יום שלישי, 5 ביוני 2018

האדם כמכונת כביסה .

אין כח לארוך ...


לפני כשבועיים הייתי גיבור בפעם השנייה או השלישית (במשך חי שנים ) .
הצלחתי לתקן את מכונת הכביסה שלא בצעה פעולת סחיטה כמו שצריך . המכונה מתקרבת לשנתה ה 19 ...לא צחוק .
כבר ניחשתי את מהות התקלה . אכן צדקתי . מצאתי מוט מסגרת משקפיים דק במשאבה . בדקתי שאריות ניקיתי מעברים הכל תקין הכל טוב . גיבור מהאגדות עם אגו מנופח של חסכן ביתי ללא רקע בתחום .
עבדה סחטה והייתי מאושר .
כאן זה מתפתח ...לא לדאוג !
השבוע שוב אותה בעייה . שוב לא התעצלתי ולא ...ולא ..
פתחתי ושאלתי את עצמי - איפה לא הייתי בסדר ? . מה הבעייה הפעם ?. שוב בדקתי . הכל תקין .
ביקשתי מעצמי להוריד מהאגו ולנסות ולו לפחות לכמה דקות להיות שוב מכונת כביסה ..מכונה כזו רגילה ללא צגים אלקטרונים ומגע טאץ .. למה המים לא יורדים ?
זו לא יולדת . זו מכונת כביסה .
חיפשתי ומצאתי ...חוק הכלים השלובים .  לא אני הוא שהמצאתי אותו . היה ידוע ליוונים ומתקופת הרומאים הלך לאיבוד . גם העות'מנים בארץ (לייד קיבוץ לוחמי הגטאות) לא מצאו אותו .
מששתי חיפשתי והבנתי . שחרור והצפה קודמת יצר או שהזיז סתימה מהצינור של הרגש המבוסס על חוק הכלים השלובים . זה אומר שכל עוד סתום המכונה מאמינה שאין בעייה ואין מים . אז אין פקודה למוח "בוא ותפנה אותי"
המכונה "חושבת " שהכל תקין . היא מצידה לא תזרים מים חדשים  , זה רגש אחר עם בעיות אחרות .
כן שחררתי את הסתימה הקטנה בגודל של מטבע עשר אג' .
הכל תקין .
אז למה כל הסיפור הזה ? איפה האדם ...לא קשור ליולדת ...??

לפעמים אנחנו רק שוכחים . שהפיתרון קרוב ופשוט . שלפעמים הצפה אחת או בהצפה אחת זה לא נגמר וזה חוזר לאותו דבר . שלפעמים אולי כדאי להבין שיש סיכוי לעוד הצפה ריגשית . או אולי סתמנו את הרגש שלנו מבלי להבחין ולבחון את כל האפשרויות . יש עוד מסקנות . נסתפק בזה . הרי אותנו לא קונים בסלון חשמל במבצעים ותשלומים . גם אנחנו מתנהלים לפי חוק הכלים השלובים .
תודה רבה !
מקווה שהובנתי ולא פגעתי במוצפים והמוצפות .
יכולים לכתוב . זה לא כואב למקשים .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .