לא סתם בחרתי כותרת מפחידה .
המטרה - לשחרר לחץ . להבין את הכוחות הפועלים .
בנימה פילוסופית הקרובה מאוד לחלק ממשנתו של שפינוזה (אספינוזה) יהודי מתור הזהב ההולנדי .
אנסה להפיג מעט מתח .
הטענה המרכזית היא שנפגע אלימות לאחר תקופה מפתח הדחקות וחוסם גישה . כאשר מתפתחים ומנסים לצאת ממצב אחד למצב אחר , הפעולה הנדרשת איננה התעלמות או חפירה לתוך קונכיית המיסכנות אלא פעולה מוזרה אחרת .
הפעולה היא ללמוד ולבדוק איזה חוט מושך אותנו ולאיזה כיוון . כמו בובה על חוט .
בזמן שנלמד ונחקור את צומת המשיכה והתנועה יהה קל יותר להגיע לשלבים מתקדמים ביציאה מהתעללות ופוסט טראומה .
המחלה הכי קשה שניתן לברך נפגע דבר עבירה הי ההדחקה וחוסר חקירה . עידודו של המתמודד לוותר כדי ...
שלא יכאב יותר . טעות טעות ופשע עם חטא ביחד .
גם האהובים עלינו ביותר והחשובים לנו במיוחד נוהגים בתמימות להכנס למלכודת המחלה הזו .
שלא מתוך רוע לב או מחשבות שליליות . הם פשוט לא מודעים למאגר הכבד שרובץ בפנים . המאגר שלא סגור סופית שיושב שקוף ולא עטוף . מכיל את הריח החזק של הנקודה הקשה מכיל את הצבע הטמפרטורה המראה וצליל החלל והדממה שבא תמיד אחריו .
עכשיו זה זמן טוב למאגר הזה לבוא ולהגיד .."אני כאן במטרה שלא להתקפל ולא לשחרר " במטרתו לא לחסל אותנו אלא לשמש לו מזון והזנה לשנים ארוכות ואם אפשר עד מועדון השיש המאוזן ...אז למה לא בעצם ?
הכל לכאורה סוגר לשם .
אז פה אני נכנס כאחד שהיה שם . היה בא נשאר ויצא .
כל הרחמנות והרצון להקל פוצעים וחורטים מחדש בבשר ופותחים את המאגר במקומות לא צפויים . המצב מחמיר כשזה מגביר אובדן שליטה בעיקבות ההעמסה של הגירויים החושיים והמחשבתיים עם הזיכרון .
הריח שוב חוזר . התאורה הבריחה הרעש השקט ו...המגע .
ברגע שכזה המאגר הוא אנחנו ושולט בנו . בזמן המאבק בו אנחנו נפגעים ופוגעים .
כן ! פוגעים חזק .
אך, לא בו ולא רק בעצמינו אלא לרוב באהובינו ודורשי טובתינו .
זה חלק נכבד מתפקידו של מאגר הטראומה והזיכרון .
לאחר שאנחנו מתעוררים מתשישות המאבק אנו מגלים שהצלחנו להחזיר את המאגר והנספחים שלו למקומם
בגודלם הטבעי . אך,יצרנו "כדור שלג " שדורש פיוס . הראשון של הנפגע עם עצמו והסביבה . השני זה מציאת הדרך להרגעת הקרובים האהובים עלינו שדואגים וממשיכים לדאוג וחלקם לסבול .
נוצר מצב שקיבלנו במקום סרט אחד שניים נוספים לפחות ...
נכון שאנחנו מבינים שבסרטים הגיבור נופל נפצע וקם . במקרה אחד מת ובשלישי קם לתחייה ומנצח את הרע והמגעיל .
כל זה מתאים לעולם של הקלטות דיגיטליות . לא מחליף את המאגר שבראש .
גיבור שלי...כתבת הרבה . אז מה אתה מציע לעשות ?
נכון זה מה ששואלים ?
אין לי פתרון מושלם יש לי מספר דרכים ותהליכים . על רובם כתבתי בפוסטים קודמים . באריכות יתר . במליצות והומור משל ונמשל . בכאב ובחוסר רגש עם הבנה אינסופית וצער .
אני יכול לכוון להציע גישה מעט שונה .
נתחיל בזה שנכבד את התקופה והזמן המתעתע .
שנבין שזה תפקידו של הזיכרון ואף יותר מכך רק שלמזלינו הוא מאוד חפיפניק . עצלן מנצל הזדמניות . טיפוס כזה שלא הייתי רוצה להעסיקו או לעבוד עמו בצוות . אז אני נוקט בפעולות רגילות לצמצום מגע . מכיר בו מכבד אותו ובזכותו אני יותר טוב ולא חפיפניק כך אני מרשת את עצמי .
הדבר השני להבין שלפעמים הקרובים אלינו ביותר לא מבינים ולא יודעים בדיוק מה להגיד לעשות לשאול ומתי ומול מי . בעיקר מול מי . אנחנו בחוסר הידע שלנו משתווים לא פחות ולא יותר מהם . כמו שהם לא יודעים גם אנחנו לא . לכן מנסה לשלב בין חוסר הידע שלי לשלהם ללא נסיון לפגוע .
נותן לעצמי את החוסן המתאים להבין מאיפה צמח מה האיבחון וכיצד לנסות שלא לצור כדור שלג .
בקשה אישית המשך או המשיכי להיות הטוב שבך .
תודה רבה
לא לפחד לחקור מה מזיז לנו את היד ומה סוגר לנו את הלב .
אשמח לתגובות ושיתוף אולי נציל עוד משהו או משהיא ונצעד לדרך חדשה . דרך מודעת לשליטה ללא חיפוש המושלם
