יום שבת, 18 בפברואר 2017

עדיף להפסיד שטר הנע בין חמישים למאה שח מלהפסיד כלי עבודה בשלושה חלקים בשווי 35 שח

לא התבלבלתי !!!

הפסד של פי שלוש עדיף על הפסד של אחד . 
באחוזים ...עדיף להפסיד  300% בגדול .
גם בפעם הבאה אני אצא מטומטם והפוך . אבל עם מוסר ומצפון נקי .

על מה אני מקשקש ?
 קצר חמוד וישר לרגש .
לפני כמה שנים רכב שהיה ברשותי עבר תאונה קלה מאחור . הכנסתי את הרכב לתיקון . לא עשו לי מחיר או הנחות וגם לא תיעדוף בטיפול מהיר .
הרכב תוקן פרוצדורה של ביטוח וזהו .
לאחר כשבועיים או בסביבה הזו , סידרתי את תא המטען . מצאתי שם כלי עבודה בשלושה חלקים מכשיר פשוט יחסית כיום נמכר בסביבות 35 שח חדש .
באותו שבוע נסעתי למוסך פניתי למנהל שאני מכיר אותו משנים בעבר . אמרתי לו שאני חושב שיש לי כלי באוטו שלא שייך לי ויתכן שזה שלו . הבאתי לו את הכלי . הוא שמח . מאוד שמח. כאילו קיבל הזמנה לארוע משמח . 
אמר תודה והוסיף לי שלא הבעיה של האובדן כעלות כספית אלא מעצם שצריך ואין ואז צריך להזמין לקנות לקבל ולאבד .
עניתי לו שאני מבין מה זה . פשוט זה לא הכלי שלי . אני לפעמים עובד עם כלים כאלה . זה לא שלי ואם אני יכול להחזיר אז זה טוב לכולם .
נפרדנו לשלום . ברור בתקווה שלא להתראות במצב של לקוח ומוסך לאחר תאונה .
יצא המקרה וכעבור שנתיים או פחות  , שוב פגיעה דומה . באתי למוסך פניתי אל המנהל . הרכב נוסע אין בעייה בטיחותית 
אבל יש בעייה בעצם שתיים האחת האגזוז פולט גזים לתוך תא הנוסעים ומחר יש לי חתונה של המשפחה שזה חובת הופעה והמרחק כשעה נסיעה לכל כיוון .
אמר , אין בעייה אני מתחיל לעבוד מחר על הרכב ובערב יהיה לך רכב לחתונה אם לא אספיק הכל אני אסדר שיהיה לך את הרכב מוכן לנסיעה ולמחרת אתה תחזיר  להמשך טיפול .
אמרתי תודה .
למחרת באתי לקחת את הרכב . הוא לא היה מוכן . מייד נתן הוראה לפועל להרכיב את החלקים שפרק . הפועל מעט כעס 
כי ...להרכיב זה כחצי שעה ואולי יותר ונשאר רק תיקון של חצי שעה וצריך לפרק מחר שוב ולהרכיב שוב . אמר המנהל תעשה עכשיו מה שאמרתי זו מילה שלי .
קרא לי מההמתנה כעבור ארבעים דקות . אמר קח נמשיך מחר .
שאלתי אתה רוצה צ'ק ערבון מזומן כתב התחיבות ?
ענה , ביקשתי ? ממך ? אני יודע אם מי יש לי עסק . איתך אין לי צורך .
מזל טוב ונסיעה טובה . 
כן טופל והכל היה טוב .

כתבתי גם על העדפתי לאובדן כספי גבוה יותר . לא שכחתי !
מקרה שהיה לפני שבועיים 
במקום עבודתי בנקודה רחוקה מהקופה של המזומנים שאליה אין לי גישה ולא היו חוסרים בתקופה האחרונה , על הריצפה בין מדפים ופח זבל היו זרוקים מספר ניירות שאריות קטנות ושטר מקופל לארבע . את השטר מצאתי כשאספתי את השאריות לפח . בדקתי אותו וחשדתי שהוא מזוייף או לא אמיתי שזורקים כסף לפח .
שאלתי את הבוס שהוא גם בעל העסק שיביע את דעתו על השטר .
אמר לא מזוייף .
מאיפה הבאת את זה ?
אמרתי לו שעשיתי סדר בפח והצבעתי לו על הנקודה המדוייקת .
אמרתי לו זה היה כאן . בגלל שזה העסק שלו אני מתיחס למציאה כמו מציאת כסף בביתו של מארח לכן עליו להחליט מה עושה עם השטר . זה לא שלי ולא זרוק במקום שנוהגים לפקוד אותו הציבור . 
ידעתי בתוך תוכי שזה לא רק שלי וגם יש דיני הלכה בנושא ודיני שליח בנושא וגם על פי חוק גם הזבל של בעל הבית הוא רכושו וחיפוש בו מצריך צו אישור חיפוש  .
לקח את השטר אליו ואמר איך זה יכול להיות ומי זרק את זה . צריך לחקור את העובדים חקירה שכוללת מכונת אמת . מי לוקח ומחביא מהקופה . מי ???
היו עוד מילים לא נעימות . כעסתי על עצמי שאספתי שאמרתי ומסרתי . הייתי צריך להשאיר שם או לזרוק למחזורית .
לא ידעתי אם הקמצן של מוליר קם לתחיה בארץ ישראל באחת מערי הקודש . או קריקטורה מבוב ספוג שמתארת את מר קראב המלך של המזללה .
לא כעסתי יותר ריחמתי . הבנתי את מיקומי ומיקומו ביקום .
כעבור שעה שלח אותי עם השטר לקנות שווארמה לו ולאחד אחר . ברור שלא תיזכר את היותי זכאי לשארית .
לא יצא לארג' על חשבוני . פשוט יצא ילדותי ונקמני על דבר שלא היה שלו ולא היה נגדו .
אני אמשיך בדרכי ואמשיך להיות פראייר ולהחזיר דברים . את טעם הרכב המתוקן ללא ערבון שם שטר לא יכול למחוק .
נזכרתי במילותיו האלמותיות של פרדריך ניטשה בספרו כה אמר זרטוסטרא . במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת .
הכוונה היא לא פגיעה בנשים אלא אל תנסה את החלש והתמים המכה החוזרת תהיה יותר כואבת .
אני לא צריך שווארמה בפיתה . הינה אני חי וכותב גם ללא תוספת טחינה בתחינה ליחס הוגן ולא משפיל .
אני יודע שבית העסק כרגע כבר יצא מופסד וביותר ממאה שקלים זה בטוח .

על זה נאמר גם זו לטובה !

איך הסיפור הזה מתקשר לנפגעי תקיפה ?
פשוט ביותר . אנחנו לא שולטים על תגובתו של האחר ותמיד צריכים להאמין במצפונינו ולפעול בתנאים הקיימים כפי הידוע לנו ולטובה .
גם בעתיד בתנאים שכאלה אפעל בדומה . אולי עם הקמצן של מולייר אני ארוץ מראש לקנות שווארמה בפיתה .
או שאשלח את המצלצלים לפח וחסל .
אני מאמין שיש בעולם עוד אנשים כמו המוסכניק ועוד אנשים כמו מר קראב  . הרוב יהיו ביניהם .
מה שבטוח שכל החיים לומדים . לא כולם אותו הדבר .




יום חמישי, 9 בפברואר 2017

תן עוגה . אל תזייף

סיפור על זיוף ולאיפה זה מביא אותנו .

השבוע במסגרת עבודתי נתקלתי במצב מוסרי לא נעים . נאלצתי להיות דיפלומט בעבור דוברי חצי אמת . כחוד החנית זה שנפגש עם הלקוח ולא יכול לתת לו את האמת המרה רק חצי אמת . מצב זה הזכיר לי מקרה ישן ועוד חצי מקרה .
 לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי עוד רווק וקובע פגישות עם בנות זוג עתידיות . חלקן פגישות עיוורות חלקן לא . אבל מטיבען של פגישות ראשוניות וגישושי התאמה בצורה מכובדת ומכבדת לשני הצדדים , נהגתי לקבוע פגישות בבתי קפה מוכרים של רשתות ידועות או מקומות ותיקים ודי עממיים .
קפה ועוגה זה כל הסיפור . השאר הצהרת כוונות ונכונות למפגש חיובי ומועיל .
רשת אחת שנהגתי לפקוד אותה יחסית באופן תדיר במהלך השנים היתה כל-כך שמרנית שכמעט ולא שינתה את המחירים משך שנים . מה שכן השתנתה זו הכמות . הקפה לא עיניין אותי אם הורידו עשר מילי ליטר או שינו את הצורה כדי שאחוש בכמות גבוה . מה שהפריע לי שהכמות של העוגה פחתה באופן משמעותי ובאופן עיקבי לאורך שנים ספורות . מתבנית של שמונה עברו לתשע חיתוכים והפליאו לעשות כשהגיעו לעשרה חלקים ואולי אחד עשרה . שזו המכה האחת עשר שנחתה על הרשת .
ציינתי את העובדה בפני חברים וגם בנות זוג . חלקם התיחסו בביטול . המוזר בכל העיניין שאני ולק מאלו שהסכימו איתי היו מוכנים לשלם עוד שקלים נוספים ובלבד שישמרו על הרמה וישמרו על המנה .
ידעתי שזה לא בסדר ובמצבים מסוימים כשהבחירה היתה בידי , קבעתי נחרצות שאינני רוצה לבלות ולשבת שם מהסיבה המרכזית הזו . זיופים לא על חשבוני . הם לא דואגים לבריאותי ודוגלים בהכנסתי למשטר מזון בתפריט דל קלוריות . אינני צריך דיאטה אני מספיק רזה צעיר ופעיל ויכול להרשות לעצמי להתפרע ולא לחשבן לקלוריות .
כעבור שלוש שנים הרשת היתה בחדלות פרעון . מה שנקרא הרשת נפלה ומתה .
זיוף קטן למען רווח קל שירת את הרגע הצר . הפיל את הענק בזרם הארוך .
זה היה שיעור טוב לחיים .
התחלת לזייף לטובת הרווח הריגעי  תחטוף אותה בעתיד הקריטי . איבדת את הבסיס המרכזי ביחסי אנוש אמון אמונה ואמינות .
אני לא קובע הרבה דברים גם לא תמיד יהיו לי מספיק אמצעים כדי לספק את רוב צרכי אבל על הייצר לזייף אני לא מוכן לעבור בשתיקה . אני משתדל ומצליח שלא לוותר לעצמי . כי אני אגואיסט דואג לרווח העתידי שלי בזרם של החיים לא לעיגון בסיס קטן בשולי הנחל . יתרה מכך אני כועס על עצמי וגם לפעמים נוקם בכאלו ששחררו אותי כשליח שלהם לזייף בעבורם . אין להם אומץ להגיד אין לי ולא התארגנתי נכונה ופגעתי שלא מכוונה רעה .
תפקידי היה לממש את שיטת מצליח ...מצליח לזייף מבלי שירגישו ואם ירגישו זה יהיה מאוחר מדי ועד הפעם הבאה ישכחו , חוץ מזה אין להם סיבה שלא להמשיך ולדרוש ממני . הכל ימשיך כרגיל כי ככה כולם . 

אז זהו שלא ! כמו שהעולם השתנה בעשרים שנים האחרונות ובמיוחד בחמש האחרונות  . גם הגישה וההתיחסות לנאמנות וזיוף תפסו תאוצה ושינוי . העונש הוא חזק ולפנים מאוד מהר .

אנא השתדל שלא לזייף לא בעבורך ובוודאי לא למען מוסד או סביבה שיכולה בשניות לתת לך בעיטה ישר בחיבורים האחוריים של האגן . לא לוקחים שם שבויים ואין גלגל הצלה . אתה שורף את השם שלך את הבריאות שלך . את הזרם שלך .

מתיחס לשני המינים 

תודה 

יום ראשון, 5 בפברואר 2017

פעם היו עצים .

סיפור קצר על הדברים הפשוטים .

בסוף השבוע האחרון יצא לי לבקר במרכז קניות שבתוכו יש מתחם של קיר טיפוס .
ברור שיש תאורה ופינות עגולות אבטחה והגנה פינה להורים המודאגים . הכי חשוב שהיו מתקני טיפוס חלקם דמויי עץ ובית על עץ . חלקם סלעים עם נקודות אחז . צבעוני חביב ונחמד .
 הנכונות של ביתי להשתתף במקום הזה ירדה פלאים בהשוואה לרצונה כשיצאנו מהבית .
חשבתי על זה שכמה שהעולם שלנו הפך למנוכר וסינטטי . צריך להכנס לרכב לנהוג כמה קילומטרים . להשתכנע לשלם לעמוד בתור ולחזור הביתה מרוצים או לא מרוצים ולהמשיך בשיגרת חיינו .
עד היום כשאני רואה עץ טוב עם פירות עונה ואפשר לטפס אני מטפס . בא לי לחדש את מלאי הלימונים יש דרך ממש לידי .
כשאני מרגיש שאני רוצה טיול ולהרגיש טוב עם עצמי אני יוצא מעט מאזור המגורים מטפס במעלה חולי או כורכרי לפעמים מטפס בין אבנים . לא נדרש להכנות מיוחדות אולי לאופניים רגילים .
מה שאני מנסה להגיד שהחוויה היא קרובה פשוטה ופנימית ללא הכנות רבות טכנולוגיות וסינטטיות .
בדומה לכך החיפוש של התשובות . 
הפסקתי כמעט לחלוטין לחפש ולטפס במטרה למצוא את התשובות . מנסה לפתח תמידית את היכולת להגיע לשאלות הנכונות הבסיסיות השורשיות . אין לי צורך שיעטפו לי את המסמרה בכדור פיברגלאס ציבעוני אני יכול לקבל זיז טיבעי ממש כאן לידי . ללא צורך במנוע חיצוני . אני יכול לדחוף את עצמי גם ללא תאורה ופינת הורים . 
לא ממתין לפרס מתוקים או אוכל מהיר במידי . מסתפק בפרי שנתלש ממש בידי .


זה כאן על-יד, ממש כאן . שלא ימרחו לך משהו אחר . זה רק שלך . 

ובאחריותך לחיפוש השאלה המקדמת הבאה .

יום ראשון, 29 בינואר 2017

שמים סדין חדש וזהו !

סיפור קצר על הבנה תמימה ופשוטה .

בקיצור איך לא לעשות עיניין  מדבר פעוט .
זה סיפור בסיגנון "מה למדתי מילדתי "
בשבוע שעבר הודעתי לביתי שמצאתי נזקקים למיטות ששמרנו לתרומה . הוספתי כי הם יבואו רק בסוף השבוע . שאלו אם לא קרוע אחר כך בקשו שאשלח תמונה . שלחתי ונתתי פרטים . 
הילדה אמרה יופי טוב שבאים וששמרנו .
בסוף השבוע אכן באו . לא לקחו . 
למה לא ?
כי לאחת יש כתם . אז אמרתי תקחו את המתקפלת היא היתה ללא שימוש . אמרו לא . רוצים קומפלט . 
אמרתי טוב אז תקחו את התחתונה , היא תקינה ונקיה . אמרו נכון אבל חסר חלק של הגבהה או משהו בסגנון . 
בקיצור לא לוקחים דבר .
שלום שלום ותודה .
סיפרתי את החדשות לילדה . התאכזבה והשתוממה . אמרה לי 
" אבא , אין מיטה ללא כתם . מה זה כתם ? יש סדין נקי חדש . שמים על המיטה וזהו ! אין כתם . מי ישן על מיטה ללא סדין או שמיכה . זה סתם "
נכון אמרתי בחזרה . מי שבאמת צריך לא מחפש סיבה פעוטה שכזו .
בתחילת השבוע תעזרי לי לפנות לפינת איסוף הגזם ? כמה שאת יכולה  לא לשבור את הידיים .
כן ! ענתה .
הסתדרתי בלעדיה ולא נדרשתי ליותר .
פחות משלוש שעות מהפינוי ונעלמו המיטות .  

כשאני חושב על זה ...

מי שצריך מיטה ייקח תוך שעות ספורות ולא יחפש את כל המגרעות . כל מיטה שהיתה בשימוש חייבת להיות עם פגם . או לא מושלמת . כי זה דרכו של השימוש והלא מושלם .
יכלו לשמש לשנים רבות ולשמח עוד ילדים ועוד משפחות .
לפעמים צריך ללמד אנשים כיצד לקבל או להיות שמחים "בפת לחם חריבה ולא בבית מלא זבחי ריב "
זה לא פינוק זה רעש המגיע לי יותר . אמנם אני זקוק אבל אני לא בררן אלא משום הנזקקות שלי מגיע לי יותר .
לא רוצה שיברכו אותי או שיתנו לי קרדית רק עצם הידיעה ששימחתי עוד אחד במדינה .

עכשיו איך זה קשור לנפגע התעללות ומתמודד עם שפל בחייו ?

אני חוזר למילים של הילדה מזוית שונה .

כל אחד בעולם ,שגדל כאן, מספח לקירבו כתם פה כתם שם . אין איש מושלם . הכתמים נוצרו מעצם הקיום והמימוש בעולם . כולנו נושאים כתמים שנוצרו בנו וחלקם יצרנו אנו שלא בכוונה מודעת . הדבר המודע הקרוב והכמעט בלעדי הוא שיש בארון סדין חדש ועוד סדין נקי וחדש שבעזרתו בפעולה פשוטה ניתן לכסות על הכתם כך שההבחנה בין מיטה עם כתמים למיטה חסרת כתם היא קלושה לא עינינית וממש לא מקדמת . 

אז לכל המתמודדים והמתמודדות עם כתמי ההתעללות הפוסט טראומה ופגיעה מינית , אני רוצה להזכיר לכם שאת הכתם אפשר אולי לנסות ולמחוק להעלים ובכות על עצם קיומו אבל הכי טוב לזכור ולתפעל את ארגז המצעים או הארון שם תמיד יש לפחות כיסוי או שניים מעולים למטרת הפיכת המצע לנקי נעים ו...רגיל . 

יום שלישי, 17 בינואר 2017

מנוע לצמיחה

משהו קטן ואולי יעשה טוב .

איך לגדל ואיך לגדול  ? איך יוצרים מגן פגיעות בבטחון העצמי ?

בעזרת סיפור קטן ואולי עוד איזכור אסביר את השאלה והדרך לתשובות .

כשאומרים שליח מצווה איננו ניזוק , אני מקבל זאת במידת הרחמים מה שנקרא בנקודות .
את ילדי  במיוחד את ביתי אני מנסה להדריך ולחנך למתן עזרה לזולת . אחת הסיבות שאני מוצא בחיוב הדרכה זו  היא שלאחר פעולה שכזו הופכת הילדה - נערה  לאדם יותר שליו ויותר נחמדה לסובבים אותה . פעם הלכנו ותרמנו מעיל לנזקק פעם שמיכה .
לאחרונה השכנה שלי החליפה לביתה מיטת נוער . את הישנה הורידה לפינת הבית . למטרת אשפה לאיסוף . 
אמרתי לביתי שיש מיטה טובה למטה וחבל שייקחו אותה להשמדה .
אמרה לי אבא לי יש מיטה ואולי נחליף לחדשה לכבוד חגיגות הבת מצווה  . הרי ידוע בר מצווה לבן זה שתי מסיבות ושבת חתן וזהו זה נגמר . בנות זה חודש בת מצווה עם אפשרות להרחבה עצמית ומשפחתית .
עניתי לה , לך יש מיטה ומקום לשון . אבא ואמא שדואגים וגם סבא שכל פעם מביא דברים ודואג . יש ילדים שאין להם חדר . מיטה משלהם לא קיימת .יש שנאלצים לשון כל פעם במקום אחר לפעמים על הריצפה . אין להם אפשרות שידאגו ויקנו להם כמו שקונים לך לאחיך ולחברות שלך .
הילדה הזדעזעה , שאלה איך יכול להיות שאין מיטה או בית קבוע . לא יכולתי לספק את דעתה גם בהסבר נוסף .
אמרתי לה את רוצה לעזור לי לסחוב את המיטה לחצר מאחור ונתרום אותה למי שרוצה וצריך מיטה ואין לו  ?
ענתה כן אבל לא בא לי עכשיו אולי מחר .
מחר זה היום כי יתכן שייקחו את זה או שכלב יעשה את צרכיו . מצווה גדולה עם מתנה גדולה קיבלת לבת המצווה שלך . לעזור לנזקק בזמן מצוותך זה דבר גדול . זה ממלא ונחשב כפול .
טוב אבא אני באה עכשיו . 
כן . בלב שלם עזרה כפי יכולתה ומעבר לכך .
קרה משהו מוזר , היא התחילה להתעניין בנושא ודאגה שחתולים לא ישבו על המיטה עד שיבואו מתנדבים לקחתה .
גם הדרישות "שתיקנו לי ואני רוצה" פחתו לרמה סבירה .
אני חושב שהדרכה למתן בסתר או תרומה מתחילה לפני ההבנה של משמעות הכסף ומשמעות ההתנהלות הכלכלית הנבונה . 
תרומה ומתן עזרא מתחיל בראש במודעות בברכה העצמית של נפש האדם .

לדעתי אחד הדברים שעזר לי וקידם אותי ליציאה מהתעללות ונגזרותיה השונות על נספחיה הרבים .רבים מדי לפעמים . זו היכולת להציל ולעזור . לזכור שיש לך לאן ללכת ולאן לחזור ותמיד יהיו כאלה שנזקקים לך . נגיעה קטנה דחיפה ללא אגורה שחוקה עושה את ההבדל . בונה את המנוע לצמיחה . אינני שואף להיות " מאמא טרזה " או אות המתנדב . לפעמים מתחת לאף יש לנו אוצרות קטנים וכפולים . הם באים מעצמם אומרים גלו אותי תחשפו את אוצרי . כשלמעשה זה הוא אוצרו של המשתקם מהתעללות וזה חוזר אליו בעידוד והרחבת האופקים . שוב כמתנה כפולה ללא תמורה חומרית .

יום ראשון, 1 בינואר 2017

שרוף את הטיול בבקשה ...

יש דברים שרואים בשניות אחדות ברחוב .

אחד מהם זו הדרך לפגיעות ולפיספוס . צעד אחד לפני ההתקפלות להתעללות .

סיפור קצר שקרה ממש במקרה היום . את הגיבורים והמיקום מעט שיניתי  לטובתי ולטובת הכלל .

שעת צהריים יצאתי לקנות דבר מה לאכול . עיניין שיגרתי לכל הדעות . קניתי והתישבתי בפינה  ( לא בחושך ולבדי) .
תוך כדי שהותי נכנס אדם קולני להזמין התלוו אליו בן ובת ...חג עדיין חג האור חנוכה . פתאום צועק לילד שנכנס עמו  כמחפש ילד נוסף "היסטריה" איפה עוד אחד ...מסתבר שזה עוד ילד קטן שנכנס ולא הרגישו במעברו .
האדם הקולני רץ לרחוב מתוך פחד מוצדק שהקטן מוצא את דרכו לכביש . עד כאן  היסטריה רגילה במחוזותינו . השובב נמצא הכל לכאורה בסדר אך האיש גער בבן הגדול כאילו זו אחריותו . הגדול שתק ובלע את העלבון . כך או כך שלח אותו לתפוס שולחן . בפנים בחוץ בחוץ או בפנים ...מעט סימפוזיון ...הזמין קיבל  נדמה לי שגער בילד שוב למה לא תפס מקום . 
התישבו סביב שולחן שהיה פנוי . בדיוק יצאתי ושמעתי צעקה אדירה ..אוכלים עכשיו .אני אמרתי אוכלים ! שב לאכול עכשיו ! 
היה עוד חצי משפט ..הילד הגדול סרב להתישב קם והלך במקביל אלי עם דמעות בעיניים והתישב בחצי גוף במרחק שלוש שולחנות מהחבורה . בהליכתו ראיתי את התסכול הרב שנחת עליו ..המשכתי בדרכי . רציתי לבוא ולהגיד לו יהיה בסדר אל תתרגש אתה בסך הכל ילד בן תשע אולי עשר ..אתה לא אחראי על ילד קטן ולא זכאי לקבל צעקות והשפלות . זה בסדר גם לא להיות רעב וזה בסדר שלא בדיוק תפסת שולחן והתנחלת .
נשאתי פניי אל השמיים עם מעט דמעות בעיניים . שאלתי את בורא עולם מה עשה בעולמו המושלם ? כמה כאב נוצר ?
מה נשאר מטיול שנישרף ...הילד יזכור רק את החרא שחדר לגופו ולא את המטעמים שהנחת בצלחתו .
למה ? היה ילד טוב לא השתולל ספג שלוש עלבונות עד שהתקפל . 
מה הטענה בדבר האדם כחייה ...הרי הטורף הגדול דואג לצאצאיו תחילה .
עוד אני תוהה ומתקדם בדרכי , נפלו עיני על אישה ועוללה הצעיר ..ילד כבן שנתיים . כך באמצע הרחוב מתכופפת לה אישה ומנסה לעטוף את העולל במעיל כחול . קשתה עליה המלאכה כי לא שיתף פעולה . בשקט ובעדינות צלחה דרכה . קטפה את השובב מהמדרכה חזק אל חיקה ...חיבוק אוהב וכמעט נשיקה חצתה את הכביש ושם כעבור דקה הורד הילד לעגלה .ברכות ובליטוף .
פניתי לבורא עולם .בתקווה שהוא עדיין על הקו או לפחות יכול להאזין ...ביקשתי שישלח חלק מהליטוף של העולל לזה שנמצא כמאה מטר ממנו ומרגיש אומלל .
מה משונה העולם  האחד נופל לעולם של גערות ופגיעות  ללא אופק חיובי למציאות . והאחר ..

ודאי תגידו זו מנטליות ...אולי תגלשו למוצא עדתי ...ואולי מיקום עם שם בעייתי .
תשובות ...הילד היה בבסיסו יותר לבן ממני ונראה טוב ולבוש היטב לאחר הצעקות היה יותר לבן מלבן . האדם הקולני לא היה נראה כחסר נימוסים ודרכי התנהגות או בעצבים מרוטים . המיקום בין צפון תל אביב לשפיים . אז  מה ?

יום שלישי, 27 בדצמבר 2016

זרוק את המטרייה

פוסט על דברים שמשמשים אותנו ואנחנו לא מוקירים תודה .

מטרייה  מה כבר אפשר לכתוב ולהלל ?

בפסח האחרון יותר נכון לאחר החג  משהו כמו רבע לשבועות , זוגתי והבת עשו סדר במטריות . זרקו חלק והשאירו שתיים .
בערימה המיועדת להשמדה היתה מטרייה פשוטה לבנה במקור, באמיתי מתקרבת לצהוב מנומר מרוב שימוש ולכלוך . ידעתי שהיא תקינה . אמנם השפיץ מעט סדוק ואין חוט אחיזה אבל ...תקינה וללא פרסומות של בנק או סוכן ביטוח לארג'
למה את זורקת את זה . זה טוב ! זעקתי .
מה יש לך לעשות עם זה ? אוגר לי זבל לקיץ ? למה ? ענתה זוגתי  שתחייה .
אני צריך את זה ל...צילום זה לבן מחזיר אור רך ...זה טוב לי לצילום .
זה מטונף ומעט רחוק מלהיות לבן . אין חורף אין מלחמה אין צורך לשמור יש עוד מטריות ...ואתה כמעט ולא משתמש במטרייה . תפסיק להיות פולני ...
אני לא יכול להפסיק להיות פולני ...אז צריך לזרוק חצי מטרייה וחצי לשמור עם נפטלין ...כי אני רק חצי .
תעיף לי את זה מהבית ...כולל את שני החצאים בבקשה . אמרה ולא הוסיפה .
לקחתי סידרתי ושמתי ברכב ליד החכות וציוד הדייג שלי . שיהיה .
הגענו לחורף ...יצאנו לסופ"ש ארוך . ..צריך להוציא הכל מתא המטען... חשוב .
הוצאתי הכל זו הדרישה . כן ! כולל המטרייה 
יצאנו נהננו וחזרנו ..עכשיו צריך להחזיר את כל "הזבל" בחזרה לרכב . 
על הדרך זוגתי עוקצת ..לא הגיע הזמן להגיד שלום למה שאתה קורא מטרייה ?
לא עניתי .
היום בבוקר .שבע בבוקר . שאלה ,איפה המטרייה שלך ?
אין לי ..את יודעת שאין לי ואם אני צריך אני לוקח את זו של הילדה ...אומנם מוזר לראות גבר שעבר את גיל ארבעים מזמן מטייל לו עם מטרייה בסגנון דורה או ורוד של נסיכות אבל זה מה שיש . עם זה ננצח .
לא ..לא המטרייה של הילדה . הבן שלך לקח את המטרייה שלי אתמול והוא לא זוכר בדיוק אם נעלמה לפני האוטובס בהלוך או בחזור ...
נו אז ?
אז גש לרכב הוצא את המטרייה שלך ...זו הלבנה שזרקת מאחור ...
מה קרה ?? אמרת לי לזרוק ...אולי היא כבר מקולקלת . אולי זרקתי אותה ...לא יודע .
יצאתי והבאתי . בדקתי ..הסדק נשאר סדק והטינופת עם ריח יותר חזק אבל הכל עובד . הכל במקום . 
הגשתי לה את המטרייה  ופלטתי תקינה ומוכנה להגנה .
אמרה תודה . דקותיים ונפרדו דרכינו למספר שעות .
כשחזרנו הביתה , החזירה לי את "הלבנה"  ושתקה .
שאלתי עשתה את העבודה ?
עשתה . כן ! תודה ! אמרה .
לא צחקתי עלייה לא עקצתי . אוגר לשעת מלחמה . אשתי היא לא מושא למלחמה . הבינה שתקה זה מספיק בעבורי . אילו היא במקומי כנראה היתה פועלת בדומה  לדברים שפרדריך ניטשה כתב ...במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת . 
לא קרה אז נגמר ולא מעוררים מלחמות סרק .
המטריה הוחזרה אחר כבוד לרכב .

מה רציתי להגיד . אל תקנו מטרייה לבנה כי יום אחד היא תהיה מאוד מטונפת ...אבל היא תשמור על ראשכם היטב מכל מטר ומבול קטן ללא רוח .זה בהומור שטותי . אין קשר בין הדברים .

המסר המרכזי 

להשתמש במה שיש . גם אם הוא לא מושלם . הוא שלך בידך רק זכור היכן שמרת אותו ושמור עליו שם, לטוב או לרע . אומרים אותו הדבר גם על שכל ולמידה של דברים שנראים לא שמושיים . לפעמים אנחנו לא מבינים מה הסיבה להשקעה וללמידה או לנסיון לרכוש ידע ונסיון בתחום שבזמן למידתו נראה כי לא נשתמש בו לעולם . פתאום זה קופץ לנו מול העינים וצובר תאוצה ונסיון . אז רק אז אנחנו מבינים ומוקירים תודה .
בואו ננסה לשבח את מה שכבר יש לנו ולהאמין שביום מהימים עוד נפגש .

זה נכון ? מה את\ה  אומר\ת ??? 

תודה