חלק שני בטיפול בחרם על ילדך .
למעשה זה השלב הראשון לאחר הגילוי שהצאצא שלך סובל מסבב חרמות .
לצערי הרב לא תמיד אנחנו כהורים או כ"המבוגר האחראי" מצליחים לקבל את המידע בזמן אמת . למרות כל הידע והנסיון עם הרגישות המקצועית . כן ,גם כשאתה מקורב מאוד ליורש העתידי שלך , שמשתף אותך ומחליף מידע איתך מעבר ל "סבבה" הכל בסדר ורגיל .
גם אצלי בבית זה קרה !
את המידע קיבלתי מאישתי . כששאלתי אותה : למה לא דיברה איתי הילדה קודם ולא שיתפה אותי ?
התשובה היתה היא פחדה מהתגובה שלך .
למה ? שאלתי הרי היא מתקשרת איתי היטב והיא משתפת ושואלת .
ניסיתי להבין את הדבר וגיליתי את הדבר ששכחתי מזמן . כילדים אנו פוחדים מתגובתו של הקרוב והחביב עלינו יותר מהצרה שנחתה עלינו . מנסים למשוך בתקווה לשקט בהמשך . אינני חושב שילד בכיתה ד' או ה' חושש מתופעת בומראנג . הפחד הוא מגרימת כאב להורה ויצירת מצב של חוסר אונים ושליטה בתגובה .
ניסיתי לכעוס על עצמי איך לא קלטתי לבדי ואיך איבדתי מגע ועוד הלקאות עצמיות .
חזרתי לעצמי די מהר ידעתי שזה לא יקדם את הטיפול בחרם או בסבב ההחרמות ליתר דיוק . היום זו הבת שלי מחר זו החברה שלה ולפני שבוע זו הילדה שממול .
ידעתי שהילדה לא מעוניינת בניפוח ולא יוציא את אימא בצורה טובה אלא כמלשנית .
סמכתי על קביעתה של אישתי שזה מנהג של הזמן האחרון ולא מצריך טיפול בתותחים כבדים .
היה עלי לדלג בין הטיפות ובדיפלומטיות עדינה .
קבעתי עם הילדה שבאיזה שהוא מצב אנחנו צריכים לצאת ביחד ואני צריך לדבר איתה . כעבור יומיים תזכרתי אותה ויומיים לאחר מכן יצאנו ביחד לרכיבה באופניים . בדרך בקשה לשבת לשתות מים . כוונתי אותה לספסל יחסית מבודד לפי בחירתה . אמרתי לה שבדיוק נזכרתי בסיפור בשבילה ואם היא מעוניינת לשמוע אשמח לספר .
אמרה כן .
במקום לחקור אותה על החרם ועל למה לא סיפרה לי ועוד שאלות , סיפרתי לה על החברה שלי בילדות מלכת הכיתה שעשו עלייה הרם והרחיקו ממנה את החברות בטענה שעשתה מעשה רע . הטענה הזו התה שיקרית ועלילה שבאה מצד ילדה אחרת שקנאה בה שהיא מלכת הכיתה והיא לא . שהמורות החברות וחלק מהבנים אוהבים את מלכת הכיתה ואותה לא . היא ניסתה כמה פעמים במסיבות כיתה למשוך חלק מהבנות אחריה ועשתה בלאגן .
מלכת הכיתה התעוררה ליום של חרם מבלי שתדע על מה .
למזלה אמא שלה התערבה ודברה עם המורה וגם היו לה שתי חברות אחת מאוד קרובה שלא הסכימה עם החרם ועוד אחת שהמשיכה לדבר איתה ..הבנים כרגיל לא היו מעודכנים בפירטי המאבק והחרם .
החרם התבטל והופר . למרות שהוכרז עליה חרם מלכת הכיתה לא נקמה ולא הכריזה על סבב של חרם נגדי . כך, נעצר הסבב של נקמנות הדדית בעזרת הכרזת חרם .
הילדה שלי שתקה ושאלה כמה זמן היה החרם ?
עניתי שאני לא זוכר אולי שבוע או משהו כזה ..זה היה לפני הרבה שנים .
אז סיפרה לי שיש חרם על חברה שלה בכיתה .יש סבב החרמות (בדיוק כמו בהרבה מקומות ) אצל הבנים בכיתה אין חרם , בנים זה אחרת הסכמתי איתה בהנאה .
אז אולי תהיי בן ? מה את אומרת ? יותר כיף אין חרמות .
צחקנו ביחד ...
שאלתי אם גם היא משתתפת בחרם . ענתה שלא .
טוב מאוד ! חשוב מאוד .
שאלתי אותה אם למדו בגיאוגרפיה על הגדרת אי או יבשת או לשון יבשת ,חצי אי ?
אמרה שהיא יודעת מה זה אי . זו יבשה מוקפת במים מכל הכיוונים .
וחצי אי ? שאלתי .
אמרה לא בדיוק .
המשכתי בדברי ללא שהות
חצי אי או לשון יבשת ,זה מקום מוקף כמעט כולו או רובו במים כמו אי . אבל בניגוד לאי ,יש לו חיבור ליבשת . מספיק שיהיה חיבור ברוחב שתי משאיות כדי שאחת תכנס ולא תפריע לאחרת לצאת . אז אפשר להגדיר את המקום כלשון יבשת או כחצי אי .המשכתי את קו ההדמיה ...
אותו דבר בין אנשים וחברים. מספיק שיש לילדה חבר או חברה שיכולים להחליף מילים ביניהם מבלי להפריע . ברגע שיש עם מי להחליף דברים אז הילד איננו אי ואין משמעות לחרם יש כאן חיבור ליבשת !
חשוב לשתף ולא להסכים ללחץ של החרם כי היום זו החברה שלך מחר זה פוגע בך .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .