פוסט טראומה

הקליטה שבאה אחרי המעשה

יש הרבה נסיונות להגדיר ולהראות את הנקודה שבה הקורבן או הנפגע קולט ונכנס למצב של פוסט טראומה .

אינני מתכוון להכנס למינוחים ולהגדרות מדויקות . ברצוני להציג את הנושא מנקודת המבט האישית שלי .

ההכרה וההבנה שקרה משהו שמשנה סידרי עולם . אובדן התמימות  .תחילת קליטת עצמות הנזק ...יש הרבה מילים .

אתמקד במבט אחד . כאשר אני רואה את עצמי כאחד שמסתובב עם שלט ענק מעל העיניים ושלט נוסף שמקיף אותי ובו יש תיאור של אני נפגעתי וכולם רואים וכולם שקופים . רואים ולא יכולים לקלוט איך אני קולט את עצמי בתוך כל המבט האינסופי הזה ובתחושה של צריך לעשות משהו לפני ביזיון נוסף או גל עכור אחר . זו נקודת הפוסט טראומה האישית שלי .

כן אני יודע שניתן לפתח את זה ..או להקטין את זה לצורה בסיסית של איך אני רואה את עצמי במראה שרואה את הסביבה בהגדרתי האישית ...

לא כדאי לחיות בהגדרות הללו ולנסות לתקן את המראה . אפשר להמשיך להסתובב עם השלט זמן מה אך לא לאורך זמן .

צריך לאסוף אומץ ולחפש כלים או מעשים שיגרמו לי להיות דרגה אחת מעל ..באופן קבוע וקטן . לתקן דבר מסוים רק לא את המחשבות החיצוניות של אלו שנראים בעיניי כשקופים ...רק לדמיין ולהעבירם למצב לא מזיקים ולא מבינים במידת הצורך .

אינני חושב שיש דרך אחת להתמודדות עם תוצאות הפוסט טראומה  . הטראומה עצמה כבודה במקומה מונח . את המעשה \המקרה אי אפשר לשנות .את הפוסט טאומה וההכרה שאחרי כולל הדבקת הרגשות והשידורים החוזרים והחודרים אפשר ורצוי לתקן .

כואב לי לשמוע ולראות אנשים התקועים בהכרה של בין טראומה להכרה שלאחר מכן . כיום אני כמעט בטוח שגם בזמן הכלת האסון והכאב חיו והיו אנשים שאלו היו רגעיהם המשמעותיים ביותר בעולם ללא ידיעתם אותי או סביבתי . וגם אלו שבסביבתי מותר להם לא להכיל ולא להבין .

זו נקודה חשובה מבחינתי להעצמתי שלא תחת בקרה . אני מקבל את חוסר ההבנה והשקיפות הכללית גם שלי וגם של האחר או האחרים . בגדול יש לכולם צרות וטרדות שונות ודגולות משלהם ולא בטוח שהם באמת מתענינים בי או בשקיפותי וגודל הכרתי בעוצמת הפגיעה .

אי יכולת הקבלה שלי את היותם רגשות ופעולות מקבילות לשלי שעוצמתן שווה או משתנה ביחס לשלי מהווה בסופו של דבר חסם וחסר בעבורי .