סיפור משנה על פיתוח יכולת ויזואלית
לראות מעבר לדלת ולהעביר את המסר .
פיתוח יכולת לראות דברים ...רואים אך לא מביטים . אנחנו מסגלים קיצורי דרך וחוסר התעמקות בהרבה מקרים .
אני גם עונה על הקשר בין סרט משנת 79 לבין בקבוק משנת 2016 .
בתקופת הנערות ילדות שלי צפיתי עשרות פעמים בסרט האחים בלוז ...במאי ג'ון לאנדיס . הסרט עוסק כמעט בהכול . כל הרגשות ...פחות פלאי טכנולוגיה ונצנצים .
למדתי מהסרט הזה המון וגם התאהבתי במוסיקה ...R&B . מוסיקה של הציבעוניים המעורבים בארה"ב של שנות השבעים . המקור של כל הריקודים וההעמדה של מיקל ג'קסון בשנות השמונים ..
ההקדמה הזו נועדה כדי לקבל את מלכת הג'אנר אריטה פראנקלין .
האחים בלוז היו במשימה לאסוף כסף להצלת בית היתומים בו גדלו ...שני לבנים במוסד של שחורים וצבעוניים . עם נשמה לכל ברואי עולם .
בזמן שהיו צריכים לארגן את הלהקה והנגנים לאחר הרבה שנים של סיורים במרחבים שונים ומשונים של העולם , עמד בפניהם מכשול . מכשול רציני כבד וגדול עם פה גדול .
המסעדנית אריטה פרנקלין ...זו לא תתן שיקחו לה את הטבח הבעל הפועל ..(השחקן ששחק את אפולו ברוקי )
לא רק שלא יקחו גם לא יתקרבו אליו !
מה יעשו ? הכל אבוד ? אין גיטרה מובילה ...אין מופע !
היות והם מכירים היטב את הטבח והוא מכיר אותם גם איך שהם ישנים ואוכלים . ...האחים בלוז נתנו הזמנה למטבח של מנות עם תוספות מדויקות כך שברגע שהטבח קיבל את ההזמנה ידע לשייך אותה בדיוק למזמין . המסר עבר . האחים בלוז פה . הם קוראים לו . אז הוא בא ..ואיתו השיר של גברת פרנקלין . חשוב ! מה אתה מעולל לי .
לא עזר ...אפולו ברח ונוסף ללהקה ולמסע ההצלה .
איפה זה פוגש אותי ..בהרבה מצבים . כשיש מחסום גם אנושי אני יוצא מנקודת הנחה שחוסמים לי רק חוש אחד מתוך השאר . אצל האחים בלוז זיכרון הטעם חוש הטעם והחזיון של המנה פוצצה את המחסומים .
כשדרך טיפול אחת או צורך להעביר מסר נתקעת יש דרכים אחרות . יש עוד דברים לקלוט .
מקום עבודה שנתן רק מספר טלפון (לפני שנים היה רק פקס פאר הטכנולוגיה המיסרונית) ועונה צליל חיוג פקס ...
מה עושים ?
רוצים לדבר ואתה לא מצליח ...
תולשים דף ממחברת כותבים שני משפטים ...מוצאים פקס או דואר ..מבקשים יפה ..שולחים . ומתקבלים לראיון עבודה .
זו היתה אחת הבחינות שם ...לראות כיצד המתמודד מגשר על מחסומים . סוף שנות השמונים תחילת התשעים ..למי היה אז פקס . פלא פון ..מיסרונים לא במורס ?
איפה הקשר למשקה האהוב ?
הזדמן לי לעשות סיבוב צרכים עם שק הפשפשים על ארבע שבביתינו . הרחקתי כשלוש מאות ארבע מאות מטר מהבית . עברתי ליד צומת עמוס . על גג פח מחזורית גדול , נח לו בקבוק סודה בטעמים עם מעט משקה ובצבע שונה .
מייד זהיתי את הקומבינה ..זה המשקה שבני מכין לעצמו מדי פעם ..אבל רגע ...הוא לא היה כאן ולא מסלול המפגש שלו שהיה צריך להיות בכיוון שונה .. הקול קול יעקוב הידיים ידי עשו ...מה קורה פה ...ככה שאני עוד עם קורי שינה ??
שאלתי את אשתי ..שללה לי את התזה .
כעבור שלוש שעות דיברתי איתו . אישר את הממצאים ואת הפרטים .
אם אתה מכיר ויודע ושם לב לפרטים ..אתה מסוגל לבחון ולאבחן דברים שקיימים אבל לא ממש צועקים לך בעיניים .
ככה זה עם אנשים כל אחד בעל משקה ייחודי פה ייחודי צבע ומשקל . הם יושבים על פתח מחזורית בזמן שאף אחד לא מזהה אותם רואים אותם אבל שקופים או לא מענינים לא קרובים ולא חשובים .
רק אנשים שבאמת מקורבים ושמים לב יכולים לקלוט ולהבין . לעזור זה סיפור שונה ומורכב .
לפעמים התפקיד שלנו הוא רק להשגיח . להגיד מילה ..להפנות את הזולת לאפשרות נוספת אחרת . לא צריך להיות תואר שני באיבחון או בוגר החוג לפסיכולוגיה קלינית ..לפעמים הפשוט והישיר ...זה שנוגע זה שמקרב בשמחה ולא באילוץ או בתלות , הוא אכן השלב המתבקש .
אולי בפוסטים הבאים .
בקבוק שילך למחזורית זה תפקידו . ומה תפקידו של האדם ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .