בעצמה . ללא בכי .
ניגשתי אליה ליטפתי ראשה . 
מה קרה ? שאלתי 
ענתה , העליבו אותי .אמרו לי דברים מעליבים .
מי ? חברה ?
לא !
חצי חברה ?
לא . לא ...
בכלל לא חברה סתם אחת לא משמעותית ?
כן . הנהנה בראשה .
אז אם היא לא משמעותית אז מה זה משנה . לא צריך להשבית שמחה בגלל שאחת עשתה לך סימן שלילי .
אני עושה לך קודם כל סימן חיובי .
המשכתי לדבר תוך כדי חיבוק כתפיים , את יודעת שבסירטון שעשיתי לפני כמה חודשים צפו בו הרבה אנשים עשו לייק וכתבו מילה חיובית כחמישה אנשים בלבד . ולפני שבוע ביום שישי אחד כנראה שראה את הסרטון ילד או נער וכתב לי הודעה מעליבה . רציתי לראות מה יש לו להציע ..שום דבר רק תמונות שגנב מהאינטרנט .
לא עניתי לו ולא התרגשתי במיוחד . התמקדתי בסימנים החיוביים וההודעות הקצרות של יפה ונחמד .
במה את רוצה להתמקד ? בהעלבות שלך מלא נחמד ולא משמעותי או בחברות שהן כן נחמדות ולא מעליבות ? 
את בוחרת !

כן היא בחרה ...חזרה לעצמה ולשיתוף חברות . (הבנים ממשיכים להיות סביבונים הבנות משחקות בשיער  )

השאלה מסתכמת בכמה נקודות . משמעותי ,למי ולמה להתיחס .
זו פגיעה קטנה לא ברמת שיימינג ברשתות חברתיות .אבל זה פתח לחינוך להתיחסות .

יום ראשון, 7 במאי 2017

קטן גאווה יוצא גדול .

יום אחד . יום ראשון .

דבר אחד שהשקעתי בו בעבר צץ ועלה היום .
קיבלתי לפני סיום יום העבודה מתנה נפלאה . מתנה של צעקות ונסיון להשפלה ונספחים . לא שפשעתי . הפעלתי שיקול דעת שגוי לכאורה . עד רגעים אלו לא מקבל ששגיתי . לקחתי את עדיפות הלקוח ולא את ממכר העסק . 
כל ספרי הניהול וההדרכות בניהול לוגיסטיקה כולל שיווק .. ברמת הפילוסופיה השורה העליונה , עוסקים בתחום של הדרכה לעתיד טוב יותר לעסק ולחברה . משתדלים לראות את יום המחר ואת חודש העתיד . כולם משתדלים בדרכים שונות להכשיר את האדם לתת שרות עם ביטחון עתידי כמעטפת ללקוח . אוסיף כאן את הסתיגותי בתנאי שהוא באמת לקוח . אחד שחשוב לנו להווה ולעתיד .
המהפך במחשבה הוא מאוד פילוסופי ומבוסס מחקרים . לקוחות עוזבים אותך ולא מזמינים ממך לא בגלל שדפקת אותם במחיר (היית סביר ) . גם לא בגלל שאתה דורש מוסר תשלומים לוחץ . המרחק הוא עיניין אישי . לקוח שמרגיש שאתה מחפש רק את השורה התחתונה זה בדומה ללקוח שמתעניין רק במחיר . יהיה נאמן כמו מטבע בשוק חלש .
מה כן ?
כיום המבט הוא שרות עם ביטחון ולא משנה הגודל שלך או של הלקוח . המבט הוא לרצות את הלקוח והעדפתו בשיקול הדעת בזמן הכרעה בסיסית כמוטיב מוביל .
ביחסים לאורך טווח מחפשים את האושר והנוחות של הלקוח ולא את טובתי האישית או של העסק .
אתה מאמין לו שחלק מההזמנה שהזמין הוא לא צריך ולא הזמין . אתה מאמין לו שהוא יודע מה שהוא רוצה וההשתדלות היא עזרה ככל הניתן גם בשרות חלקי של המוטיב הזה של הקלה על הרצון וריכוז הביצוע היעיל . שוב שלו ולא של העסק שלך לזמן נקודת העכשיו או האתמול .
כשטוב נוח והוגן ללקוח שלי הוא מתגמל אותי ולא מחפש אחר כי ...אני איזור הנוחות שלו ואיזור הביטחון שלו . רוב האנשים לא משנים את דפוסי חייהם משך שנים אם בכלל . גם שינויים טכנולוגיים טובים נתקלים במחסום הזה שמהווה גם נכס ומקדם הכנסה לעסק ונותן השרות .
השיטות של חייבים לדחוף או להקשות בהחזרה או לעשות פרצוף מאוכזב ברגע שהלקוח שלנו טעה בחישוב כמויות או בתכנון כלשהו תעלנה לנו ביוקר . ניצול חוסר ידיעה והפעלת מניפולציה או הפיכתינו לאנשי צייד של הזדמניות תביא לנו כסף היום וחרבון מחר .
אמרו לי לא אחת . איך היית עצמאי איך עסקת במכירות . אתה צריך למכור .
אני טוען נכון אבל קודם כל להשקיע . גם בי בידע ויכולות מענה וגם בלקוח ובאפשרות המענה שלו . אסור לנצל מצוקתו או בצר לו .
למי שאוהב הלכה ומשפט עיברי דיני שליח . דבר זה ידוע לו היטב . אומנם רובו מדבר על ניצול מצוקתו של בעל הסחורה . מעין מצב הפוך ללקוח . אך למעשה זה אותו הדבר . 
דרך אגב ..סטטיסטית הייתי במכירות ותמחיר מעל הממוצע . 
אני ממשיך בדרכי עם הראש בקיר נותן ביטחון לצד השני ומפסיד מערכה קטנה אחת ..מרווח את אהדתה של הנסיכה ואת כבוד המלך .
עד היום השיטה איכזבה אותי ברמה כזו שלא מצאתי לה מחליפה יותר טובה .
זה קשור לעוד דברים בחיים .
מצחיק כמה העולם יודע להביא את המשב ההפוך כעבור שעתיים .
הילדה הזמינה אותי ללכת איתה לספריה רצתה ספר כחובה ללימודים . גם אני רציתי ספר  לעצמי . כשהגענו לקחה שניים אני ויתרתי ונשארתי מאושר .
בעבר שהיתה קטנה היינו בביקור קבוע שם . כשגדלה זנחה את הסיפריה . ידעתי שאת ההשקעה שלי עשיתי . גם בה וגם באחיה בעבר .
אין מאושר ממני ששניהם מבקשים לאחרונה מתוך רצון חופשי וללא לחץ ודחיפה אלא ממקום טוב ומרגש חיובי לשוב לאות המודפסת שחור על נייר .
השקעתי בעבר לא יודע מה העתיד אבל יצרתי לו סלסלה די מרופדת בתחום הקריאה ועם הספר .
גם ראש של ילד הוא עסק ולקוח לכל דבר ועינין ...רק שהוא לא מחזיר סחורה אלי .
נקודת האושר הזו מחקה לי את כל סימני ההשפלה והחרבון . ספק אחד רמז לי בעבר שהשיטה  של ההקשבה ההפוכה בעסקים היא המשגה הכי גדול . כשכוונתו לאינטרס הצר של השורה התחתונה .
השורה התחתונה המרכז תוציא אותך משווי משקל .

יום חמישי, 4 במאי 2017

אונס כפול שלא כתוב בעיתון .

פתיחה קשה לנושא מורכב .

תקיפה כפולה או אונס כפול . 

עונש עצמי כפול .

סיפור רגיל ומוכר עם סימני חורבן של בית ראשון ושני יחדיו .

קשה , קשה .
סיפור לא ורוד בכלל ולא מתקדם לשם . לצערי הרב .
אין כאן תיאור של פגיעה מינית . אך זה לא רחוק מכך .


מי שמחפש סיפור פיקאנטי ומקרה מזעזע .. יתאכזב .
את ההקדמה הזו אני עורך כדי להביא את הקורא או הקוראת להבנה שיש אונס חיצוני ויש אונס וריקנות עצמית או פנימית . זה לא קשור למוצא דת גזע ומין . 

הרי לפנינו תרשים הזרימה .
קרוב משפחה מגורים מרכז ודרומה . מצב כלכלי טוב מצב גופני בסדר . מקצועית ..מנהל משמרת מוערך ואוהב את עבודתו ואת החיים .
התחתן . שני בנים . דירה משכנתא רגילה . ממשיך בהנאות החיים .
בשלב מסויים עזב את עבודתו והחליט למכור את הבית . כדי להתקדם בחיים . לקח את רוב כספו וביחד עם חבר החליטו להיות יבואנים של נניח סטוקים .
את הרעיונות קיבל מחבר של קרוב משפחה שנמצא מעבר לים .
עוצר את הסיפור .
השותף בסדר לא בגד והלך איתו . כן יש להם נסיון בתחום . עשו חישובים ושיקולים .
נסעו לארץ האפשרויות . החבר המקומי סינוור אותם . ריפד אותם . נתן מצג והרחבה ביד רחבה .
גם ביד רחבה לקח את כל כספם . ללא הגנות ללא חוזים ללא פשרות . נתן להם הרבה ...הרבה הבטחות . בשפת העם אבטוכעס .
חזרו לארץ בתקווה . קיבלו כעבור זמן קצר אכזבה . 
נעלם העלם ונעלמו המצלצלים . אנא יפנו אנא ידברו . אחי הכי אחי לקח את הכסף ולא ברח . אמר להם נשכח ושלא תעזו לבקש שאשלח .
במאמצי יאוש אסף הקרוב שלי מעט כסף מאימו ואחיו בסתר ובגלוי . לכדי כרטיס טיסה מאמצי איתור ושהייה בארץ המובטחת . שהזהב מתגלגל שם ממש ליד התחת .
מאמצי האיתור נשאו פרי . 
 כיממה לאחר מפגש חטוף , הגיע מפגש טעון עם שני בריונים זרים . הביריונים נתנו הצעה ידידותית . כזו שאי אפשר לסרב לה ...בעודך בחיים .
שערי גן העדן הובטחו להם מוקדם מהצפוי .
לקחו הרגליים ונסו על נפשם . כן ישר מהמובטחת לחדר של אימא בארץ חלב ודבש וזבת חורבן ודיכאון .
השותף בחר לעבור שלב ולטפל במעט הפצעים (נפשיים וכלכליים )שנותרו לו .
קרוב משפחתי נע בין נהנתנות לאופוריה ומזללה של דיכאון מבקש שיעזבו אותו לנפשו אבל מודע למחויבויותיו ברמות משתנות .
משך שנים מספר חי בבית ההורים שמן אסף גם על הדרך התנהגויות של בוחן קשר אהבה מרמור ופסטיבלי נהנתנות ודיכאון .
לא הוא לא מת.. הוא הורג את כולם סביבו . אפשר להגיד יסודי הבחור .
רכלן שכמותי מתלכלך על אנשים ולא רוצה לעזור .
ניסיתי . דיברתי התקרבתי התרחקתי גם עם זוגתו דיברתי . אמרה נכון נכון אתה צודק .
נסיתי עוד פעם. ברח לי בין האצבעות . עם כל הסיפורים שלי והנסיון שלי בהשתקמות עצמית ושיקום . לא עזר המשיך לתלות את חייו ממול . לחצתי שזו לא דוגמא טובה לדור ההמשך . אמר והבין שאני צודק . לא ניסיתי להזהיר אותו מעתיד צפוי של אונס עצמי .
גם סיפרתי לו על מקרים של עסקים שהשקיעו יותר ובסוף אפילו לא פתחו או נשרפו תוך פחות מחודש . סיפרתי לו על אנשים שהשתקמו ונפלו ושוב השתקמו . עולים חדשים ללא גרוש על התחת שחלקם נאלצו לעזוב הכל ולהגיע לארץ .. מכוניות שנהרסו תאונות עבודה ופרטיות אישיות .לא התקדמתי .
עקב השמנתו יצר פגיעה בחלק בגוף המצריך ניתוח . אך עד שלא ירזה לא ניתן לנתח . עשה קיצור קיבה . רזה ..הדיכאון והנהנתנות פחות .
התרבות שסיגל הרחיקה ומרחיקה כל קרוב ומכר . חוץ מ...אימא .
עשה את הניתוח השני . הוכתר בהצלחה .
מבחינה גופנית צריך להגיד יופי ושיקום נעים .
לא כך הדבר . עבר לכמעט הרעבה עצמית השיקום התארך . כעבור חודשים אחדים חזר שוב לבדיקות עם חולשה לא ידועה .
לא החולשה היא שלא ידועה . ההרעבה העצמית של המוח . הרצון להראות מסכן אבל לשחק את ההכל בסדר ונהנתן שמותר לו כמעט הכל ..נמשך .
ראיתי אותו ביום העצמאות האחרון ...מנפנף בעט שמסמנת בטופס הימורים חוקי .
לאן אתה הולך שאל ?
לבית הכנסת לשמוע הרצאות על מוסר ומעשיות . על היכולת להגיד תודה שיש אפשרות לשמוע דברי חכמים ולא רק רעש של גחלים וצעקות של נפנופים . עניתי .
יפה תהנה . נראה מופתע התרחקתי מהנקודה . הבחור צעיר ממני בכמעט שבע שנים נראה כמו אחד שגדול ממני בשבע שנים .

למה כל הסיפור הזה ?

קבלתי מכה צורמת למוח .
לא מרגיש שנכשלתי בשיקומו כי זה מראש לא היה שלי מעבר לצפי שראיתי לפני יותר משמונה שנים . גם מהמכה הזו עלי להשתקם . זה לא סוף העולם .
הנושא מקביל לאונס למרות שמשדר על השוואתיות אחרת .
עברת אונס או התעללות שלא מרצונך ולא מאשמתך אולי מעט מעודף אמונך באדם וביצור הזה המיוחד שעלה ודפק את חייך , אז אל תדפוק או תהרסי את עצמך בעצמך פעם נוספת .
המכה העצמית היא יותר ממושכת כואבת ושורפת .
שורפת את דור ההמשך את החברים והבריאות של המשפחה הקרובה .
דבר אחד טוב שהאונס העצמי וההתעללות הפרטית האישית עושה זה...לפרנס היטב את חברות התקשורת ששם מרכלים ומקשקשים עליך . מפרנסים חברות תרופות ורופאים שלא מרפאים בהרבה מקרים . הצדקה לפיתוח המיסכנות .
נא לרדת מהתרבות הזו של מעגל האונס השני תוצרת בית .
כולנו נגיע לשלב של חוסר אונים .אבל אני לא שותף בשום שלב .מכבד את הסדר שיש בעולם לא צריך לעזור ולהוסיף .

יום ראשון, 30 באפריל 2017

משהו ליום העצמאות .

מה קורה בכל שנה בשנים האחרונות ?

אנחנו נעשים מומחים בשריפת פרות .
כל שנה אני שואל את עצמי איך הפכנו את יום העצמאות ליום המקדש מלחמות על טרטוריה לחניה ומיקום מסכי עשן . איך הפכנו את בשר החיות הכשרות למאכל לחג לאומי . שם נפוץ יותר חג המנגל .
אינני חושב שזה קשור לנטייה עדתית או אבולוציונית כל שהיא של החייה המכונה אדם . כן ממשפחת הפרימטים . אומרים שאנחנו קרובים מאוד לדולפין ...עוד לא פגשתי דולפין שעושה על האש . גם לא אחד כזה שיזמין אותי .
איך קידשנו את הבינוניות של המותר . כי זה לא חג דתי . חוק יום העצמאות (יש חייה כזו בספר החוקים ) לא מאפשר חג בימים ראשון או שישי . שבת בטוח שלא . יום שני מלחיץ את טקס יום הזיכרון אז גם יום שני בוטל . 
מה עשינו או שלא עשינו שהפכנו את יום החג הפרטי של הישראליות ליום חגם של מוכרי הבשר ויצרני מסכי הסוואה משומן של פרות ובעלי חיים אחרים .
בגלל שמותר להדליק אש וכולם יכולים להיות בשבתון ולנסוע בתחבורה ציבורית  ?
לא נשארו ימים לשבוח זבח ?
לפני שנים לא רבות , ההמונים יצאו לצעדות ומצעדים . מפעל המצעדים בוטל זה מכבר . ענף הצעדות ניתן להכריז עליו כזן נכחד . כן, יש מרוצים עממיים ,רכיבה על אופניים ,מסעות ניווטים וספורט עם ביגוד ספורט אופנתי וייעודי .
את החוסר הזה והריקנות . פאר הפיכתינו לאומה מנפנפת מטיבה שבת ולא מטיבת לכת , תפסה אט אט התארגנות מחתרתית של קבוצות קטנות ליצירת ביחד משותף עד כמה שניתן ויתרנו מראש על פראגמטיות ושיתוף רב קהלים . מכאן המעבר לכריכים וטיולים פרטיים דילג לממלכת תפאורת ההצגה והתראו אותי כמה אני יודע ויכול לחגוג . הצניעות שינתה צורה הדרישה יצרה נורמה חדשה מעין דת או מסורת חדשה .
יסלחו לי הצימחוניים והטיבעוניים . אני אוהב לאכול מוצרים כשרים על האש . בהזדמנוית שונות מוצא את הרבע שעה שלי לנגיסה בבשר מת שנצרב על גחלים או מקור חום אחר .
לא מוצא הצדקה לשרוף גם את יום העצמאות . גם לא להכנס לפקקים ומלחמות רעש וטרטוריה במיוחד כשלמחרת היום עדיין נשאר עם ריח של מדורה בכל פינה ואת אלו שהפריעו לא אראה כנראה לעולם . את אלה שהיו אולי לא היו איתי ובעוד שנה לא יזכרו למה באנו בפעם האחרונה .
התהליך הזה של ההתיחסות להצגה ולצרכים בסיסיים למלוי צורך בידורי או שייכותי איננו שייך רק ליום העצמאות או למקצוענות שריפת פרות וכנפיים . 
אני מוצא שלחווית הביחד וההבנה שצריך לתת יד ולכבד או יותר נכון שלא להפריע יש פגיעה חמורה . התמימות  שנעלמה עם השנים זה עוד תהליך . לא זה לא מהיום זה התחיל עוד מההתעוררות שלאחר מלחמת כיפור והתעצם במלחמת לבנון השנייה . בתקווה שנעבור בשלום את השלישית .
אני רואה זאת בהתיחסות לנפגעי דבר עבירה .נפגעי אלימות ומחדלים לסוגיהם השונים . מדברים יותר מציגים יותר מקרים אבל קופצים ועושים הרבה עשן וניפוח של עשייה של כלום ..של אויר . 
המחשבה היא איך אני יוצא בסדר ולא איך אני עוזר לאחר או לאחרת להיות ולהרגיש אחרת .
איכות חיים איננה איכות הבשר .
שריפה חיצונית לא תתקן שריפה ובערה פנימית .
כשמוסדות וגופים מטעם המדינה יוצרים חלל או מיצרים מחדל . גם מחדל חוקי בסיגנון כיסוי תחת לגיטימי ותמים יכול להחשב ייצור חלל . נכנסים גופים וצורות אבולוציוניות חדשות לחברה . בחור של ההתיחסות והטיפול בנפגעים לא בטוח שיכנסו דברים טובים . היזמות הפרטית תיקח את זה מצרפית לנורמה חדשה אולי מוזרה אך בטוח שלא מחמיאה לנפגע דבר עבירה .
כואב לראות איך הרחברה מאבדת שליטה ומחפשת רק הצדקות והוכחות להמשך קיומה בו בזמן שמחפשת צרות לבסיסה .
הפכנו למעריצי הבינוניות . מדי פעם כדי להסיט את הדיון מנצנצים לנו עם זרעי העדתיות ומנופפים בדיגלי השד העדתי . 
כולם מפסידים . כולנו הופכים לבינוניים . ללא מתאמצים .

יום שישי, 21 באפריל 2017

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...: תמונה מספר שתיים .  איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק . מקרה שהיה היום . עיר הקודש .XXX . בשרון .  שעת צהריים מוקדמת . מרכול ש...

להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור .

תמונה מספר שתיים . 

איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק .

מקרה שהיה היום .
עיר הקודש .XXX . בשרון . 
שעת צהריים מוקדמת . מרכול של רשת זולה  וגדולה . סניף גדול .
האדם גבר כבן ששים וחמש . 
תפקידו עושה בלאגן באגף החלות בארגזים . כולל נבירה הפיכה ופיזור של ארגז גדול אחד על הריצפה .
ידיים חשופות ללא הגנה או כלי מקשר (גם ללא מוח)
כשמונה ארגזי חלות האדם הזה פקד . כל חלה קיבלה ליטוף הרמה וסיבוב . לא העירו לו, גם העובדים . כנראה שוק הלחם לא מעיניינם .
הייתי עם זוגתי שתחייה , אמרה מפה אני לא לוקחת לחם . 
יש פתרון חלה עגולה יותר יקרה מהרגילה לשם הוא לא קרב ונגע . 
בתוך כך צריך גם לחמניה והאדם ממשיך לנבור . החלטתי שאני עושה בושות לאישתי . כן , כן !
לעדינה שלי לזו שעוד אני צריך לחזור איתה הביתה ולשמור על שלום בית לעזור בפיזור המצרכים ולהספיק לתקן לילד את הגלגל באופניים (ילד ...16 . גם שיהיה בן שלושים יהיה ילד . לא יעזור )
קלטה אותי תופס מירמור ומתח . הפעם תפסה מרחק תוך כדי פקודה . לך לקופה ..משמע קח את עצמך ברח תתעלם . 
לא רוצה להעלם . למה כל החלות צריכות לקבל ליטוף ? לא מקובל . למה אין איש שמעיר לו ?
לא היינו לבד . לפחות שני פועלים ועוד שישה שבעה אנשים /לקוחות עם הפנים אליו . למה ?
לקחתי שקית של לחם ,הצעתי לברנש שלפחות יעשה ליטופים עם שקית על ידיו . לא כולם צריכים את המגע שלו .
סרב השובב . מראה לי שיש לו כבר שתי חלות (או שלוש) הוא מחפש רק עוד אחת . 
שאלתי אותו אם הוא חושב שזה בסדר לעשות מהפיכה בלחמים להפיל ולהזיז בידיים חשופות ?
לא ענה לי המשיך לעמוד שם זמן מה . אני קיבלתי איתותים דחופים מ "בלומפילד" לגול בין החיבורים בשער של הקופות תגיע ...צילולים וניפנופים . בוא כבר . שום פועל לא זז רק הלקוחות נתנו את מבטם איליו כמו לילד רע שמסרב לצאת מהבריכה של הקטנים . 
לא התעצבנתי ולא המשכתי . הלכתי לקופות עם קשר עיין ללחמים .
האדם שלפני בתור היה רגוע ולא הדליק אותי  מעט התלוצצתי איתו על משהוא אחר . עוד לפני שסיים קיבלתי הוראה להביא את הרכב קרוב . 
בזה הסתיים הסיפור . לא לדאוג לא קיבלתי ציון שללי מאישתי . גם היה מספיק חם שחבל על האנרגיה ובכלל ...היתה תוכנית ברדיו על הריון ולידה יותר מעניין מליטוף של חלה .

איך זה קשור להתעללות וטיפול בנפגעי תקיפה ואלימות ???

קצר קצר .
העולם שותק . אני לא בראתי ולא המצאתי את הנובר בחלות, את הנבירה ,גם לא את החלות ולא את הפועלים ששתקו . גם לא את הלקוחות שהתביישו וסתמו את הפה. כאילו עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעון אף להם ולא יריחון . הסירחון הוא פנימי ההקשבה היא בתוכי ההתיחסות היא במוח .
העולם שותק כנגד עוולות גדולת מאלה . השמדות עם ,ילדים ,אזרחים . תלמידים שמקבלים ליטופים שמשאירים סימנים כחולים צהובים חומים וצלקות בנפש . בחורות או בחורים, חסרי ישע קטינים . הסביבה שותקת 
נכון שהמלך הוא עירום אבל ברוב הסיפורים אין את הילד שיצביע ויגיד שהמלך עירום . אין גם את הילד ההולנדי שישים את האצבע בסכר העומד להתפרק ולהתפרץ .
לא תמיד נפגע תקיפה אלימה וחווה טראומה ולאחר מכן פוסט טראומה יכול להסתמך שמישהוא יפתח את הפה או שיושיט שקית . או יד . גם גלגל הצלה .גם נס ישאר בגדר קפה מזוקק .
אין קשר לאשמה .בושה ועוד שמות לרגשות שיוצרות מחסומים וחסימות ומוסר .
נא לא להמתין שיהיה אחרת פעלו למען עשיית אחרת . זה לא בשמים . הושיטו יד שקית פיתחו את הפה . לא בטוח שתקבלו מכה נוספת . אותי זה חיזק . 
מקווה שגם אותך 

יום שני, 17 באפריל 2017

פגישה עם הטבע וסמארטפון

פוסט קצר מארועי החג .

יצאנו לצעדה בצפון . אני הילדה והסמארטפון .

בסדר טלפון חכם ...
מתוקף תפקידי כאבא בארץ ישראל , לקחתי אחריות להקניית ערך מוסף לילדי. כולל רגעים של שטויות בושות ואבא גנוב .
כשמתאים ומסתדר אנחנו יוצאים לצעדות בישובים מרוחקים ממקום מגורינו . ברמה של שעה נסיעה לכל כיוון .
בחג האחרון השתתפנו בצעדה . אני סוחב מים חוטי חשמל מטענים ניידים ציוד אלקטרוני על בסיס טופ ופון .
לפני עשרים שנה בלבד התיק היה מכיל מים מזון מצלמה ...וציוד לעזרה שניה ושלישית . כיום הכל מתגמד לשתי קופסאות דקות עם מסך טאצ' 
איך גורמים לדור ההמשך לעזוב את המסך ולהתמסר לאימא אדמה ואבא טבע ?? 
במצב הטוב ביותר תוצאת גם וגם היתה מתקבלת באהבה .
החלטתי שאני לא מעיר ולא מגביל את השימוש .
סמכתי על ההיגיון הבריא ועל דוגמא אישית . ממש לא בכיוון אריסטו או מחזיר בתשובה .יותר שימוש בפסיכולוגיה הפוכה .
הפכתי את הילדה לצלמת ולתחנת שידור וממסר ארצית .
צלמי את קו הזינוק ...צלמי את העץ שמסתיר את הנוף . תעשי סירטון פנוראמי ותשלחי לאמא או לסבתא שיקנאו שאת עושה חיים ואת הראשונה במסלול .
עשתה בטח שעשתה . ילדה ממושמעת . 
רוצה עוד אחד ? יש לך הזדמנות כי עדיין לא מסתירים ואין הרבה אנשים .
לא אבא זה מספיק . אבל חסר לי שאין אנשים .
קר ובאנו מוקדם אנחנו הרחוקים . תמיד הרחוקים מגיעים ראשונים .
למה זה ככה ? היא שואלת .
אולי כי זה חשוב לנו ומתאים לנו להיות כאן בזמן ולסיים מוקדם . עניתי .
לאחר דקה אמרתי זה שבאנו לשקט ואנחנו ראשונים זה נותן הרגשה של מתנה ראשונה ונפלאה .
איזו מתנה ? שואלת בהשתוממות אבא כנראה קם הפוך הבוקר . 
כששקט לי אני עושה עוד שקט ומתחבר לשעה שלמה לטבע ולעצמי . לוקח את כל המכשירים וסוגר אותם ..גם כי ממילא אינני יכול לעזור לאיש פרט לעצמי ועצמי לא צריך טלפון כרגע . 
אמרתי ועשיתי .
כעבור שתי דקות ..אבא עצור ! אני רוצה להכניס לתיק שלך את הטלפון .
רוצה מים ?
לא עכשיו עוד מעט .
הלכנו מעט רחוקים זה מזה ובשקט . לא היו חפירות הדדיות .
בשלב מסוים אמרתי לה עוד סיבוב עיקול ונעצור להפסקה ולאכילה .
שאלה איך ידעת שזה מה שחשבתי בדיוק לפני שדיברת ?
את הבת שלי ואת דומה לי אז אבא מרגיש .
רציתי להמשיך ולהגיד לה שכשאתה מחובר לטבע זה אומר שאתה לא מנותק מתקשורת ושדרים . אתה מסוגל לחוש את קפיצתו של זבוב מקוץ לקוץ ותנועתו של פרח ..גם של פריחתו של הרצון להינות יחדיו .
לא נעשה שימוש בטלפון החכם עד תחילת נסיעתינו חזרה הביתה  (עם הפסקת קניות בדרך . גם ברגוע ובהשתק )

ניתן להגיע לתוצאות גם ללא לחץ של קשיחות .

איך זה מחבר אותי לנפגעי התעללות  ?
הדרך והמסלול שנכנסנו אליו אמנם לא נבחר על ידינו . מכרו לנו הרבה רעש . בכל מקרה גם אם נתיחס לרעש לא נוכל לעזור לו או למסרים שהוא מביא . בזמן שלא נחפש את החוק ואת ההתנהגות הרצויה והראוייה וניתן לעצמינו תחושה של התחברות לשקט הפנימי שלנו כדוגמא אישית לעצמינו ולסביבה . אז נוכל להנות מרוב העולמות והמתנות גם זבוב על קוץ זו מתנה . החוק הוא חיצוני מתיחס למכשירי קשר מתוחכמים שמשאירים אותך בקשר רק שלפעמים פוסחים על עצמך שקולט ומשדר עוצמה של מתקדם ומקדם .

תודה רבה !
חפש את הזבוב בקצה של הפרח או הקוץ ותראה גן פורח . אז מה אם זה זמני . גם אני זמני וגם הזמן בר חלוף .


יום שבת, 18 בפברואר 2017

עדיף להפסיד שטר הנע בין חמישים למאה שח מלהפסיד כלי עבודה בשלושה חלקים בשווי 35 שח

לא התבלבלתי !!!

הפסד של פי שלוש עדיף על הפסד של אחד . 
באחוזים ...עדיף להפסיד  300% בגדול .
גם בפעם הבאה אני אצא מטומטם והפוך . אבל עם מוסר ומצפון נקי .

על מה אני מקשקש ?
 קצר חמוד וישר לרגש .
לפני כמה שנים רכב שהיה ברשותי עבר תאונה קלה מאחור . הכנסתי את הרכב לתיקון . לא עשו לי מחיר או הנחות וגם לא תיעדוף בטיפול מהיר .
הרכב תוקן פרוצדורה של ביטוח וזהו .
לאחר כשבועיים או בסביבה הזו , סידרתי את תא המטען . מצאתי שם כלי עבודה בשלושה חלקים מכשיר פשוט יחסית כיום נמכר בסביבות 35 שח חדש .
באותו שבוע נסעתי למוסך פניתי למנהל שאני מכיר אותו משנים בעבר . אמרתי לו שאני חושב שיש לי כלי באוטו שלא שייך לי ויתכן שזה שלו . הבאתי לו את הכלי . הוא שמח . מאוד שמח. כאילו קיבל הזמנה לארוע משמח . 
אמר תודה והוסיף לי שלא הבעיה של האובדן כעלות כספית אלא מעצם שצריך ואין ואז צריך להזמין לקנות לקבל ולאבד .
עניתי לו שאני מבין מה זה . פשוט זה לא הכלי שלי . אני לפעמים עובד עם כלים כאלה . זה לא שלי ואם אני יכול להחזיר אז זה טוב לכולם .
נפרדנו לשלום . ברור בתקווה שלא להתראות במצב של לקוח ומוסך לאחר תאונה .
יצא המקרה וכעבור שנתיים או פחות  , שוב פגיעה דומה . באתי למוסך פניתי אל המנהל . הרכב נוסע אין בעייה בטיחותית 
אבל יש בעייה בעצם שתיים האחת האגזוז פולט גזים לתוך תא הנוסעים ומחר יש לי חתונה של המשפחה שזה חובת הופעה והמרחק כשעה נסיעה לכל כיוון .
אמר , אין בעייה אני מתחיל לעבוד מחר על הרכב ובערב יהיה לך רכב לחתונה אם לא אספיק הכל אני אסדר שיהיה לך את הרכב מוכן לנסיעה ולמחרת אתה תחזיר  להמשך טיפול .
אמרתי תודה .
למחרת באתי לקחת את הרכב . הוא לא היה מוכן . מייד נתן הוראה לפועל להרכיב את החלקים שפרק . הפועל מעט כעס 
כי ...להרכיב זה כחצי שעה ואולי יותר ונשאר רק תיקון של חצי שעה וצריך לפרק מחר שוב ולהרכיב שוב . אמר המנהל תעשה עכשיו מה שאמרתי זו מילה שלי .
קרא לי מההמתנה כעבור ארבעים דקות . אמר קח נמשיך מחר .
שאלתי אתה רוצה צ'ק ערבון מזומן כתב התחיבות ?
ענה , ביקשתי ? ממך ? אני יודע אם מי יש לי עסק . איתך אין לי צורך .
מזל טוב ונסיעה טובה . 
כן טופל והכל היה טוב .

כתבתי גם על העדפתי לאובדן כספי גבוה יותר . לא שכחתי !
מקרה שהיה לפני שבועיים 
במקום עבודתי בנקודה רחוקה מהקופה של המזומנים שאליה אין לי גישה ולא היו חוסרים בתקופה האחרונה , על הריצפה בין מדפים ופח זבל היו זרוקים מספר ניירות שאריות קטנות ושטר מקופל לארבע . את השטר מצאתי כשאספתי את השאריות לפח . בדקתי אותו וחשדתי שהוא מזוייף או לא אמיתי שזורקים כסף לפח .
שאלתי את הבוס שהוא גם בעל העסק שיביע את דעתו על השטר .
אמר לא מזוייף .
מאיפה הבאת את זה ?
אמרתי לו שעשיתי סדר בפח והצבעתי לו על הנקודה המדוייקת .
אמרתי לו זה היה כאן . בגלל שזה העסק שלו אני מתיחס למציאה כמו מציאת כסף בביתו של מארח לכן עליו להחליט מה עושה עם השטר . זה לא שלי ולא זרוק במקום שנוהגים לפקוד אותו הציבור . 
ידעתי בתוך תוכי שזה לא רק שלי וגם יש דיני הלכה בנושא ודיני שליח בנושא וגם על פי חוק גם הזבל של בעל הבית הוא רכושו וחיפוש בו מצריך צו אישור חיפוש  .
לקח את השטר אליו ואמר איך זה יכול להיות ומי זרק את זה . צריך לחקור את העובדים חקירה שכוללת מכונת אמת . מי לוקח ומחביא מהקופה . מי ???
היו עוד מילים לא נעימות . כעסתי על עצמי שאספתי שאמרתי ומסרתי . הייתי צריך להשאיר שם או לזרוק למחזורית .
לא ידעתי אם הקמצן של מוליר קם לתחיה בארץ ישראל באחת מערי הקודש . או קריקטורה מבוב ספוג שמתארת את מר קראב המלך של המזללה .
לא כעסתי יותר ריחמתי . הבנתי את מיקומי ומיקומו ביקום .
כעבור שעה שלח אותי עם השטר לקנות שווארמה לו ולאחד אחר . ברור שלא תיזכר את היותי זכאי לשארית .
לא יצא לארג' על חשבוני . פשוט יצא ילדותי ונקמני על דבר שלא היה שלו ולא היה נגדו .
אני אמשיך בדרכי ואמשיך להיות פראייר ולהחזיר דברים . את טעם הרכב המתוקן ללא ערבון שם שטר לא יכול למחוק .
נזכרתי במילותיו האלמותיות של פרדריך ניטשה בספרו כה אמר זרטוסטרא . במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת .
הכוונה היא לא פגיעה בנשים אלא אל תנסה את החלש והתמים המכה החוזרת תהיה יותר כואבת .
אני לא צריך שווארמה בפיתה . הינה אני חי וכותב גם ללא תוספת טחינה בתחינה ליחס הוגן ולא משפיל .
אני יודע שבית העסק כרגע כבר יצא מופסד וביותר ממאה שקלים זה בטוח .

על זה נאמר גם זו לטובה !

איך הסיפור הזה מתקשר לנפגעי תקיפה ?
פשוט ביותר . אנחנו לא שולטים על תגובתו של האחר ותמיד צריכים להאמין במצפונינו ולפעול בתנאים הקיימים כפי הידוע לנו ולטובה .
גם בעתיד בתנאים שכאלה אפעל בדומה . אולי עם הקמצן של מולייר אני ארוץ מראש לקנות שווארמה בפיתה .
או שאשלח את המצלצלים לפח וחסל .
אני מאמין שיש בעולם עוד אנשים כמו המוסכניק ועוד אנשים כמו מר קראב  . הרוב יהיו ביניהם .
מה שבטוח שכל החיים לומדים . לא כולם אותו הדבר .




יום חמישי, 9 בפברואר 2017

תן עוגה . אל תזייף

סיפור על זיוף ולאיפה זה מביא אותנו .

השבוע במסגרת עבודתי נתקלתי במצב מוסרי לא נעים . נאלצתי להיות דיפלומט בעבור דוברי חצי אמת . כחוד החנית זה שנפגש עם הלקוח ולא יכול לתת לו את האמת המרה רק חצי אמת . מצב זה הזכיר לי מקרה ישן ועוד חצי מקרה .
 לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי עוד רווק וקובע פגישות עם בנות זוג עתידיות . חלקן פגישות עיוורות חלקן לא . אבל מטיבען של פגישות ראשוניות וגישושי התאמה בצורה מכובדת ומכבדת לשני הצדדים , נהגתי לקבוע פגישות בבתי קפה מוכרים של רשתות ידועות או מקומות ותיקים ודי עממיים .
קפה ועוגה זה כל הסיפור . השאר הצהרת כוונות ונכונות למפגש חיובי ומועיל .
רשת אחת שנהגתי לפקוד אותה יחסית באופן תדיר במהלך השנים היתה כל-כך שמרנית שכמעט ולא שינתה את המחירים משך שנים . מה שכן השתנתה זו הכמות . הקפה לא עיניין אותי אם הורידו עשר מילי ליטר או שינו את הצורה כדי שאחוש בכמות גבוה . מה שהפריע לי שהכמות של העוגה פחתה באופן משמעותי ובאופן עיקבי לאורך שנים ספורות . מתבנית של שמונה עברו לתשע חיתוכים והפליאו לעשות כשהגיעו לעשרה חלקים ואולי אחד עשרה . שזו המכה האחת עשר שנחתה על הרשת .
ציינתי את העובדה בפני חברים וגם בנות זוג . חלקם התיחסו בביטול . המוזר בכל העיניין שאני ולק מאלו שהסכימו איתי היו מוכנים לשלם עוד שקלים נוספים ובלבד שישמרו על הרמה וישמרו על המנה .
ידעתי שזה לא בסדר ובמצבים מסוימים כשהבחירה היתה בידי , קבעתי נחרצות שאינני רוצה לבלות ולשבת שם מהסיבה המרכזית הזו . זיופים לא על חשבוני . הם לא דואגים לבריאותי ודוגלים בהכנסתי למשטר מזון בתפריט דל קלוריות . אינני צריך דיאטה אני מספיק רזה צעיר ופעיל ויכול להרשות לעצמי להתפרע ולא לחשבן לקלוריות .
כעבור שלוש שנים הרשת היתה בחדלות פרעון . מה שנקרא הרשת נפלה ומתה .
זיוף קטן למען רווח קל שירת את הרגע הצר . הפיל את הענק בזרם הארוך .
זה היה שיעור טוב לחיים .
התחלת לזייף לטובת הרווח הריגעי  תחטוף אותה בעתיד הקריטי . איבדת את הבסיס המרכזי ביחסי אנוש אמון אמונה ואמינות .
אני לא קובע הרבה דברים גם לא תמיד יהיו לי מספיק אמצעים כדי לספק את רוב צרכי אבל על הייצר לזייף אני לא מוכן לעבור בשתיקה . אני משתדל ומצליח שלא לוותר לעצמי . כי אני אגואיסט דואג לרווח העתידי שלי בזרם של החיים לא לעיגון בסיס קטן בשולי הנחל . יתרה מכך אני כועס על עצמי וגם לפעמים נוקם בכאלו ששחררו אותי כשליח שלהם לזייף בעבורם . אין להם אומץ להגיד אין לי ולא התארגנתי נכונה ופגעתי שלא מכוונה רעה .
תפקידי היה לממש את שיטת מצליח ...מצליח לזייף מבלי שירגישו ואם ירגישו זה יהיה מאוחר מדי ועד הפעם הבאה ישכחו , חוץ מזה אין להם סיבה שלא להמשיך ולדרוש ממני . הכל ימשיך כרגיל כי ככה כולם . 

אז זהו שלא ! כמו שהעולם השתנה בעשרים שנים האחרונות ובמיוחד בחמש האחרונות  . גם הגישה וההתיחסות לנאמנות וזיוף תפסו תאוצה ושינוי . העונש הוא חזק ולפנים מאוד מהר .

אנא השתדל שלא לזייף לא בעבורך ובוודאי לא למען מוסד או סביבה שיכולה בשניות לתת לך בעיטה ישר בחיבורים האחוריים של האגן . לא לוקחים שם שבויים ואין גלגל הצלה . אתה שורף את השם שלך את הבריאות שלך . את הזרם שלך .

מתיחס לשני המינים 

תודה 

יום ראשון, 5 בפברואר 2017

פעם היו עצים .

סיפור קצר על הדברים הפשוטים .

בסוף השבוע האחרון יצא לי לבקר במרכז קניות שבתוכו יש מתחם של קיר טיפוס .
ברור שיש תאורה ופינות עגולות אבטחה והגנה פינה להורים המודאגים . הכי חשוב שהיו מתקני טיפוס חלקם דמויי עץ ובית על עץ . חלקם סלעים עם נקודות אחז . צבעוני חביב ונחמד .
 הנכונות של ביתי להשתתף במקום הזה ירדה פלאים בהשוואה לרצונה כשיצאנו מהבית .
חשבתי על זה שכמה שהעולם שלנו הפך למנוכר וסינטטי . צריך להכנס לרכב לנהוג כמה קילומטרים . להשתכנע לשלם לעמוד בתור ולחזור הביתה מרוצים או לא מרוצים ולהמשיך בשיגרת חיינו .
עד היום כשאני רואה עץ טוב עם פירות עונה ואפשר לטפס אני מטפס . בא לי לחדש את מלאי הלימונים יש דרך ממש לידי .
כשאני מרגיש שאני רוצה טיול ולהרגיש טוב עם עצמי אני יוצא מעט מאזור המגורים מטפס במעלה חולי או כורכרי לפעמים מטפס בין אבנים . לא נדרש להכנות מיוחדות אולי לאופניים רגילים .
מה שאני מנסה להגיד שהחוויה היא קרובה פשוטה ופנימית ללא הכנות רבות טכנולוגיות וסינטטיות .
בדומה לכך החיפוש של התשובות . 
הפסקתי כמעט לחלוטין לחפש ולטפס במטרה למצוא את התשובות . מנסה לפתח תמידית את היכולת להגיע לשאלות הנכונות הבסיסיות השורשיות . אין לי צורך שיעטפו לי את המסמרה בכדור פיברגלאס ציבעוני אני יכול לקבל זיז טיבעי ממש כאן לידי . ללא צורך במנוע חיצוני . אני יכול לדחוף את עצמי גם ללא תאורה ופינת הורים . 
לא ממתין לפרס מתוקים או אוכל מהיר במידי . מסתפק בפרי שנתלש ממש בידי .


זה כאן על-יד, ממש כאן . שלא ימרחו לך משהו אחר . זה רק שלך . 

ובאחריותך לחיפוש השאלה המקדמת הבאה .

יום ראשון, 29 בינואר 2017

שמים סדין חדש וזהו !

סיפור קצר על הבנה תמימה ופשוטה .

בקיצור איך לא לעשות עיניין  מדבר פעוט .
זה סיפור בסיגנון "מה למדתי מילדתי "
בשבוע שעבר הודעתי לביתי שמצאתי נזקקים למיטות ששמרנו לתרומה . הוספתי כי הם יבואו רק בסוף השבוע . שאלו אם לא קרוע אחר כך בקשו שאשלח תמונה . שלחתי ונתתי פרטים . 
הילדה אמרה יופי טוב שבאים וששמרנו .
בסוף השבוע אכן באו . לא לקחו . 
למה לא ?
כי לאחת יש כתם . אז אמרתי תקחו את המתקפלת היא היתה ללא שימוש . אמרו לא . רוצים קומפלט . 
אמרתי טוב אז תקחו את התחתונה , היא תקינה ונקיה . אמרו נכון אבל חסר חלק של הגבהה או משהו בסגנון . 
בקיצור לא לוקחים דבר .
שלום שלום ותודה .
סיפרתי את החדשות לילדה . התאכזבה והשתוממה . אמרה לי 
" אבא , אין מיטה ללא כתם . מה זה כתם ? יש סדין נקי חדש . שמים על המיטה וזהו ! אין כתם . מי ישן על מיטה ללא סדין או שמיכה . זה סתם "
נכון אמרתי בחזרה . מי שבאמת צריך לא מחפש סיבה פעוטה שכזו .
בתחילת השבוע תעזרי לי לפנות לפינת איסוף הגזם ? כמה שאת יכולה  לא לשבור את הידיים .
כן ! ענתה .
הסתדרתי בלעדיה ולא נדרשתי ליותר .
פחות משלוש שעות מהפינוי ונעלמו המיטות .  

כשאני חושב על זה ...

מי שצריך מיטה ייקח תוך שעות ספורות ולא יחפש את כל המגרעות . כל מיטה שהיתה בשימוש חייבת להיות עם פגם . או לא מושלמת . כי זה דרכו של השימוש והלא מושלם .
יכלו לשמש לשנים רבות ולשמח עוד ילדים ועוד משפחות .
לפעמים צריך ללמד אנשים כיצד לקבל או להיות שמחים "בפת לחם חריבה ולא בבית מלא זבחי ריב "
זה לא פינוק זה רעש המגיע לי יותר . אמנם אני זקוק אבל אני לא בררן אלא משום הנזקקות שלי מגיע לי יותר .
לא רוצה שיברכו אותי או שיתנו לי קרדית רק עצם הידיעה ששימחתי עוד אחד במדינה .

עכשיו איך זה קשור לנפגע התעללות ומתמודד עם שפל בחייו ?

אני חוזר למילים של הילדה מזוית שונה .

כל אחד בעולם ,שגדל כאן, מספח לקירבו כתם פה כתם שם . אין איש מושלם . הכתמים נוצרו מעצם הקיום והמימוש בעולם . כולנו נושאים כתמים שנוצרו בנו וחלקם יצרנו אנו שלא בכוונה מודעת . הדבר המודע הקרוב והכמעט בלעדי הוא שיש בארון סדין חדש ועוד סדין נקי וחדש שבעזרתו בפעולה פשוטה ניתן לכסות על הכתם כך שההבחנה בין מיטה עם כתמים למיטה חסרת כתם היא קלושה לא עינינית וממש לא מקדמת . 

אז לכל המתמודדים והמתמודדות עם כתמי ההתעללות הפוסט טראומה ופגיעה מינית , אני רוצה להזכיר לכם שאת הכתם אפשר אולי לנסות ולמחוק להעלים ובכות על עצם קיומו אבל הכי טוב לזכור ולתפעל את ארגז המצעים או הארון שם תמיד יש לפחות כיסוי או שניים מעולים למטרת הפיכת המצע לנקי נעים ו...רגיל . 

יום שלישי, 17 בינואר 2017

מנוע לצמיחה

משהו קטן ואולי יעשה טוב .

איך לגדל ואיך לגדול  ? איך יוצרים מגן פגיעות בבטחון העצמי ?

בעזרת סיפור קטן ואולי עוד איזכור אסביר את השאלה והדרך לתשובות .

כשאומרים שליח מצווה איננו ניזוק , אני מקבל זאת במידת הרחמים מה שנקרא בנקודות .
את ילדי  במיוחד את ביתי אני מנסה להדריך ולחנך למתן עזרה לזולת . אחת הסיבות שאני מוצא בחיוב הדרכה זו  היא שלאחר פעולה שכזו הופכת הילדה - נערה  לאדם יותר שליו ויותר נחמדה לסובבים אותה . פעם הלכנו ותרמנו מעיל לנזקק פעם שמיכה .
לאחרונה השכנה שלי החליפה לביתה מיטת נוער . את הישנה הורידה לפינת הבית . למטרת אשפה לאיסוף . 
אמרתי לביתי שיש מיטה טובה למטה וחבל שייקחו אותה להשמדה .
אמרה לי אבא לי יש מיטה ואולי נחליף לחדשה לכבוד חגיגות הבת מצווה  . הרי ידוע בר מצווה לבן זה שתי מסיבות ושבת חתן וזהו זה נגמר . בנות זה חודש בת מצווה עם אפשרות להרחבה עצמית ומשפחתית .
עניתי לה , לך יש מיטה ומקום לשון . אבא ואמא שדואגים וגם סבא שכל פעם מביא דברים ודואג . יש ילדים שאין להם חדר . מיטה משלהם לא קיימת .יש שנאלצים לשון כל פעם במקום אחר לפעמים על הריצפה . אין להם אפשרות שידאגו ויקנו להם כמו שקונים לך לאחיך ולחברות שלך .
הילדה הזדעזעה , שאלה איך יכול להיות שאין מיטה או בית קבוע . לא יכולתי לספק את דעתה גם בהסבר נוסף .
אמרתי לה את רוצה לעזור לי לסחוב את המיטה לחצר מאחור ונתרום אותה למי שרוצה וצריך מיטה ואין לו  ?
ענתה כן אבל לא בא לי עכשיו אולי מחר .
מחר זה היום כי יתכן שייקחו את זה או שכלב יעשה את צרכיו . מצווה גדולה עם מתנה גדולה קיבלת לבת המצווה שלך . לעזור לנזקק בזמן מצוותך זה דבר גדול . זה ממלא ונחשב כפול .
טוב אבא אני באה עכשיו . 
כן . בלב שלם עזרה כפי יכולתה ומעבר לכך .
קרה משהו מוזר , היא התחילה להתעניין בנושא ודאגה שחתולים לא ישבו על המיטה עד שיבואו מתנדבים לקחתה .
גם הדרישות "שתיקנו לי ואני רוצה" פחתו לרמה סבירה .
אני חושב שהדרכה למתן בסתר או תרומה מתחילה לפני ההבנה של משמעות הכסף ומשמעות ההתנהלות הכלכלית הנבונה . 
תרומה ומתן עזרא מתחיל בראש במודעות בברכה העצמית של נפש האדם .

לדעתי אחד הדברים שעזר לי וקידם אותי ליציאה מהתעללות ונגזרותיה השונות על נספחיה הרבים .רבים מדי לפעמים . זו היכולת להציל ולעזור . לזכור שיש לך לאן ללכת ולאן לחזור ותמיד יהיו כאלה שנזקקים לך . נגיעה קטנה דחיפה ללא אגורה שחוקה עושה את ההבדל . בונה את המנוע לצמיחה . אינני שואף להיות " מאמא טרזה " או אות המתנדב . לפעמים מתחת לאף יש לנו אוצרות קטנים וכפולים . הם באים מעצמם אומרים גלו אותי תחשפו את אוצרי . כשלמעשה זה הוא אוצרו של המשתקם מהתעללות וזה חוזר אליו בעידוד והרחבת האופקים . שוב כמתנה כפולה ללא תמורה חומרית .

יום ראשון, 1 בינואר 2017

שרוף את הטיול בבקשה ...

יש דברים שרואים בשניות אחדות ברחוב .

אחד מהם זו הדרך לפגיעות ולפיספוס . צעד אחד לפני ההתקפלות להתעללות .

סיפור קצר שקרה ממש במקרה היום . את הגיבורים והמיקום מעט שיניתי  לטובתי ולטובת הכלל .

שעת צהריים יצאתי לקנות דבר מה לאכול . עיניין שיגרתי לכל הדעות . קניתי והתישבתי בפינה  ( לא בחושך ולבדי) .
תוך כדי שהותי נכנס אדם קולני להזמין התלוו אליו בן ובת ...חג עדיין חג האור חנוכה . פתאום צועק לילד שנכנס עמו  כמחפש ילד נוסף "היסטריה" איפה עוד אחד ...מסתבר שזה עוד ילד קטן שנכנס ולא הרגישו במעברו .
האדם הקולני רץ לרחוב מתוך פחד מוצדק שהקטן מוצא את דרכו לכביש . עד כאן  היסטריה רגילה במחוזותינו . השובב נמצא הכל לכאורה בסדר אך האיש גער בבן הגדול כאילו זו אחריותו . הגדול שתק ובלע את העלבון . כך או כך שלח אותו לתפוס שולחן . בפנים בחוץ בחוץ או בפנים ...מעט סימפוזיון ...הזמין קיבל  נדמה לי שגער בילד שוב למה לא תפס מקום . 
התישבו סביב שולחן שהיה פנוי . בדיוק יצאתי ושמעתי צעקה אדירה ..אוכלים עכשיו .אני אמרתי אוכלים ! שב לאכול עכשיו ! 
היה עוד חצי משפט ..הילד הגדול סרב להתישב קם והלך במקביל אלי עם דמעות בעיניים והתישב בחצי גוף במרחק שלוש שולחנות מהחבורה . בהליכתו ראיתי את התסכול הרב שנחת עליו ..המשכתי בדרכי . רציתי לבוא ולהגיד לו יהיה בסדר אל תתרגש אתה בסך הכל ילד בן תשע אולי עשר ..אתה לא אחראי על ילד קטן ולא זכאי לקבל צעקות והשפלות . זה בסדר גם לא להיות רעב וזה בסדר שלא בדיוק תפסת שולחן והתנחלת .
נשאתי פניי אל השמיים עם מעט דמעות בעיניים . שאלתי את בורא עולם מה עשה בעולמו המושלם ? כמה כאב נוצר ?
מה נשאר מטיול שנישרף ...הילד יזכור רק את החרא שחדר לגופו ולא את המטעמים שהנחת בצלחתו .
למה ? היה ילד טוב לא השתולל ספג שלוש עלבונות עד שהתקפל . 
מה הטענה בדבר האדם כחייה ...הרי הטורף הגדול דואג לצאצאיו תחילה .
עוד אני תוהה ומתקדם בדרכי , נפלו עיני על אישה ועוללה הצעיר ..ילד כבן שנתיים . כך באמצע הרחוב מתכופפת לה אישה ומנסה לעטוף את העולל במעיל כחול . קשתה עליה המלאכה כי לא שיתף פעולה . בשקט ובעדינות צלחה דרכה . קטפה את השובב מהמדרכה חזק אל חיקה ...חיבוק אוהב וכמעט נשיקה חצתה את הכביש ושם כעבור דקה הורד הילד לעגלה .ברכות ובליטוף .
פניתי לבורא עולם .בתקווה שהוא עדיין על הקו או לפחות יכול להאזין ...ביקשתי שישלח חלק מהליטוף של העולל לזה שנמצא כמאה מטר ממנו ומרגיש אומלל .
מה משונה העולם  האחד נופל לעולם של גערות ופגיעות  ללא אופק חיובי למציאות . והאחר ..

ודאי תגידו זו מנטליות ...אולי תגלשו למוצא עדתי ...ואולי מיקום עם שם בעייתי .
תשובות ...הילד היה בבסיסו יותר לבן ממני ונראה טוב ולבוש היטב לאחר הצעקות היה יותר לבן מלבן . האדם הקולני לא היה נראה כחסר נימוסים ודרכי התנהגות או בעצבים מרוטים . המיקום בין צפון תל אביב לשפיים . אז  מה ?