יום ראשון, 30 באפריל 2017

משהו ליום העצמאות .

מה קורה בכל שנה בשנים האחרונות ?

אנחנו נעשים מומחים בשריפת פרות .
כל שנה אני שואל את עצמי איך הפכנו את יום העצמאות ליום המקדש מלחמות על טרטוריה לחניה ומיקום מסכי עשן . איך הפכנו את בשר החיות הכשרות למאכל לחג לאומי . שם נפוץ יותר חג המנגל .
אינני חושב שזה קשור לנטייה עדתית או אבולוציונית כל שהיא של החייה המכונה אדם . כן ממשפחת הפרימטים . אומרים שאנחנו קרובים מאוד לדולפין ...עוד לא פגשתי דולפין שעושה על האש . גם לא אחד כזה שיזמין אותי .
איך קידשנו את הבינוניות של המותר . כי זה לא חג דתי . חוק יום העצמאות (יש חייה כזו בספר החוקים ) לא מאפשר חג בימים ראשון או שישי . שבת בטוח שלא . יום שני מלחיץ את טקס יום הזיכרון אז גם יום שני בוטל . 
מה עשינו או שלא עשינו שהפכנו את יום החג הפרטי של הישראליות ליום חגם של מוכרי הבשר ויצרני מסכי הסוואה משומן של פרות ובעלי חיים אחרים .
בגלל שמותר להדליק אש וכולם יכולים להיות בשבתון ולנסוע בתחבורה ציבורית  ?
לא נשארו ימים לשבוח זבח ?
לפני שנים לא רבות , ההמונים יצאו לצעדות ומצעדים . מפעל המצעדים בוטל זה מכבר . ענף הצעדות ניתן להכריז עליו כזן נכחד . כן, יש מרוצים עממיים ,רכיבה על אופניים ,מסעות ניווטים וספורט עם ביגוד ספורט אופנתי וייעודי .
את החוסר הזה והריקנות . פאר הפיכתינו לאומה מנפנפת מטיבה שבת ולא מטיבת לכת , תפסה אט אט התארגנות מחתרתית של קבוצות קטנות ליצירת ביחד משותף עד כמה שניתן ויתרנו מראש על פראגמטיות ושיתוף רב קהלים . מכאן המעבר לכריכים וטיולים פרטיים דילג לממלכת תפאורת ההצגה והתראו אותי כמה אני יודע ויכול לחגוג . הצניעות שינתה צורה הדרישה יצרה נורמה חדשה מעין דת או מסורת חדשה .
יסלחו לי הצימחוניים והטיבעוניים . אני אוהב לאכול מוצרים כשרים על האש . בהזדמנוית שונות מוצא את הרבע שעה שלי לנגיסה בבשר מת שנצרב על גחלים או מקור חום אחר .
לא מוצא הצדקה לשרוף גם את יום העצמאות . גם לא להכנס לפקקים ומלחמות רעש וטרטוריה במיוחד כשלמחרת היום עדיין נשאר עם ריח של מדורה בכל פינה ואת אלו שהפריעו לא אראה כנראה לעולם . את אלה שהיו אולי לא היו איתי ובעוד שנה לא יזכרו למה באנו בפעם האחרונה .
התהליך הזה של ההתיחסות להצגה ולצרכים בסיסיים למלוי צורך בידורי או שייכותי איננו שייך רק ליום העצמאות או למקצוענות שריפת פרות וכנפיים . 
אני מוצא שלחווית הביחד וההבנה שצריך לתת יד ולכבד או יותר נכון שלא להפריע יש פגיעה חמורה . התמימות  שנעלמה עם השנים זה עוד תהליך . לא זה לא מהיום זה התחיל עוד מההתעוררות שלאחר מלחמת כיפור והתעצם במלחמת לבנון השנייה . בתקווה שנעבור בשלום את השלישית .
אני רואה זאת בהתיחסות לנפגעי דבר עבירה .נפגעי אלימות ומחדלים לסוגיהם השונים . מדברים יותר מציגים יותר מקרים אבל קופצים ועושים הרבה עשן וניפוח של עשייה של כלום ..של אויר . 
המחשבה היא איך אני יוצא בסדר ולא איך אני עוזר לאחר או לאחרת להיות ולהרגיש אחרת .
איכות חיים איננה איכות הבשר .
שריפה חיצונית לא תתקן שריפה ובערה פנימית .
כשמוסדות וגופים מטעם המדינה יוצרים חלל או מיצרים מחדל . גם מחדל חוקי בסיגנון כיסוי תחת לגיטימי ותמים יכול להחשב ייצור חלל . נכנסים גופים וצורות אבולוציוניות חדשות לחברה . בחור של ההתיחסות והטיפול בנפגעים לא בטוח שיכנסו דברים טובים . היזמות הפרטית תיקח את זה מצרפית לנורמה חדשה אולי מוזרה אך בטוח שלא מחמיאה לנפגע דבר עבירה .
כואב לראות איך הרחברה מאבדת שליטה ומחפשת רק הצדקות והוכחות להמשך קיומה בו בזמן שמחפשת צרות לבסיסה .
הפכנו למעריצי הבינוניות . מדי פעם כדי להסיט את הדיון מנצנצים לנו עם זרעי העדתיות ומנופפים בדיגלי השד העדתי . 
כולם מפסידים . כולנו הופכים לבינוניים . ללא מתאמצים .

יום שישי, 21 באפריל 2017

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...: תמונה מספר שתיים .  איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק . מקרה שהיה היום . עיר הקודש .XXX . בשרון .  שעת צהריים מוקדמת . מרכול ש...

להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור .

תמונה מספר שתיים . 

איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק .

מקרה שהיה היום .
עיר הקודש .XXX . בשרון . 
שעת צהריים מוקדמת . מרכול של רשת זולה  וגדולה . סניף גדול .
האדם גבר כבן ששים וחמש . 
תפקידו עושה בלאגן באגף החלות בארגזים . כולל נבירה הפיכה ופיזור של ארגז גדול אחד על הריצפה .
ידיים חשופות ללא הגנה או כלי מקשר (גם ללא מוח)
כשמונה ארגזי חלות האדם הזה פקד . כל חלה קיבלה ליטוף הרמה וסיבוב . לא העירו לו, גם העובדים . כנראה שוק הלחם לא מעיניינם .
הייתי עם זוגתי שתחייה , אמרה מפה אני לא לוקחת לחם . 
יש פתרון חלה עגולה יותר יקרה מהרגילה לשם הוא לא קרב ונגע . 
בתוך כך צריך גם לחמניה והאדם ממשיך לנבור . החלטתי שאני עושה בושות לאישתי . כן , כן !
לעדינה שלי לזו שעוד אני צריך לחזור איתה הביתה ולשמור על שלום בית לעזור בפיזור המצרכים ולהספיק לתקן לילד את הגלגל באופניים (ילד ...16 . גם שיהיה בן שלושים יהיה ילד . לא יעזור )
קלטה אותי תופס מירמור ומתח . הפעם תפסה מרחק תוך כדי פקודה . לך לקופה ..משמע קח את עצמך ברח תתעלם . 
לא רוצה להעלם . למה כל החלות צריכות לקבל ליטוף ? לא מקובל . למה אין איש שמעיר לו ?
לא היינו לבד . לפחות שני פועלים ועוד שישה שבעה אנשים /לקוחות עם הפנים אליו . למה ?
לקחתי שקית של לחם ,הצעתי לברנש שלפחות יעשה ליטופים עם שקית על ידיו . לא כולם צריכים את המגע שלו .
סרב השובב . מראה לי שיש לו כבר שתי חלות (או שלוש) הוא מחפש רק עוד אחת . 
שאלתי אותו אם הוא חושב שזה בסדר לעשות מהפיכה בלחמים להפיל ולהזיז בידיים חשופות ?
לא ענה לי המשיך לעמוד שם זמן מה . אני קיבלתי איתותים דחופים מ "בלומפילד" לגול בין החיבורים בשער של הקופות תגיע ...צילולים וניפנופים . בוא כבר . שום פועל לא זז רק הלקוחות נתנו את מבטם איליו כמו לילד רע שמסרב לצאת מהבריכה של הקטנים . 
לא התעצבנתי ולא המשכתי . הלכתי לקופות עם קשר עיין ללחמים .
האדם שלפני בתור היה רגוע ולא הדליק אותי  מעט התלוצצתי איתו על משהוא אחר . עוד לפני שסיים קיבלתי הוראה להביא את הרכב קרוב . 
בזה הסתיים הסיפור . לא לדאוג לא קיבלתי ציון שללי מאישתי . גם היה מספיק חם שחבל על האנרגיה ובכלל ...היתה תוכנית ברדיו על הריון ולידה יותר מעניין מליטוף של חלה .

איך זה קשור להתעללות וטיפול בנפגעי תקיפה ואלימות ???

קצר קצר .
העולם שותק . אני לא בראתי ולא המצאתי את הנובר בחלות, את הנבירה ,גם לא את החלות ולא את הפועלים ששתקו . גם לא את הלקוחות שהתביישו וסתמו את הפה. כאילו עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעון אף להם ולא יריחון . הסירחון הוא פנימי ההקשבה היא בתוכי ההתיחסות היא במוח .
העולם שותק כנגד עוולות גדולת מאלה . השמדות עם ,ילדים ,אזרחים . תלמידים שמקבלים ליטופים שמשאירים סימנים כחולים צהובים חומים וצלקות בנפש . בחורות או בחורים, חסרי ישע קטינים . הסביבה שותקת 
נכון שהמלך הוא עירום אבל ברוב הסיפורים אין את הילד שיצביע ויגיד שהמלך עירום . אין גם את הילד ההולנדי שישים את האצבע בסכר העומד להתפרק ולהתפרץ .
לא תמיד נפגע תקיפה אלימה וחווה טראומה ולאחר מכן פוסט טראומה יכול להסתמך שמישהוא יפתח את הפה או שיושיט שקית . או יד . גם גלגל הצלה .גם נס ישאר בגדר קפה מזוקק .
אין קשר לאשמה .בושה ועוד שמות לרגשות שיוצרות מחסומים וחסימות ומוסר .
נא לא להמתין שיהיה אחרת פעלו למען עשיית אחרת . זה לא בשמים . הושיטו יד שקית פיתחו את הפה . לא בטוח שתקבלו מכה נוספת . אותי זה חיזק . 
מקווה שגם אותך 

יום שני, 17 באפריל 2017

פגישה עם הטבע וסמארטפון

פוסט קצר מארועי החג .

יצאנו לצעדה בצפון . אני הילדה והסמארטפון .

בסדר טלפון חכם ...
מתוקף תפקידי כאבא בארץ ישראל , לקחתי אחריות להקניית ערך מוסף לילדי. כולל רגעים של שטויות בושות ואבא גנוב .
כשמתאים ומסתדר אנחנו יוצאים לצעדות בישובים מרוחקים ממקום מגורינו . ברמה של שעה נסיעה לכל כיוון .
בחג האחרון השתתפנו בצעדה . אני סוחב מים חוטי חשמל מטענים ניידים ציוד אלקטרוני על בסיס טופ ופון .
לפני עשרים שנה בלבד התיק היה מכיל מים מזון מצלמה ...וציוד לעזרה שניה ושלישית . כיום הכל מתגמד לשתי קופסאות דקות עם מסך טאצ' 
איך גורמים לדור ההמשך לעזוב את המסך ולהתמסר לאימא אדמה ואבא טבע ?? 
במצב הטוב ביותר תוצאת גם וגם היתה מתקבלת באהבה .
החלטתי שאני לא מעיר ולא מגביל את השימוש .
סמכתי על ההיגיון הבריא ועל דוגמא אישית . ממש לא בכיוון אריסטו או מחזיר בתשובה .יותר שימוש בפסיכולוגיה הפוכה .
הפכתי את הילדה לצלמת ולתחנת שידור וממסר ארצית .
צלמי את קו הזינוק ...צלמי את העץ שמסתיר את הנוף . תעשי סירטון פנוראמי ותשלחי לאמא או לסבתא שיקנאו שאת עושה חיים ואת הראשונה במסלול .
עשתה בטח שעשתה . ילדה ממושמעת . 
רוצה עוד אחד ? יש לך הזדמנות כי עדיין לא מסתירים ואין הרבה אנשים .
לא אבא זה מספיק . אבל חסר לי שאין אנשים .
קר ובאנו מוקדם אנחנו הרחוקים . תמיד הרחוקים מגיעים ראשונים .
למה זה ככה ? היא שואלת .
אולי כי זה חשוב לנו ומתאים לנו להיות כאן בזמן ולסיים מוקדם . עניתי .
לאחר דקה אמרתי זה שבאנו לשקט ואנחנו ראשונים זה נותן הרגשה של מתנה ראשונה ונפלאה .
איזו מתנה ? שואלת בהשתוממות אבא כנראה קם הפוך הבוקר . 
כששקט לי אני עושה עוד שקט ומתחבר לשעה שלמה לטבע ולעצמי . לוקח את כל המכשירים וסוגר אותם ..גם כי ממילא אינני יכול לעזור לאיש פרט לעצמי ועצמי לא צריך טלפון כרגע . 
אמרתי ועשיתי .
כעבור שתי דקות ..אבא עצור ! אני רוצה להכניס לתיק שלך את הטלפון .
רוצה מים ?
לא עכשיו עוד מעט .
הלכנו מעט רחוקים זה מזה ובשקט . לא היו חפירות הדדיות .
בשלב מסוים אמרתי לה עוד סיבוב עיקול ונעצור להפסקה ולאכילה .
שאלה איך ידעת שזה מה שחשבתי בדיוק לפני שדיברת ?
את הבת שלי ואת דומה לי אז אבא מרגיש .
רציתי להמשיך ולהגיד לה שכשאתה מחובר לטבע זה אומר שאתה לא מנותק מתקשורת ושדרים . אתה מסוגל לחוש את קפיצתו של זבוב מקוץ לקוץ ותנועתו של פרח ..גם של פריחתו של הרצון להינות יחדיו .
לא נעשה שימוש בטלפון החכם עד תחילת נסיעתינו חזרה הביתה  (עם הפסקת קניות בדרך . גם ברגוע ובהשתק )

ניתן להגיע לתוצאות גם ללא לחץ של קשיחות .

איך זה מחבר אותי לנפגעי התעללות  ?
הדרך והמסלול שנכנסנו אליו אמנם לא נבחר על ידינו . מכרו לנו הרבה רעש . בכל מקרה גם אם נתיחס לרעש לא נוכל לעזור לו או למסרים שהוא מביא . בזמן שלא נחפש את החוק ואת ההתנהגות הרצויה והראוייה וניתן לעצמינו תחושה של התחברות לשקט הפנימי שלנו כדוגמא אישית לעצמינו ולסביבה . אז נוכל להנות מרוב העולמות והמתנות גם זבוב על קוץ זו מתנה . החוק הוא חיצוני מתיחס למכשירי קשר מתוחכמים שמשאירים אותך בקשר רק שלפעמים פוסחים על עצמך שקולט ומשדר עוצמה של מתקדם ומקדם .

תודה רבה !
חפש את הזבוב בקצה של הפרח או הקוץ ותראה גן פורח . אז מה אם זה זמני . גם אני זמני וגם הזמן בר חלוף .