לאחרונה ראיתי סרט דוקומנטרי בנושא ההשכלה התעסוקה ודור Y
הסרט ערוך צעיר ומעט מבודח . ציני והומור מקאברי מרומז לא חסר .
כל הטענות וההצגה נועדה להראות שניגמר העידן של לעשות טוב להורים ולדור ההורים . הלמידה בעבור משהו חיצוני .
למידה שנועדה לרצות אחר . להבטיח ביטחון תעסוקתי כלכלי . למידה שתגרום לביטחון העצמי להעלות ולהישמר לאורך זמן . האקדמיה תתן את המענה ההולם לצרכים .
הכל התפוצץ בדור הזה או שכמעט ולא שייך להתקדמות והקריירה של ילדים וטובים או כמעט טובים .
יכולתי להמשיך ולתאר את כל הסרט . זו לא המטרה . יכולתי לכתוב שלימודים גבוהים עולים ולא מצדיקים את המטרה או הדרך מבחינה כלכלית וחברתית . את זה אמר מרצה לחשבון אינטגראלי באוניברסיטה לפני יותר מ 15 שנה .
שכחו שללמידה יש מטרות נוספות אחרות . חלקן מרפאות מפיגות מתח .
לא נכנס לסיפורי מחפשות חתן מבטיח . שאולי גם זה קיים אבל לא לשם כך התכנסנו . המטרה הנסתרת היא של,
האנדר דוג . זה שאמרו לו או לה - אתה בינוני . אין לך שכל מספיק . יש לך מקום בעולם - באולם ההרצאות בסידור והברקת החפצים והריצפה שבו .
נקמתו של המועמד הלא ראוי . שנלחם על הקצה שכל דבר מסתבך לו ולא בא בקלות הוא נדבך נוסף שלא נחקר .
תלמיד חלש באנגלית שמטפס לאט לאט מקורס בינוני למתקדם ומגיע לרמת פטור .
זה שעבר טראומות וריסוק גופני ובעיקר נפשי . זה שהיה לו את כל התירוצים להיות לא והפך הכל ללמה לא ?
תפקיד האקדמיה לא נגמר רק בבית החרושת לציונים והקניית רשיונות . גם כלי חוכמה ויישום מוטלת כאן בספק . נתקלתי לא פעם בבוגרי מסלול יוקרתי שלמדו להשתמש במוח אך לא יודעים איך להפעילו ולשאול שאלות .
תפקיד הלמידה והאקדמיה הוא ללמד איך לשאול שאלות איך לגשת למציאת פתרון לרווחת כל הצדדים .
תפקיד נוסף הוא לאפשר למתמודד להוכיח במגרש ובתוך הבית של המלגלגים שהוא יכול ויכול טוב .
למי שלומד מתוך הרגשה של שליחות עצמית ואת רוב הנושאים שהוא רוצה לשאול בהם שאלות . יש לאפשר . זה גם מנתב התעסקויות מיותרות במפחי נפש וכעס עצמי . שלא לדבר על השתקת מועקות ושיעמום שגרתי .
להשכלה מעבר להיותה שואלת שאלות היא מלמדת את המקצוע החשוב שהוא להיכשל ולחזור על קורס . מלמדת לעשות מעקפים לשנות מסלול . לפול ולהבנות מחדש . והכל במחיר שווה לכל נפש . זול יותר מכל השקעה אחרת במומחים שגם הם למעשה למדו באותה המערכת .
החיים של מי שלא למד טובים באותה מידה ואולי יותר ממי שלמד ורצה בהשכלה גבוה . השאלה היא מה המטרה ומי הציב אותה . או שאולי להפך המטרה צוירה אחרי הרצון להגיע אליה .
איפה ההשכלה פוגשת נפגעי תקיפה ומה תפקידה ?
מצאתי ברגעי משבר שיש לי רק אותי ולהסתכל ולחקור , עומד לי כלי רב עוצמה לצידי . ששחרר לי את המוח בהתעסקות בעצמי למעבר להתעסקות לעצמי .
יכולת לעמוד אחרי החלקה במורד ההר ולהגיד הייתי מאומן היטב במדרונות קצרים ועכשיו מוכן יותר טוב לדברים האמיתיים . ללא ניפוח אגו וניצול מסכנות וקורבנות . את הדגל שלי יכולים לראות אנשי העבר ואנשי וילדי העתיד . הכלים אולי משתנים ואולי הדרך מקבלת תפנית פה ושם . אך המהות עודנה ממשיכה ומתקדמת . כן. אני יכול ! כן בסך הכל אני בסדר . כן גם אני יודע לשאול שאלות לחפש תשובות ולקבל מדי פעם שקרים כמו כולם .
בדיוק כמו כולם הטובים והשווים .
גיליתי שגם אני יכול להנות ממחשבה שונה . לא להסכים ולהסכים באותו המשפט .
למה צצות מחשבות שהאקדמיה מתקדמת לחדלות פירעון ?
לדעתי האישית כי אנחנו מדושני עונג מכסף קל בטווח הקצר . קל לרכב על גל ההצלחה של ההי טק או נסיון שנצבר בעיקבות מצוקה או איום ומלחמה .
ברגעי משבר חלק רצים לדת או לרב שידבר עם אלוהים שיושיע ולא יעניש . חלק רצים לאקדמיה לשאול איפה טעינו ואיך לשפר עמדתינו . אם ההשכלה לא תתקדם לא יהיה את מי לשאול ועבור מה להתקדם .
לפני הרבה שנים התראיין פרופסור מומחה לתחום שקשור לאלקטרוניקה .
טען בקצרה שהמצאה בודדת או בסיס טכנולוגי איננו ערובה לקיום מתמשך ולאורך זמן . כי לכולם יש את אותם נוסחאות . על כולם פועלים אותם חוקים פיזיקלים . הייתרון יכול להשמט כהרף- עיין . צריך תמיד לדאוג לחינוך למעוף למחשבה מתקדמת לעירנות .
אוסיף שאלה איך ואיפה עושים את זה ?
