לכאורה אין קשר בין שיווק לחירות ולהיות חופשי עם יציאה לדרך חדשה .
אני טוען שיש ! אך , מוסווה ומשודר מתחת לרדאר שלנו בחופשיות !
פוסט של פרופורציה .
בתקופה שבין פורים לפסח שהוא חג החירות והחופש האופטימי המבשר את חגיגות האביב והימים הארוכים (בחצי כדור הארץ הצפוני . באוסטרליה וארגנטינה זה ההפך) מתחוללת מלחמה קשה . מלחמת השיווק . המכירה שבאה אחריה היא עוד כלי חשוב אבל טכני פעולה חיצונית ולא פנימית שנראית על פני השטח ותוצאות חשבונאיות .
במלחמה זו אין מתים או פצועים בדרך כלל ,רק משלימי פערים וחוסרים . חוסרים בתודעה ופערים בהשוואות ואמונה כיצד צריכה להיות תכולת חיינו .
תקופה זו מאופיינת בטיפטוף בלתי פוסק עד רמת התעללות באינטיליגנטציה הפנימית והחסמים הטבעיים שיש בנו . חסמים שברובם נולדו כדי להגן עלינו ולצור רשת הגנה עם סוג של ביקורת .
באים מכמה כיוונים ומשחררים ססמאות עם עובדות בדוקות לכאורה עם אמת חד כיוונית . תפקיד ההתקפה ללטף את המתעניין ולתת לו להבין שיש לו חוסר וצמוד איליו פחד קל שהוא לא בסדר ביחס למציאות לקיים או לדרישה .
ברור שהרכישה היא שתחלץ את האדם ממצבו העגום והלא בסדר ביחס לעצמו ולסביבתו . ביטול האכזבה או ביטול התסכול . יש עוד מלים יפות ותרגילים מדויקים ...ברור שיש כמה אינפנטילים אבל הרוב מוצלחים משדרים הצלחה ומה שאתה לא כל כך מצליח לתפוס ולטפס על סולם ההצלחה הנכון .
יש כמה הזדמנויות במהלך השנה למתקפות השיווק אחת המרכזיות . התקופה שלפני פסח היא הראויה שבהן . בתקופה זו מוציאים ומציעים את כל הדברים שאפשר וצריך ומוכרח להימכר ... גם זבל וגם דברים שלא הצליחו להמכר כל השנה ובשנה הקודמת . על חלק מהדברים נותנים רושם של מוצר אחר וכדאי לקחת מהר את מה שיש לפני שגם זה יגמר ואז תהיה בחוסר והחמצה יותר גדולה ...משתלטת הוסר הפרופורציה וההגנה שלנו מקבלת מכה רצינית . דבר זה מוליך אותנו לשלב הרכישה . שלב האושר הגדול והעושר הקטן של המשווק כמובן ,לא של ...
"האדם מושתל החוסר וההרגשה השלילית ".
בסופו של יום או קרוב לשבועות ...או כמה חגי שבועות כאלה .. מגלה עד כמה היתה מיותרת הרכישה וההתפשרות על מהר לפני שיגמר גם זה ...כמה אווילי היה להסתמך על ההבטחות החד צידיות של המשווק והמוצר וגם חוסר השימוש ועוד דברים בסיגנון מיותר . המוצר לא רק שלא שיפר את ההרגשה אלא שהחזיר אותנו למעגל החוסר בנקודת שיווי משקל גבוהה יותר וקשה יותר .
סף הרגישות והמירמור קיבל מימד חדש ...אבל כרגיל עם מעגליות אנחנו שוכחים מהר מהר מידי .
איך כל פרק השיווק והכלכלה בגרוש קשור ליציאה מהתעללות ?
אני משתדל לא להשאיר דברים באוויר !
הקשר הוא במעגליות ואובדן הפרופורציה עם לחץ המהירות של מהר כי מחר הכל יגמר ולא ישאר לך פרט לתסכול ולחוסר דבר .
כאשר יש אדם שעבר טראומה או התעללות ..כרגע אין חשיבות לסוג הטראומה , יש תחושה של חוסר . יש רצון לתקן . לחזור לקו חיים נורמלי . אני עוזב כרגע את פן הנקמה הצדק והתגמול על כל רבדיו .
התחושה היא פנימית עמוקה והטיפול הוא לרוב פנימי תחושתי - הכרתי ,למידה עצמית ועזרה עצמית וחיצונית משולבת .
כואב לראות שמאמצי השיווק גם בתחום זה עושים חיים קלים ומשדרים מוצרי הצלחה קלים חד צידיים שמבטיחים למתמודד עם התעללות את התגלות גלגל ההצלה ,או את הסולם שיעלה אותו מעלה וברמה גבוהה יותר מעלית משודרגת .
לא מנסים לתת כלים של בנייה וביקורת .שולחים את חיצי הרחמים והליטוף ללא מגע מקדם ,ללא הצבת השאלות הקשות ואולי הנכונות ליצירת פרופורציה בין כל המרכיבים שביצור המיוחד הזה האדם . לא האדם הסובל הוא המקור לשיווק ולאיבוד השליטה . האדם המתמודד הממתין להדרכה דו צדדית של השימוש בכל העבודה של החיים . המעגליות של ליטוף ופיתרון קל ...עם כל הסממנים של הליטוף ,להרגיש שווה ברמה מלאכותית תרים את האדם המתמודד לנקודה קצרה טכנית אולי טובה יותר אך, בסיכום כללי שתי דרגות או יותר נמוכות יותר נפשית ריגשית ואולי טכנית .
אין תרופת פלא . חפשו תמיד את הדו צדדי . תחשבו שאתם כמה שבועות קדימה ומסתכלים על עכשיו ושואלים האם הפתרון המוצע נבדק מתאים וראוי לשימושי גם בעתיד או מקדם אותי ואת צרכי ? האם אני מפתח פרספקטיבה או נסחף לפתרון זול טוב בלי כאב האחריות ?
גם לו היה לי את הכסף לרכוש רכב יוקרה לא הייתי רוכש אותו כי הייתי חושב שאיתו אבא שלי יכול להזיז הרים . אני יודע ומכיר את הכלים של הציוד המכאני הכבד שעושים את זה .הם מאובקים והפח שלהם שרוט וחלוד במקומות חשובים עם פנסים שבורים .
וקניון עם מותגים לא יעשה את אישתי יותר חשובה בעיני או בעניי המשפחה והחברים . שרוצים להיות איתה ולא מסתובבת בהיסטריה כדי להרגיש שווה בשלווה . זה מתאים לילדות ביום העצמאות ...
אשמח לתגובות ומילים ..
חג שמח
