פתיחה קשה לנושא מורכב .
תקיפה כפולה או אונס כפול .
עונש עצמי כפול .
סיפור רגיל ומוכר עם סימני חורבן של בית ראשון ושני יחדיו .
קשה , קשה .
סיפור לא ורוד בכלל ולא מתקדם לשם . לצערי הרב .
אין כאן תיאור של פגיעה מינית . אך זה לא רחוק מכך .
מי שמחפש סיפור פיקאנטי ומקרה מזעזע .. יתאכזב .
את ההקדמה הזו אני עורך כדי להביא את הקורא או הקוראת להבנה שיש אונס חיצוני ויש אונס וריקנות עצמית או פנימית . זה לא קשור למוצא דת גזע ומין .
הרי לפנינו תרשים הזרימה .
קרוב משפחה מגורים מרכז ודרומה . מצב כלכלי טוב מצב גופני בסדר . מקצועית ..מנהל משמרת מוערך ואוהב את עבודתו ואת החיים .
התחתן . שני בנים . דירה משכנתא רגילה . ממשיך בהנאות החיים .
בשלב מסויים עזב את עבודתו והחליט למכור את הבית . כדי להתקדם בחיים . לקח את רוב כספו וביחד עם חבר החליטו להיות יבואנים של נניח סטוקים .
את הרעיונות קיבל מחבר של קרוב משפחה שנמצא מעבר לים .
עוצר את הסיפור .
השותף בסדר לא בגד והלך איתו . כן יש להם נסיון בתחום . עשו חישובים ושיקולים .
נסעו לארץ האפשרויות . החבר המקומי סינוור אותם . ריפד אותם . נתן מצג והרחבה ביד רחבה .
גם ביד רחבה לקח את כל כספם . ללא הגנות ללא חוזים ללא פשרות . נתן להם הרבה ...הרבה הבטחות . בשפת העם אבטוכעס .
חזרו לארץ בתקווה . קיבלו כעבור זמן קצר אכזבה .
נעלם העלם ונעלמו המצלצלים . אנא יפנו אנא ידברו . אחי הכי אחי לקח את הכסף ולא ברח . אמר להם נשכח ושלא תעזו לבקש שאשלח .
במאמצי יאוש אסף הקרוב שלי מעט כסף מאימו ואחיו בסתר ובגלוי . לכדי כרטיס טיסה מאמצי איתור ושהייה בארץ המובטחת . שהזהב מתגלגל שם ממש ליד התחת .
מאמצי האיתור נשאו פרי .
כיממה לאחר מפגש חטוף , הגיע מפגש טעון עם שני בריונים זרים . הביריונים נתנו הצעה ידידותית . כזו שאי אפשר לסרב לה ...בעודך בחיים .
שערי גן העדן הובטחו להם מוקדם מהצפוי .
לקחו הרגליים ונסו על נפשם . כן ישר מהמובטחת לחדר של אימא בארץ חלב ודבש וזבת חורבן ודיכאון .
השותף בחר לעבור שלב ולטפל במעט הפצעים (נפשיים וכלכליים )שנותרו לו .
קרוב משפחתי נע בין נהנתנות לאופוריה ומזללה של דיכאון מבקש שיעזבו אותו לנפשו אבל מודע למחויבויותיו ברמות משתנות .
משך שנים מספר חי בבית ההורים שמן אסף גם על הדרך התנהגויות של בוחן קשר אהבה מרמור ופסטיבלי נהנתנות ודיכאון .
לא הוא לא מת.. הוא הורג את כולם סביבו . אפשר להגיד יסודי הבחור .
רכלן שכמותי מתלכלך על אנשים ולא רוצה לעזור .
ניסיתי . דיברתי התקרבתי התרחקתי גם עם זוגתו דיברתי . אמרה נכון נכון אתה צודק .
נסיתי עוד פעם. ברח לי בין האצבעות . עם כל הסיפורים שלי והנסיון שלי בהשתקמות עצמית ושיקום . לא עזר המשיך לתלות את חייו ממול . לחצתי שזו לא דוגמא טובה לדור ההמשך . אמר והבין שאני צודק . לא ניסיתי להזהיר אותו מעתיד צפוי של אונס עצמי .
גם סיפרתי לו על מקרים של עסקים שהשקיעו יותר ובסוף אפילו לא פתחו או נשרפו תוך פחות מחודש . סיפרתי לו על אנשים שהשתקמו ונפלו ושוב השתקמו . עולים חדשים ללא גרוש על התחת שחלקם נאלצו לעזוב הכל ולהגיע לארץ .. מכוניות שנהרסו תאונות עבודה ופרטיות אישיות .לא התקדמתי .
עקב השמנתו יצר פגיעה בחלק בגוף המצריך ניתוח . אך עד שלא ירזה לא ניתן לנתח . עשה קיצור קיבה . רזה ..הדיכאון והנהנתנות פחות .
התרבות שסיגל הרחיקה ומרחיקה כל קרוב ומכר . חוץ מ...אימא .
עשה את הניתוח השני . הוכתר בהצלחה .
מבחינה גופנית צריך להגיד יופי ושיקום נעים .
לא כך הדבר . עבר לכמעט הרעבה עצמית השיקום התארך . כעבור חודשים אחדים חזר שוב לבדיקות עם חולשה לא ידועה .
לא החולשה היא שלא ידועה . ההרעבה העצמית של המוח . הרצון להראות מסכן אבל לשחק את ההכל בסדר ונהנתן שמותר לו כמעט הכל ..נמשך .
ראיתי אותו ביום העצמאות האחרון ...מנפנף בעט שמסמנת בטופס הימורים חוקי .
לאן אתה הולך שאל ?
לבית הכנסת לשמוע הרצאות על מוסר ומעשיות . על היכולת להגיד תודה שיש אפשרות לשמוע דברי חכמים ולא רק רעש של גחלים וצעקות של נפנופים . עניתי .
יפה תהנה . נראה מופתע התרחקתי מהנקודה . הבחור צעיר ממני בכמעט שבע שנים נראה כמו אחד שגדול ממני בשבע שנים .
למה כל הסיפור הזה ?
קבלתי מכה צורמת למוח .
לא מרגיש שנכשלתי בשיקומו כי זה מראש לא היה שלי מעבר לצפי שראיתי לפני יותר משמונה שנים . גם מהמכה הזו עלי להשתקם . זה לא סוף העולם .
הנושא מקביל לאונס למרות שמשדר על השוואתיות אחרת .
עברת אונס או התעללות שלא מרצונך ולא מאשמתך אולי מעט מעודף אמונך באדם וביצור הזה המיוחד שעלה ודפק את חייך , אז אל תדפוק או תהרסי את עצמך בעצמך פעם נוספת .
המכה העצמית היא יותר ממושכת כואבת ושורפת .
שורפת את דור ההמשך את החברים והבריאות של המשפחה הקרובה .
דבר אחד טוב שהאונס העצמי וההתעללות הפרטית האישית עושה זה...לפרנס היטב את חברות התקשורת ששם מרכלים ומקשקשים עליך . מפרנסים חברות תרופות ורופאים שלא מרפאים בהרבה מקרים . הצדקה לפיתוח המיסכנות .
נא לרדת מהתרבות הזו של מעגל האונס השני תוצרת בית .
כולנו נגיע לשלב של חוסר אונים .אבל אני לא שותף בשום שלב .מכבד את הסדר שיש בעולם לא צריך לעזור ולהוסיף .
