מתנה לכיפור האחרון. היום שהיה .
בבוקרו של ערב יום כיפור , אשתי מסרה לי הודעה . אביך שבר את הפנס ברכב . הוא בסדר . רק הפנס .
חצי נחמה .
מי שיש לו אבא פולני סטנדארטי יכול להבין את ההמשך או שלא צריך לקרוא את המשך הנאמר . אעשה זאת בהומור למרות שבזמן אמת לא מצחיק בכלל .
אבא התארח באחד המלונות בצפון . רמת התיירות לא רלוונטית אבל יש מקום לכניסה של אוטובוסים . אחד מהשניים התרחש או שהאוטובוס הפריע לאבי לצאת מהחנייה \שביל . או שהשביל והחניה לא מותאמים לרכב ואוטובוס .
הלך פנס ראשי עם כיפופים קטנים וקיפולים יותר קטנים . לאוטובוס שלום .
אני בתפקיד הבן הטוב , אמור לבלות איתו את החג ומעבר לו .
עד שהגעתי מהעבודה אליו חלפו כמה שעות . לחוצות מבחינתו רגועות מבחינתי כשאני רואה את האופק התעסוקתי .
הגעתי . האיש שלי עדיין בסבב מוסכים ערב כיפור שעה אחת בצהריים . הוא לא בחדר ואני יוצא להשלמת מוצרים לארוחה מפסקת ולשבירת הצום . צמים .
חזר שאל שאלות . נו...בטח ! על הקניות שעשיתי . בינינו על מה ישאל ?
במקומות ששאל אמרו לבוא אחרי החג . לחוץ שלא יהיה לו פנס תקין לתנועה ורוצה לנסוע ביום עם פנס דולק .
למה ? כי ככה !
שכנעתי אותו שהתקנה היא מנובמבר ואם ידליק עכשיו ישר יפול לידי המשטרה . כפרצה הקוראת לגנב .
כיפור עבר יחסית ברוגע ובשלום ללא טחינה .
למחרת ,הבן- אדם כבר עושה הכנות וסדר ליציאה .לפני שש בבוקר !
אבא תן לישון ! הציפורים עוד נוחרות על העצים ! לאן אתה ממהר . אני עבדתי עם מוסכים . רובם ידברו אתך רק אחרי שמונה . זה פנס וכמה חיבורים לא יום למודים ארוך !
לא עזר לי .
קמתי . ידעתי מה צפוי . רבע לשבע אנחנו בסיור סע בלבל וטייל בכל הצפון . יותר קל לשאול איפה לא היינו . והיו מקומות שמתעוררים אחרי תשע .
כשהתחלנו את הבוקר האיש לא התלונן שאין דלק .אמרתי לו שעלות הדלק והחיפושים יהיה שווה להמתנה במוסכים קרובים . שתק רק סינן מפיו יש לי דלק עד תל אביב . אמרתי בוא נסתפק עד חדרה ואם תתעקש נתניה .
לא עזר .הסתובבנו שלוש או ארבע שעות עד שהרמז שלי הפך לאולטימטום . כמו נדנדה בגן שעשועים . "עוד פעם אחרונה , אחרונה ודי "
חזרנו נסענו לאחת ההצעות המקוריות עוד לפני החג . מחסן פרוק חלפים . האדם היה לבדו הפועלים הבריזו לו באותו יום . אז אמרתי אני אפרק רק תגיד מאיפה . אמר זה בסדר והלך טיפס הביא . שילמנו אחרי שבדקתי שתואם .
לא מצאנו מוסך שירכיב אז אני נכנסתי לתפקיד . קנינו מנורות ונתתי לאיש הלחוץ לבחור פינה מוצלת שקטה ואם אפשר בלי זבובים . כלים יש, לא הכל ,אבל , מסתדרים .
לפני ההרכבה אספתי אזיקונים וחוטי מתכת לקשירה של החלקים הרופפים . המשחק עם הפנס לקח שעה וחצי בערך . גם בסיום לא היה רגוע . בכל שלב של העבודה הפעלתי אותו ומעט שיגע אותי . אני די מחוסן שאלות לחוצות לא עוברות אותי . קשרתי סידרתי סיימתי .
ידעתי שהפולני שלי נרגע ודי מרוצה .
איך ידעתי ? הוא לא אומר לא מתלונן לא מחייך לא עצוב . איך ?
פשוט לקרוא בין שורות הלחיצות . אומר לי לחתוך את שאריות האזיקונים בשני מקומות . אבא לא אומר . הוא שואל אם אני מתכוון להשאיר ולא לחתוך את השאריות ומצביע על שתי הנקודות שלא קצצתי .
כשקצצתי נרגע ונרגעתי .
התנקיתי ונגמר היום .
בערב יצאנו כולנו לחפש מזון ולהינות אמר צריך תחנת דלק .
מה קרה אבא , אמרת יש דלק עד תל אביב ?
צריך דלק . נגמר . ענה בפסקנות .
למחרת הוא קם בשש . כן התחיל לקשקש ולסדר . הזכיר לי את הסרטים הישראלים של פעם .
לא נתן לישון גם יום אחרי . אבל לא דיבר יותר על התיקונים והפנס . לפחות זה וגם לא היה את מי להאשים .
מה רציתי להגיד בסיפור הזה . לא..לא שפולני זה מקצוע . פשוט לראות את האופק ואיך דברים מתגלגלים לפני שהם מתגלגלים . וגן שעשועים לא נגמר אף פעם רק הדלק לפעמים .
עוד דבר . שלפעמים כדאי להשאיר קצוות כך ניתן לקרוא בן השורות גם כשאביך מגיע לגבורות .
