שמים סדין חדש וזהו !

סיפור קצר על הבנה תמימה ופשוטה .

בקיצור איך לא לעשות עיניין  מדבר פעוט .

זה סיפור בסיגנון "מה למדתי מילדתי "

בשבוע שעבר הודעתי לביתי שמצאתי נזקקים למיטות ששמרנו לתרומה . הוספתי כי הם יבואו רק בסוף השבוע . שאלו אם לא קרוע אחר כך בקשו שאשלח תמונה . שלחתי ונתתי פרטים . 

הילדה אמרה יופי טוב שבאים וששמרנו .

בסוף השבוע אכן באו . לא לקחו . 

למה לא ?

כי לאחת יש כתם . אז אמרתי תקחו את המתקפלת היא היתה ללא שימוש . אמרו לא . רוצים קומפלט . 

אמרתי טוב אז תקחו את התחתונה , היא תקינה ונקיה . אמרו נכון אבל חסר חלק של הגבהה או משהו בסגנון . 

בקיצור לא לוקחים דבר .

שלום שלום ותודה .

סיפרתי את החדשות לילדה . התאכזבה והשתוממה . אמרה לי 

" אבא , אין מיטה ללא כתם . מה זה כתם ? יש סדין נקי חדש . שמים על המיטה וזהו ! אין כתם . מי ישן על מיטה ללא סדין או שמיכה . זה סתם "

נכון אמרתי בחזרה . מי שבאמת צריך לא מחפש סיבה פעוטה שכזו .

בתחילת השבוע תעזרי לי לפנות לפינת איסוף הגזם ? כמה שאת יכולה  לא לשבור את הידיים .

כן ! ענתה .

הסתדרתי בלעדיה ולא נדרשתי ליותר .

פחות משלוש שעות מהפינוי ונעלמו המיטות .  

כשאני חושב על זה ...

מי שצריך מיטה ייקח תוך שעות ספורות ולא יחפש את כל המגרעות . כל מיטה שהיתה בשימוש חייבת להיות עם פגם . או לא מושלמת . כי זה דרכו של השימוש והלא מושלם .

יכלו לשמש לשנים רבות ולשמח עוד ילדים ועוד משפחות .

לפעמים צריך ללמד אנשים כיצד לקבל או להיות שמחים "בפת לחם חריבה ולא בבית מלא זבחי ריב "

זה לא פינוק זה רעש המגיע לי יותר . אמנם אני זקוק אבל אני לא בררן אלא משום הנזקקות שלי מגיע לי יותר .

לא רוצה שיברכו אותי או שיתנו לי קרדית רק עצם הידיעה ששימחתי עוד אחד במדינה .

עכשיו איך זה קשור לנפגע התעללות ומתמודד עם שפל בחייו ?

אני חוזר למילים של הילדה מזוית שונה .

כל אחד בעולם ,שגדל כאן, מספח לקירבו כתם פה כתם שם . אין איש מושלם . הכתמים נוצרו מעצם הקיום והמימוש בעולם . כולנו נושאים כתמים שנוצרו בנו וחלקם יצרנו אנו שלא בכוונה מודעת . הדבר המודע הקרוב והכמעט בלעדי הוא שיש בארון סדין חדש ועוד סדין נקי וחדש שבעזרתו בפעולה פשוטה ניתן לכסות על הכתם כך שההבחנה בין מיטה עם כתמים למיטה חסרת כתם היא קלושה לא עינינית וממש לא מקדמת . 

אז לכל המתמודדים והמתמודדות עם כתמי ההתעללות הפוסט טראומה ופגיעה מינית , אני רוצה להזכיר לכם שאת הכתם אפשר אולי לנסות ולמחוק להעלים ובכות על עצם קיומו אבל הכי טוב לזכור ולתפעל את ארגז המצעים או הארון שם תמיד יש לפחות כיסוי או שניים מעולים למטרת הפיכת המצע לנקי נעים ו...רגיל . 

מנוע לצמיחה

משהו קטן ואולי יעשה טוב .

איך לגדל ואיך לגדול  ? איך יוצרים מגן פגיעות בבטחון העצמי ?

בעזרת סיפור קטן ואולי עוד איזכור אסביר את השאלה והדרך לתשובות .

כשאומרים שליח מצווה איננו ניזוק , אני מקבל זאת במידת הרחמים מה שנקרא בנקודות .

את ילדי  במיוחד את ביתי אני מנסה להדריך ולחנך למתן עזרה לזולת . אחת הסיבות שאני מוצא בחיוב הדרכה זו  היא שלאחר פעולה שכזו הופכת הילדה - נערה  לאדם יותר שליו ויותר נחמדה לסובבים אותה . פעם הלכנו ותרמנו מעיל לנזקק פעם שמיכה .

לאחרונה השכנה שלי החליפה לביתה מיטת נוער . את הישנה הורידה לפינת הבית . למטרת אשפה לאיסוף . 

אמרתי לביתי שיש מיטה טובה למטה וחבל שייקחו אותה להשמדה .

אמרה לי אבא לי יש מיטה ואולי נחליף לחדשה לכבוד חגיגות הבת מצווה  . הרי ידוע בר מצווה לבן זה שתי מסיבות ושבת חתן וזהו זה נגמר . בנות זה חודש בת מצווה עם אפשרות להרחבה עצמית ומשפחתית .

עניתי לה , לך יש מיטה ומקום לשון . אבא ואמא שדואגים וגם סבא שכל פעם מביא דברים ודואג . יש ילדים שאין להם חדר . מיטה משלהם לא קיימת .יש שנאלצים לשון כל פעם במקום אחר לפעמים על הריצפה . אין להם אפשרות שידאגו ויקנו להם כמו שקונים לך לאחיך ולחברות שלך .

הילדה הזדעזעה , שאלה איך יכול להיות שאין מיטה או בית קבוע . לא יכולתי לספק את דעתה גם בהסבר נוסף .

אמרתי לה את רוצה לעזור לי לסחוב את המיטה לחצר מאחור ונתרום אותה למי שרוצה וצריך מיטה ואין לו  ?

ענתה כן אבל לא בא לי עכשיו אולי מחר .

מחר זה היום כי יתכן שייקחו את זה או שכלב יעשה את צרכיו . מצווה גדולה עם מתנה גדולה קיבלת לבת המצווה שלך . לעזור לנזקק בזמן מצוותך זה דבר גדול . זה ממלא ונחשב כפול .

טוב אבא אני באה עכשיו . 

כן . בלב שלם עזרה כפי יכולתה ומעבר לכך .

קרה משהו מוזר , היא התחילה להתעניין בנושא ודאגה שחתולים לא ישבו על המיטה עד שיבואו מתנדבים לקחתה .

גם הדרישות "שתיקנו לי ואני רוצה" פחתו לרמה סבירה .

אני חושב שהדרכה למתן בסתר או תרומה מתחילה לפני ההבנה של משמעות הכסף ומשמעות ההתנהלות הכלכלית הנבונה . 

תרומה ומתן עזרא מתחיל בראש במודעות בברכה העצמית של נפש האדם .

לדעתי אחד הדברים שעזר לי וקידם אותי ליציאה מהתעללות ונגזרותיה השונות על נספחיה הרבים .רבים מדי לפעמים . זו היכולת להציל ולעזור . לזכור שיש לך לאן ללכת ולאן לחזור ותמיד יהיו כאלה שנזקקים לך . נגיעה קטנה דחיפה ללא אגורה שחוקה עושה את ההבדל . בונה את המנוע לצמיחה . אינני שואף להיות " מאמא טרזה " או אות המתנדב . לפעמים מתחת לאף יש לנו אוצרות קטנים וכפולים . הם באים מעצמם אומרים גלו אותי תחשפו את אוצרי . כשלמעשה זה הוא אוצרו של המשתקם מהתעללות וזה חוזר אליו בעידוד והרחבת האופקים . שוב כמתנה כפולה ללא תמורה חומרית .

שרוף את הטיול בבקשה ...

יש דברים שרואים בשניות אחדות ברחוב .

אחד מהם זו הדרך לפגיעות ולפיספוס . צעד אחד לפני ההתקפלות להתעללות .

סיפור קצר שקרה ממש במקרה היום . את הגיבורים והמיקום מעט שיניתי  לטובתי ולטובת הכלל .

שעת צהריים יצאתי לקנות דבר מה לאכול . עיניין שיגרתי לכל הדעות . קניתי והתישבתי בפינה  ( לא בחושך ולבדי) .

תוך כדי שהותי נכנס אדם קולני להזמין התלוו אליו בן ובת ...חג עדיין חג האור חנוכה . פתאום צועק לילד שנכנס עמו  כמחפש ילד נוסף "היסטריה" איפה עוד אחד ...מסתבר שזה עוד ילד קטן שנכנס ולא הרגישו במעברו .

האדם הקולני רץ לרחוב מתוך פחד מוצדק שהקטן מוצא את דרכו לכביש . עד כאן  היסטריה רגילה במחוזותינו . השובב נמצא הכל לכאורה בסדר אך האיש גער בבן הגדול כאילו זו אחריותו . הגדול שתק ובלע את העלבון . כך או כך שלח אותו לתפוס שולחן . בפנים בחוץ בחוץ או בפנים ...מעט סימפוזיון ...הזמין קיבל  נדמה לי שגער בילד שוב למה לא תפס מקום . 

התישבו סביב שולחן שהיה פנוי . בדיוק יצאתי ושמעתי צעקה אדירה ..אוכלים עכשיו .אני אמרתי אוכלים ! שב לאכול עכשיו ! 

היה עוד חצי משפט ..הילד הגדול סרב להתישב קם והלך במקביל אלי עם דמעות בעיניים והתישב בחצי גוף במרחק שלוש שולחנות מהחבורה . בהליכתו ראיתי את התסכול הרב שנחת עליו ..המשכתי בדרכי . רציתי לבוא ולהגיד לו יהיה בסדר אל תתרגש אתה בסך הכל ילד בן תשע אולי עשר ..אתה לא אחראי על ילד קטן ולא זכאי לקבל צעקות והשפלות . זה בסדר גם לא להיות רעב וזה בסדר שלא בדיוק תפסת שולחן והתנחלת .

נשאתי פניי אל השמיים עם מעט דמעות בעיניים . שאלתי את בורא עולם מה עשה בעולמו המושלם ? כמה כאב נוצר ?

מה נשאר מטיול שנישרף ...הילד יזכור רק את החרא שחדר לגופו ולא את המטעמים שהנחת בצלחתו .

למה ? היה ילד טוב לא השתולל ספג שלוש עלבונות עד שהתקפל . 

מה הטענה בדבר האדם כחייה ...הרי הטורף הגדול דואג לצאצאיו תחילה .

עוד אני תוהה ומתקדם בדרכי , נפלו עיני על אישה ועוללה הצעיר ..ילד כבן שנתיים . כך באמצע הרחוב מתכופפת לה אישה ומנסה לעטוף את העולל במעיל כחול . קשתה עליה המלאכה כי לא שיתף פעולה . בשקט ובעדינות צלחה דרכה . קטפה את השובב מהמדרכה חזק אל חיקה ...חיבוק אוהב וכמעט נשיקה חצתה את הכביש ושם כעבור דקה הורד הילד לעגלה .ברכות ובליטוף .

פניתי לבורא עולם .בתקווה שהוא עדיין על הקו או לפחות יכול להאזין ...ביקשתי שישלח חלק מהליטוף של העולל לזה שנמצא כמאה מטר ממנו ומרגיש אומלל .

מה משונה העולם  האחד נופל לעולם של גערות ופגיעות  ללא אופק חיובי למציאות . והאחר ..

ודאי תגידו זו מנטליות ...אולי תגלשו למוצא עדתי ...ואולי מיקום עם שם בעייתי .
תשובות ...הילד היה בבסיסו יותר לבן ממני ונראה טוב ולבוש היטב לאחר הצעקות היה יותר לבן מלבן . האדם הקולני לא היה נראה כחסר נימוסים ודרכי התנהגות או בעצבים מרוטים . המיקום בין צפון תל אביב לשפיים . אז  מה ?