סרט בורקס

ילדה מלמדת את אבא פרק בחיים

לא סתם קראתי לפוסט סרט בורקס . יש בסיפור קופסא מלאה ..

זה לא חדש שהבת שלי עושה איתי תחרות מי לא אוהב בית ספר  . בנתיים אני מנצח .
אתמול בגשם הגדול של הבוקר , תופעה נדירה ביוני , הבאתי את ביתי לכינוס של פעילות חוץ במסגרת בית הספר .
עד כאן דבר שיגרתי . ידעתי שתחזית הגשמים נכונה . אין סכנת הצפה או שיטפון חס ושלום ...
קילו בורקס וילדה יוצאים מהאוטו לנקודת המפגש . שלום שלום ופניתי לעיסוקי . החל לרדת גשם . כמו כל דבר שמתחיל לאט וגומר חגיגות מהר ... חצי שעה של אגוזים מהשמים בטעם מים . הריח בחוץ נעים . מראה נחמד ומלבב .
המוח יוצר תסריטים . באורח פלא היא לא מתקשרת . מפתיע גם אישתי  לא .
שלחתי הודעה .  קיבלתי מענה רגוע . לתומי חשבתי שהכל בסדר .
טעות בידי ...השהות היא ההמתנה להיסעים שיחזירו לבית הספר .
האמפיבית שלי רטובה כמו שצריך . ואני צריך לסור לבית הספר למזכירות כדי לשחררה בערבות חתימה מה"כלא" החטיבתי .
חביבי ...אין ילד או ילדה מאושר ממנה ! פתק מהמזכירות לשומר שווה יותר מכל מתנה שאפשר לקנות בהישג יד . חתימה ששווה מליונים .
חיש קל אנחנו בחוץ באוטו יום חופשי ...וואו !!!  מה עושים ??
דבר ראשון , מתלוננים !
על בית הספר ..ברור ! לא על השיער או החולצה המתיבשת . לא על אובדן הפעילות .
אז הבנתי שהכל בסדר .
מה עם הבורקס  ? שאלתי .
נשאר בכיתה  ! שיהנו . אני משוחררת .
ברור משוחררת אני חתמתי !
כן ! ראיתי אותך לפני שבאנו לבית הספר לא רצתה לשחרר . אמרו קודם כולם באים לבית הספר נכנסים לכיתות . עלינו וירדתי ישר אליך . זה ממש מעצבן ולא בסדר .
אמרתי לה ישירות שזו הפעולה הנדרשת וזה בדיוק מה שהייתי עושה לו הייתי בתפקידה של המורה . זה ששונאים בית ספר ורוצים לברוח כמה שיותר מהר , לא מכובד לא חוקי ואין לך בכלל מה להתלונן . את יכולה להתלונן שהשארת את הבורקס ולא החזרת . את יכולה להתלונן שלא נשארת לאכול בכיתה .
זה ששונאים בית ספר לא קשור לעיניין !
עיקמה את האף  ופלטה איך שראיתי את המורה בפעילות נתתי לה שהיא תדאג לבורקס . ברגע שהתנתקתי ממנו אני חופשייה ! והילדים יכולים להינות ממנו . אני עם ידיים חופשיות ,יכולה לטייל איתך !
כשאין לי מה לסחוב ולקחת אני משוחררת וחופשייה .
חזרנו הביתה . לקחנו חופשי יומי ונסענו לעיר גדולה . טילנו הסתובבנו. ברור שלא מצאה מה שרצתה ובדקה כמעט כל חנות שהיא לא חומרי בית ובנייה .
היתה מאושרת !
הזכירה לי טיולים שעשיתי עם אבא שלי בערך בגיל שלה . שנינו ישובים יחדיו נושמים בקצב אחיד בשקט כמעט בסוד . ללא מילים רק אנרגיות טובות . מדי פעם נתנה לי יד או שחיפשה מגע .
חזרה מאושרת  .
מה למדתי ומה למדתי ?
למדתי שכדאי מאוד להשאיר הפתעות ומתנות קטנות אצל המורה ולהיות גמיש חופשי ופתוח לשינוי . ברמה הכללית מספיק לסחוב ! אז מה אם זה שלי וקניתי אני רוצה נפש וגוף משוחרר אז מנתק מגע עם מחסנים שעוצרים לי את ההתקדמות .
לנפגע אלימות ואונס אומר זו גם החלטה שלך על כמה קילו בורקס אתה מוותר . עזוב טעים לא טעים שלי לא שלי ומה מצפים ממני ...יותר נכון מה אני חושב שמצפים ממני .
מה לימדתי את הילדה . שתמיד יש אפשרות נוספת ולפעמים אבא חושב ...זה לא קורה הרבה ..במקרה שלך כל הזמן מחפש לעשות טוב .
אפשר לכעוס על בית ספר אבל צריך לעשות הפרדה . בית הספר כמבנה ומערכת יחסים ובית הספר ומערכת הנהלים ודרכי איסוף ופיזור תלמידים  . כשהמורה או האחראי פועל האחריות היא בשליטתו והנוהל קבועה והגיוני .
לא כל דבר דפוק במערכת החינוך ובתי הספר . תמיד יהיו דברים טובים ביחד עם רעים ומעליהם מרחפת השאלה של ביקורת הדדית .
הסכמים ונורמות ...זה פוסט אחר אולי לסגן מנהל . או לשובב שפותח כל יום דף חדש בסיפריה הבלתי גמורה של מוסדות הלימוד - חיברות - סוציאליזציה  .
משאיר גם להם מקום לעוד מקום .

הפרה מוווו מלמדת שעור בתקציב .

כן ! פרות על מגבת יכולות ללמד כלכלה !

אתמול במקלחת כשבאתי לתלות את המגבת האישית שלי , נתקלתי במגבת הישנה של ביתי . המגבת רגילה שניתנת לשימוש בחוף או בבריכה . עליה מצוירת דמות ילדותית של הפרה ..."מו" . דמות מוכרת מהטמבליזה .

נזכרתי בסיפור הרכישה שלה מלפני ארבע שנים ...אני חושב שיש ארבע שנים מאז .

"אז" הזה הוא מיום טיול של אחד על אחד שהסתיים בשוק רמלה . השמים היו רגילים הכל שיגרתי והכסף אזל במהירות . 

שאלתי את זוגתי שתחייה בהודעה אם יש עוד משהו שהיא רוצה לפני חזרתנו הביתה . 

לא קיבלתי תשובה מידית . התקדמנו ליציאה . בהגיענו לקצה השוק נתקל מבטה של הילדה במגבת חוף ועליה ציור של פרה ...אמרה רוצה . התחלתי במשא ומתן ..רצה שלושים ידעתי שאין לי . בדיוק קיבלתי מיסרון . " כן ! עגבניות ואולי גמבה "

עצרתי לשנייה . אמרתי לילדה יש לנו עשרים וחמישה שקלים זה בקושי מספיק למגבת . אימא רוצה עגבניות וגמבה . הכסף מספיק לירקות אך, בקושי מספיק לפרה . מה את אומרת ? עגבניות או פרה ? אי אפשר את שתי האפשרויות ובמיוחד כשאין לי לכל המגבת ...זיכרי שלא יהיו לנו עגבניות ויש סיכוי שנאכזב את אימא ולך לא יהיה סלט . מה את אומרת לנסות ולשכנע את המוכר שייתן לנו את המגבת בעשרים וחמישה שקלים ?

חשבה לרגע . ענתה ...עגבניות אפשר ליד הבית ולא נורא אם לא יהיה סלט היום או מחר . הפרה אותה אני מחפשת ורוצה . 

אינני סוחר גדול אבל...יש כושר שכנוע לא על בסיס בכייני ונמרח .

כן ! נתן  ...עובדה ! המגבת בבית כבר ארבע שנים .

הילדה למדה בגיל תשע את נפלאות התקציב ודחיית סיפוקים בעבור ערך מוסף .  

האדם כמכונת כביסה .

אין כח לארוך ...

לפני כשבועיים הייתי גיבור בפעם השנייה או השלישית (במשך חי שנים ) .
הצלחתי לתקן את מכונת הכביסה שלא בצעה פעולת סחיטה כמו שצריך . המכונה מתקרבת לשנתה ה 19 ...לא צחוק .
כבר ניחשתי את מהות התקלה . אכן צדקתי . מצאתי מוט מסגרת משקפיים דק במשאבה . בדקתי שאריות ניקיתי מעברים הכל תקין הכל טוב . גיבור מהאגדות עם אגו מנופח של חסכן ביתי ללא רקע בתחום .
עבדה סחטה והייתי מאושר .
כאן זה מתפתח ...לא לדאוג !
השבוע שוב אותה בעייה . שוב לא התעצלתי ולא ...ולא ..
פתחתי ושאלתי את עצמי - איפה לא הייתי בסדר ? . מה הבעייה הפעם ?. שוב בדקתי . הכל תקין .
ביקשתי מעצמי להוריד מהאגו ולנסות ולו לפחות לכמה דקות להיות שוב מכונת כביסה ..מכונה כזו רגילה ללא צגים אלקטרונים ומגע טאץ .. למה המים לא יורדים ?
זו לא יולדת . זו מכונת כביסה .
חיפשתי ומצאתי ...חוק הכלים השלובים .  לא אני הוא שהמצאתי אותו . היה ידוע ליוונים ומתקופת הרומאים הלך לאיבוד . גם העות'מנים בארץ (לייד קיבוץ לוחמי הגטאות) לא מצאו אותו .
מששתי חיפשתי והבנתי . שחרור והצפה קודמת יצר או שהזיז סתימה מהצינור של הרגש המבוסס על חוק הכלים השלובים . זה אומר שכל עוד סתום המכונה מאמינה שאין בעייה ואין מים . אז אין פקודה למוח "בוא ותפנה אותי"
המכונה "חושבת " שהכל תקין . היא מצידה לא תזרים מים חדשים  , זה רגש אחר עם בעיות אחרות .
כן שחררתי את הסתימה הקטנה בגודל של מטבע עשר אג' .
הכל תקין .
אז למה כל הסיפור הזה ? איפה האדם ...לא קשור ליולדת ...??

לפעמים אנחנו רק שוכחים . שהפיתרון קרוב ופשוט . שלפעמים הצפה אחת או בהצפה אחת זה לא נגמר וזה חוזר לאותו דבר . שלפעמים אולי כדאי להבין שיש סיכוי לעוד הצפה ריגשית . או אולי סתמנו את הרגש שלנו מבלי להבחין ולבחון את כל האפשרויות . יש עוד מסקנות . נסתפק בזה . הרי אותנו לא קונים בסלון חשמל במבצעים ותשלומים . גם אנחנו מתנהלים לפי חוק הכלים השלובים .
תודה רבה !
מקווה שהובנתי ולא פגעתי במוצפים והמוצפות .
יכולים לכתוב . זה לא כואב למקשים .

אף אחד לא קם .

מי ישמור על דור ההמשך ??

הפוסט הזה רודף אותי כמה שבועות . מנצנץ מידי פעם ..כמו אומר בציווי . נו ! כתוב ואל תשתוק !

המקום עיר במרכז הארץ . 

המבנה אוטובוס ציבורי . המוגדר כמקום ציבורי .

שעת חזרה מבית הספר בערך 14.00

הסיפור שאיננו נגמר ויש כמותו רבים .

באחד הימים בדרכי לעיסוקי נסעתי באוטובוס . הזדמנו שני תלמידים או יותר מחטיבת ביניים סמוכה .

לא...אל תהיו שליליים . פאר הנוער כנראה מצטיינים או מחוננים לא בדקתי אבל שפה עשירה חסרת קולניות . 

התיישבו לא הרחק ממני . לפניהם ישב אדם מבוגר שכעבור כדקה או שתיים החל לתקוף מילולית את הנער שישב מאחוריו . תחילה על זה שהו הזיז לו את הכיסא כשהתיישב . לאחר מכן על זה שהוא דוחף עם הברכיים שלו את הכסא . 

הנער המפוחד לא הגיב .

סיפור רגיל ...לא בדיוק !

הזדמן לנער לעבור ולשבת מאחורי . עבר בעדינות ללא עוררין . כשהתיישב המבוגר החל להכפיש אותו ועלב בו קשות .היו עוד אנשים בוגרים בסביבה . אחד לא פתח פיו כדי ליישר את ההדורים . בתקיפה נוספת ששם הייתה חסרה רק ביקורת על שרת התרבות . פלט המבוגר הערה גם על מראהו המגושם השמן והגמלוני של הנער . ילד שלכל היותר בן 14 . 

זהו ! החלטתי עד כאן !  לא שותק למרות שכולם שומרים על מוצא פיהם ...לא רוצים להסתבך .

פתחתי עליו ...איך הנוער אומר עפתי עליו . תחילה בעדינות , בהערה קלה על התייחסותו . רציתי למשוך את תשומת ליבו אלי ולמילים , כדי שיעזוב את הנער . עזר לדקה . בנתיים עוד תחנה של הסעת תלמידים . לא נרגע . תקף גם את הנוער שהיה בקרבתו . הייתי קרוב מאוד לעצירת האוטובוס ודיווח לנהג ולרשויות האכיפה . עדיין לא סתם את הפה .

אחד התלמידים החדשים ניסה לענות לו שלא עשה לו דבר . דבר זה קומם את המבוגר מאוד .

בשלב זה הייתי קרוב לתחנה שבה עלי להיפרד מהנסיעה . הנהג כל אותה העת לא התערב !!!  

נפרדתי שלא לשלום מהמטרידן . לידי התפרץ בבכי וצעקות אחד הנערים . שגם הוא צריך לרדת . 

לא היה חסר הרבה כדי שיתפתח משהוא גדול יותר .

הופתעתי שהמבוגרים בסביבתי לא פתחו את הפה והרחוקים לא שאלו לשלומו של הנהג . לא הבנתי למה צריך לתת לילדים טובים לסבול ...בינינו גם לילדים רעים לא מגיע ..זה פוסט אחר .

כשירדתי הנהג פתאום "התעניין חלקית " בקצר עניתי לו שהיה צריך לעצור את האוטובוס ולטפל בעיניין כי בסופו של דבר זה יפגע בו . לא הבין . חשב שזהו ..אמרתי לו זה מקום ציבורי ויש כאן פגיעה בקטין חסר ישע . צריך אפילו חוקר נוער . פעם הבאה לטובתך עצור ותזמין משטרה .

 מאז אותה הנסיעה יצא לי לראות פעמיים או שלוש בנפרד את הנער הראשון ואת זה שבכה .

לראשון אמרתי שההוא לא בהסעה .גם אמרתי שלא הייתי נותן לו להמשיך כך . לא כך מתנהגים ..בכלל מעבר להעלבה על בסיס מבנה גוף ..

את השני פגשתי  לא דיברנו רק שיצאנו אמרתי לו שכמעט והייתי עוצר אותו ומזמין משטרה שהיתה מיבשת אותו . 

בפעמים האחרות שנסעתי היה לידי מקום פנוי אחת מהחבורה התביישה לשבת . אמרתי לה את כבר יודעת שאני לא נושך .

חייכה בביישנות והתיישבה . שתקה ושתקתי 

כולם בגיל של ביתי פחות או יותר ..במבט מהצד אלה הנוער שלנו חלקם יהיו מכרים וחברים של ביתי . לא יוצא מנקודת מבט של  " זה מה שיש " 

יוצא מנקודת מבט של אני גאה בנוער שיש !

לא נעטוף אותם בנייר . אבל ,צריך להרחיק מהם מזיקים היות והם עדיין לא אפויים . הם העתיד שלי ושל ילדי .

אסור לאפשר למתעללים להרים את הראש . לטענות שאדם לא בר דעת ולא שפוי ... מצטער לא במשמרת שלי . אותי הוא לא יעבור ! לא משנה הזכויות שלו בשלב זה !

בקשה קטנה למי שקרא עד הסוף ..להפיץ את המסר שנוער מצויין מתחיל בי כמאפשר התפתחות ולא התעללות מכל סוג .

תודה רבה .