זילזול - הבת שלי כבר מציירת יותר טוב

שוב פוסט על אל תאמין . זלזול . תחושת בטן

כן זו לא חפירה בשידור חוזר . אלו אותם אנשים בתפקיד אגו חוגג וסלב (ידוען) שיודע הכל ועשה כבר הכל .

במקרה לפני יומיים שודרה בטמבליזיה תוכנית ריאלטי  . כזו שמומחים שעשו בעברם מספר פרויקטים מוצלחים ומדווחים לכלל העולם קובעים עם הקהל או בלעדיו מי ראוי ומי לא להכלל ברשימת הסלבים הבאה .

אינני רוצה להכנס לטוב או רע ופילוסופיות מתקדמות . רוצה לספר על חוסר הפתעה שהיה . לי בכל אופן .

לפני הכוכב יש תצוגת פרומו עליו לפני עלייתו לבמה או לשחיטה . קטע מבויים לרוב דקה וחצי שתיים . 

מציגים אמן בתחום הציור .על פי מראה חיצוני ודיבור יש וישפטו אותו כנזקק לעזרה ואולי צרכים מיוחדים .

הספיקו לי מספר שניות שלושה משפטים להבין שהאדם המופיע מולי הוא משדר בגלים שונים מעבר ליכולת הקליטה או ההכלה של אנשים מהישוב . גם מומחי הפרויקטים המוצלחים הידועים .

קלטתי שהבן אדם מלא תשוקה ולא צריך דבר מלבד תנאי ציור . חייכתי לעצמי . אמרתי בצחוק שהוא עוד יראה להם מאיפה הדג עושה את צרכיו ...

עלה לבמה בזמן הקצוב לו . רצו כעבור שני שליש מהזמן להורידו מהבמה . כן צייר . מה חשבתם דיבר ונתן הרצאה על ביצה שנולדה בשבת או ביום טוב ?

הוא צייר אז ללא דיבור מיותר שקוע במלאכתו . לפי תנועותיו ראיתי שהוא נרגש אך בשליטה . זז בזריזות יחסית ויודע מלאכתו כאוניה בדרכה בלב ים . מנחה אחד פלט שזה לא אמיתי שהבת שלו מציירת יותר טוב . דחף בייחד עם עוד שופט או שופטת לעצור את הצייר כי כבר טחן להם את המוח והסבלנות שלא רואים שום התקדמות ותוצאות . שוב פעם צחקתי אמרתי עוד תצא מהציור אישה או זקינה ...קלטתי שיש פה את המשחק שלא רואים .

לבסוף סיים בהשחתה לא ברורה של הציור . כאן כבר לא היה מובן לחלוטין . עצר בזמן וביקש נגיעה בציור . הסיר מדבקה . עדיין לא קלטו  . הפך את התמונה בשבריר שנייה . לקח לגיבורים שבע שמונה שניות לקלוט שזו דמות דיוקן פספורט של אישה . שבמקרה מאוד דומה במבנה פניה לכוכבת ריאלטי מתוקשרת ומנוהלת היטב , שבמקרה גם שם .

ברור שנדהמו . ההלם היה גמור וגבוה .  אחד הפליא לספר שעבד עם צייר ידוע מדוברי השפות הלטיניות כשנתיים נקב בשמו . כן הסלב הזה מרגיש בבית כי אין קשר בין המקרים והמצבים .

למה סיפרתי את כל זה ולמי זה קשור . לא...לא חיפשתי להאדיר את מחשבתי גאוניותי צידקתי . את זה לא עושים בבלוג חינמי עם ארבעים קוראים בקושי . צריך לשלוף שטרות ולהוציא ידיים מהכיסים .

איפה זה מוצא אותי ? בכמה מקומות . טכנית  טוענים שצייר הולנדי לפני יותר ממאתיים שנה צייר הפוך את ציוריו באמצעות השתקפות הפוכה של העדשה בקמרה אובסקורה  . שמו ורמיר . מומלץ להתרשם . אני מאוד אהבתי .

דבר נוסף . גם טכני ,חוק אופטי אנחנו רואים הפוך . כן גם כרגע ! התיקרה בריצפה ולהפך . רק שהמוח שלנו מתקן מעוות את הטעות ההגיונית . כאשר משדרים לו נכון הוא הופך ולהפך .

ברגע שכולם קטלו את הצייר לאורך כל דרכו וגם כשסיים ידעתי שאין סיכוי שיצא מטומטם . הם היו בקטע (אפשר בקטה של קרב נגד אויבים דמיוניים) של לא יודעים מה שלא יודעים .

לאחר שהוכיח את בורותם לא חגג את נצחונו הסתפק ביכולת להמשיך לצייר ולהמשיך ולהמשיך . זו המהות של החיים 

איפה זה פוגש נפגע אלימות או מתמודד עם טראומה משתקם . או משתקמת ?

שאלה לא קשה תשובה גם לא !

צריך לשאול את השאלות הנכונות . לראות  ולהבין שזה לא סיפור רק טכני רק ציור . זה כל דבר שאומרים לך לא ובחיים לא ואין סיכוי . ו...תעופי מכאן בבקשה ,בכוחות עצמך !?  את מביכה ! אתה מעליב , פוגע בכבוד שלך . את פוגעת בעצמך יותר ממה שאת יודעת . 

קחו את המילים שלהם לפח המיחזור או שתדביקו להם פלסטר מול המראה בזמן שהם מביטים ומקשיבים להקלטה ורואים את האותות .

אם יש רצון תשוקה ליצירת דבר אהוב בתנאים נורמליים או יותר טובים , אז שום מומחה לא יחשב מומחה . לא קיים אצלם המשדר שלך שצועק ומשדר . בנוסף לכך בבקשה לעמוד בזמן הקצוב לך ולא לצפות לתנאים טובים או משופרים .
עם מה שיש ניישם את התשוקה .
עם מה שקיים נגיע גבוה מעל המשוער .

בסוף ,נצא חזקים יותר . אבל זהירות !!  לא להתחיל בסוף . כן ,להכין את עצמך לתוצאות טובות ואיכותיות בכל שלב שבדרך .למרות שאת או אתה מעט לחוץ . 

אין מתכון או ספר הוראות . וטוב שכך !!!
הדרך שלך לעמוד בזמנים ולשדר לעולם כן אני יודע עוד משהו שאינכם יודעים או נוגעים בו ומצליח .
תחשיב את עצמך כבעל יכולת ואמונה .
גם אם בכל העולם יבינו אותך רק שני אנשים .
תודה .

פלאפל והישראלי

ביקור קצר במדרחוב של עיר הקודש .

השבוע הסתדר לי ביקור בירושלים .הייתי צריך רק קרוב לבירה . אבל  העדפתי לכלול את המרכז הוותיק .

לא משו שחייבים לעשות או אופנתי . זה יותר על הדרך כשיש זמן .

רציתי לחסוך זמן בארוחה אז , שמתי פעמיי  ללא כיסופים מיותרים לפלאפליה . חיפשתי אחת כזו שמוכרת פלאפל ולא גם וגם . שתהיה נקייה ולא חשוכה .

הגעתי ליעד . היו לפני מבוגרים שניים או שלושה . המוכרים טפלו באופן רגיל . כעבור דקותיים נכנסו קבוצה של דוברי אנגלית נניח שמונה . אני את שלי קיבלתי והסתדרתי . 

לפתע ראיתי בחור אולי כבן שלושים נכנס ויוצא מסביר משהו חוזר בודק את הקבוצה שוב הסבר קצר ויוצא . הגלאים של רובם עברו את החמישים והשישים . תיירות רגילה לירושלים . 

הבחור התיישב ליד שולחן ולא היה במגע עם הקבוצה . יצאתי לאחר שהוספתי סלטים וקרבתי אליו . חיפשתי מקום לשבת . במקרב מולו היה מושב פנוי . התמקמתי מולו . לאחר ששאלתי אם המקום פנוי . הזמין אותי בשפת הסימנים .
התחלנו לנהל שיחה . שאלתי אם הוא המדריך של הקבוצה .
תשובתו הפתיע אותי . ענה ברוגע שלא והוסיף שראה שהם לא כל כך מבינים .
עניתי לו שלתומי חשבתי שהוא המדריך שלהם ודואג להם למקום טוב וסביר לאכול בו .
ענה לי שקלט שהם לא מבינים מה שהמוכר אומר אפילו שדיבר אנגלית .
עניתי , כן , שמעתי את הדיבור .(הסבר שלא מסביר ומקדם)
המשיך הבחור ללא התיחסות לטיב האנגלית וההסבר , המוכר ניסה להסביר את הנוהל בחנות . שזה פלאפל חופשי חלקי . הוא שם חלק ושלושה כדורים את כל השאר כולל תוספת כדורים וסלטים זה חופשי ועצמאי . גם נותן צלוחית .
ראיתי שהם לא מבינים וחושבים ומדברים אחרת מהעיסקה . אז באתי והדרכתי אותם בכל הנוהל והתהליך . ראיתי שנבהלו בזמן שהראשונים קיבלו מנה עם שלושה כדורים בלבד .
על בקבוק הקולה לא היה צריך הסבר .
דיברנו עוד מעט מספר משפטים ותחומי עיניין נפרדנו כידידים . אפילו לחצנו יד !
מה רציתי להגיד ?
שיש ישראלים יפים . יש בינינו שמזהים מכשול או מוקש או שמזהים חוסר התאמה . בשפה של בוגרי משאבי אנוש " אין הלימה " אז הם מבצעים את  "תרגיל אליפלט" זה הכינוי שלי לאנשים שיכולים בקלות לברוח ולא מצפים מהם להתעמת ולבצע משימה הרואית . בחרתי את אליפלט כי בכל יום עצרת לחללי צהל משמיעים את השיר על החייל אליפלט שאופי במיל אין לו וחי פשוט פשוט . הוא זה שמציל את הגיזרה .
מה יותר קל מלזוז הצידה ולתת לשמונה חיצוניים  נגיד זרים להתבלבל . זה לא אסון אם יאכלו שלושה כדורים וסלט ולא יקבלו את מלא העיסקה ?
אז יש ישראלים יפים . אנשים טובים באמצע הדרך . אולי לא בדיוק פינת קינג ג'ורג' אבל לא רחוק .
גם אם הפלאפלים הם לא של תת אלוף . מבחינתי פגשתי במלך . אמנם ללא כתר . אבל מלך .
נשאר רק להגיד תודה .

אתה לא יודע ! אני עברתי קורס ואלמד אותך משהו

מקומם פרובוקטיבי פוגע  ! נכון ?

מורתי משהו ?

אל דאגה ! זה מה שנאמר לי  ולא לך , הקורא .

סיפור קצר על קבלת ואיגוף פגיעה בכבוד . באגו, במקצועיות ובביטחון העצמי .

מעשה שהיה כך שהיה . לפני שנה . בארץ ניכר אי שם לחופי הים התיכון .

התמזל מזלי ויצאתי לטיול מאורגן של שבוע בחו"ל  . היה בסדר זה לא הסיפור  .

לפני הטיול כחוקר טוב ולא כצאן המובל למרעה בדקתי וראיתי מספר תמונות והסבר קצר על איך היה ומה עכשיו .באחד הימים בשליש השני של הטיול הגענו לעיירה מיוחדת . לא הופתעתי מהמראה כי כבר צפיתי בכחמישים תמונות כלליות ולמדתי בריפרוף את המבנה הטופוגרפי והאקלימי של האזור .

המדריך נתן זמן לסיור חופשי ומזון . לא היו הרבה תיירים  . בתת -הקבוצה שהצטרפתי היו כשישה שבעה פריטים .

הגענו לאזור של כנסיה אחת מתוך שלוש או ארבע  . סדר גודל בינוני  . סיגנון רומנסק מתקדם עם רוזטה בחלק העליון למי שמתעניין .

מצלם פה ושם , מתמקד בפירזולים פחות בבני אדם . עם מצלמה לא משוכללת במיוחד אבל פראקטית ומתואמת לטיולים . 

אין לי צורך בצילום סטנדרטי . יש מספיק תמונות טובות שהעדשה עשתה עימן חסד מופלא במרשתת . תוך כדי שאני מודע שלא אוכל עם הציוד שיש לי לקלוט גם מרצפות דלת חלון צריח רוזטה ושפיץ עליון . או שנים או אחד ולא עוד .

נגשה אלי אחת המטיילות בנעימות גבוהה . בקשה שאצלמה . היא כיונה הכל רק לכוון וללחוץ .

עשיתי כבקשתה . הסתכלה ולא היתה מרוצה .

ביקשה עוד סיבוב . הפעם צילמתי שתי תמונות  במיקוד שונה .

שוב לא היתה מרוצה . אך, הפעם  עם משפט הכותרת . אתה לא יודע וההמשך . ציינה בפני שהיא עברה קורס צילום לא התעמקתי בשעות בתכנים ועוד . היא החליטה שצריכה ללמד אותי . ניסתה ושיתפתי פעולה . בסבלנות  . הכרתי אותה שיטחית מבוגרת ממני בעשור לפחות ובעברה הוראה או ניהול ההוראה .

כבשתי את כבודי וכמו שאומרים זרמתי איתה והפקרתי את מוחי בידיה . לימדה אותי . כן . לאחר הלימוד בפראקטיקה אמרה זה כבר יותר טוב . ועוד אחת גם קיבלה ציון מניח את הדעת ( טוב שלא שפטה אותי על התנהגות טובה )

לא רבתי איתה לא התחמקתי ממנה בהמשך  . רק לא שיתפתי  . כי 

יש הרוצים להשמיע ולהוכיח יותר מאשר לסבול קיומו של ידע אחר .

אם ניקח את זה לפילוסופיה של המדע . בתחום המטמטיקה  חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי פותח והומצא בשני מקומות בו זמנית ואותו תחום התיחסות . את האחד פיתח איזיק ניוטון , זה עם התפוח . והשני שלא תפס בשאר העולם היה לייבניץ בגרמניה . למה ? זה מה שיש .

הבנתי את הקו של היורה . זה דו משמעי היות ובאנגלית לצלם או להקליק נקרא לבצע ירי .

לא העלתי את מצבי האגואיסטי לרמת חומה מול חומה  . תגידו פראייר חלש אופי . לא מובן איך שונא מורות ובית ספר יכול לעבור בשתיקה ולא להעמיד אותה על טעותה ?!

לפני כמה שנים קיבלתי הדרכה פעם אחת סמויה מאבא ופעם מערוץ עיסקי בסירטון .

יצאתי מהכוכב שלי לרגע והסתכלתי עליו מבחוץ ללא שפיטה . שאלתי את עצמי האם שווה תקיפה . האם שווה מאמץ האם מותר לי לשקר לעצמי על הפגיעה ולהמשיך ? השאלה הבאה היתה מה קורה בזמן ההמתנה למזודות בנתב"ג ?

התשובות היו מאוד חד משמעיות . אחת יש מספיק כנסיות שאפשר לצלם יש מספיק מורים ותלמידים . השנייה שזה ממש אירוע קטן . קורא בהרבה מקרים . והשלישי עלה לי החזון של הפרדות דרכינו ממש ליד המסוע של המזודות .

ממש ראיתי עצמי במעמד כאן נפרדות דרכינו . כיציאה מחוץ לאזור הלחימה .

הסיכוי לפגוע או לפגוש בה לא מתקרב לאפס . אז למה אני צריך להשקיע מאמץ ולספר לה בסיגנון  שבגיל בר מצווה גם אני עשיתי קורס . גם למדתי לפתח ידנית ולהרכיב ולהחליף עדשות . מה יתרונותיה של כל עדשה ולמה לא תמיד צילום אפשרי . כן, גם לא פירסמתי תגובות ופירסומים ציבוריים ששיתפתי והשתתפתי . למה ? כי לא צריך . היא לא תקדם לי את פיתוח החוש האומנותי . הביקורת היתה על חצי עבודה  . השליפה היתה מתאימה למה שמורות בדרך כלל מתנגדות ואומרות . לקרוא ולהקשיב לכל השאלה ולתת תשובה מלאה . אם כשלה למה אני צריך לתקנה .

את המחמאות שלי קיבלתי וממשיך לקבל . לפעמים זה מסבך אותי במתן תשובה מתחמקת .

הסיפור נועד בעבור אלו ששותקות ושותקים . מתוך עוצמה והבנה שיש כאלה שמשדרים על גל אחר . הם לא קולטים את זה ואנחנו לא נתקן להם את המשדר כי אנחנו יוצאים מאזור הקליטה ונכנסים להרים אחרים ומנהרות עם פתחים לכיוון שונה .

פנס ולא בעין

מתנה לכיפור האחרון. היום שהיה .

בבוקרו של ערב יום כיפור , אשתי מסרה לי הודעה . אביך שבר את הפנס ברכב . הוא בסדר . רק הפנס .

חצי נחמה .

מי שיש לו אבא פולני סטנדארטי יכול להבין את ההמשך או שלא צריך לקרוא את המשך הנאמר . אעשה זאת בהומור  למרות שבזמן אמת לא מצחיק בכלל .

אבא התארח באחד המלונות בצפון . רמת התיירות לא רלוונטית  אבל יש מקום לכניסה של אוטובוסים . אחד מהשניים התרחש או שהאוטובוס הפריע לאבי לצאת מהחנייה \שביל . או שהשביל והחניה לא מותאמים לרכב ואוטובוס .

הלך פנס ראשי עם כיפופים קטנים וקיפולים יותר קטנים . לאוטובוס שלום .

אני בתפקיד הבן הטוב , אמור לבלות איתו את החג ומעבר לו .

עד שהגעתי מהעבודה אליו חלפו כמה שעות . לחוצות מבחינתו רגועות מבחינתי כשאני רואה את האופק התעסוקתי .

הגעתי . האיש שלי עדיין בסבב מוסכים ערב כיפור שעה אחת בצהריים . הוא לא בחדר ואני יוצא להשלמת מוצרים לארוחה מפסקת ולשבירת הצום . צמים . 

חזר שאל שאלות . נו...בטח ! על הקניות שעשיתי . בינינו על מה ישאל ?

במקומות ששאל אמרו לבוא אחרי החג . לחוץ שלא יהיה לו פנס תקין לתנועה ורוצה לנסוע ביום עם פנס דולק . 

למה ? כי ככה  ! 

שכנעתי אותו שהתקנה היא מנובמבר ואם ידליק עכשיו ישר יפול לידי המשטרה . כפרצה הקוראת לגנב .

כיפור עבר יחסית ברוגע ובשלום ללא טחינה  . 

למחרת ,הבן- אדם כבר עושה הכנות וסדר ליציאה .לפני שש בבוקר ! 

אבא תן לישון ! הציפורים עוד נוחרות על העצים  ! לאן אתה ממהר .  אני עבדתי עם מוסכים . רובם ידברו אתך רק אחרי שמונה . זה פנס וכמה חיבורים לא יום למודים ארוך !

לא עזר לי .

קמתי . ידעתי מה צפוי . רבע לשבע אנחנו בסיור סע בלבל וטייל בכל הצפון . יותר קל לשאול איפה לא היינו . והיו מקומות שמתעוררים אחרי תשע .

כשהתחלנו את הבוקר האיש לא התלונן שאין דלק .אמרתי לו שעלות הדלק והחיפושים יהיה שווה להמתנה במוסכים קרובים . שתק רק סינן מפיו יש לי דלק עד תל אביב . אמרתי בוא נסתפק עד חדרה ואם תתעקש נתניה . 

לא עזר .הסתובבנו שלוש או ארבע שעות עד שהרמז שלי הפך לאולטימטום . כמו נדנדה בגן שעשועים . "עוד פעם אחרונה , אחרונה ודי "

חזרנו נסענו לאחת ההצעות המקוריות עוד לפני החג . מחסן פרוק חלפים . האדם היה לבדו הפועלים הבריזו לו באותו יום . אז אמרתי אני אפרק רק תגיד מאיפה . אמר זה בסדר והלך טיפס הביא . שילמנו אחרי שבדקתי שתואם .

לא מצאנו מוסך שירכיב אז אני נכנסתי לתפקיד . קנינו מנורות ונתתי לאיש הלחוץ לבחור פינה מוצלת שקטה ואם אפשר בלי זבובים . כלים יש, לא הכל ,אבל , מסתדרים  .

לפני ההרכבה אספתי אזיקונים וחוטי מתכת  לקשירה של החלקים הרופפים . המשחק עם הפנס לקח שעה וחצי בערך . גם בסיום לא היה רגוע . בכל שלב של העבודה הפעלתי אותו ומעט שיגע אותי . אני די מחוסן שאלות לחוצות לא עוברות אותי . קשרתי סידרתי  סיימתי . 

ידעתי שהפולני שלי נרגע ודי מרוצה .

איך ידעתי ? הוא לא אומר לא מתלונן לא מחייך לא עצוב . איך ?

פשוט לקרוא בין שורות הלחיצות . אומר לי לחתוך את שאריות האזיקונים בשני מקומות . אבא לא אומר . הוא שואל  אם אני מתכוון להשאיר ולא לחתוך את השאריות ומצביע על שתי הנקודות שלא קצצתי .

כשקצצתי נרגע ונרגעתי .

התנקיתי ונגמר היום .

בערב יצאנו כולנו לחפש מזון ולהינות אמר צריך תחנת דלק . 

מה קרה אבא , אמרת יש דלק עד תל אביב ?

צריך דלק . נגמר . ענה בפסקנות .

למחרת הוא קם בשש . כן התחיל לקשקש ולסדר . הזכיר לי את הסרטים הישראלים של פעם .

לא נתן לישון גם יום אחרי . אבל לא דיבר יותר על התיקונים והפנס . לפחות זה וגם לא היה את מי להאשים .

מה רציתי להגיד בסיפור הזה . לא..לא שפולני זה מקצוע . פשוט לראות את האופק ואיך דברים מתגלגלים לפני שהם מתגלגלים . וגן שעשועים לא נגמר אף פעם רק הדלק לפעמים .

עוד דבר . שלפעמים כדאי להשאיר קצוות כך ניתן לקרוא בן השורות גם כשאביך מגיע לגבורות .

טיול ובית הספר . לא גרים ביחד .

סוף החופשה הגדולה . 

סוף סוף סוף החופש הגדול . נגמר המשעמם לי ומוסיקה עד אחת בלילה .

כן, חוזרים לביביסיטר הגדול .

יש לי סיבות רבות לכינוי הזה . במילים הקרובות אסתפק ברבע פן .

זה לא סוד שהגירסא הנשית שלי היא בחטיבת ביניים . גם לא סוד שאיננה חובבת בית ספר . מן הדין יחסה לציונים ולמהלך ההפנמה של בית החרושת לציונים בהתאם . נעזוב אבחונים כרגע . אלו הנתונים . 

נתון שלא מתיחסים אליו שהוא אהבת מולדת וטיולי טבע מעבר לקניונים טבוע אצלה עמוק בנשמה . רק צריך לגלות .

התמזל מזלי והצעתי לגברת טיול . אזור בנימינה פינת כביש שש . גובל במבואותיה הדרומיים של זיכרון יעקב .

הצד הניצע הסכים למוצע . אז יצאנו . לקחתי מפה בדפדפת משנת 2009 . מים וכסף ...הרי אי אפשר בלי נקודות עצירה . זה הטעם הנוסף ולא הפרק בפינוק .

טילנו רכוב באזור . מושב אביאל ובהמשכו . בסיס היובלים של נחל תנינים . ירדנו לתצפית  והסבר קצר . 

למה הגבעה שממול היא לבנה ?

עניתי שזו ההתחלה של הרי הכרמל, שהם שלוחה של השומרון שבזמן ההווצרות היו בהם מצבורים של סיד \גיר . אבל זה נקרא אבן גיר ומכאן הצבע הלבן .

הראתי במפה לאן פנינו מועדות .לימדתי איך למצוא את הצפון לפי מוט דגל מונף ולהוריד שעה אחורה כי הטבע לא מכיר בשעון קיץ או חורף , מעשה ידי אדם .

 המשכנו למושב ניל"י . בהר העגול עשינו סיור ותצפית  . 

איפה צפון שאלתי ? 

חיפשה הדגימה ומצאה ! לא תיקנתי טעות מינורית . וראתה את הכביש אמרה זה כביש שש . אמרתי נכון . איך זה מופיע במפה ? שאלתי .

זה פה אבל למה מקוקו ?

כי המפה ישנה ומסמנת כביש בתכנון שכבר מוכן לשימוש רק שהוא לא פתוח . 

קיבלה הסבר קצר על ההרים סביב ורואים את הארובות של חדרה חברת החשמל .

חשבתי לתומי שאזרוק את המונח "קו פרשת המים" והיא תקפוץ ותגיד כן , למדנו אני יודעת . 

השתוממתי כשאמרה מה זה ? 

שאלתי , מה מלמדים אתכם בבית ספר ? לא יודעת באמת או שכחת ?

לא יודעת !

לקחתי את שתי הידיים הצמדתי ודימיתי הר . הראתי לה את קו הגשם שמתפצל  הסברתי לה שמהצד של ההרים שאנחנו רואים המים זורמים לכוון הים ליד הארובות . הצד השני של ההר שאיננו רואים זורם לירדן ולביקעה . 

הבינה וגם הצלחתי להסביר שכרמים ניטעים במורדות הגבעות .אך ,לא בנחל ולא בראש ההר . ועצים זה מטעים ולא כפי שכתוב בכמה מקומות כרם זיתים . אין דבר כזה . 

ירדנו לישוב ואני בעודי המום  מרמת הידע המופנה לנוער בימינו שאלתי בתמימות מה זה שם הישוב ניל"י ? יודעת ?

אמרה שלא . 

שאלתי אם היא מעוניינת בהסבר ? הפתיע אותי כשאמרה כן וגם ללא התניות .

נילי זה ראשי תיבות של "נצח ישראל לא ישקר"

מה ??

נצח ישראל לא ישקר . בשפה של היום ישראלים לא פראיירים ! במילים אחרות  צריך לעולם לשאוף שעם ישראל יצליח ויתקדם .

לא למדתם על מחתרת ניל"י  . שרה אהרונסון והאגרונום אבי החיטה המודרנית אהרון אהרונסון . המאבק והעזרה לאנגלים בהוצאת הטורקים מהארץ אחרי ארבע מאות שנה ? 

ענתה לי במרירות ספק בתמימות שלא דיברו ולא הסבירו .

למורים בבית הספר שלה יש מזל גדול ! גדול מאוד בגלל החופש הגדול ושהיו רחוקים מקו הצעקות שלי עליהם !

בושה ! לא ברור לי הזלזול בזכות קיומינו בארץ . רק מסיבות סוף שנה זה מה שמעינינם ?

כבשתי את הכעס והתסכול . אני יודע בתוך תוכי שאם לא אני לא אחר מלבדי . 

חזרנו לאוטו . לא הייתי מרוצה אבל מפוקח . הפרדה בין התסכול לבין הצורך לתקן ולהעביר מידע ידע ומסר  .

פלטתי בשקט בושה למדינה . את בטוחה שלא דברו  על המחתרת ועל האמפריה התורכית ?

בטוחה ! 

רוצה לשמוע הסבר קצר ?

הפעלתי מנוע ומזגן הייתי בטוח שלא רוצה  . הופתעתי אמרה שכן רוצה . 

בשלוש דקות על השעון ללא מוזיקה ורעשי רקע  . קיבלה הסבר על התורכים ששלטו באזור עד אחרי באר שבע וגם ברומניה בולגרייה וחלק מהונגריה דרך לבנון וסוריה . הייתה המומה ובשקט כי הבינה את הגודל . הייתה בבלקן וקלטה את המרחב .

הסבר קצר על אהרונסון והחיטה . עוד שלושה משפטים על הרצון של הישוב היהודי להתפתח ולפתח והעזרה לאנגלים בבואם מבאר שבע . לא נכנסתי למערך הכוחות הניו- זילנדים והאוסטרלים . בינינו זה די  ! ללא רצח עינויים ותולדות ראשית אירגון השומר . 

נסענו מתחת לכביש שש . הגענו לקיבוץ רגבים עצרנו במרכולית . גלידה ראשונה או שנייה לאותו יום  (קיבלה ארבע)

נחנו נרגענו המשכנו . בדרך מהמרכולית שאלתי  איך זה שאצלי היא מתעניינת ומקשיבה ובבית הספר זה לא מתרחש ?

ענתה הם מדברים עד ששתי דקות אחרי אני לא שומעת דבר . כולנו לא שומעים . 

טיילנו עוד שעה וחצי באזור וארוחת צהריים . הייתה מרוצה ואני יותר . ברור שממנה ולא ממשרדי החינוך התרבות נוער וספורט .

סיפור ארוך .

איפה הערך המוסף לנפגע תקיפה או לאדם תמים מהישוב ?

אני יכול להמשיך ולשנוא ולכעוס על מערכות ממשלתיות . זה לא יקדם אותי ואת המסר ליקרים לי . אני מזמן לא מצפה שמקבלי משכורת ממשרד ממשלתי או עירוני  יפעלו תמיד בטובתו של התלמיד או האזרח . עבר הווה ועתיד .

המחוייבות שלי להעברת המסר שלי למרות שהוא מאוד קולקטיבי חלה עלי .

כדי להתקדם ולקדם עצמי אני צריך להיות עם מסר קצר ואחראי בדומה לנילי . לשאוף ליותר . בשקט ולא ברעש . עם טעם מספיק ונכונות .

משום מה תמיד המסרים המכוננים שאני מקבל ומשתדל לתת מגיעים ללא אמצעים טכנולוגים . ללא חשמל וללא מים .

לכל אחד יש את האמצעים הללו. רק לפקוח את העיניים . להשקיע בידע עצמי ולא ברחמים עצמיים או חיפוש עוולות ומי אשם . אם יש לי מסר ורצון זה יהיה מאוד משמח לדעת שיש לי תמיכה אבל התמיכה עושה את דרכה לפעמים במסלול שונה ולא תואם וללא תיאום .

אם אהיה נחוש אבל ,לא בכפייה תתכן הקשבה ופעולה פורייה . העולם רגיל לבכיינים ולוותרנים ומאבדי דרך . העולם פחות סלחן למפלסי דרך ויזמים שרואים מעבר לקיר הבטון שממול כולם . כאלה יש בודדים . ממש בודדים .

האם יש סיכוי שאת או אתה חלק מהבודדים הללו ?

זה לא פיקניק או הר של תותים . אבל המצב הקיים לא מאפשר אור זרקורים הפוך .

תודה לכל מי שקרא עד הסוף . אפשר להפיץ ולהפציץ בשאלות .

תגובות .

דרוש מפעיל סונאר או מ.כ.מ .

זה אצלך .

סיפור קטן רובו אמיתי  מטושטש לחיסיון 

לפני שנים בודדות התנדבתי במסגרת מסויימת . התפקיד יותר חברתי מאשר טיפול גופני . 

חלק מההגדרה זו עבודת משמרות 7\24 . מותר הלכתית . וחוקי מדינת ישראל .

אחד הדירים חוסים  בחור בעל נתונים בינוניים בגוף ונמוך מכך בהכרה ובנפש היתה לו נטייה לקום בלילה ולצחצח שיניים כמעט כל שעה . חוזר לרוב למיטה .

לילה אחד הוא נעלם בין ביקורת אחת לשנייה כך שלא חלפה יותר משעה במקרה הגרוע .

הסכנה שיזיק לעצמו ולאחרים או לאחרות ואז זה סיפור של מספר גורמים לחקירה ועריפת ראשים .

למזלי ולשמחתי זה לא הסיפור .

בביקורת שערכתי לא מצאתי אותו במקומות הצפויים והרגילים . נלחצתי והרצתי תסריטים ..לא חסר  תסריטים אבל חסר שהעיר את שאר החוסים ...

עצרתי כעבור מספר דקות בודדות . כפיתי על עצמי בכוח לכבות אורות ולעשות שקט . הוא לא בחדר .

גם לא בארון ולא צריך לצאת משם .

שקט אמרתי לעצמי אתה עושה רעש שמפריע לעצמך לחשוב לחפש ולהתרכז בחשוב . 

ההטרדה המרכזית היתה את מי להקפיץ את מי להעיר למי לדווח ואיפה הטלפון . אולי רעב והלך למטבח . ואולי רוצה בנות ... ואולי מחפש דרך לחדר תרופות . 

עצרתי  עשיתי שקט . התהלכתי כמו דיאגו מרטויה הסייף מהנסיכה הקסומה ..סירטו של רוב רינר (ראש כרוב הכל נשאר במשפחה ארצ'י באנקר) . אבא דבר אלי !! הורני דרכך !!

רק בלי החרב . חושך . מפעיל סונאר ...אוזניים . לשמוע היני שומע היטב . מתחיל לשוטט לי באזורים הציבוריים . אל תחפש רחוק חפש קרוב ..הוא אוהב את חדרו זו תחושת ביטחון עבורו . הקשב .

הקשבתי .

הנחת רווחה התחלתי לזהות נשימה . הקליטה היתה של נשימה מוכרת ...אחרי מספר לילות וחודשים קצרים המוח יוצר מפה של הדירים  כך שעדות שמיעתית מדוייקת לא פחות מעדות ראייתית . 

שתי אוזניים מתכווננות מתחיל ללכת לכוון ...הגעתי לא קולט דבר פרט לנשימה . שלחתי יד . מרגיש גוף ישר מגע לכתף ולראש . ליטוף ומשפט אחד . אני פה  בוא למיטה . 

הבחור ישב בשקט בפינה בין כיסאות לבין עציץ בטרקלין פתוח . לא נשקפה לו כל סכנה . 

הוא ישר זיהה אותי שמח שמצאתי אותו . קם קיבל עוד ליטוף וטפיחה על הכתף .

אמרתי לו בו חזור לישון צחצחת מספיק שיניים להלילה ..

בוא חמוד . לשאלתי אם הכל בסדר ענה הכל בסדר עם חיוך .(כנראה עם חיוך היה חושך מצרים)

חזר וישן כמו גדול .

למה הסיפור ? מה זה תורם ?

אני מדי פעם חוזר לאותה הצומת ...תרדו מההצפה והתסריטים . מספיק לחפש רחוק . תקשיבו למה שאתם יודעים למה שיש לכם . הסונאר הפנימי ...לא צריך להקפיץ גיזרה שלמה .

משהו השתבש . קרה מה שקרה . המטרה היא לדווח ולעשות רעש או להשתמש בעצמי כדי לעזור לעצמי להגיע למטרה אחת מני רבות . את הדיווח ניתן בבוקר במסודר בטופס מובנה עם תיאור מתאים .

אל תדביקו את עצמכם בפחדים של אחרים או עתידיים . האוזניים שלכם עובדות  7\24 גם הן עושות סלקציה לנשמע .

אז הגיע הזמן . 

כן הגיע לאתמול והייתם בבית !!

תודה 

תרגיל מספר שתיים .

שם כללי לנושא ממזרי .

במקום אחד לא רחוק מכאן . סיפור קצר על קיבעון וניצולו .

נניח שסיפורינו מתחיל בגן ילדים עם לינה .

יש ילד אחד די חכם ומסובב את כולם .בבית הוא המלך . בגן פחות . הוא קובע מתי הולך לישון אם בכלל . אילו צעצועים הוא מרשה לעצמו לקחת עמו . על תיק האוכל והעבודות , לא מוכן לוותר ולהוריד מגבו למעט בזמן ארוחת הצהריים .

בתקופה מתקדמת החליט שהוא לא ישן בפינה המיוחדת שהוקצתה עבורו ואפילו לא קרוב אליה . בחר לשבת ולנמנם על יד השרותים . כל פעם התנגד להזזה וכשזז משם תמיד חזר . היה ממלמל לפרקים ועושה רעשים ולפעמים נרדם . גם כשמתעורר מתעורר סיפור דומה . הסידור הזה יצר בעייה . הפריע לתפקוד של הגננות והנפשות הפועלות בגן כולל שאר הקטנטנים .

לא מצאו פתרון . כן הם שמעו על רעיונות שונים ומשונים . החל מהנפש המשך גוף נפש כלה בפרסים חס וחלילה להזכיר עונשים ואיומים . הצוות היה חסר אונים . חסר הישע הקטן הפך את כל הגן לחסר ישע .

למי שמציע הרעלות כדורי שינה , מכות עונשים ריתוקים ...חברים זה גן מפונפן ארבעה כוכבים הורים מחוברים מצלמות  מרושתות ,רק לא בשרותים של הצוות .ההורים של זה הזעיר עוד באו בדרישות ותלונות . מילות המפתח " זה לא יכול להיות " "איך יכול להיות שצוות שלם לא מנוסה בטיפול בעולל שכזה " 

על קצה הלשון של הצוות עמד צמד המילים העולל שמתעלל .

 

 המשכו של הסיפור 

גננת צעירה וחסרת נסיון עתיר שנים העלתה פתרון . נניח ארגזים . באזור השרותים אז לא יהיה מקום זו גם לא כליאה של חסר ישע ותהיה לו ברירה אחת לישון במקום המיועד . הפתרון הצליח אבל לתקופה קצרה כי הארגזים הפריעו וגם התרוקנו ומצא עצמו נרדם בין הקופסאות . כן הביאו קופסאות חדשות ועכשיו ישן בפתח השרותים .

חפשו פתרון נוסף מה נותר כבר לעשות הילד לא משחרר ? 

נמצא רעיון חדש . שוב הגננת החסרת נסיון . לקחת לעולל את התיק לישון במיטה שלו  כך , שיבין שהתיק גם אוהב לישון בפינה שלו . כן ! זה עבד ! יומיים .

מה הפתרון ?? 

כל הזמן לחפש פתרונות עד שתי מסיבות הסיום . 

למה שתיים ? מסיבת סיום היא אחת .

תשובה . אחת שהוא עוזב את הגן השנייה שהוא עוזב סוף סוף את הגן אחת לגננות ואחת למסורת הפורמלית ששאר המערכת תתמודד איתו ...רק מגלגלים את הבעיה הלאה בזמן אי פתרונות 

 יש פתרון ...לוקחים את התיק ומחביאים אותו הגננות משנות לו מיקום כל הזמן ותוך כדי . הילד לא חוזר לשרותים כל עוד לא מצא את התיק . כך הוא מרוכז בחיפוש מתעייף ונרדם . בזמן שישן מחזירים את התיק למיטה בפינה שלו . 

כשמתעורר הוא מגלה שהתיק אוהב שקט ובא לבד לפינה האהובה עליו בגן שזה המקום הקבוע . 

בנתיים הפתרון עבד . עד מסיבת הסיום היה נשכב בפינה שלו ...לא תמיד אבל יותר מתמיד .

איך הסיפור הזה שחציו משל ונמשל קשור לנפגעי התעללות ומקבעים . מקובעים מחדשי התניות עם החרדה והפחד  ??

הפחד על התיק ואי יכולת יצירת הגמישות של קפיצה מעל חסרונו של התיק מחזיר את הסובל למרכז הסיבובים והחיפושים . זה לא משנה אם הנפגע מותש או גורם סבל לאחרים בזמן קיבעונו . זה לא מפריע לו להתעלל באוהבים אותו . הוא בשלו . ברגע שילמד להתנתק מהתיק ילמד להפסיק לחפש את הרצועות שקושרות אותו הוא יוכל לשון איפה שבא לו . מי יסלק אותו ...רק מסיבת הסיום .

אז אל תמתין . אל תמתיני למסיבת הסיום שחלקה הגדול צער וחלקה השני שמחה של חיצוניים לך ...לא שלך ולא קשור אליך . באמת !!! צא מחיפוש הרצועות שמחוברות לתיק . אולי כשתתעורר כבר תהיה מספיק חזק וגדול כדי שלא לחפשו .

תודה ! מקווה שהמסר עבר . אשמח לתגובה . נסה ..נסי אותי 

  

סרט בורקס

ילדה מלמדת את אבא פרק בחיים

לא סתם קראתי לפוסט סרט בורקס . יש בסיפור קופסא מלאה ..

זה לא חדש שהבת שלי עושה איתי תחרות מי לא אוהב בית ספר  . בנתיים אני מנצח .
אתמול בגשם הגדול של הבוקר , תופעה נדירה ביוני , הבאתי את ביתי לכינוס של פעילות חוץ במסגרת בית הספר .
עד כאן דבר שיגרתי . ידעתי שתחזית הגשמים נכונה . אין סכנת הצפה או שיטפון חס ושלום ...
קילו בורקס וילדה יוצאים מהאוטו לנקודת המפגש . שלום שלום ופניתי לעיסוקי . החל לרדת גשם . כמו כל דבר שמתחיל לאט וגומר חגיגות מהר ... חצי שעה של אגוזים מהשמים בטעם מים . הריח בחוץ נעים . מראה נחמד ומלבב .
המוח יוצר תסריטים . באורח פלא היא לא מתקשרת . מפתיע גם אישתי  לא .
שלחתי הודעה .  קיבלתי מענה רגוע . לתומי חשבתי שהכל בסדר .
טעות בידי ...השהות היא ההמתנה להיסעים שיחזירו לבית הספר .
האמפיבית שלי רטובה כמו שצריך . ואני צריך לסור לבית הספר למזכירות כדי לשחררה בערבות חתימה מה"כלא" החטיבתי .
חביבי ...אין ילד או ילדה מאושר ממנה ! פתק מהמזכירות לשומר שווה יותר מכל מתנה שאפשר לקנות בהישג יד . חתימה ששווה מליונים .
חיש קל אנחנו בחוץ באוטו יום חופשי ...וואו !!!  מה עושים ??
דבר ראשון , מתלוננים !
על בית הספר ..ברור ! לא על השיער או החולצה המתיבשת . לא על אובדן הפעילות .
אז הבנתי שהכל בסדר .
מה עם הבורקס  ? שאלתי .
נשאר בכיתה  ! שיהנו . אני משוחררת .
ברור משוחררת אני חתמתי !
כן ! ראיתי אותך לפני שבאנו לבית הספר לא רצתה לשחרר . אמרו קודם כולם באים לבית הספר נכנסים לכיתות . עלינו וירדתי ישר אליך . זה ממש מעצבן ולא בסדר .
אמרתי לה ישירות שזו הפעולה הנדרשת וזה בדיוק מה שהייתי עושה לו הייתי בתפקידה של המורה . זה ששונאים בית ספר ורוצים לברוח כמה שיותר מהר , לא מכובד לא חוקי ואין לך בכלל מה להתלונן . את יכולה להתלונן שהשארת את הבורקס ולא החזרת . את יכולה להתלונן שלא נשארת לאכול בכיתה .
זה ששונאים בית ספר לא קשור לעיניין !
עיקמה את האף  ופלטה איך שראיתי את המורה בפעילות נתתי לה שהיא תדאג לבורקס . ברגע שהתנתקתי ממנו אני חופשייה ! והילדים יכולים להינות ממנו . אני עם ידיים חופשיות ,יכולה לטייל איתך !
כשאין לי מה לסחוב ולקחת אני משוחררת וחופשייה .
חזרנו הביתה . לקחנו חופשי יומי ונסענו לעיר גדולה . טילנו הסתובבנו. ברור שלא מצאה מה שרצתה ובדקה כמעט כל חנות שהיא לא חומרי בית ובנייה .
היתה מאושרת !
הזכירה לי טיולים שעשיתי עם אבא שלי בערך בגיל שלה . שנינו ישובים יחדיו נושמים בקצב אחיד בשקט כמעט בסוד . ללא מילים רק אנרגיות טובות . מדי פעם נתנה לי יד או שחיפשה מגע .
חזרה מאושרת  .
מה למדתי ומה למדתי ?
למדתי שכדאי מאוד להשאיר הפתעות ומתנות קטנות אצל המורה ולהיות גמיש חופשי ופתוח לשינוי . ברמה הכללית מספיק לסחוב ! אז מה אם זה שלי וקניתי אני רוצה נפש וגוף משוחרר אז מנתק מגע עם מחסנים שעוצרים לי את ההתקדמות .
לנפגע אלימות ואונס אומר זו גם החלטה שלך על כמה קילו בורקס אתה מוותר . עזוב טעים לא טעים שלי לא שלי ומה מצפים ממני ...יותר נכון מה אני חושב שמצפים ממני .
מה לימדתי את הילדה . שתמיד יש אפשרות נוספת ולפעמים אבא חושב ...זה לא קורה הרבה ..במקרה שלך כל הזמן מחפש לעשות טוב .
אפשר לכעוס על בית ספר אבל צריך לעשות הפרדה . בית הספר כמבנה ומערכת יחסים ובית הספר ומערכת הנהלים ודרכי איסוף ופיזור תלמידים  . כשהמורה או האחראי פועל האחריות היא בשליטתו והנוהל קבועה והגיוני .
לא כל דבר דפוק במערכת החינוך ובתי הספר . תמיד יהיו דברים טובים ביחד עם רעים ומעליהם מרחפת השאלה של ביקורת הדדית .
הסכמים ונורמות ...זה פוסט אחר אולי לסגן מנהל . או לשובב שפותח כל יום דף חדש בסיפריה הבלתי גמורה של מוסדות הלימוד - חיברות - סוציאליזציה  .
משאיר גם להם מקום לעוד מקום .

הפרה מוווו מלמדת שעור בתקציב .

כן ! פרות על מגבת יכולות ללמד כלכלה !

אתמול במקלחת כשבאתי לתלות את המגבת האישית שלי , נתקלתי במגבת הישנה של ביתי . המגבת רגילה שניתנת לשימוש בחוף או בבריכה . עליה מצוירת דמות ילדותית של הפרה ..."מו" . דמות מוכרת מהטמבליזה .

נזכרתי בסיפור הרכישה שלה מלפני ארבע שנים ...אני חושב שיש ארבע שנים מאז .

"אז" הזה הוא מיום טיול של אחד על אחד שהסתיים בשוק רמלה . השמים היו רגילים הכל שיגרתי והכסף אזל במהירות . 

שאלתי את זוגתי שתחייה בהודעה אם יש עוד משהו שהיא רוצה לפני חזרתנו הביתה . 

לא קיבלתי תשובה מידית . התקדמנו ליציאה . בהגיענו לקצה השוק נתקל מבטה של הילדה במגבת חוף ועליה ציור של פרה ...אמרה רוצה . התחלתי במשא ומתן ..רצה שלושים ידעתי שאין לי . בדיוק קיבלתי מיסרון . " כן ! עגבניות ואולי גמבה "

עצרתי לשנייה . אמרתי לילדה יש לנו עשרים וחמישה שקלים זה בקושי מספיק למגבת . אימא רוצה עגבניות וגמבה . הכסף מספיק לירקות אך, בקושי מספיק לפרה . מה את אומרת ? עגבניות או פרה ? אי אפשר את שתי האפשרויות ובמיוחד כשאין לי לכל המגבת ...זיכרי שלא יהיו לנו עגבניות ויש סיכוי שנאכזב את אימא ולך לא יהיה סלט . מה את אומרת לנסות ולשכנע את המוכר שייתן לנו את המגבת בעשרים וחמישה שקלים ?

חשבה לרגע . ענתה ...עגבניות אפשר ליד הבית ולא נורא אם לא יהיה סלט היום או מחר . הפרה אותה אני מחפשת ורוצה . 

אינני סוחר גדול אבל...יש כושר שכנוע לא על בסיס בכייני ונמרח .

כן ! נתן  ...עובדה ! המגבת בבית כבר ארבע שנים .

הילדה למדה בגיל תשע את נפלאות התקציב ודחיית סיפוקים בעבור ערך מוסף .  

האדם כמכונת כביסה .

אין כח לארוך ...

לפני כשבועיים הייתי גיבור בפעם השנייה או השלישית (במשך חי שנים ) .
הצלחתי לתקן את מכונת הכביסה שלא בצעה פעולת סחיטה כמו שצריך . המכונה מתקרבת לשנתה ה 19 ...לא צחוק .
כבר ניחשתי את מהות התקלה . אכן צדקתי . מצאתי מוט מסגרת משקפיים דק במשאבה . בדקתי שאריות ניקיתי מעברים הכל תקין הכל טוב . גיבור מהאגדות עם אגו מנופח של חסכן ביתי ללא רקע בתחום .
עבדה סחטה והייתי מאושר .
כאן זה מתפתח ...לא לדאוג !
השבוע שוב אותה בעייה . שוב לא התעצלתי ולא ...ולא ..
פתחתי ושאלתי את עצמי - איפה לא הייתי בסדר ? . מה הבעייה הפעם ?. שוב בדקתי . הכל תקין .
ביקשתי מעצמי להוריד מהאגו ולנסות ולו לפחות לכמה דקות להיות שוב מכונת כביסה ..מכונה כזו רגילה ללא צגים אלקטרונים ומגע טאץ .. למה המים לא יורדים ?
זו לא יולדת . זו מכונת כביסה .
חיפשתי ומצאתי ...חוק הכלים השלובים .  לא אני הוא שהמצאתי אותו . היה ידוע ליוונים ומתקופת הרומאים הלך לאיבוד . גם העות'מנים בארץ (לייד קיבוץ לוחמי הגטאות) לא מצאו אותו .
מששתי חיפשתי והבנתי . שחרור והצפה קודמת יצר או שהזיז סתימה מהצינור של הרגש המבוסס על חוק הכלים השלובים . זה אומר שכל עוד סתום המכונה מאמינה שאין בעייה ואין מים . אז אין פקודה למוח "בוא ותפנה אותי"
המכונה "חושבת " שהכל תקין . היא מצידה לא תזרים מים חדשים  , זה רגש אחר עם בעיות אחרות .
כן שחררתי את הסתימה הקטנה בגודל של מטבע עשר אג' .
הכל תקין .
אז למה כל הסיפור הזה ? איפה האדם ...לא קשור ליולדת ...??

לפעמים אנחנו רק שוכחים . שהפיתרון קרוב ופשוט . שלפעמים הצפה אחת או בהצפה אחת זה לא נגמר וזה חוזר לאותו דבר . שלפעמים אולי כדאי להבין שיש סיכוי לעוד הצפה ריגשית . או אולי סתמנו את הרגש שלנו מבלי להבחין ולבחון את כל האפשרויות . יש עוד מסקנות . נסתפק בזה . הרי אותנו לא קונים בסלון חשמל במבצעים ותשלומים . גם אנחנו מתנהלים לפי חוק הכלים השלובים .
תודה רבה !
מקווה שהובנתי ולא פגעתי במוצפים והמוצפות .
יכולים לכתוב . זה לא כואב למקשים .

אף אחד לא קם .

מי ישמור על דור ההמשך ??

הפוסט הזה רודף אותי כמה שבועות . מנצנץ מידי פעם ..כמו אומר בציווי . נו ! כתוב ואל תשתוק !

המקום עיר במרכז הארץ . 

המבנה אוטובוס ציבורי . המוגדר כמקום ציבורי .

שעת חזרה מבית הספר בערך 14.00

הסיפור שאיננו נגמר ויש כמותו רבים .

באחד הימים בדרכי לעיסוקי נסעתי באוטובוס . הזדמנו שני תלמידים או יותר מחטיבת ביניים סמוכה .

לא...אל תהיו שליליים . פאר הנוער כנראה מצטיינים או מחוננים לא בדקתי אבל שפה עשירה חסרת קולניות . 

התיישבו לא הרחק ממני . לפניהם ישב אדם מבוגר שכעבור כדקה או שתיים החל לתקוף מילולית את הנער שישב מאחוריו . תחילה על זה שהו הזיז לו את הכיסא כשהתיישב . לאחר מכן על זה שהוא דוחף עם הברכיים שלו את הכסא . 

הנער המפוחד לא הגיב .

סיפור רגיל ...לא בדיוק !

הזדמן לנער לעבור ולשבת מאחורי . עבר בעדינות ללא עוררין . כשהתיישב המבוגר החל להכפיש אותו ועלב בו קשות .היו עוד אנשים בוגרים בסביבה . אחד לא פתח פיו כדי ליישר את ההדורים . בתקיפה נוספת ששם הייתה חסרה רק ביקורת על שרת התרבות . פלט המבוגר הערה גם על מראהו המגושם השמן והגמלוני של הנער . ילד שלכל היותר בן 14 . 

זהו ! החלטתי עד כאן !  לא שותק למרות שכולם שומרים על מוצא פיהם ...לא רוצים להסתבך .

פתחתי עליו ...איך הנוער אומר עפתי עליו . תחילה בעדינות , בהערה קלה על התייחסותו . רציתי למשוך את תשומת ליבו אלי ולמילים , כדי שיעזוב את הנער . עזר לדקה . בנתיים עוד תחנה של הסעת תלמידים . לא נרגע . תקף גם את הנוער שהיה בקרבתו . הייתי קרוב מאוד לעצירת האוטובוס ודיווח לנהג ולרשויות האכיפה . עדיין לא סתם את הפה .

אחד התלמידים החדשים ניסה לענות לו שלא עשה לו דבר . דבר זה קומם את המבוגר מאוד .

בשלב זה הייתי קרוב לתחנה שבה עלי להיפרד מהנסיעה . הנהג כל אותה העת לא התערב !!!  

נפרדתי שלא לשלום מהמטרידן . לידי התפרץ בבכי וצעקות אחד הנערים . שגם הוא צריך לרדת . 

לא היה חסר הרבה כדי שיתפתח משהוא גדול יותר .

הופתעתי שהמבוגרים בסביבתי לא פתחו את הפה והרחוקים לא שאלו לשלומו של הנהג . לא הבנתי למה צריך לתת לילדים טובים לסבול ...בינינו גם לילדים רעים לא מגיע ..זה פוסט אחר .

כשירדתי הנהג פתאום "התעניין חלקית " בקצר עניתי לו שהיה צריך לעצור את האוטובוס ולטפל בעיניין כי בסופו של דבר זה יפגע בו . לא הבין . חשב שזהו ..אמרתי לו זה מקום ציבורי ויש כאן פגיעה בקטין חסר ישע . צריך אפילו חוקר נוער . פעם הבאה לטובתך עצור ותזמין משטרה .

 מאז אותה הנסיעה יצא לי לראות פעמיים או שלוש בנפרד את הנער הראשון ואת זה שבכה .

לראשון אמרתי שההוא לא בהסעה .גם אמרתי שלא הייתי נותן לו להמשיך כך . לא כך מתנהגים ..בכלל מעבר להעלבה על בסיס מבנה גוף ..

את השני פגשתי  לא דיברנו רק שיצאנו אמרתי לו שכמעט והייתי עוצר אותו ומזמין משטרה שהיתה מיבשת אותו . 

בפעמים האחרות שנסעתי היה לידי מקום פנוי אחת מהחבורה התביישה לשבת . אמרתי לה את כבר יודעת שאני לא נושך .

חייכה בביישנות והתיישבה . שתקה ושתקתי 

כולם בגיל של ביתי פחות או יותר ..במבט מהצד אלה הנוער שלנו חלקם יהיו מכרים וחברים של ביתי . לא יוצא מנקודת מבט של  " זה מה שיש " 

יוצא מנקודת מבט של אני גאה בנוער שיש !

לא נעטוף אותם בנייר . אבל ,צריך להרחיק מהם מזיקים היות והם עדיין לא אפויים . הם העתיד שלי ושל ילדי .

אסור לאפשר למתעללים להרים את הראש . לטענות שאדם לא בר דעת ולא שפוי ... מצטער לא במשמרת שלי . אותי הוא לא יעבור ! לא משנה הזכויות שלו בשלב זה !

בקשה קטנה למי שקרא עד הסוף ..להפיץ את המסר שנוער מצויין מתחיל בי כמאפשר התפתחות ולא התעללות מכל סוג .

תודה רבה .

על מה אנחנו מסתכלים ? מה מוזר יותר ?

השנה 2013 אוגוסט . המיקום תחנת הרכבת הפתוחה אולימפיה לונדון (לפעמים זה בבריטניה)

מה עשיתי שם ולמה נזכרתי בזה עכשיו ?

טיול משפחה למרכז התרבות האנגלית . דיל טוב והפתעה לילד שחוגג בר מצוה בקרוב . חסכתי ממנו בשמחה ובהקלה רבה את המעמד של הדלקת הנרות והזמנת הדודים והדודות ..קריאת חמשירים מוצלחים וסיפורים מביכים .

הסיפור הוא לא טיול בר- מצווה וכמה טוב היה .

כנקודת מוצא יום יומי ממלונינו נעזרנו בתחבורה ציבורית  . 

תחנת אולימפיה היא מול אולם המופעים ומהווה נקודת רכבת פרוורים פנימית  שמאפשרת להגיע ביעילות לכל פינה . 

באחד הבקרים עמדנו בתחנה  . היה שם זוג  הוא נראה כתושב מקומי טיפוסי והיא נראתה פולינזית או בסיגנון פיליפיני או מעורבת . במבט טוב יותר ראיתי שכל פרצופה מעוות מלא נפיחויות ובליטות לא אחידות . מעולם לא ראיתי דבר כזה ואני חובב וחוקר רפואה מתעניין ולא נגעל מאנטומיה וצילומי פתולוגיה . לא נעצתי מבט . אבל ,תהיתי איך ביתי שהיתה בקושי בת תשע תגיב ומה תשאל . כי גם היא לידי ומביטה ויש זמן ולא צפוף .

אינני מההורים שמרחיקים או מכסים על עיניהם של ילדיהם כדי למנוע מבט או מגע עם משהו מחוץ לרגיל . 

איפשרתי את הבחינה שלה בטבעיות וברוגע . הייתי מוכן לשאלה והתחלתי לחפש מה לעשות . 

כשעלינו והתישבנו (כן היה מקום...מתעוררים שם טיפה יותר מאוחר) . שואלת אותי הקטנה בעדינות אם ראיתי את האנשים . אמרתי שכן . ציפיתי שתשאל על המראה של האישה . 

שאלה . אבא למה לאיש יש נעל אחת אדומה ונעל אחת ירוקה ?

מה ? שאלתי 

אבא תראה לאיש הזה יש נעלים בצבעים שונים . למה ?

עניתי שאינני יודע . אולי הוא עיוור צבעים או שזו המודה האחרונה שלו . המוזר בכל הסיטואציה שקיבלה בשלווה את הפרצוף של זוגתו  אבל את הדבר הפשוט לא הבינה .

אני מרוב שחששתי כיצד לנסות ולהתמודד עם שאלה עתידית לא השכלתי להביט למוזרות העכשוית  . זו המקורבת יותר למעיינה של ילדה בארץ זרה בת תשע .

הכל תלו על מה אנחנו מביטים . לא כל דבר שמעניין אותנו או צורם לנו יצרום לאחר . בנתיים אנחנו מפסידים מוזרויות אחרות או נושאים לתיקון ,לכתיבה ולמחשבה .

זה מקשר אותי גם לנושא שאנחנו נתפסים לקיבוע מחשבתי על מה יהיה ואיך אסביר את עצמי ואיך מסתכלים עלי ואיפה תחום האחריות שלי . הלו איש !!! יש דברים חשובים יותר שרצים על הכביש (של החיים) .

לנפגעי תקיפה ...גם אתם יכולים לפתח מסקנות מהסיפור או לפתח מיסכנות מהמשך התיחסות לפצעים וגבעות לא ברורות שקיימים מולכם . השפילו מבט למטה או הצידה ותגלו שהעולם העכשוי מלא דברים לא ברורים . לא על כל דבר תהיה לנו תשובה או יכולת לתקן או להגיב . אבל ההבנה שלא את הכל אני יודע ולא הכל אני רואה למרות שאני רואה  . זו התקדמות מחשבתית . שלב הבא אולי הוא ההכרה שאינני יודע עד כמה אינני יודע לטוב או לרע . 

לא תזיק מידה של אופטימיות והבנה שלא על הכל צריך לסמן  "V" 

היום קוראים לזה אנשים שקופים

המינוח אנשים שקופים זה מוצר שהשתרש כאן ובשפה העברית , בעקבות מניפולציות ותרגילי בחירות .

אינני אוהב את המושג למרות שהוא פשוט ומייצג את הכיוון וההגדרה .
אסביר ואתאר .
ברגע שקבענו שיש אנשים אז יצרנו להם דמות ודמות לא יכולה להיות שקופה במימד האנושי .
הרי שאם אדם כזה ייפול חס וחלילה ברחוב נרוץ להחיש לו עזרה . או בירידה מהאוטובוס הנהג לא יסגור עליו את הדלת ובמצב יותר נחמד לא יתייחס לפעמון העצירה בעבורו .
הייתי מעדיף להשתמש במילה או משפט שיתאר את האוכלוסייה המגוונת הזו כאנשים שצריכים להיות שם או קיימים אבל לא מתאים להתייחס לקיומם הם מהווים קהל אדיש . לא מפריע ואולי לא מועיל . הכל ממבט אישי .
חשבתי על הנושא שנים רבות לפני שהמושג עלה . בהמשך אקשור זאת לתחום ההתעללות  . סוג ההתעללות והנלווה אליה , כרגע זניח .
לפני שנים רבות עבדתי משמרות בבית דפוס . למכונות לא מפריע לילה או יום . רק להשגיח .
באותה תקופה אחד מחברי עבד גם הוא משמרות בעיקר לילה בתחום מחשבים . בקיצור שנינו לא מסכנים לא זקוקים לעזרה ...כן זקוקים לחברה ואולי לבת זוג קבועה ונחמדה .
יצא מצב ששנינו צריכים להתחיל משמרת ביום ראשון בלילה אחרי מנוחת שבת . קבענו לצאת בבוקר יום ראשון לאזור נחלת בנימין שוק הכרמל . תל אביב . לשנינו יש רכבים אך החלטנו שזה סיור כיפי ללא רכב .
טיילנו נהננו . התיישבנו בבית קפה לפינוק קל . מותר לא ?
נגש אלינו אדם בסביבות גיל חמישים פלוס . פנה אלינו כללית ואחר כך התמקד בי . לא...הוא לא רצה כסף או אוכל ...אבל אני רגיל שנדבקים אלי טיפוסים או מכל האנשים ברחוב דוקא אותי שואלים . על סיגנון הפילפל הבודד בחבית אורז .
לא התרגשתי במיוחד .
תחילה , לא הבנתי את פנייתו . חברי היקר היה מעט בתרעומת . איך מעז איש זר שכזה לפנות אלינו בגישה כל כך מזלזלת וביקורתית . האיש שאל אותנו ללא הכנה מראש וכללי נימוס . במקום אחר אולי היה מגיע כעבור חצי דקה למצב מאוזן עם שטפי דם רב מערכתיים .
איך שני בחורים צעירים מתבטלים . למה אתם לא מחפשים עבודה במקום בית קפה ובזבוז זמן ?
התשובה המתבקשת ...סלחה אדוני האם אני חייב לך משהו ? או מה שאני עושה כרגע יוצר הפרעה לציבור או לא חוקי ?
חברי לזכותו יאמר שמתחמם לאט בניגוד להרבה מבני המקום ...אבל לא שבע רצון מהגישה . סימנתי לו שאני תופס פיקוד על השיחה . לא צריך בין חברים יותר ממבט או סימן ...במיוחד כשהם מכירים מינקות .
האיש הביע את עצמו ואני ברכות עניתי לו ...אפשר לשאול אותך שאלה ? לא המתנתי במיוחד לתשובה .
עניתי ...קמת הבוקר , שאלת את עצמך מי פינה את הזבל , מי דאג שיהיה לך חשמל למים חמים . אוטובוס להסיע פועלים . אנשי דפוס כדי שתוכל לקרוא את כותרות הבוקר ? (אז לא היה טלפון סלולרי ולא נפוץ . עיתונות כתובה שני ערוצי חדשות ערוץ אחד ועוד אחד בהרצה )
בזמן שאתה ישן אדוני הנכבד יש אנשים שעובדים ודואגים שתוכל לקום בבוקר כמו בכל בוקר רגיל ולהמשיך בעיסוקך .
אולי גם לעבור ליד בית קפה ולשאול שני צעירים למה הם לא עובדים בזמן ששניהם סוף סוף נפגשים לאחר תאום של שבועיים כי שניהם דואגים לך ..ולעוד אחרים ששום דבר ממה שאתם רגילים לא יזוז ממקומו .
לקח את הרגליים וברח . כן ...ממש...רדפתי אחריו כל אלנבי עם כוס קפה עד שיתנצל ...אנחנו בארץ ישראל לא בארץ בוב ספוג מכנס מרובע .
הטיפוס הזה שינה צורה וגיל .אך, לא אופן התנהגות .
לאחרונה , במקום בו אני מבקר רבות נתקלתי בבחור צעיר בסביבות שלושים וחמש שהיה מסיים את עיסוקיו או שלא היה במשמרת סוגר עצמו ומתעלם מהסובבים אותו כשבזמנים אחרים הוא צריך אותם והם אותו . מה שנקרא "לא בזמן שלי לא בתפקיד שלי שישרף העולם" גישה נחמדה לחיים .
הגיע השעה שהחליט שהוא בורח . בכניסה נתקל באדם שמטבעו רגיש . בתשובה לשאלתו אם הוא הולך לא התייחס . לאמירת השלום שלו לא התייחס . הטיפוס הרגיש של אותו לא אומרים שלום ? לא ענה פתח את הדלת והלך לדרכו ...הטיפוס הרגיש שאל אחריו למה אתה לא אומר שלום ..עוד הספיק להיכנס לתרעומת בפנייה לסובב . תראה מה זה  ...לא אומר לי שלום . לא רוצה להגיד שלום .
הטיפוס הרגיש נפגע עד עמקי נשמתו . כעבור יומיים הוא הזכיר לו שלא אמר שלום . התשובה הייתה מזלזלת ושקרית .
התעלמות ולשאלתי העדינה אמר שכן אמר זה שבחר שלא לשמוע זו החלטה שלו .
זו הפיכה של אדם לטיפוס עלוב . לא הרגיש הפך לעלוב , הוא הפך לחסר ערך חיצוני . הפוגע שהפך את הנפגע לחסר חיות מבחינתו הוא בדיוק כמו אותו אחד מבוגר שפגשתי עשרים שנה אחורה . זה סתם את הפה וההוא פתח את הפה יותר מידי .
לא הייתי כותב לו לא הייתי נוכח בשני המקרים ובשתי התגובות ...שניהם עלובים ובורחים .
אני הייתי שם . אותי לא היה צריך לנחם בפעם הראשונה . הייתי מחוסן פנימית וחיצונית . בפעם הזו הייתי צריך לתת מעט מעצמי לנעלב ולקחתי מעט מעלבונו . גם כי הייתי צריך לשים איקס בתודעה ולמחוק את המעליב מספר היתרונות ולהעבירו לספר הזבל .
איך זה קשור לנגעי התעללות ?
מכמה כיוונים .
העליבות היא של התוקף או המתעלם או הלא מתייחס .
הנפגע אם אין לו כלים וביטחון בהעמדת תשובה ראויה גם זה בסדר רק שלא יחדור למשמרת הפרטית שלו .
ללמוד להכניס את האדם לשקית אחרת לרשום אותו בספר זבל . הכי חשוב מעבר להוכחתו ובריחתו זה למחוק אותו מהספרים שלנו . הנהלת חשבונות פשוטה ! מעבירים ערך מצד אחד לצד שני .
לא את כולם אפשר לתקן או לדרוש שיתייחסו אלינו נאותה .
לא לקנות את הצרות של אחרים .
להרבות ביצירת ערך מוסף לעצמינו . אולי חוסר המודעות אלינו תאפשר פעולה חלקה ופשוטה שרק תפעל בטובתינו .
אינני צריך להעמיד את המתעלל על טעותו  . אבל אם בחרתי בכך זה צריך להיות חיצוני ממני והלאה .
בעוד עשרים שנה גם יהיו טיפוסים כאלה ..אז מה ? אחרי כולם נצא ונלחם נבריח ? לא ! נצא ונפריח את השממה . בעיקר החוסן הפנימי שהוא פנינה ..אמנם עם חתיכת זיהום קטנה ..אבל זה מה שעושה את הפנינה פנינה !

מצפן בשביל מה זה טוב ? למה צריך יש מדריך ?

קצר על משמעות נקודת ציון והסתמכות אחת .

קניתי בשבוע שעבר מצפן רגיל פשוט . על גדר הצעצוע . לא דיגיטאלי ללא תאורה כולו פלסטיק שחור רגיל ולא מעוצב .

שיא הפשטות . אבל מצפן עם שנתות וסימני ארבעת כנפות הארץ .

השבוע היתה כתבה שעסקה במהפך שחל בשייט משייט חופים צמוד לראייה ודאית של יבשה וחוף לשייט חסר ודאות וראיית קו החוף . כל זה בזכות מכשירים די פשוטים ופרמיטיבים בשפה של ימינו . חישובי משולשים זויות אופק כוכבים ובינהם מצפן . בדיוק כמו שלי . זה לא הפריע לאנשי החצי אי האיברי (ספרד ופורטוגל) לגלות עולם ולחגוג אימפריאליזים .

למעשה יותר גילויים עולמיים בזכות המכשיר הפשוט הזה מאשר כל הטכנולוגיה השימושית שבידינו כיום .

הראתי את המצפן לבני ולביתי . הבן אמר בשביל מה זה טוב ? יש את זה בטלפון (תשאלו אותי לא יודע איפה זה מתחבא )

יותר קל ופשוט . הוא יודע להשתמש ברמה בסיסית .

הראתי לביתי את התפקוד והשימוש שאפשר לעשות במצפן בזמן ההסבר שלפה את האפליקציה במכשיר החכם שלה והחלה להשתעשע עם התנועה של המחוג .

התחלתי להסביר לה את המשמעות ...איבדה את הקשב . שאלה בשביל מה זה טוב שאלמד על המצפן שלך ?

אני מסתמכת על המדריך ועל הטלפון אולי ...

הבן התנתק מהשיח והאזין בחצי אוזן . התייחס כבמבט על צעצוע ירוד .

הראתי להם מה קורה למחוג כשהוא זז מעל הטלפון החכם שלהם . הסברתי סטייה ומיקום ביחס לחישוב הזוית . ראיתי חוסר עיניין ועזבתי .

שאלתי למה את לא מעוניינת להבין ?

יש את זה בטלפון אז לא ממש צריך לדעת .

עניתי ומה את עושה כשאין מדריך ואין בטרייה או קליטה . יש רק את ועצמך ? מה אז ?

היתה שתיקה .

המצפן עובד ומשמש למציאת הדרך בכל מצב ובדיוק בזמן שאין מלבדך נפש חייה שיכולה לעזור ולכוון . כך הוספתי .

זו לא חכמה לשלוט במכשירים ולסמוך על אנשים קיימים כאילו שזה חסר תקלות ולכל החיים .

המצפן הוא מכשיר די מטומטם ,בשפה שלנו . אבל הוא יודע דבר אחד את יחסו והתיחסותו לנקודה וירטואלית קבועה אי שם בקוטב הצפוני . (יש מקומות בעולם שדבר זה איננו נכון לדוגמא ברמת הגולן עקב שדות מגנטיים מפוצלים שמושכים לסטייה) .

על פי נקודה זו יישק דבר . במיוחד עם משיקים ומשולשים ...

לא קיבלתי תשובה מה היינו עושים ללא האפליקציה של המצפן .או מדריך בשר ודם שיכול להוביל אותנו ואנחנו סומכים רק עליו . על לימוד קריאת מפה או הכנה של עצמינו לפחות של קריאת מפה כללית של האיזור ומרחקים מערים גדולות ומיקומן במרחב ויצירת מבט משולש וקורדינטות אין על מה לדבר . 

זה לא מאמר על בכי של טכנולוגיה ותודעת הלמידה .

אני לוקח את זה יותר רחוק . כל עוד התודעה של המשתמש תקועה בחווית המשתמש וכל עוד הוא תמים והולך אחד מדריך שממלא את תפקידו נאמנה ..באמת שאין צורך במצפן . אבל מה קורה בזמן שכל המערכות בגדו בך ויצאו מכלל שליטה ? איך תמצא הדרך ?

איך תמצא הדרך היא שאלה קשה וחשובה .

לצערי רק אחרי שאנחנו נבגדים אנחנו מחפשים את האלטרנטיבה . זה מאוד אירוני אך, מאוד אנושי .

האלטרנטיבה היא לרוב פשוטה . אני אכוון את מילותי בקפידה .לא נכנס לנושא מה לא עשינו נכון או איפה טעינו . מי גזל את תמימותינו מי אשם .

לא מחפש ולא נחפש אשמים נחפש חילוץ .

כתבתי על הנושא בכמה פוסטים בעבר . ההתיחסות שלי היא בעיקר מתוך הנושא של נקודת אחיזה אחת 

לפעמים צריך רק מגנט אחד כדי להצביע הוא עושה זאת כל דקה כל שנייה . זה מגנט של כדור הארץ . לאדם או לנפגע התעללות על צורותיה השונות יש מצפן פנימי יש מגנט פנימי .

לא צריך להמתין לבטרייה שתתמלא או שיבוא מדריך שנעלם . אובדן הדרך הריגעית איננה מצביעה על השיפור שחל באדם . מגנט שבור או מנוטרל בעזרת מחשב לא יעזור בשעת דחק .

מי שחווה את אובדן הדרך מבלי ללכת לאיבוד ומי שחווה את גילוי הבוגדנות ויכל לה לא יזלזל במגנט הפשוט . מכשיר זה יהפוך להיות שוב כלי מכובד וחלק מארגז הכלים של אותו המשתקם .

אין סוף למכשירים לאפליקציות לאינדיקטורים . גם לתקלות ולנפילות אין סוף ודאי . אך מי שיספח לחייו את האימרה של שימוש בדרכים ובשיטות הישנות שהן השיטות שעובדות ולמעשה החדשות ..היות והאדם לומד אותן אחרי הנפילה הטכנולוגית כך שהן חדשות ...והרי אמר שלמה המלך החכם באדם אין חדש תחת השמש .

תמיד צריך מישהו שיגלה זאת .

אז לך הנפגע או הנפגעת  . הגילוי ממתין . האמונה הפשוטה בפתח . 

אל תמתין