איך אפשר לשנות התניות ומחשבות ?
שאלה מורכבת יותר : האם ניתן להפוך דבר מפחיד לדבר רגיל ושיגרתי ?
סיפור קצר
לפני מספר שנים כשביתי היתה בגיל שלוש או ארבע היה בה פחד וסלידה מתמשכת מדוד שלי . זה דוד אהוב על הילדים וחביב לכל הגילאים .
איך פיתחה סלידה ופחד ?
לא קשה ...הדוד שלי עשה לה פרצופים ו"שיגועים" כשהיתה כבת שנה או שנתיים . מאז ממש פחדה ולא רצתה לראות אותו או להגיע למקום בו שהה . אפילו כשאירח אותנו בחגים . ממש מקהלת דיכאון ומלחמה .
הנפשות הפועלות בביתו של דודי ממש נפגעו וחשבו שזה לא טוב ...לא בסדר .
הפילו עלי את האחריות .
איך יוצרים גישה חיובית ? נכונות ?
מצב לא נעים .
מצאתי את ההזדמנות . לדוד הזה נולד נכד ראשון במזל טוב . ויש ברית .
יש ברית יש מפגש יש הזדמנות לריכוך . כי כולם שם גם הקרובים ביותר והמשפחה הגרעינית שלי .
מה שעשיתי היתה פעולת גישור והמתקה . ידעתי שהדוד שלי צריך לתת לה משהו חיובי במתנה משהו רק לה ושהיא אוהבת ויכולה להחזיק ביד .
אני מכיר את שניהם היטב . הילדה אוהבת לצייר ואוהבת טושים לצביעה (טוסים לסייר ) . ידעתי שהדוד שלי לא ירים את הכפפה ויקנה לה ורק לה משהו קטן .
קניתי בחשאיות חבילת טושים טובה לא גדולה אבל מספיק מרשימה עטפתי באריזה פשוטה ושמתי בשקית קטנה . כשהגענו לברית ביקשתי מאישתי שתמתין מעט בכניסה . נכנסתי בחשאיות . תפסתי את הדוד שלי ..הבין עיניין . ומצאתי את הדרך להביא את הילדה לידו ואליו . מעט נרתעה אבל איתי היא בסדר ודודי ישב ברגוע והיה עדין איתה . שלף את המתנה ואמר לה שזה רק בשבילה ועשה לה הצגה קטנה וחביבה .
מאז הילדה הזכירה לי שהדוד נתן לה ורק לה טושים . התחילה לחבבו .
בפעם השניה שנפגשנו נתתי לה מתנה ערכת יצירה פשוטה . באותה שיטה של נתינה עם פחות הצגה ופחות משיכת זמן . לא...לא חייבנו אותה להגיד תודה . המבט שלה היה מספק בהחלט . זה הספיק כדי שמאז נגמרו כל ההסתיגויות והפחדים .
היא לא הפכה למעריצה של הדוד שלי ..יש מספיק על מי לקפוץ ולרוץ . אבל הרגישה חופשיה ולא קפאה במקומה מאז ועד היום .
שאלה מורכבת יותר : האם ניתן להפוך דבר מפחיד לדבר רגיל ושיגרתי ?
סיפור קצר
לפני מספר שנים כשביתי היתה בגיל שלוש או ארבע היה בה פחד וסלידה מתמשכת מדוד שלי . זה דוד אהוב על הילדים וחביב לכל הגילאים .
איך פיתחה סלידה ופחד ?
לא קשה ...הדוד שלי עשה לה פרצופים ו"שיגועים" כשהיתה כבת שנה או שנתיים . מאז ממש פחדה ולא רצתה לראות אותו או להגיע למקום בו שהה . אפילו כשאירח אותנו בחגים . ממש מקהלת דיכאון ומלחמה .
הנפשות הפועלות בביתו של דודי ממש נפגעו וחשבו שזה לא טוב ...לא בסדר .
הפילו עלי את האחריות .
איך יוצרים גישה חיובית ? נכונות ?
מצב לא נעים .
מצאתי את ההזדמנות . לדוד הזה נולד נכד ראשון במזל טוב . ויש ברית .
יש ברית יש מפגש יש הזדמנות לריכוך . כי כולם שם גם הקרובים ביותר והמשפחה הגרעינית שלי .
מה שעשיתי היתה פעולת גישור והמתקה . ידעתי שהדוד שלי צריך לתת לה משהו חיובי במתנה משהו רק לה ושהיא אוהבת ויכולה להחזיק ביד .
אני מכיר את שניהם היטב . הילדה אוהבת לצייר ואוהבת טושים לצביעה (טוסים לסייר ) . ידעתי שהדוד שלי לא ירים את הכפפה ויקנה לה ורק לה משהו קטן .
קניתי בחשאיות חבילת טושים טובה לא גדולה אבל מספיק מרשימה עטפתי באריזה פשוטה ושמתי בשקית קטנה . כשהגענו לברית ביקשתי מאישתי שתמתין מעט בכניסה . נכנסתי בחשאיות . תפסתי את הדוד שלי ..הבין עיניין . ומצאתי את הדרך להביא את הילדה לידו ואליו . מעט נרתעה אבל איתי היא בסדר ודודי ישב ברגוע והיה עדין איתה . שלף את המתנה ואמר לה שזה רק בשבילה ועשה לה הצגה קטנה וחביבה .
מאז הילדה הזכירה לי שהדוד נתן לה ורק לה טושים . התחילה לחבבו .
בפעם השניה שנפגשנו נתתי לה מתנה ערכת יצירה פשוטה . באותה שיטה של נתינה עם פחות הצגה ופחות משיכת זמן . לא...לא חייבנו אותה להגיד תודה . המבט שלה היה מספק בהחלט . זה הספיק כדי שמאז נגמרו כל ההסתיגויות והפחדים .
היא לא הפכה למעריצה של הדוד שלי ..יש מספיק על מי לקפוץ ולרוץ . אבל הרגישה חופשיה ולא קפאה במקומה מאז ועד היום .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .