יום ראשון, 7 במאי 2017

קטן גאווה יוצא גדול .

יום אחד . יום ראשון .

דבר אחד שהשקעתי בו בעבר צץ ועלה היום .
קיבלתי לפני סיום יום העבודה מתנה נפלאה . מתנה של צעקות ונסיון להשפלה ונספחים . לא שפשעתי . הפעלתי שיקול דעת שגוי לכאורה . עד רגעים אלו לא מקבל ששגיתי . לקחתי את עדיפות הלקוח ולא את ממכר העסק . 
כל ספרי הניהול וההדרכות בניהול לוגיסטיקה כולל שיווק .. ברמת הפילוסופיה השורה העליונה , עוסקים בתחום של הדרכה לעתיד טוב יותר לעסק ולחברה . משתדלים לראות את יום המחר ואת חודש העתיד . כולם משתדלים בדרכים שונות להכשיר את האדם לתת שרות עם ביטחון עתידי כמעטפת ללקוח . אוסיף כאן את הסתיגותי בתנאי שהוא באמת לקוח . אחד שחשוב לנו להווה ולעתיד .
המהפך במחשבה הוא מאוד פילוסופי ומבוסס מחקרים . לקוחות עוזבים אותך ולא מזמינים ממך לא בגלל שדפקת אותם במחיר (היית סביר ) . גם לא בגלל שאתה דורש מוסר תשלומים לוחץ . המרחק הוא עיניין אישי . לקוח שמרגיש שאתה מחפש רק את השורה התחתונה זה בדומה ללקוח שמתעניין רק במחיר . יהיה נאמן כמו מטבע בשוק חלש .
מה כן ?
כיום המבט הוא שרות עם ביטחון ולא משנה הגודל שלך או של הלקוח . המבט הוא לרצות את הלקוח והעדפתו בשיקול הדעת בזמן הכרעה בסיסית כמוטיב מוביל .
ביחסים לאורך טווח מחפשים את האושר והנוחות של הלקוח ולא את טובתי האישית או של העסק .
אתה מאמין לו שחלק מההזמנה שהזמין הוא לא צריך ולא הזמין . אתה מאמין לו שהוא יודע מה שהוא רוצה וההשתדלות היא עזרה ככל הניתן גם בשרות חלקי של המוטיב הזה של הקלה על הרצון וריכוז הביצוע היעיל . שוב שלו ולא של העסק שלך לזמן נקודת העכשיו או האתמול .
כשטוב נוח והוגן ללקוח שלי הוא מתגמל אותי ולא מחפש אחר כי ...אני איזור הנוחות שלו ואיזור הביטחון שלו . רוב האנשים לא משנים את דפוסי חייהם משך שנים אם בכלל . גם שינויים טכנולוגיים טובים נתקלים במחסום הזה שמהווה גם נכס ומקדם הכנסה לעסק ונותן השרות .
השיטות של חייבים לדחוף או להקשות בהחזרה או לעשות פרצוף מאוכזב ברגע שהלקוח שלנו טעה בחישוב כמויות או בתכנון כלשהו תעלנה לנו ביוקר . ניצול חוסר ידיעה והפעלת מניפולציה או הפיכתינו לאנשי צייד של הזדמניות תביא לנו כסף היום וחרבון מחר .
אמרו לי לא אחת . איך היית עצמאי איך עסקת במכירות . אתה צריך למכור .
אני טוען נכון אבל קודם כל להשקיע . גם בי בידע ויכולות מענה וגם בלקוח ובאפשרות המענה שלו . אסור לנצל מצוקתו או בצר לו .
למי שאוהב הלכה ומשפט עיברי דיני שליח . דבר זה ידוע לו היטב . אומנם רובו מדבר על ניצול מצוקתו של בעל הסחורה . מעין מצב הפוך ללקוח . אך למעשה זה אותו הדבר . 
דרך אגב ..סטטיסטית הייתי במכירות ותמחיר מעל הממוצע . 
אני ממשיך בדרכי עם הראש בקיר נותן ביטחון לצד השני ומפסיד מערכה קטנה אחת ..מרווח את אהדתה של הנסיכה ואת כבוד המלך .
עד היום השיטה איכזבה אותי ברמה כזו שלא מצאתי לה מחליפה יותר טובה .
זה קשור לעוד דברים בחיים .
מצחיק כמה העולם יודע להביא את המשב ההפוך כעבור שעתיים .
הילדה הזמינה אותי ללכת איתה לספריה רצתה ספר כחובה ללימודים . גם אני רציתי ספר  לעצמי . כשהגענו לקחה שניים אני ויתרתי ונשארתי מאושר .
בעבר שהיתה קטנה היינו בביקור קבוע שם . כשגדלה זנחה את הסיפריה . ידעתי שאת ההשקעה שלי עשיתי . גם בה וגם באחיה בעבר .
אין מאושר ממני ששניהם מבקשים לאחרונה מתוך רצון חופשי וללא לחץ ודחיפה אלא ממקום טוב ומרגש חיובי לשוב לאות המודפסת שחור על נייר .
השקעתי בעבר לא יודע מה העתיד אבל יצרתי לו סלסלה די מרופדת בתחום הקריאה ועם הספר .
גם ראש של ילד הוא עסק ולקוח לכל דבר ועינין ...רק שהוא לא מחזיר סחורה אלי .
נקודת האושר הזו מחקה לי את כל סימני ההשפלה והחרבון . ספק אחד רמז לי בעבר שהשיטה  של ההקשבה ההפוכה בעסקים היא המשגה הכי גדול . כשכוונתו לאינטרס הצר של השורה התחתונה .
השורה התחתונה המרכז תוציא אותך משווי משקל .

יום חמישי, 4 במאי 2017

אונס כפול שלא כתוב בעיתון .

פתיחה קשה לנושא מורכב .

תקיפה כפולה או אונס כפול . 

עונש עצמי כפול .

סיפור רגיל ומוכר עם סימני חורבן של בית ראשון ושני יחדיו .

קשה , קשה .
סיפור לא ורוד בכלל ולא מתקדם לשם . לצערי הרב .
אין כאן תיאור של פגיעה מינית . אך זה לא רחוק מכך .


מי שמחפש סיפור פיקאנטי ומקרה מזעזע .. יתאכזב .
את ההקדמה הזו אני עורך כדי להביא את הקורא או הקוראת להבנה שיש אונס חיצוני ויש אונס וריקנות עצמית או פנימית . זה לא קשור למוצא דת גזע ומין . 

הרי לפנינו תרשים הזרימה .
קרוב משפחה מגורים מרכז ודרומה . מצב כלכלי טוב מצב גופני בסדר . מקצועית ..מנהל משמרת מוערך ואוהב את עבודתו ואת החיים .
התחתן . שני בנים . דירה משכנתא רגילה . ממשיך בהנאות החיים .
בשלב מסויים עזב את עבודתו והחליט למכור את הבית . כדי להתקדם בחיים . לקח את רוב כספו וביחד עם חבר החליטו להיות יבואנים של נניח סטוקים .
את הרעיונות קיבל מחבר של קרוב משפחה שנמצא מעבר לים .
עוצר את הסיפור .
השותף בסדר לא בגד והלך איתו . כן יש להם נסיון בתחום . עשו חישובים ושיקולים .
נסעו לארץ האפשרויות . החבר המקומי סינוור אותם . ריפד אותם . נתן מצג והרחבה ביד רחבה .
גם ביד רחבה לקח את כל כספם . ללא הגנות ללא חוזים ללא פשרות . נתן להם הרבה ...הרבה הבטחות . בשפת העם אבטוכעס .
חזרו לארץ בתקווה . קיבלו כעבור זמן קצר אכזבה . 
נעלם העלם ונעלמו המצלצלים . אנא יפנו אנא ידברו . אחי הכי אחי לקח את הכסף ולא ברח . אמר להם נשכח ושלא תעזו לבקש שאשלח .
במאמצי יאוש אסף הקרוב שלי מעט כסף מאימו ואחיו בסתר ובגלוי . לכדי כרטיס טיסה מאמצי איתור ושהייה בארץ המובטחת . שהזהב מתגלגל שם ממש ליד התחת .
מאמצי האיתור נשאו פרי . 
 כיממה לאחר מפגש חטוף , הגיע מפגש טעון עם שני בריונים זרים . הביריונים נתנו הצעה ידידותית . כזו שאי אפשר לסרב לה ...בעודך בחיים .
שערי גן העדן הובטחו להם מוקדם מהצפוי .
לקחו הרגליים ונסו על נפשם . כן ישר מהמובטחת לחדר של אימא בארץ חלב ודבש וזבת חורבן ודיכאון .
השותף בחר לעבור שלב ולטפל במעט הפצעים (נפשיים וכלכליים )שנותרו לו .
קרוב משפחתי נע בין נהנתנות לאופוריה ומזללה של דיכאון מבקש שיעזבו אותו לנפשו אבל מודע למחויבויותיו ברמות משתנות .
משך שנים מספר חי בבית ההורים שמן אסף גם על הדרך התנהגויות של בוחן קשר אהבה מרמור ופסטיבלי נהנתנות ודיכאון .
לא הוא לא מת.. הוא הורג את כולם סביבו . אפשר להגיד יסודי הבחור .
רכלן שכמותי מתלכלך על אנשים ולא רוצה לעזור .
ניסיתי . דיברתי התקרבתי התרחקתי גם עם זוגתו דיברתי . אמרה נכון נכון אתה צודק .
נסיתי עוד פעם. ברח לי בין האצבעות . עם כל הסיפורים שלי והנסיון שלי בהשתקמות עצמית ושיקום . לא עזר המשיך לתלות את חייו ממול . לחצתי שזו לא דוגמא טובה לדור ההמשך . אמר והבין שאני צודק . לא ניסיתי להזהיר אותו מעתיד צפוי של אונס עצמי .
גם סיפרתי לו על מקרים של עסקים שהשקיעו יותר ובסוף אפילו לא פתחו או נשרפו תוך פחות מחודש . סיפרתי לו על אנשים שהשתקמו ונפלו ושוב השתקמו . עולים חדשים ללא גרוש על התחת שחלקם נאלצו לעזוב הכל ולהגיע לארץ .. מכוניות שנהרסו תאונות עבודה ופרטיות אישיות .לא התקדמתי .
עקב השמנתו יצר פגיעה בחלק בגוף המצריך ניתוח . אך עד שלא ירזה לא ניתן לנתח . עשה קיצור קיבה . רזה ..הדיכאון והנהנתנות פחות .
התרבות שסיגל הרחיקה ומרחיקה כל קרוב ומכר . חוץ מ...אימא .
עשה את הניתוח השני . הוכתר בהצלחה .
מבחינה גופנית צריך להגיד יופי ושיקום נעים .
לא כך הדבר . עבר לכמעט הרעבה עצמית השיקום התארך . כעבור חודשים אחדים חזר שוב לבדיקות עם חולשה לא ידועה .
לא החולשה היא שלא ידועה . ההרעבה העצמית של המוח . הרצון להראות מסכן אבל לשחק את ההכל בסדר ונהנתן שמותר לו כמעט הכל ..נמשך .
ראיתי אותו ביום העצמאות האחרון ...מנפנף בעט שמסמנת בטופס הימורים חוקי .
לאן אתה הולך שאל ?
לבית הכנסת לשמוע הרצאות על מוסר ומעשיות . על היכולת להגיד תודה שיש אפשרות לשמוע דברי חכמים ולא רק רעש של גחלים וצעקות של נפנופים . עניתי .
יפה תהנה . נראה מופתע התרחקתי מהנקודה . הבחור צעיר ממני בכמעט שבע שנים נראה כמו אחד שגדול ממני בשבע שנים .

למה כל הסיפור הזה ?

קבלתי מכה צורמת למוח .
לא מרגיש שנכשלתי בשיקומו כי זה מראש לא היה שלי מעבר לצפי שראיתי לפני יותר משמונה שנים . גם מהמכה הזו עלי להשתקם . זה לא סוף העולם .
הנושא מקביל לאונס למרות שמשדר על השוואתיות אחרת .
עברת אונס או התעללות שלא מרצונך ולא מאשמתך אולי מעט מעודף אמונך באדם וביצור הזה המיוחד שעלה ודפק את חייך , אז אל תדפוק או תהרסי את עצמך בעצמך פעם נוספת .
המכה העצמית היא יותר ממושכת כואבת ושורפת .
שורפת את דור ההמשך את החברים והבריאות של המשפחה הקרובה .
דבר אחד טוב שהאונס העצמי וההתעללות הפרטית האישית עושה זה...לפרנס היטב את חברות התקשורת ששם מרכלים ומקשקשים עליך . מפרנסים חברות תרופות ורופאים שלא מרפאים בהרבה מקרים . הצדקה לפיתוח המיסכנות .
נא לרדת מהתרבות הזו של מעגל האונס השני תוצרת בית .
כולנו נגיע לשלב של חוסר אונים .אבל אני לא שותף בשום שלב .מכבד את הסדר שיש בעולם לא צריך לעזור ולהוסיף .

יום ראשון, 30 באפריל 2017

משהו ליום העצמאות .

מה קורה בכל שנה בשנים האחרונות ?

אנחנו נעשים מומחים בשריפת פרות .
כל שנה אני שואל את עצמי איך הפכנו את יום העצמאות ליום המקדש מלחמות על טרטוריה לחניה ומיקום מסכי עשן . איך הפכנו את בשר החיות הכשרות למאכל לחג לאומי . שם נפוץ יותר חג המנגל .
אינני חושב שזה קשור לנטייה עדתית או אבולוציונית כל שהיא של החייה המכונה אדם . כן ממשפחת הפרימטים . אומרים שאנחנו קרובים מאוד לדולפין ...עוד לא פגשתי דולפין שעושה על האש . גם לא אחד כזה שיזמין אותי .
איך קידשנו את הבינוניות של המותר . כי זה לא חג דתי . חוק יום העצמאות (יש חייה כזו בספר החוקים ) לא מאפשר חג בימים ראשון או שישי . שבת בטוח שלא . יום שני מלחיץ את טקס יום הזיכרון אז גם יום שני בוטל . 
מה עשינו או שלא עשינו שהפכנו את יום החג הפרטי של הישראליות ליום חגם של מוכרי הבשר ויצרני מסכי הסוואה משומן של פרות ובעלי חיים אחרים .
בגלל שמותר להדליק אש וכולם יכולים להיות בשבתון ולנסוע בתחבורה ציבורית  ?
לא נשארו ימים לשבוח זבח ?
לפני שנים לא רבות , ההמונים יצאו לצעדות ומצעדים . מפעל המצעדים בוטל זה מכבר . ענף הצעדות ניתן להכריז עליו כזן נכחד . כן, יש מרוצים עממיים ,רכיבה על אופניים ,מסעות ניווטים וספורט עם ביגוד ספורט אופנתי וייעודי .
את החוסר הזה והריקנות . פאר הפיכתינו לאומה מנפנפת מטיבה שבת ולא מטיבת לכת , תפסה אט אט התארגנות מחתרתית של קבוצות קטנות ליצירת ביחד משותף עד כמה שניתן ויתרנו מראש על פראגמטיות ושיתוף רב קהלים . מכאן המעבר לכריכים וטיולים פרטיים דילג לממלכת תפאורת ההצגה והתראו אותי כמה אני יודע ויכול לחגוג . הצניעות שינתה צורה הדרישה יצרה נורמה חדשה מעין דת או מסורת חדשה .
יסלחו לי הצימחוניים והטיבעוניים . אני אוהב לאכול מוצרים כשרים על האש . בהזדמנוית שונות מוצא את הרבע שעה שלי לנגיסה בבשר מת שנצרב על גחלים או מקור חום אחר .
לא מוצא הצדקה לשרוף גם את יום העצמאות . גם לא להכנס לפקקים ומלחמות רעש וטרטוריה במיוחד כשלמחרת היום עדיין נשאר עם ריח של מדורה בכל פינה ואת אלו שהפריעו לא אראה כנראה לעולם . את אלה שהיו אולי לא היו איתי ובעוד שנה לא יזכרו למה באנו בפעם האחרונה .
התהליך הזה של ההתיחסות להצגה ולצרכים בסיסיים למלוי צורך בידורי או שייכותי איננו שייך רק ליום העצמאות או למקצוענות שריפת פרות וכנפיים . 
אני מוצא שלחווית הביחד וההבנה שצריך לתת יד ולכבד או יותר נכון שלא להפריע יש פגיעה חמורה . התמימות  שנעלמה עם השנים זה עוד תהליך . לא זה לא מהיום זה התחיל עוד מההתעוררות שלאחר מלחמת כיפור והתעצם במלחמת לבנון השנייה . בתקווה שנעבור בשלום את השלישית .
אני רואה זאת בהתיחסות לנפגעי דבר עבירה .נפגעי אלימות ומחדלים לסוגיהם השונים . מדברים יותר מציגים יותר מקרים אבל קופצים ועושים הרבה עשן וניפוח של עשייה של כלום ..של אויר . 
המחשבה היא איך אני יוצא בסדר ולא איך אני עוזר לאחר או לאחרת להיות ולהרגיש אחרת .
איכות חיים איננה איכות הבשר .
שריפה חיצונית לא תתקן שריפה ובערה פנימית .
כשמוסדות וגופים מטעם המדינה יוצרים חלל או מיצרים מחדל . גם מחדל חוקי בסיגנון כיסוי תחת לגיטימי ותמים יכול להחשב ייצור חלל . נכנסים גופים וצורות אבולוציוניות חדשות לחברה . בחור של ההתיחסות והטיפול בנפגעים לא בטוח שיכנסו דברים טובים . היזמות הפרטית תיקח את זה מצרפית לנורמה חדשה אולי מוזרה אך בטוח שלא מחמיאה לנפגע דבר עבירה .
כואב לראות איך הרחברה מאבדת שליטה ומחפשת רק הצדקות והוכחות להמשך קיומה בו בזמן שמחפשת צרות לבסיסה .
הפכנו למעריצי הבינוניות . מדי פעם כדי להסיט את הדיון מנצנצים לנו עם זרעי העדתיות ומנופפים בדיגלי השד העדתי . 
כולם מפסידים . כולנו הופכים לבינוניים . ללא מתאמצים .

יום שישי, 21 באפריל 2017

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...

יציאה מהתעללות ,תקיפה מינית ופוסט-טראומה .(SEXUAL ABUSE): להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור ...: תמונה מספר שתיים .  איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק . מקרה שהיה היום . עיר הקודש .XXX . בשרון .  שעת צהריים מוקדמת . מרכול ש...

להעיר או שלא להעיר זו השאלה . איך להעיר זה הסיפור .

תמונה מספר שתיים . 

איך להעיר ברגע שקיבלת החלטה שלא לשתוק .

מקרה שהיה היום .
עיר הקודש .XXX . בשרון . 
שעת צהריים מוקדמת . מרכול של רשת זולה  וגדולה . סניף גדול .
האדם גבר כבן ששים וחמש . 
תפקידו עושה בלאגן באגף החלות בארגזים . כולל נבירה הפיכה ופיזור של ארגז גדול אחד על הריצפה .
ידיים חשופות ללא הגנה או כלי מקשר (גם ללא מוח)
כשמונה ארגזי חלות האדם הזה פקד . כל חלה קיבלה ליטוף הרמה וסיבוב . לא העירו לו, גם העובדים . כנראה שוק הלחם לא מעיניינם .
הייתי עם זוגתי שתחייה , אמרה מפה אני לא לוקחת לחם . 
יש פתרון חלה עגולה יותר יקרה מהרגילה לשם הוא לא קרב ונגע . 
בתוך כך צריך גם לחמניה והאדם ממשיך לנבור . החלטתי שאני עושה בושות לאישתי . כן , כן !
לעדינה שלי לזו שעוד אני צריך לחזור איתה הביתה ולשמור על שלום בית לעזור בפיזור המצרכים ולהספיק לתקן לילד את הגלגל באופניים (ילד ...16 . גם שיהיה בן שלושים יהיה ילד . לא יעזור )
קלטה אותי תופס מירמור ומתח . הפעם תפסה מרחק תוך כדי פקודה . לך לקופה ..משמע קח את עצמך ברח תתעלם . 
לא רוצה להעלם . למה כל החלות צריכות לקבל ליטוף ? לא מקובל . למה אין איש שמעיר לו ?
לא היינו לבד . לפחות שני פועלים ועוד שישה שבעה אנשים /לקוחות עם הפנים אליו . למה ?
לקחתי שקית של לחם ,הצעתי לברנש שלפחות יעשה ליטופים עם שקית על ידיו . לא כולם צריכים את המגע שלו .
סרב השובב . מראה לי שיש לו כבר שתי חלות (או שלוש) הוא מחפש רק עוד אחת . 
שאלתי אותו אם הוא חושב שזה בסדר לעשות מהפיכה בלחמים להפיל ולהזיז בידיים חשופות ?
לא ענה לי המשיך לעמוד שם זמן מה . אני קיבלתי איתותים דחופים מ "בלומפילד" לגול בין החיבורים בשער של הקופות תגיע ...צילולים וניפנופים . בוא כבר . שום פועל לא זז רק הלקוחות נתנו את מבטם איליו כמו לילד רע שמסרב לצאת מהבריכה של הקטנים . 
לא התעצבנתי ולא המשכתי . הלכתי לקופות עם קשר עיין ללחמים .
האדם שלפני בתור היה רגוע ולא הדליק אותי  מעט התלוצצתי איתו על משהוא אחר . עוד לפני שסיים קיבלתי הוראה להביא את הרכב קרוב . 
בזה הסתיים הסיפור . לא לדאוג לא קיבלתי ציון שללי מאישתי . גם היה מספיק חם שחבל על האנרגיה ובכלל ...היתה תוכנית ברדיו על הריון ולידה יותר מעניין מליטוף של חלה .

איך זה קשור להתעללות וטיפול בנפגעי תקיפה ואלימות ???

קצר קצר .
העולם שותק . אני לא בראתי ולא המצאתי את הנובר בחלות, את הנבירה ,גם לא את החלות ולא את הפועלים ששתקו . גם לא את הלקוחות שהתביישו וסתמו את הפה. כאילו עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעון אף להם ולא יריחון . הסירחון הוא פנימי ההקשבה היא בתוכי ההתיחסות היא במוח .
העולם שותק כנגד עוולות גדולת מאלה . השמדות עם ,ילדים ,אזרחים . תלמידים שמקבלים ליטופים שמשאירים סימנים כחולים צהובים חומים וצלקות בנפש . בחורות או בחורים, חסרי ישע קטינים . הסביבה שותקת 
נכון שהמלך הוא עירום אבל ברוב הסיפורים אין את הילד שיצביע ויגיד שהמלך עירום . אין גם את הילד ההולנדי שישים את האצבע בסכר העומד להתפרק ולהתפרץ .
לא תמיד נפגע תקיפה אלימה וחווה טראומה ולאחר מכן פוסט טראומה יכול להסתמך שמישהוא יפתח את הפה או שיושיט שקית . או יד . גם גלגל הצלה .גם נס ישאר בגדר קפה מזוקק .
אין קשר לאשמה .בושה ועוד שמות לרגשות שיוצרות מחסומים וחסימות ומוסר .
נא לא להמתין שיהיה אחרת פעלו למען עשיית אחרת . זה לא בשמים . הושיטו יד שקית פיתחו את הפה . לא בטוח שתקבלו מכה נוספת . אותי זה חיזק . 
מקווה שגם אותך 

יום שני, 17 באפריל 2017

פגישה עם הטבע וסמארטפון

פוסט קצר מארועי החג .

יצאנו לצעדה בצפון . אני הילדה והסמארטפון .

בסדר טלפון חכם ...
מתוקף תפקידי כאבא בארץ ישראל , לקחתי אחריות להקניית ערך מוסף לילדי. כולל רגעים של שטויות בושות ואבא גנוב .
כשמתאים ומסתדר אנחנו יוצאים לצעדות בישובים מרוחקים ממקום מגורינו . ברמה של שעה נסיעה לכל כיוון .
בחג האחרון השתתפנו בצעדה . אני סוחב מים חוטי חשמל מטענים ניידים ציוד אלקטרוני על בסיס טופ ופון .
לפני עשרים שנה בלבד התיק היה מכיל מים מזון מצלמה ...וציוד לעזרה שניה ושלישית . כיום הכל מתגמד לשתי קופסאות דקות עם מסך טאצ' 
איך גורמים לדור ההמשך לעזוב את המסך ולהתמסר לאימא אדמה ואבא טבע ?? 
במצב הטוב ביותר תוצאת גם וגם היתה מתקבלת באהבה .
החלטתי שאני לא מעיר ולא מגביל את השימוש .
סמכתי על ההיגיון הבריא ועל דוגמא אישית . ממש לא בכיוון אריסטו או מחזיר בתשובה .יותר שימוש בפסיכולוגיה הפוכה .
הפכתי את הילדה לצלמת ולתחנת שידור וממסר ארצית .
צלמי את קו הזינוק ...צלמי את העץ שמסתיר את הנוף . תעשי סירטון פנוראמי ותשלחי לאמא או לסבתא שיקנאו שאת עושה חיים ואת הראשונה במסלול .
עשתה בטח שעשתה . ילדה ממושמעת . 
רוצה עוד אחד ? יש לך הזדמנות כי עדיין לא מסתירים ואין הרבה אנשים .
לא אבא זה מספיק . אבל חסר לי שאין אנשים .
קר ובאנו מוקדם אנחנו הרחוקים . תמיד הרחוקים מגיעים ראשונים .
למה זה ככה ? היא שואלת .
אולי כי זה חשוב לנו ומתאים לנו להיות כאן בזמן ולסיים מוקדם . עניתי .
לאחר דקה אמרתי זה שבאנו לשקט ואנחנו ראשונים זה נותן הרגשה של מתנה ראשונה ונפלאה .
איזו מתנה ? שואלת בהשתוממות אבא כנראה קם הפוך הבוקר . 
כששקט לי אני עושה עוד שקט ומתחבר לשעה שלמה לטבע ולעצמי . לוקח את כל המכשירים וסוגר אותם ..גם כי ממילא אינני יכול לעזור לאיש פרט לעצמי ועצמי לא צריך טלפון כרגע . 
אמרתי ועשיתי .
כעבור שתי דקות ..אבא עצור ! אני רוצה להכניס לתיק שלך את הטלפון .
רוצה מים ?
לא עכשיו עוד מעט .
הלכנו מעט רחוקים זה מזה ובשקט . לא היו חפירות הדדיות .
בשלב מסוים אמרתי לה עוד סיבוב עיקול ונעצור להפסקה ולאכילה .
שאלה איך ידעת שזה מה שחשבתי בדיוק לפני שדיברת ?
את הבת שלי ואת דומה לי אז אבא מרגיש .
רציתי להמשיך ולהגיד לה שכשאתה מחובר לטבע זה אומר שאתה לא מנותק מתקשורת ושדרים . אתה מסוגל לחוש את קפיצתו של זבוב מקוץ לקוץ ותנועתו של פרח ..גם של פריחתו של הרצון להינות יחדיו .
לא נעשה שימוש בטלפון החכם עד תחילת נסיעתינו חזרה הביתה  (עם הפסקת קניות בדרך . גם ברגוע ובהשתק )

ניתן להגיע לתוצאות גם ללא לחץ של קשיחות .

איך זה מחבר אותי לנפגעי התעללות  ?
הדרך והמסלול שנכנסנו אליו אמנם לא נבחר על ידינו . מכרו לנו הרבה רעש . בכל מקרה גם אם נתיחס לרעש לא נוכל לעזור לו או למסרים שהוא מביא . בזמן שלא נחפש את החוק ואת ההתנהגות הרצויה והראוייה וניתן לעצמינו תחושה של התחברות לשקט הפנימי שלנו כדוגמא אישית לעצמינו ולסביבה . אז נוכל להנות מרוב העולמות והמתנות גם זבוב על קוץ זו מתנה . החוק הוא חיצוני מתיחס למכשירי קשר מתוחכמים שמשאירים אותך בקשר רק שלפעמים פוסחים על עצמך שקולט ומשדר עוצמה של מתקדם ומקדם .

תודה רבה !
חפש את הזבוב בקצה של הפרח או הקוץ ותראה גן פורח . אז מה אם זה זמני . גם אני זמני וגם הזמן בר חלוף .


יום שבת, 18 בפברואר 2017

עדיף להפסיד שטר הנע בין חמישים למאה שח מלהפסיד כלי עבודה בשלושה חלקים בשווי 35 שח

לא התבלבלתי !!!

הפסד של פי שלוש עדיף על הפסד של אחד . 
באחוזים ...עדיף להפסיד  300% בגדול .
גם בפעם הבאה אני אצא מטומטם והפוך . אבל עם מוסר ומצפון נקי .

על מה אני מקשקש ?
 קצר חמוד וישר לרגש .
לפני כמה שנים רכב שהיה ברשותי עבר תאונה קלה מאחור . הכנסתי את הרכב לתיקון . לא עשו לי מחיר או הנחות וגם לא תיעדוף בטיפול מהיר .
הרכב תוקן פרוצדורה של ביטוח וזהו .
לאחר כשבועיים או בסביבה הזו , סידרתי את תא המטען . מצאתי שם כלי עבודה בשלושה חלקים מכשיר פשוט יחסית כיום נמכר בסביבות 35 שח חדש .
באותו שבוע נסעתי למוסך פניתי למנהל שאני מכיר אותו משנים בעבר . אמרתי לו שאני חושב שיש לי כלי באוטו שלא שייך לי ויתכן שזה שלו . הבאתי לו את הכלי . הוא שמח . מאוד שמח. כאילו קיבל הזמנה לארוע משמח . 
אמר תודה והוסיף לי שלא הבעיה של האובדן כעלות כספית אלא מעצם שצריך ואין ואז צריך להזמין לקנות לקבל ולאבד .
עניתי לו שאני מבין מה זה . פשוט זה לא הכלי שלי . אני לפעמים עובד עם כלים כאלה . זה לא שלי ואם אני יכול להחזיר אז זה טוב לכולם .
נפרדנו לשלום . ברור בתקווה שלא להתראות במצב של לקוח ומוסך לאחר תאונה .
יצא המקרה וכעבור שנתיים או פחות  , שוב פגיעה דומה . באתי למוסך פניתי אל המנהל . הרכב נוסע אין בעייה בטיחותית 
אבל יש בעייה בעצם שתיים האחת האגזוז פולט גזים לתוך תא הנוסעים ומחר יש לי חתונה של המשפחה שזה חובת הופעה והמרחק כשעה נסיעה לכל כיוון .
אמר , אין בעייה אני מתחיל לעבוד מחר על הרכב ובערב יהיה לך רכב לחתונה אם לא אספיק הכל אני אסדר שיהיה לך את הרכב מוכן לנסיעה ולמחרת אתה תחזיר  להמשך טיפול .
אמרתי תודה .
למחרת באתי לקחת את הרכב . הוא לא היה מוכן . מייד נתן הוראה לפועל להרכיב את החלקים שפרק . הפועל מעט כעס 
כי ...להרכיב זה כחצי שעה ואולי יותר ונשאר רק תיקון של חצי שעה וצריך לפרק מחר שוב ולהרכיב שוב . אמר המנהל תעשה עכשיו מה שאמרתי זו מילה שלי .
קרא לי מההמתנה כעבור ארבעים דקות . אמר קח נמשיך מחר .
שאלתי אתה רוצה צ'ק ערבון מזומן כתב התחיבות ?
ענה , ביקשתי ? ממך ? אני יודע אם מי יש לי עסק . איתך אין לי צורך .
מזל טוב ונסיעה טובה . 
כן טופל והכל היה טוב .

כתבתי גם על העדפתי לאובדן כספי גבוה יותר . לא שכחתי !
מקרה שהיה לפני שבועיים 
במקום עבודתי בנקודה רחוקה מהקופה של המזומנים שאליה אין לי גישה ולא היו חוסרים בתקופה האחרונה , על הריצפה בין מדפים ופח זבל היו זרוקים מספר ניירות שאריות קטנות ושטר מקופל לארבע . את השטר מצאתי כשאספתי את השאריות לפח . בדקתי אותו וחשדתי שהוא מזוייף או לא אמיתי שזורקים כסף לפח .
שאלתי את הבוס שהוא גם בעל העסק שיביע את דעתו על השטר .
אמר לא מזוייף .
מאיפה הבאת את זה ?
אמרתי לו שעשיתי סדר בפח והצבעתי לו על הנקודה המדוייקת .
אמרתי לו זה היה כאן . בגלל שזה העסק שלו אני מתיחס למציאה כמו מציאת כסף בביתו של מארח לכן עליו להחליט מה עושה עם השטר . זה לא שלי ולא זרוק במקום שנוהגים לפקוד אותו הציבור . 
ידעתי בתוך תוכי שזה לא רק שלי וגם יש דיני הלכה בנושא ודיני שליח בנושא וגם על פי חוק גם הזבל של בעל הבית הוא רכושו וחיפוש בו מצריך צו אישור חיפוש  .
לקח את השטר אליו ואמר איך זה יכול להיות ומי זרק את זה . צריך לחקור את העובדים חקירה שכוללת מכונת אמת . מי לוקח ומחביא מהקופה . מי ???
היו עוד מילים לא נעימות . כעסתי על עצמי שאספתי שאמרתי ומסרתי . הייתי צריך להשאיר שם או לזרוק למחזורית .
לא ידעתי אם הקמצן של מוליר קם לתחיה בארץ ישראל באחת מערי הקודש . או קריקטורה מבוב ספוג שמתארת את מר קראב המלך של המזללה .
לא כעסתי יותר ריחמתי . הבנתי את מיקומי ומיקומו ביקום .
כעבור שעה שלח אותי עם השטר לקנות שווארמה לו ולאחד אחר . ברור שלא תיזכר את היותי זכאי לשארית .
לא יצא לארג' על חשבוני . פשוט יצא ילדותי ונקמני על דבר שלא היה שלו ולא היה נגדו .
אני אמשיך בדרכי ואמשיך להיות פראייר ולהחזיר דברים . את טעם הרכב המתוקן ללא ערבון שם שטר לא יכול למחוק .
נזכרתי במילותיו האלמותיות של פרדריך ניטשה בספרו כה אמר זרטוסטרא . במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת .
הכוונה היא לא פגיעה בנשים אלא אל תנסה את החלש והתמים המכה החוזרת תהיה יותר כואבת .
אני לא צריך שווארמה בפיתה . הינה אני חי וכותב גם ללא תוספת טחינה בתחינה ליחס הוגן ולא משפיל .
אני יודע שבית העסק כרגע כבר יצא מופסד וביותר ממאה שקלים זה בטוח .

על זה נאמר גם זו לטובה !

איך הסיפור הזה מתקשר לנפגעי תקיפה ?
פשוט ביותר . אנחנו לא שולטים על תגובתו של האחר ותמיד צריכים להאמין במצפונינו ולפעול בתנאים הקיימים כפי הידוע לנו ולטובה .
גם בעתיד בתנאים שכאלה אפעל בדומה . אולי עם הקמצן של מולייר אני ארוץ מראש לקנות שווארמה בפיתה .
או שאשלח את המצלצלים לפח וחסל .
אני מאמין שיש בעולם עוד אנשים כמו המוסכניק ועוד אנשים כמו מר קראב  . הרוב יהיו ביניהם .
מה שבטוח שכל החיים לומדים . לא כולם אותו הדבר .