סיפור על משטרה רכב חסום ועזרה

למה לא לעזור ? כמה זה עולה לי ?

אתמול בערב , סוף סוף שמעתי את המילים הקסומות .." אבא אני רוצה לבוא איתך לספריה "
התלבשה והוסיפה מעיל ומטרייה .
הלכנו כמו זוג חברים החלפנו ספרים וחזרנו הביתה . סמוך לביתינו עמד בחור צעיר נראה מוטרד ... לא התיחסתי והמשכנו לכניסה שלנו ונכנסנו הביתה . אמרה הילדה ..אני רוצה סלט . רציתי להכין אך חסרו מצרכים .
אין בעייה מתוקה אני הולך לירקן להביא את הירקות החסרים . 
אמרה , טוב .
בדרכי לירקן ראיתי את הבחור ולידו ניידת משטרה . לא ! הוא לא חשוד או מהווה איום . הוא בחור צעיר נמוך קומה רזה שרכבו נחסם בין שתי מכוניות ללא אפשרות חילוץ .ממש נדבקו אל רכבו משני הפגושים .
אמרתי לעצמי טוב שיש משטרה ! עכשיו יקראו לנהג החוסם ויפעילו אכיפה .
המשכתי לירקן . 
חזרתי כעבור כרבע שעה . היה שקט . הבחור עמד באותו המקום המכוניות גם . המשטרה אולי זזה בתוך הניידת ..לא ראיתי תנועה .
המבט של חוסר  או ההכבדה של היכולת להחלץ מהמצב ,חדר עמוק לתודעתי . 
קרבתי לבחור ..שתי מילים משפט קצר, תגובה וקליטה . זה הספיק לי כדי להחליט שאני כן יכול לעזור . סיפורים זה נחמד ועד כמה זה לא בסדר זה מובן . לזכותו של הצעיר ניתן לומר שלא התבכיין רק היה מבואס .
התנהגותו והסיטואציה שהשוטרים ישבו בניידת עוד יותר גרמו לי לרצות לעזור . 
ראיתי שיש סיכוי לשחרר אותו עם הכוונה מדויקת . הבחור הבין עיניין שיתף פעולה כשש פעמים של קדימה ואחורה עם הכוונה והתערבות קטנה מצידי הגענו לחילוץ ללא נזק !
בפעם האחרונה של קדימה ואחורה קרב אלינו מתנדב משטרתי צעיר ..שגם כיוון בסוף בפעולה הסופית ..
לרכב ולרוכבו שלום !
גם למשטרה שלום ! אני לא רוצה להכנס למשפט שמשטרה זה בדומה לשכל שתמיד מגיע מעט מאוחר מידי .
נזכרתי בסרטים של יום שישי סרט ערבי ..בדרך כלל מצרי ...השוטרים מצוחצחים עולים בשורה מסודרת עם אקדחים שלופים פותחים את הדלת והפושע מת בדרכים לא טבעיות וכאן נגמר הסרט .
 כן ,עשיתי סלט ויצא כרגיל . אי אפשר להבטיח ולא לעשות .
עבר יום ואני חושב על זה שהבחור עשה לי טוב כי יכולתי לעזור לו ולא המשטרה ...הוא שיתף פעולה והיה פתוח להצעת החילוץ שלי . המשטרה היתה עסוקה באכיפה ונסיון איתור הרכב החוסם מאחור אך לא השכילו לנסות ולבחון את שלושים הסמ' מלפנים . 
הבחור הצעיר האמין בי הקשיב להדרכתי ללא פחד . ביחד הצלחנו לעשות את מה שרצה בבסיס יציאתו .
איך כל זה קשור ליציאה מהתעללות ולמה זה בבלוג ?
הסבר פשוט ...לפעמים כשאנו מצפים מהחוק שישחרר אותנו מעולו המזיק של עבריין לכאורה (במקרה זה עבריין תנועה ,חנייה ,חוסם חופש) . אנחנו שוכחים שלשלטון יש מחשבות אחרות אכיפתית וקיום חוק . בזמן שאנחנו רוצים חופש או להשתחרר . אנחנו מאמינים שתפקיד השילטון לדאוג לחופשיותינו ומכאן נכנסים לקיבוע מחשבתי או צינור הפעולה שלנו הופך לאחד . מה שלא תמיד משרת את המטרה הבסיסית . 
גם אדם עם שקית ירקות יכול לעזור ולתפעל חילוץ . השאלה האם אנו פתוחים מספיק כדי לא לסלקו ולהיות נעימים ולא דוחים בבכינותינו על מנת לצור את הקשר המספיק בטעם המספיק .
מה אנחנו רוצים בסופו של דבר ?   
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .