יום שבת, 18 בפברואר 2017

עדיף להפסיד שטר הנע בין חמישים למאה שח מלהפסיד כלי עבודה בשלושה חלקים בשווי 35 שח

לא התבלבלתי !!!

הפסד של פי שלוש עדיף על הפסד של אחד . 
באחוזים ...עדיף להפסיד  300% בגדול .
גם בפעם הבאה אני אצא מטומטם והפוך . אבל עם מוסר ומצפון נקי .

על מה אני מקשקש ?
 קצר חמוד וישר לרגש .
לפני כמה שנים רכב שהיה ברשותי עבר תאונה קלה מאחור . הכנסתי את הרכב לתיקון . לא עשו לי מחיר או הנחות וגם לא תיעדוף בטיפול מהיר .
הרכב תוקן פרוצדורה של ביטוח וזהו .
לאחר כשבועיים או בסביבה הזו , סידרתי את תא המטען . מצאתי שם כלי עבודה בשלושה חלקים מכשיר פשוט יחסית כיום נמכר בסביבות 35 שח חדש .
באותו שבוע נסעתי למוסך פניתי למנהל שאני מכיר אותו משנים בעבר . אמרתי לו שאני חושב שיש לי כלי באוטו שלא שייך לי ויתכן שזה שלו . הבאתי לו את הכלי . הוא שמח . מאוד שמח. כאילו קיבל הזמנה לארוע משמח . 
אמר תודה והוסיף לי שלא הבעיה של האובדן כעלות כספית אלא מעצם שצריך ואין ואז צריך להזמין לקנות לקבל ולאבד .
עניתי לו שאני מבין מה זה . פשוט זה לא הכלי שלי . אני לפעמים עובד עם כלים כאלה . זה לא שלי ואם אני יכול להחזיר אז זה טוב לכולם .
נפרדנו לשלום . ברור בתקווה שלא להתראות במצב של לקוח ומוסך לאחר תאונה .
יצא המקרה וכעבור שנתיים או פחות  , שוב פגיעה דומה . באתי למוסך פניתי אל המנהל . הרכב נוסע אין בעייה בטיחותית 
אבל יש בעייה בעצם שתיים האחת האגזוז פולט גזים לתוך תא הנוסעים ומחר יש לי חתונה של המשפחה שזה חובת הופעה והמרחק כשעה נסיעה לכל כיוון .
אמר , אין בעייה אני מתחיל לעבוד מחר על הרכב ובערב יהיה לך רכב לחתונה אם לא אספיק הכל אני אסדר שיהיה לך את הרכב מוכן לנסיעה ולמחרת אתה תחזיר  להמשך טיפול .
אמרתי תודה .
למחרת באתי לקחת את הרכב . הוא לא היה מוכן . מייד נתן הוראה לפועל להרכיב את החלקים שפרק . הפועל מעט כעס 
כי ...להרכיב זה כחצי שעה ואולי יותר ונשאר רק תיקון של חצי שעה וצריך לפרק מחר שוב ולהרכיב שוב . אמר המנהל תעשה עכשיו מה שאמרתי זו מילה שלי .
קרא לי מההמתנה כעבור ארבעים דקות . אמר קח נמשיך מחר .
שאלתי אתה רוצה צ'ק ערבון מזומן כתב התחיבות ?
ענה , ביקשתי ? ממך ? אני יודע אם מי יש לי עסק . איתך אין לי צורך .
מזל טוב ונסיעה טובה . 
כן טופל והכל היה טוב .

כתבתי גם על העדפתי לאובדן כספי גבוה יותר . לא שכחתי !
מקרה שהיה לפני שבועיים 
במקום עבודתי בנקודה רחוקה מהקופה של המזומנים שאליה אין לי גישה ולא היו חוסרים בתקופה האחרונה , על הריצפה בין מדפים ופח זבל היו זרוקים מספר ניירות שאריות קטנות ושטר מקופל לארבע . את השטר מצאתי כשאספתי את השאריות לפח . בדקתי אותו וחשדתי שהוא מזוייף או לא אמיתי שזורקים כסף לפח .
שאלתי את הבוס שהוא גם בעל העסק שיביע את דעתו על השטר .
אמר לא מזוייף .
מאיפה הבאת את זה ?
אמרתי לו שעשיתי סדר בפח והצבעתי לו על הנקודה המדוייקת .
אמרתי לו זה היה כאן . בגלל שזה העסק שלו אני מתיחס למציאה כמו מציאת כסף בביתו של מארח לכן עליו להחליט מה עושה עם השטר . זה לא שלי ולא זרוק במקום שנוהגים לפקוד אותו הציבור . 
ידעתי בתוך תוכי שזה לא רק שלי וגם יש דיני הלכה בנושא ודיני שליח בנושא וגם על פי חוק גם הזבל של בעל הבית הוא רכושו וחיפוש בו מצריך צו אישור חיפוש  .
לקח את השטר אליו ואמר איך זה יכול להיות ומי זרק את זה . צריך לחקור את העובדים חקירה שכוללת מכונת אמת . מי לוקח ומחביא מהקופה . מי ???
היו עוד מילים לא נעימות . כעסתי על עצמי שאספתי שאמרתי ומסרתי . הייתי צריך להשאיר שם או לזרוק למחזורית .
לא ידעתי אם הקמצן של מוליר קם לתחיה בארץ ישראל באחת מערי הקודש . או קריקטורה מבוב ספוג שמתארת את מר קראב המלך של המזללה .
לא כעסתי יותר ריחמתי . הבנתי את מיקומי ומיקומו ביקום .
כעבור שעה שלח אותי עם השטר לקנות שווארמה לו ולאחד אחר . ברור שלא תיזכר את היותי זכאי לשארית .
לא יצא לארג' על חשבוני . פשוט יצא ילדותי ונקמני על דבר שלא היה שלו ולא היה נגדו .
אני אמשיך בדרכי ואמשיך להיות פראייר ולהחזיר דברים . את טעם הרכב המתוקן ללא ערבון שם שטר לא יכול למחוק .
נזכרתי במילותיו האלמותיות של פרדריך ניטשה בספרו כה אמר זרטוסטרא . במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת .
הכוונה היא לא פגיעה בנשים אלא אל תנסה את החלש והתמים המכה החוזרת תהיה יותר כואבת .
אני לא צריך שווארמה בפיתה . הינה אני חי וכותב גם ללא תוספת טחינה בתחינה ליחס הוגן ולא משפיל .
אני יודע שבית העסק כרגע כבר יצא מופסד וביותר ממאה שקלים זה בטוח .

על זה נאמר גם זו לטובה !

איך הסיפור הזה מתקשר לנפגעי תקיפה ?
פשוט ביותר . אנחנו לא שולטים על תגובתו של האחר ותמיד צריכים להאמין במצפונינו ולפעול בתנאים הקיימים כפי הידוע לנו ולטובה .
גם בעתיד בתנאים שכאלה אפעל בדומה . אולי עם הקמצן של מולייר אני ארוץ מראש לקנות שווארמה בפיתה .
או שאשלח את המצלצלים לפח וחסל .
אני מאמין שיש בעולם עוד אנשים כמו המוסכניק ועוד אנשים כמו מר קראב  . הרוב יהיו ביניהם .
מה שבטוח שכל החיים לומדים . לא כולם אותו הדבר .




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .