יום שבת, 18 בפברואר 2017

עדיף להפסיד שטר הנע בין חמישים למאה שח מלהפסיד כלי עבודה בשלושה חלקים בשווי 35 שח

לא התבלבלתי !!!

הפסד של פי שלוש עדיף על הפסד של אחד . 
באחוזים ...עדיף להפסיד  300% בגדול .
גם בפעם הבאה אני אצא מטומטם והפוך . אבל עם מוסר ומצפון נקי .

על מה אני מקשקש ?
 קצר חמוד וישר לרגש .
לפני כמה שנים רכב שהיה ברשותי עבר תאונה קלה מאחור . הכנסתי את הרכב לתיקון . לא עשו לי מחיר או הנחות וגם לא תיעדוף בטיפול מהיר .
הרכב תוקן פרוצדורה של ביטוח וזהו .
לאחר כשבועיים או בסביבה הזו , סידרתי את תא המטען . מצאתי שם כלי עבודה בשלושה חלקים מכשיר פשוט יחסית כיום נמכר בסביבות 35 שח חדש .
באותו שבוע נסעתי למוסך פניתי למנהל שאני מכיר אותו משנים בעבר . אמרתי לו שאני חושב שיש לי כלי באוטו שלא שייך לי ויתכן שזה שלו . הבאתי לו את הכלי . הוא שמח . מאוד שמח. כאילו קיבל הזמנה לארוע משמח . 
אמר תודה והוסיף לי שלא הבעיה של האובדן כעלות כספית אלא מעצם שצריך ואין ואז צריך להזמין לקנות לקבל ולאבד .
עניתי לו שאני מבין מה זה . פשוט זה לא הכלי שלי . אני לפעמים עובד עם כלים כאלה . זה לא שלי ואם אני יכול להחזיר אז זה טוב לכולם .
נפרדנו לשלום . ברור בתקווה שלא להתראות במצב של לקוח ומוסך לאחר תאונה .
יצא המקרה וכעבור שנתיים או פחות  , שוב פגיעה דומה . באתי למוסך פניתי אל המנהל . הרכב נוסע אין בעייה בטיחותית 
אבל יש בעייה בעצם שתיים האחת האגזוז פולט גזים לתוך תא הנוסעים ומחר יש לי חתונה של המשפחה שזה חובת הופעה והמרחק כשעה נסיעה לכל כיוון .
אמר , אין בעייה אני מתחיל לעבוד מחר על הרכב ובערב יהיה לך רכב לחתונה אם לא אספיק הכל אני אסדר שיהיה לך את הרכב מוכן לנסיעה ולמחרת אתה תחזיר  להמשך טיפול .
אמרתי תודה .
למחרת באתי לקחת את הרכב . הוא לא היה מוכן . מייד נתן הוראה לפועל להרכיב את החלקים שפרק . הפועל מעט כעס 
כי ...להרכיב זה כחצי שעה ואולי יותר ונשאר רק תיקון של חצי שעה וצריך לפרק מחר שוב ולהרכיב שוב . אמר המנהל תעשה עכשיו מה שאמרתי זו מילה שלי .
קרא לי מההמתנה כעבור ארבעים דקות . אמר קח נמשיך מחר .
שאלתי אתה רוצה צ'ק ערבון מזומן כתב התחיבות ?
ענה , ביקשתי ? ממך ? אני יודע אם מי יש לי עסק . איתך אין לי צורך .
מזל טוב ונסיעה טובה . 
כן טופל והכל היה טוב .

כתבתי גם על העדפתי לאובדן כספי גבוה יותר . לא שכחתי !
מקרה שהיה לפני שבועיים 
במקום עבודתי בנקודה רחוקה מהקופה של המזומנים שאליה אין לי גישה ולא היו חוסרים בתקופה האחרונה , על הריצפה בין מדפים ופח זבל היו זרוקים מספר ניירות שאריות קטנות ושטר מקופל לארבע . את השטר מצאתי כשאספתי את השאריות לפח . בדקתי אותו וחשדתי שהוא מזוייף או לא אמיתי שזורקים כסף לפח .
שאלתי את הבוס שהוא גם בעל העסק שיביע את דעתו על השטר .
אמר לא מזוייף .
מאיפה הבאת את זה ?
אמרתי לו שעשיתי סדר בפח והצבעתי לו על הנקודה המדוייקת .
אמרתי לו זה היה כאן . בגלל שזה העסק שלו אני מתיחס למציאה כמו מציאת כסף בביתו של מארח לכן עליו להחליט מה עושה עם השטר . זה לא שלי ולא זרוק במקום שנוהגים לפקוד אותו הציבור . 
ידעתי בתוך תוכי שזה לא רק שלי וגם יש דיני הלכה בנושא ודיני שליח בנושא וגם על פי חוק גם הזבל של בעל הבית הוא רכושו וחיפוש בו מצריך צו אישור חיפוש  .
לקח את השטר אליו ואמר איך זה יכול להיות ומי זרק את זה . צריך לחקור את העובדים חקירה שכוללת מכונת אמת . מי לוקח ומחביא מהקופה . מי ???
היו עוד מילים לא נעימות . כעסתי על עצמי שאספתי שאמרתי ומסרתי . הייתי צריך להשאיר שם או לזרוק למחזורית .
לא ידעתי אם הקמצן של מוליר קם לתחיה בארץ ישראל באחת מערי הקודש . או קריקטורה מבוב ספוג שמתארת את מר קראב המלך של המזללה .
לא כעסתי יותר ריחמתי . הבנתי את מיקומי ומיקומו ביקום .
כעבור שעה שלח אותי עם השטר לקנות שווארמה לו ולאחד אחר . ברור שלא תיזכר את היותי זכאי לשארית .
לא יצא לארג' על חשבוני . פשוט יצא ילדותי ונקמני על דבר שלא היה שלו ולא היה נגדו .
אני אמשיך בדרכי ואמשיך להיות פראייר ולהחזיר דברים . את טעם הרכב המתוקן ללא ערבון שם שטר לא יכול למחוק .
נזכרתי במילותיו האלמותיות של פרדריך ניטשה בספרו כה אמר זרטוסטרא . במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת .
הכוונה היא לא פגיעה בנשים אלא אל תנסה את החלש והתמים המכה החוזרת תהיה יותר כואבת .
אני לא צריך שווארמה בפיתה . הינה אני חי וכותב גם ללא תוספת טחינה בתחינה ליחס הוגן ולא משפיל .
אני יודע שבית העסק כרגע כבר יצא מופסד וביותר ממאה שקלים זה בטוח .

על זה נאמר גם זו לטובה !

איך הסיפור הזה מתקשר לנפגעי תקיפה ?
פשוט ביותר . אנחנו לא שולטים על תגובתו של האחר ותמיד צריכים להאמין במצפונינו ולפעול בתנאים הקיימים כפי הידוע לנו ולטובה .
גם בעתיד בתנאים שכאלה אפעל בדומה . אולי עם הקמצן של מולייר אני ארוץ מראש לקנות שווארמה בפיתה .
או שאשלח את המצלצלים לפח וחסל .
אני מאמין שיש בעולם עוד אנשים כמו המוסכניק ועוד אנשים כמו מר קראב  . הרוב יהיו ביניהם .
מה שבטוח שכל החיים לומדים . לא כולם אותו הדבר .




יום חמישי, 9 בפברואר 2017

תן עוגה . אל תזייף

סיפור על זיוף ולאיפה זה מביא אותנו .

השבוע במסגרת עבודתי נתקלתי במצב מוסרי לא נעים . נאלצתי להיות דיפלומט בעבור דוברי חצי אמת . כחוד החנית זה שנפגש עם הלקוח ולא יכול לתת לו את האמת המרה רק חצי אמת . מצב זה הזכיר לי מקרה ישן ועוד חצי מקרה .
 לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי עוד רווק וקובע פגישות עם בנות זוג עתידיות . חלקן פגישות עיוורות חלקן לא . אבל מטיבען של פגישות ראשוניות וגישושי התאמה בצורה מכובדת ומכבדת לשני הצדדים , נהגתי לקבוע פגישות בבתי קפה מוכרים של רשתות ידועות או מקומות ותיקים ודי עממיים .
קפה ועוגה זה כל הסיפור . השאר הצהרת כוונות ונכונות למפגש חיובי ומועיל .
רשת אחת שנהגתי לפקוד אותה יחסית באופן תדיר במהלך השנים היתה כל-כך שמרנית שכמעט ולא שינתה את המחירים משך שנים . מה שכן השתנתה זו הכמות . הקפה לא עיניין אותי אם הורידו עשר מילי ליטר או שינו את הצורה כדי שאחוש בכמות גבוה . מה שהפריע לי שהכמות של העוגה פחתה באופן משמעותי ובאופן עיקבי לאורך שנים ספורות . מתבנית של שמונה עברו לתשע חיתוכים והפליאו לעשות כשהגיעו לעשרה חלקים ואולי אחד עשרה . שזו המכה האחת עשר שנחתה על הרשת .
ציינתי את העובדה בפני חברים וגם בנות זוג . חלקם התיחסו בביטול . המוזר בכל העיניין שאני ולק מאלו שהסכימו איתי היו מוכנים לשלם עוד שקלים נוספים ובלבד שישמרו על הרמה וישמרו על המנה .
ידעתי שזה לא בסדר ובמצבים מסוימים כשהבחירה היתה בידי , קבעתי נחרצות שאינני רוצה לבלות ולשבת שם מהסיבה המרכזית הזו . זיופים לא על חשבוני . הם לא דואגים לבריאותי ודוגלים בהכנסתי למשטר מזון בתפריט דל קלוריות . אינני צריך דיאטה אני מספיק רזה צעיר ופעיל ויכול להרשות לעצמי להתפרע ולא לחשבן לקלוריות .
כעבור שלוש שנים הרשת היתה בחדלות פרעון . מה שנקרא הרשת נפלה ומתה .
זיוף קטן למען רווח קל שירת את הרגע הצר . הפיל את הענק בזרם הארוך .
זה היה שיעור טוב לחיים .
התחלת לזייף לטובת הרווח הריגעי  תחטוף אותה בעתיד הקריטי . איבדת את הבסיס המרכזי ביחסי אנוש אמון אמונה ואמינות .
אני לא קובע הרבה דברים גם לא תמיד יהיו לי מספיק אמצעים כדי לספק את רוב צרכי אבל על הייצר לזייף אני לא מוכן לעבור בשתיקה . אני משתדל ומצליח שלא לוותר לעצמי . כי אני אגואיסט דואג לרווח העתידי שלי בזרם של החיים לא לעיגון בסיס קטן בשולי הנחל . יתרה מכך אני כועס על עצמי וגם לפעמים נוקם בכאלו ששחררו אותי כשליח שלהם לזייף בעבורם . אין להם אומץ להגיד אין לי ולא התארגנתי נכונה ופגעתי שלא מכוונה רעה .
תפקידי היה לממש את שיטת מצליח ...מצליח לזייף מבלי שירגישו ואם ירגישו זה יהיה מאוחר מדי ועד הפעם הבאה ישכחו , חוץ מזה אין להם סיבה שלא להמשיך ולדרוש ממני . הכל ימשיך כרגיל כי ככה כולם . 

אז זהו שלא ! כמו שהעולם השתנה בעשרים שנים האחרונות ובמיוחד בחמש האחרונות  . גם הגישה וההתיחסות לנאמנות וזיוף תפסו תאוצה ושינוי . העונש הוא חזק ולפנים מאוד מהר .

אנא השתדל שלא לזייף לא בעבורך ובוודאי לא למען מוסד או סביבה שיכולה בשניות לתת לך בעיטה ישר בחיבורים האחוריים של האגן . לא לוקחים שם שבויים ואין גלגל הצלה . אתה שורף את השם שלך את הבריאות שלך . את הזרם שלך .

מתיחס לשני המינים 

תודה 

יום ראשון, 5 בפברואר 2017

פעם היו עצים .

סיפור קצר על הדברים הפשוטים .

בסוף השבוע האחרון יצא לי לבקר במרכז קניות שבתוכו יש מתחם של קיר טיפוס .
ברור שיש תאורה ופינות עגולות אבטחה והגנה פינה להורים המודאגים . הכי חשוב שהיו מתקני טיפוס חלקם דמויי עץ ובית על עץ . חלקם סלעים עם נקודות אחז . צבעוני חביב ונחמד .
 הנכונות של ביתי להשתתף במקום הזה ירדה פלאים בהשוואה לרצונה כשיצאנו מהבית .
חשבתי על זה שכמה שהעולם שלנו הפך למנוכר וסינטטי . צריך להכנס לרכב לנהוג כמה קילומטרים . להשתכנע לשלם לעמוד בתור ולחזור הביתה מרוצים או לא מרוצים ולהמשיך בשיגרת חיינו .
עד היום כשאני רואה עץ טוב עם פירות עונה ואפשר לטפס אני מטפס . בא לי לחדש את מלאי הלימונים יש דרך ממש לידי .
כשאני מרגיש שאני רוצה טיול ולהרגיש טוב עם עצמי אני יוצא מעט מאזור המגורים מטפס במעלה חולי או כורכרי לפעמים מטפס בין אבנים . לא נדרש להכנות מיוחדות אולי לאופניים רגילים .
מה שאני מנסה להגיד שהחוויה היא קרובה פשוטה ופנימית ללא הכנות רבות טכנולוגיות וסינטטיות .
בדומה לכך החיפוש של התשובות . 
הפסקתי כמעט לחלוטין לחפש ולטפס במטרה למצוא את התשובות . מנסה לפתח תמידית את היכולת להגיע לשאלות הנכונות הבסיסיות השורשיות . אין לי צורך שיעטפו לי את המסמרה בכדור פיברגלאס ציבעוני אני יכול לקבל זיז טיבעי ממש כאן לידי . ללא צורך במנוע חיצוני . אני יכול לדחוף את עצמי גם ללא תאורה ופינת הורים . 
לא ממתין לפרס מתוקים או אוכל מהיר במידי . מסתפק בפרי שנתלש ממש בידי .


זה כאן על-יד, ממש כאן . שלא ימרחו לך משהו אחר . זה רק שלך . 

ובאחריותך לחיפוש השאלה המקדמת הבאה .