שמים סדין חדש וזהו !

סיפור קצר על הבנה תמימה ופשוטה .

בקיצור איך לא לעשות עיניין  מדבר פעוט .

זה סיפור בסיגנון "מה למדתי מילדתי "

בשבוע שעבר הודעתי לביתי שמצאתי נזקקים למיטות ששמרנו לתרומה . הוספתי כי הם יבואו רק בסוף השבוע . שאלו אם לא קרוע אחר כך בקשו שאשלח תמונה . שלחתי ונתתי פרטים . 

הילדה אמרה יופי טוב שבאים וששמרנו .

בסוף השבוע אכן באו . לא לקחו . 

למה לא ?

כי לאחת יש כתם . אז אמרתי תקחו את המתקפלת היא היתה ללא שימוש . אמרו לא . רוצים קומפלט . 

אמרתי טוב אז תקחו את התחתונה , היא תקינה ונקיה . אמרו נכון אבל חסר חלק של הגבהה או משהו בסגנון . 

בקיצור לא לוקחים דבר .

שלום שלום ותודה .

סיפרתי את החדשות לילדה . התאכזבה והשתוממה . אמרה לי 

" אבא , אין מיטה ללא כתם . מה זה כתם ? יש סדין נקי חדש . שמים על המיטה וזהו ! אין כתם . מי ישן על מיטה ללא סדין או שמיכה . זה סתם "

נכון אמרתי בחזרה . מי שבאמת צריך לא מחפש סיבה פעוטה שכזו .

בתחילת השבוע תעזרי לי לפנות לפינת איסוף הגזם ? כמה שאת יכולה  לא לשבור את הידיים .

כן ! ענתה .

הסתדרתי בלעדיה ולא נדרשתי ליותר .

פחות משלוש שעות מהפינוי ונעלמו המיטות .  

כשאני חושב על זה ...

מי שצריך מיטה ייקח תוך שעות ספורות ולא יחפש את כל המגרעות . כל מיטה שהיתה בשימוש חייבת להיות עם פגם . או לא מושלמת . כי זה דרכו של השימוש והלא מושלם .

יכלו לשמש לשנים רבות ולשמח עוד ילדים ועוד משפחות .

לפעמים צריך ללמד אנשים כיצד לקבל או להיות שמחים "בפת לחם חריבה ולא בבית מלא זבחי ריב "

זה לא פינוק זה רעש המגיע לי יותר . אמנם אני זקוק אבל אני לא בררן אלא משום הנזקקות שלי מגיע לי יותר .

לא רוצה שיברכו אותי או שיתנו לי קרדית רק עצם הידיעה ששימחתי עוד אחד במדינה .

עכשיו איך זה קשור לנפגע התעללות ומתמודד עם שפל בחייו ?

אני חוזר למילים של הילדה מזוית שונה .

כל אחד בעולם ,שגדל כאן, מספח לקירבו כתם פה כתם שם . אין איש מושלם . הכתמים נוצרו מעצם הקיום והמימוש בעולם . כולנו נושאים כתמים שנוצרו בנו וחלקם יצרנו אנו שלא בכוונה מודעת . הדבר המודע הקרוב והכמעט בלעדי הוא שיש בארון סדין חדש ועוד סדין נקי וחדש שבעזרתו בפעולה פשוטה ניתן לכסות על הכתם כך שההבחנה בין מיטה עם כתמים למיטה חסרת כתם היא קלושה לא עינינית וממש לא מקדמת . 

אז לכל המתמודדים והמתמודדות עם כתמי ההתעללות הפוסט טראומה ופגיעה מינית , אני רוצה להזכיר לכם שאת הכתם אפשר אולי לנסות ולמחוק להעלים ובכות על עצם קיומו אבל הכי טוב לזכור ולתפעל את ארגז המצעים או הארון שם תמיד יש לפחות כיסוי או שניים מעולים למטרת הפיכת המצע לנקי נעים ו...רגיל . 

מנוע לצמיחה

משהו קטן ואולי יעשה טוב .

איך לגדל ואיך לגדול  ? איך יוצרים מגן פגיעות בבטחון העצמי ?

בעזרת סיפור קטן ואולי עוד איזכור אסביר את השאלה והדרך לתשובות .

כשאומרים שליח מצווה איננו ניזוק , אני מקבל זאת במידת הרחמים מה שנקרא בנקודות .

את ילדי  במיוחד את ביתי אני מנסה להדריך ולחנך למתן עזרה לזולת . אחת הסיבות שאני מוצא בחיוב הדרכה זו  היא שלאחר פעולה שכזו הופכת הילדה - נערה  לאדם יותר שליו ויותר נחמדה לסובבים אותה . פעם הלכנו ותרמנו מעיל לנזקק פעם שמיכה .

לאחרונה השכנה שלי החליפה לביתה מיטת נוער . את הישנה הורידה לפינת הבית . למטרת אשפה לאיסוף . 

אמרתי לביתי שיש מיטה טובה למטה וחבל שייקחו אותה להשמדה .

אמרה לי אבא לי יש מיטה ואולי נחליף לחדשה לכבוד חגיגות הבת מצווה  . הרי ידוע בר מצווה לבן זה שתי מסיבות ושבת חתן וזהו זה נגמר . בנות זה חודש בת מצווה עם אפשרות להרחבה עצמית ומשפחתית .

עניתי לה , לך יש מיטה ומקום לשון . אבא ואמא שדואגים וגם סבא שכל פעם מביא דברים ודואג . יש ילדים שאין להם חדר . מיטה משלהם לא קיימת .יש שנאלצים לשון כל פעם במקום אחר לפעמים על הריצפה . אין להם אפשרות שידאגו ויקנו להם כמו שקונים לך לאחיך ולחברות שלך .

הילדה הזדעזעה , שאלה איך יכול להיות שאין מיטה או בית קבוע . לא יכולתי לספק את דעתה גם בהסבר נוסף .

אמרתי לה את רוצה לעזור לי לסחוב את המיטה לחצר מאחור ונתרום אותה למי שרוצה וצריך מיטה ואין לו  ?

ענתה כן אבל לא בא לי עכשיו אולי מחר .

מחר זה היום כי יתכן שייקחו את זה או שכלב יעשה את צרכיו . מצווה גדולה עם מתנה גדולה קיבלת לבת המצווה שלך . לעזור לנזקק בזמן מצוותך זה דבר גדול . זה ממלא ונחשב כפול .

טוב אבא אני באה עכשיו . 

כן . בלב שלם עזרה כפי יכולתה ומעבר לכך .

קרה משהו מוזר , היא התחילה להתעניין בנושא ודאגה שחתולים לא ישבו על המיטה עד שיבואו מתנדבים לקחתה .

גם הדרישות "שתיקנו לי ואני רוצה" פחתו לרמה סבירה .

אני חושב שהדרכה למתן בסתר או תרומה מתחילה לפני ההבנה של משמעות הכסף ומשמעות ההתנהלות הכלכלית הנבונה . 

תרומה ומתן עזרא מתחיל בראש במודעות בברכה העצמית של נפש האדם .

לדעתי אחד הדברים שעזר לי וקידם אותי ליציאה מהתעללות ונגזרותיה השונות על נספחיה הרבים .רבים מדי לפעמים . זו היכולת להציל ולעזור . לזכור שיש לך לאן ללכת ולאן לחזור ותמיד יהיו כאלה שנזקקים לך . נגיעה קטנה דחיפה ללא אגורה שחוקה עושה את ההבדל . בונה את המנוע לצמיחה . אינני שואף להיות " מאמא טרזה " או אות המתנדב . לפעמים מתחת לאף יש לנו אוצרות קטנים וכפולים . הם באים מעצמם אומרים גלו אותי תחשפו את אוצרי . כשלמעשה זה הוא אוצרו של המשתקם מהתעללות וזה חוזר אליו בעידוד והרחבת האופקים . שוב כמתנה כפולה ללא תמורה חומרית .

שרוף את הטיול בבקשה ...

יש דברים שרואים בשניות אחדות ברחוב .

אחד מהם זו הדרך לפגיעות ולפיספוס . צעד אחד לפני ההתקפלות להתעללות .

סיפור קצר שקרה ממש במקרה היום . את הגיבורים והמיקום מעט שיניתי  לטובתי ולטובת הכלל .

שעת צהריים יצאתי לקנות דבר מה לאכול . עיניין שיגרתי לכל הדעות . קניתי והתישבתי בפינה  ( לא בחושך ולבדי) .

תוך כדי שהותי נכנס אדם קולני להזמין התלוו אליו בן ובת ...חג עדיין חג האור חנוכה . פתאום צועק לילד שנכנס עמו  כמחפש ילד נוסף "היסטריה" איפה עוד אחד ...מסתבר שזה עוד ילד קטן שנכנס ולא הרגישו במעברו .

האדם הקולני רץ לרחוב מתוך פחד מוצדק שהקטן מוצא את דרכו לכביש . עד כאן  היסטריה רגילה במחוזותינו . השובב נמצא הכל לכאורה בסדר אך האיש גער בבן הגדול כאילו זו אחריותו . הגדול שתק ובלע את העלבון . כך או כך שלח אותו לתפוס שולחן . בפנים בחוץ בחוץ או בפנים ...מעט סימפוזיון ...הזמין קיבל  נדמה לי שגער בילד שוב למה לא תפס מקום . 

התישבו סביב שולחן שהיה פנוי . בדיוק יצאתי ושמעתי צעקה אדירה ..אוכלים עכשיו .אני אמרתי אוכלים ! שב לאכול עכשיו ! 

היה עוד חצי משפט ..הילד הגדול סרב להתישב קם והלך במקביל אלי עם דמעות בעיניים והתישב בחצי גוף במרחק שלוש שולחנות מהחבורה . בהליכתו ראיתי את התסכול הרב שנחת עליו ..המשכתי בדרכי . רציתי לבוא ולהגיד לו יהיה בסדר אל תתרגש אתה בסך הכל ילד בן תשע אולי עשר ..אתה לא אחראי על ילד קטן ולא זכאי לקבל צעקות והשפלות . זה בסדר גם לא להיות רעב וזה בסדר שלא בדיוק תפסת שולחן והתנחלת .

נשאתי פניי אל השמיים עם מעט דמעות בעיניים . שאלתי את בורא עולם מה עשה בעולמו המושלם ? כמה כאב נוצר ?

מה נשאר מטיול שנישרף ...הילד יזכור רק את החרא שחדר לגופו ולא את המטעמים שהנחת בצלחתו .

למה ? היה ילד טוב לא השתולל ספג שלוש עלבונות עד שהתקפל . 

מה הטענה בדבר האדם כחייה ...הרי הטורף הגדול דואג לצאצאיו תחילה .

עוד אני תוהה ומתקדם בדרכי , נפלו עיני על אישה ועוללה הצעיר ..ילד כבן שנתיים . כך באמצע הרחוב מתכופפת לה אישה ומנסה לעטוף את העולל במעיל כחול . קשתה עליה המלאכה כי לא שיתף פעולה . בשקט ובעדינות צלחה דרכה . קטפה את השובב מהמדרכה חזק אל חיקה ...חיבוק אוהב וכמעט נשיקה חצתה את הכביש ושם כעבור דקה הורד הילד לעגלה .ברכות ובליטוף .

פניתי לבורא עולם .בתקווה שהוא עדיין על הקו או לפחות יכול להאזין ...ביקשתי שישלח חלק מהליטוף של העולל לזה שנמצא כמאה מטר ממנו ומרגיש אומלל .

מה משונה העולם  האחד נופל לעולם של גערות ופגיעות  ללא אופק חיובי למציאות . והאחר ..

ודאי תגידו זו מנטליות ...אולי תגלשו למוצא עדתי ...ואולי מיקום עם שם בעייתי .
תשובות ...הילד היה בבסיסו יותר לבן ממני ונראה טוב ולבוש היטב לאחר הצעקות היה יותר לבן מלבן . האדם הקולני לא היה נראה כחסר נימוסים ודרכי התנהגות או בעצבים מרוטים . המיקום בין צפון תל אביב לשפיים . אז  מה ?

זרוק את המטרייה

פוסט על דברים שמשמשים אותנו ואנחנו לא מוקירים תודה .

מטרייה  מה כבר אפשר לכתוב ולהלל ?

בפסח האחרון יותר נכון לאחר החג  משהו כמו רבע לשבועות , זוגתי והבת עשו סדר במטריות . זרקו חלק והשאירו שתיים .

בערימה המיועדת להשמדה היתה מטרייה פשוטה לבנה במקור, באמיתי מתקרבת לצהוב מנומר מרוב שימוש ולכלוך . ידעתי שהיא תקינה . אמנם השפיץ מעט סדוק ואין חוט אחיזה אבל ...תקינה וללא פרסומות של בנק או סוכן ביטוח לארג'

למה את זורקת את זה . זה טוב ! זעקתי .

מה יש לך לעשות עם זה ? אוגר לי זבל לקיץ ? למה ? ענתה זוגתי  שתחייה .

אני צריך את זה ל...צילום זה לבן מחזיר אור רך ...זה טוב לי לצילום .

זה מטונף ומעט רחוק מלהיות לבן . אין חורף אין מלחמה אין צורך לשמור יש עוד מטריות ...ואתה כמעט ולא משתמש במטרייה . תפסיק להיות פולני ...

אני לא יכול להפסיק להיות פולני ...אז צריך לזרוק חצי מטרייה וחצי לשמור עם נפטלין ...כי אני רק חצי .

תעיף לי את זה מהבית ...כולל את שני החצאים בבקשה . אמרה ולא הוסיפה .

לקחתי סידרתי ושמתי ברכב ליד החכות וציוד הדייג שלי . שיהיה .

הגענו לחורף ...יצאנו לסופ"ש ארוך . ..צריך להוציא הכל מתא המטען... חשוב .

הוצאתי הכל זו הדרישה . כן ! כולל המטרייה 

יצאנו נהננו וחזרנו ..עכשיו צריך להחזיר את כל "הזבל" בחזרה לרכב . 

על הדרך זוגתי עוקצת ..לא הגיע הזמן להגיד שלום למה שאתה קורא מטרייה ?

לא עניתי .

היום בבוקר .שבע בבוקר . שאלה ,איפה המטרייה שלך ?

אין לי ..את יודעת שאין לי ואם אני צריך אני לוקח את זו של הילדה ...אומנם מוזר לראות גבר שעבר את גיל ארבעים מזמן מטייל לו עם מטרייה בסגנון דורה או ורוד של נסיכות אבל זה מה שיש . עם זה ננצח .

לא ..לא המטרייה של הילדה . הבן שלך לקח את המטרייה שלי אתמול והוא לא זוכר בדיוק אם נעלמה לפני האוטובס בהלוך או בחזור ...

נו אז ?

אז גש לרכב הוצא את המטרייה שלך ...זו הלבנה שזרקת מאחור ...

מה קרה ?? אמרת לי לזרוק ...אולי היא כבר מקולקלת . אולי זרקתי אותה ...לא יודע .

יצאתי והבאתי . בדקתי ..הסדק נשאר סדק והטינופת עם ריח יותר חזק אבל הכל עובד . הכל במקום . 

הגשתי לה את המטרייה  ופלטתי תקינה ומוכנה להגנה .

אמרה תודה . דקותיים ונפרדו דרכינו למספר שעות .

כשחזרנו הביתה , החזירה לי את "הלבנה"  ושתקה .

שאלתי עשתה את העבודה ?

עשתה . כן ! תודה ! אמרה .

לא צחקתי עלייה לא עקצתי . אוגר לשעת מלחמה . אשתי היא לא מושא למלחמה . הבינה שתקה זה מספיק בעבורי . אילו היא במקומי כנראה היתה פועלת בדומה  לדברים שפרדריך ניטשה כתב ...במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת . 

לא קרה אז נגמר ולא מעוררים מלחמות סרק .
המטריה הוחזרה אחר כבוד לרכב .

מה רציתי להגיד . אל תקנו מטרייה לבנה כי יום אחד היא תהיה מאוד מטונפת ...אבל היא תשמור על ראשכם היטב מכל מטר ומבול קטן ללא רוח .זה בהומור שטותי . אין קשר בין הדברים .

המסר המרכזי 

להשתמש במה שיש . גם אם הוא לא מושלם . הוא שלך בידך רק זכור היכן שמרת אותו ושמור עליו שם, לטוב או לרע . אומרים אותו הדבר גם על שכל ולמידה של דברים שנראים לא שמושיים . לפעמים אנחנו לא מבינים מה הסיבה להשקעה וללמידה או לנסיון לרכוש ידע ונסיון בתחום שבזמן למידתו נראה כי לא נשתמש בו לעולם . פתאום זה קופץ לנו מול העינים וצובר תאוצה ונסיון . אז רק אז אנחנו מבינים ומוקירים תודה .
בואו ננסה לשבח את מה שכבר יש לנו ולהאמין שביום מהימים עוד נפגש .

זה נכון ? מה את\ה  אומר\ת ??? 

תודה

יש לך עשר אגורות ?

סיפור קצר לחיזוק הצעד הראשון

לפני הרבה שנים ...עשור , פנה אלי בני שהיה כבן שש בבקשה לעזרה .

לא מסתדרת לו הציפה של השמיכה . הוא מוצא את עצמו בבוקר עם שמיכה הפוכה שרובה על הריצפה וציפה יפה ואהובה מפוזרת על אזור אחר במיטה .

שאלתי למה זה בורח ?? בדקתי ..החיבורים של הפתח כבר לא שמישים .

מצד אחד אינני רוצה לזרוק את הכיסוי האהוב ומצד שני לא תופר ואין לי ידע ביצירת לולאות וטבעות ..לא נכנע למצב הקיים .

שאלתי את הילד יש בבית מטבעות של עשר אגורות ? יש לך מטבע כזה ? 

כן ! ענה 

אנא הבא לפחות שלושה מטבעות  .אני הולך לחפש חוט קשירה וסכין .

לא לפחד ...אין כאן עקדת יצחק .

הוא הביא ארבע מטבעות . הבאתי חוט ומספריים . ייצרתי כפתורי שדה .

למי שלא בקיא בנושא השדאות וחיי שטח פתוח ואוהלים . אתן הסבר קצר . כפתור שדה זה מצב של יצירת נקודת חיבור או אחיזה בין שני חלקי בד או חיבור רציף וחזק של שתי שמיכות או סדינים . מכניסים אבן קטנה רצוי עגולה כדורית ...בגודל של אגוז פקאן בערך ,על החיבור של שתי היריעות . עם שוליים . יוצרים כדור שאת בסיסו קושרים ועונבים היטב . כך שאין אפשרות הפרדה . 

עד כאן שעור בשדאות ...אותו עברתי ביסודי בכיתות הגבוהות .

תוך כדי שאני מלמד את הילד פרק במחנאות ויצירת כפתורי שדה הצלחתי ללמדו גם פרק בקשירות ומבוא ליצירת חוסם עורקים . עשיתי ארבעה כפתורים . עם אפשרות פרימה מהירה .

התרגיל הזה עבד היטב וגם שני כפתורים שלא שוחררו עברו כביסה ולא נפרמו או השתחררו .

הילד היה מאושר ...לא היתה יותר הפרדה בין הכיסוי לשמיכה ...

על הדרך לימדתי אותו איך פותרים בעייה בעשר אגורות .

עכשיו שאלה ...איפה העשר אגורות שלך ?

צריך רק להקשיב . הפיתרון לפעמים קל כמו עשר אגורות .

בבקשה לא להתיאש ממש על יד יש אמצעים פשוטים שיכולים לחבר בין כל היריעות שלך ...שום כביסה לא תוכל לפרום אותך .

אה...לא אסטטי  . צריך פתרון יותר אלגאנטי ... מצטער לחלומות של הילד ולהנאה מושלמת זה ממש לא מפריע ..איך אבן קטנה יכולה להפריע בקצה של הקצה המכוסה ? 

אשמח לתשובות .

אחריות ...אחריותי . לא פוגעני אלא מלכותי .

סיפור קצר על אחריות והדרכה בת ארבעים שנה ..כמו יין משובח .

השבוע נכנסתי למצב מאוזן במיטה כמו בכל לילה רגיל ...נרדמתי ...זה לא חדש . 

כעבור כנראה שעתיים שמעתי תיפוף רגליים . כן...אני מכיר היטב את הרעש הזה ולא התייחסתי .שמעתי התנערות רצינית ולא התייחסתי המשכתי במלאכתי ...היה לי מוזר כי אני מודע להרגלי הכלבה שמסתובבת חופשי בבית ויש לה סבב תחנות קבוע ..בודקת ..גונבת גרביים מהנעליים של הילדים ומחביאה בכל מקום רביצה .

הפעם היה משהו מיוחד . הלכה לקערת המים . נדיר שהיא מחפשת ללקוק מים בלילה ...הקשבתי ולא קמתי ...בא לי סבא ...כן הסבא הפרטי שלי . אצלי בראש . שוב אני נכד קטן שמקבל שעור במוסר .

קום ! 

לא רוצה ..כלב יכול לחיות ללא מים שלושה ימים לפחות אז מה זה שלוש שעות ? כלום !

כלום ? קום ! שמעת את הלקיקה של הכלבה ...הרעש היה ריק . הקערה שלה ריקה . לא דאגת לה למים לפני השינה . דאגת לעצמך . קום ! בלי עצלנות !

היא תחזיק מעמד, אני מקשה .

לא קשור למעמד ומה שאתה חושב שתחזיק ! לא שאלו אותך ! קום ! שכחת את מה שהסברתי לך בעבר ?

לא שכחתי סבא !

אז איזה מין בן אדם אתה ? לקחת אחריות לקחת בעל חיים להחיותו  !

אני קם סבא ...אני קם .

יפה אמרת ועשית !

לקחת תחת אחריותך אתה המלך של הבית מעליך יש עוד מלך שנתן לך את הכוח לגדול ולנהל את הממלכה שלך .

חובתך לדאוג לכל נתינך מקטן ועד גדול בין שהוא חי צומח או דומם . אחריות כפולה חלה  עליך לדאוג לבעלי החיים שברשותך ועוזרים לך ולא מדברים . 

אם אתה מחזיק מעצמך אדם טוב אז היה טוב גם לחלשים שבחבורה .

קמתי בשמחה מזגתי מים לקערה ...הכלבה  לקקה בצימאון . חזרתי לשון שמח וטוב לבב ...כשאני אומר תודה . 

תודה לסבא תודה לעולם שאומר לי שאני עדיין חשוב ועדיין בן אדם שמקשיב מתייחס ויכול לפעול למען הברואים בעולמינו . תודה שהתברכתי ביכולת לזהות רעש של צלחת ריקה . תודה שקיבלתי מתנה לזהות מצוקה . לזהות שיש ייצור בעולם שנמצא מרחק נגיעה ממני במצב של צמא גם כשאני אפוף שינה ..

איך כל זה קשור לנפגעי תקיפה ? הרי אין אפשרות לכאורה להשוואה . לא בבעל החיים ולא בסיטואציה ...

לכאורה אין קשר . אבל אני חושב שיש .

ולו גם רק מהנקודה של טיפול קרוב שנמצא באחריותי ...כמצב קיים ולא מתוך רוע או הזנחה . זה מצב לפעולה קטנה ...שמחזירה לי לפנים את המסוגלות להיות אדם ואנושי . כאילו אין רוע בעולם .

חריף ...אל תקנה חריף מידי !

מילים פשוטות שמכוונות להרבה בחיים .

לפני כמה שנים גיסי שלח אותי לשוק התבלינים בלוינסקי תל אביב .

השליחות היתה פעם שנייה גם כי אני אוהב את האזור והאנשים ...וגם כי גיסי אוהב לבשל .. וחריף .

בכלל אני פראייר שלא לקחתי אותו להתערבויות ..על מי מסוגל לאכול יותר חריף. הייתי יכול להרווח כמה עשרות שקלים .

הפעם תוך שבועיים כי אמר תביא חריף הפעם הקודמת היה טוב החריף ההודי ,אבל , תביא חריף .

אינני יכול להתווכח עם מלך החריף . פעם היינו ביחד בשוק הכרמל לקח כף גדושה מירוק לא מדולל ואמר לשני המוכרים , זה טוב אבל לא חריף . הם כמעט נפלו מהרגליים ....בני חמישים בערך ממוצא תימני מכרם התימנים .. לא מצחיק בכלל !!

ביקש אז עשיתי כרצונו . זה לא סוד שהשוק מלא בסוחרים מומחים לתבלינים ..הרבה מהם ממוצא פרסי . יש הטוענים ואני בינהם שאחד ההפסדים הגדולים בפרוד  לאחר נפילת המלוכה הוא אספקת התבלינים הפרסיים באופן סדיר .

לעינינינו ... פניתי לסוחר המבוגר , אנחנו מכירים כבר שנים לא משבוע שעבר . אמרתי לו שהחריף שנתן לי פעם שעברה לא היה משהו חזק . 

הצביע לי על שק פלפלים מיובשים אמר לי קח מזה .

זה חריף ?

חריף מספיק . ענה .

מה עושה עם החריף ? שאל . בישול ?

כן הוא מבשל .

אז זה טוב בשביל בישול נותן טעם מיוחד .

אבל זה חריף ? אני מוסיף ומקשה ..ברחל ביתך הקטנה .

אומר במבטא פרסי כבד .

חריף יותר מדי זה לא טוב . שיבשל רק מים . כי חבל על כל שאר האוכל . אין הבדל הכל חריף בלי טעם . אוכל צריך חריף אבל צריך להיות אוכל להרגיש .

כך הלכתי ממנו עם תורה לחיים ופלפלים כמעט חריפים .

אכן צדק הבישול יצא מיוחד כך שעוד אנשים יכלו להינות . גיסי לא ביקש עוד ממני להשיג חריף עבורו ..

אני למדתי שעור שנאמר בפתגם אחר בנושא אחר ...החרב של המלך צריכה להיות היפה ביותר הקלה ביותר הטובה ביותר ...אבל צריכה להיות גם חרב !

מרוב תכשיטים ואולי חריף שכחנו מה באמת חשוב !

מרוב שלפעמים אנו נוטים לעשות הכל שחור לא משנה לנו ולא זזים לחפש את האפור הבהיר . באפור הבהיר אנחנו יכולים לראות מעט יותר טוב . ויש טעם לכולם .

אחרת נזרוק לסיר מעט חריף ומעט מים .

מקווה שהרמז חדר ועבר את מחסום החושך .

לא לעשות את הכל שחור . נא לחפש את האפור בשאיפה לבהיר . בחושך לא משנה כמה אנשים יפים יש בדרך וכמה דברים מופלאים והצלות קטנות עם רגעי אושר ....זה יוצא אותו הדבר . 

בחרנו לצאת מההתעללות לא לקבע חושך .

תודה