סיפור קטן ולא קשה מתאים לחורף !
כשביתי היתה בת כמעט שבע , לקחתי אותה ואת בני הגדול ממנה לטיול חנוכה . שפלת יהודה קברות המכבים .
הדרך לשם מאזור תל אביב עוברת דרך העיר לוד ובן שמן .
בצומת הפנייה לאזור הטיול ביתי אומרת ..."אבא בא לי להקיא " עניתי בסדר . אפשר שתתאפקי עד שנפנה ונעצור בטוח בתחנת האוטובוס ? אמרה ..כן . אז חצי דקה מתוקה , תמתיני . את יכולה ענתה כן ...והקיאה . לא נתנה לי שנייה ולא פנייה .
אחסוך תיאורי נקיון .
הילדה היתה כל כך מבוישת . בעיקר לא מרוצה מהמצב הקיים .
שאלתי אותה אם התאוששה ..ברור שלא צעקתי עליה והפגנתי תסכול ממנה ...
כשענתה כן שאלתי אם היא רוצה להמשיך בטיול ?
ענתה רוצה .
לזכותו של בני ניתן לומר שלא כעס עליה או ירד עליה או הציק . רק הביע תמיכה .
הורדתי את הסווצר שלי ועשיתי ממנו חצאית עם קשר באזור המותניים ...ניקיתי את נעליה ונסענו בסיבוב לעיר הסמוכה לשוק רמלה . כשנכנסנו לשוק היה ברור שצריך ביגוד לילדה . אמרה אני רוצה מכנס ורוד פוקסיה .
עניתי בסדר... אם יש .
דבר ראשון שעשינו בשוק ..לא...לא נכנסנו לחנות בגדים והשתוללנו בהיסטריה של קניות ...הוצאתי מטבע של עשרה שקלים ונתתי לילדה . גם לבני נתתי כסף ואמרתי לו שיכנסו לחנות או חנוית של הצעצועים והשטויות בשקל .
לא נכנסתי איתם צפיתי עליהם מהצד .
הוא שמר עליה קרובה ולא בלחץ . קנתה כמה הפתעות ויצאה .
עכשיו אמרתי הגיע הזמן להחליף את השמלה בבגד אחר ...
כן אבא אני יודעת הלבשת אותי כמו דתייה עם שמלה . אני בוחרת !
את בוחרת עניתי !
בחרה שילמתי . אכלנו שתינו ...חזרנו למסלול טילנו .
היה כיף !
תוך כדי הטיול סיכמנו שבפעם הבאה ניקח איתנו ביגוד להחלפה קומפלט .
אמרה נכון צריך לדאוג להחלפה כדי שלא נפסיד מהטיול .
עברו מאז כמעט חמש שנים ...היא זוכרת מהטיול את זה שהלבשתי אותה כמו דתייה עם חצאית . את השוק שקנתה הפתעות ושאכלנו . היא לא זוכרת את התיסכול של ההקאה וחוסר המענה לבעיה הנקודתית .
היא זכרה שסיכמנו לקחת ביגוד החלפה בפעם הבאה ...
כן יצאנו עוד פעמיים לטיולים גדולים באחד מהם ...ליד העליות לצפת הגברת שוב שחררה מזון מהפה . עצרנו התנקינו החלפנו בגדים והמשכנו בכיף בטיול שלנו ללא הפרעה .
זה גם לא מנע ממנה לצאת לעוד טיולים ועוד כיף עם אבא !
לא פיתחה טראומה וחוסר אונים אלא , בדיוק ההפך !
תמיד שמחה לשמוע על טיול ( אם זה במקום בית ספר בטוח שזה יותר מתוק ויותר כיף ) .
כיום כנערה מתבגרת היא יודעת היטב איך להתיחס למצבים לא נעימים ושתמיד אפשר להתיעץ עם אבא .
אילו פעלתי אחרת היתה מפתחת שינאה ופחד ממסעות מרוחקים מהבית או פחד ההקאה היה משתלט עליה רוב הזמן !
אינני חושב שהגישה של המנעות תוביל אותה או אחד אחר למקום טוב יותר או התיחסות לתיסכול עתידי כפי שההתיחסות שהיא בנתה באופן טיבעי למציאת פיתרון יחסית פשוט ...שמאפשר מהלך תקין של מסלול החיים ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .