יום רביעי, 22 ביוני 2016

רוצה לעזור ואין התקדמות

איך לצור התקדמות ,איך לתקן ?

יוצא לי לפעמים להגיב בהזדמנוית שונות ובפורומים . אך הדבר הקשה ביותר הוא לקבל תגובות של אדם שהולך ונעלם הולך ומתמוסס ממש מול העיניים ומול המקלדת .
בחור או בחורה שיש להם כמעט הכל ...לא מדובר בכסף או רכוש . מדובר באינטילגנטציה וכישורים נוספים עם בריאות גופנית תקינה ..רק פגיעה נפשית נקודה שחורה קטנה . הנפש שלהם פגשה את מלאך המוות בטרם עת . שלא מרצונם ומתוך חוסר נתונים ויש שיגידו גורל מזל ...כתוב מלמעלה .
מאותו הרגע של המפגש , העולם משתנה , החשיבות של הדברים וההחלטות מקבלים שינוי מהותי .
אין זה משנה כמות איכות ומספר הפעמים שהנפש שלהם נטרקה לפיתחו של השאול והמוות . יש באלמות יש באונס יש בהטרדה של עלילות שווא . היד יכולה להמשיך ולכתוב אוקיאנוס  של מילים זה לא ישנה את ההתיחסות .
כאחד שהיה שם וחזר משם . פגש את בורא עולם וקיבל הזדמנות שנייה ושלישית , אני רואה כיצד אותם נפגעים לא מוכנים לפעול בטובתה של הזדמנות שנייה או שלישית . לרוב מתיאשים בהזדמנות שלישית ולפניה .
יש הרוצים לפגוש את מלאך המוות עוד פעם אבל כשהם חסרי גוף וחסיני נפש .
יש ויגידו לפגוש את אלוהים ממצב מאוזן במועדון השיש .
אני מנסה בכלים שיש ברשותי להציע ולעזור . אני גם מבין את אלו שאיבדו את התקווה . מנסה להפיח בהם תודה ומחשבה שנייה .
האדם הוא לא מעבורת חלל שלפעמים הסיכוי לחזור ידוע מראש או נקבע מראש . פגיעה באריח קרמי אחד קטן משמיד דרך שלמה .
אני מאמין שכל דקה יש לנו הזדמנות . רק מבחינה ביולוגית אנו מועמדים למתקפה מאסיבית לפחות פעמיים ביום בציחצוח שיניים לדוגמא .
ובכל זאת אנחנו קמים לבוקר חדש .
כואב לי שאינני יכול לעזור וכואב יותר שאינני יכול למנוע . למנוע את הכאב הראשוני ואת הכאב האחרוני .
כשאני מדבר על האחרוני יש שיקחו זאת לפגיעה עצמית . זה כשלעצמו אירוני לוקחים שליטה על פגיעה כדי שתבטל פגיעה. יוצרים פגיעה חדשה כדי לסתום פגיעה קודמת או חוזרת . לא בא לשפוט את נפש האדם הנפגע .
הפיתרון היתום הוא על הפרק .
אם אנסה להתיחס לנושא בסיגנון הפילוסוף עימנואל קאנט אזי אסור לי להפריע לאדם לבצע את תרגיל הפגיעה העצמית . אם ארחיק לכת עלי לעזור לו בהגשמת זממו . 
עלי ועלינו כחברה לאפשר פגיעה עצמית וחופשית לכל מי שחפץ בכך . זה המשתמע מדרך זו .
דרכי היא יותר אכזרית . כן ...סדיסטית .
אני משתדל להרוג את הרוע לצחוק לתוצאת הפגיעה ולהוכיח לה שאני מבין שהיא קיימת וכולנו ברי חלוף ..הפגיעה היא לעולם . היות ואני מאפשר שליטה על עוצמות הרגשות , קשה לי להשאיר את הפגיעה לנפשה ולהשתולל או להשריש אצל אנשים פגועים .
אני מנסה למנוע מגע לא הוגן בין מתנות חינם לגהינום הקטן ולגהינום הגדול שנמצא בתוך חלל הריקבון של החיים .
עדיין אינני יודע הרבה דברים ואינני יודע כיצד לשלוח כוחות להתחדשות במטרת שליטה טובה יותר בחיים ובפחד .
אבל , אני חדור מטרה שלא לתת לרוע לנצח . ברור שלא אהיה כאן לנצח אבל לא הרוע ישלוט בריגשותי והדרכותי לאדם אחר שיגשים את ייעודו ואפילו בחלקו . 
דבר אחד אני יודע שאת התיקון של המתקן יש באפשרותי לעזור ולסייע או לא להפריע אבל , את התיקון עצמו שהוא צד שלישי אלי ,אינני יכול לעשות בעצמי .
חשוב לי שכל אחד שעבר התעללות  (לא אחד שדרך על מסטיק בטעות) יצליח להביע את שליטתו במפגש עם רגשותיו לעשיית הטוב המיוחל  .
או תיקון לטוב המיוחל שהוא הנקמה המתוקה ברוע ובממלכת הפגיעות .

תודה !

יום ראשון, 12 ביוני 2016

מה למדתי בסדיר וכיצד יישמתי בבית

פוסט קצר בנושא חקירה וחתירה לקבלת התמונה .

לפני כמעט שלושים שנה לקראת סוף הסדיר נערכה ביקורת תקופתית . דבר שיגרתי ולא חדש עבורי . 
אולם , בביקורת זו נמצאו דברים חריגים הקשורים בדרך עקיפה לעיסוקי ולאחריות שלי .
חקירת המחדל נחתה כרגיל על מפקד הבסיס . לא פחדתי ממנו , הערכתי אותו מאוד והוא פעל תמיד בנחישות . נחישות זו פעלה גם לטובתי היות והיתה ברורה ומסודרת ויצא שמספר פעמים למדתי מחוכמתו .
מפקד הבסיס חקר את המחדל ללא משוא פנים עד הפרט הקטן שבקטנים . יש לציין שלא היה מונחת מלמעלה ללא הכשרה או ידע בתחום . בדיוק להפך זה מתחום עיסוקו .
כשנשאלתי ועניתי ונשאלתי ועניתי נאספו התשובות ...למרות שאני הייתי הקטן והאחרון ועוד נקודות שיכלו להצביע על בעיתיות בהתנהלותי , נמצא כי אין ביני לבין הממצאים כל קשר ופעלתי לפי הנתונים שהיו לי כפי המצופה ולא יכולתי לשלול לקויים אחרים ...למרות נסיון לעשות מיצג מזוייף על הגב שלי . זה לא היה סוף העולם הבעייה היתה מינורית מההתחלה . אך בכל זאת זו היתה חקירה רצינית .
למדתי שעור חשוב בנושא הפללה וחקירה והקלות הבלתי נסבלת של הזיוף . כמו כן למדתי כיצד מקשיבים גם לקטן הפשוט שייתכן שהוא הפושע הוודאי .
לגבי ההמשך אינני יודע ולא התעניינתי במיוחד . היתה לי ביקורת חוזרת להכין .
חלפו להן כשלושים שנה .
ערב ,שעה מאוחרת . אני שומע התחלה של מריבה . בין אשתי לביתי . תלמידת יסודי  . 
הילדה נאשמת בזאת ששלחה הודעה משפילה ופוגעת לחברה מהכיתה ...
התשובה שלה ..לא מבינה לא שלחתי שום הודעה ולא משפילה והיא חברה שלי . 
בחילופי הדברים עם הילדה הנפגעת מועבר תצלום מסך של ההודעה עם פרטים של הילדה שלי כולל תמונה . המסרון של אחת מהרשתות החברתיות .
על פניו נראה אמיתי וכל האצבעות וההפללה על הילדה ...
אני מתחיל לשמוע בכי ואני לא עשיתי כלום ולא אני ולא שלחתי .
קרבתי אל המכשיר תוך כדי שאני עושה שקט אצל עצמי ופולט בקול הילדה לא בקטע זה לא סגנון פעולה שלה . יש לה מגרעות אחרות  (למי אין מגרעות ?)
אני מביט במכשיר אכן זו התמונה שלה השם שלה אבל התמונה ישנה לא כמו בחודש האחרון או לפחות בשבועיים האחרונים לאחר ששברה את הסלולרי . השם שלה כתוב אחרת והיא ברשת חברתית שאין אצלה את היישום ...איך אני יודע שאין לה ?
פשוט כי לפני מספר חודשים דיברנו על זה והיא הסכימה שזה לא בשבילה ואני לא מסכים .כך, שלא התחברה ולא נתנה פרטים . מלבד זאת היא שונאת את החפירות והקשקשת .
אמרתי לאשתי שתמסור את העובדות ושאין מהצד שלה כל פנייה או פגיעה .
נזכרתי במפקד הבסיס שנטה להקשיב ללא חריצת דין פשוטה וקלה .
מאוד קל לשבור אמון ונשמה של ילד או ילדה . גם כשאתה מכיר היטב את הנפשות הפועלות .
רוע , תרגילים וזיופים תמיד היו ותמיד יהיו .
אני לא יודע כיצד תשוקם מערכת היחסים עם החברה שנפגעה שלא באשמת שתיהן ,אבל אני כן יודע שהבת שלי תשתף פעולה בעתיד ללא פחד . אני יודע שלאחר מקרה כזה היא מבינה שיש אבא שמקשיב ושומר ומפקח עם ראש פתוח .
לא צריך להיות בלש גדול או מעריץ של שרלוק הולמס מאת ארטור קונאן דויל .
יש בי כעס על הנבזות על מערכת יחסים עכורה לאחר מליצה מגמתית .

קורא נכבד ! חפרתי בסיפור מסיבה פשוטה

סיפור כזה יכול להתרחש אצל

כל אחד ואחת בביתו במבצרו בחדר שלו. יש סיכוי גם בדלת שממולך

מרגיש פגוע אך גאה ושורד בעוז