זרוק את המטרייה

פוסט על דברים שמשמשים אותנו ואנחנו לא מוקירים תודה .

מטרייה  מה כבר אפשר לכתוב ולהלל ?

בפסח האחרון יותר נכון לאחר החג  משהו כמו רבע לשבועות , זוגתי והבת עשו סדר במטריות . זרקו חלק והשאירו שתיים .

בערימה המיועדת להשמדה היתה מטרייה פשוטה לבנה במקור, באמיתי מתקרבת לצהוב מנומר מרוב שימוש ולכלוך . ידעתי שהיא תקינה . אמנם השפיץ מעט סדוק ואין חוט אחיזה אבל ...תקינה וללא פרסומות של בנק או סוכן ביטוח לארג'

למה את זורקת את זה . זה טוב ! זעקתי .

מה יש לך לעשות עם זה ? אוגר לי זבל לקיץ ? למה ? ענתה זוגתי  שתחייה .

אני צריך את זה ל...צילום זה לבן מחזיר אור רך ...זה טוב לי לצילום .

זה מטונף ומעט רחוק מלהיות לבן . אין חורף אין מלחמה אין צורך לשמור יש עוד מטריות ...ואתה כמעט ולא משתמש במטרייה . תפסיק להיות פולני ...

אני לא יכול להפסיק להיות פולני ...אז צריך לזרוק חצי מטרייה וחצי לשמור עם נפטלין ...כי אני רק חצי .

תעיף לי את זה מהבית ...כולל את שני החצאים בבקשה . אמרה ולא הוסיפה .

לקחתי סידרתי ושמתי ברכב ליד החכות וציוד הדייג שלי . שיהיה .

הגענו לחורף ...יצאנו לסופ"ש ארוך . ..צריך להוציא הכל מתא המטען... חשוב .

הוצאתי הכל זו הדרישה . כן ! כולל המטרייה 

יצאנו נהננו וחזרנו ..עכשיו צריך להחזיר את כל "הזבל" בחזרה לרכב . 

על הדרך זוגתי עוקצת ..לא הגיע הזמן להגיד שלום למה שאתה קורא מטרייה ?

לא עניתי .

היום בבוקר .שבע בבוקר . שאלה ,איפה המטרייה שלך ?

אין לי ..את יודעת שאין לי ואם אני צריך אני לוקח את זו של הילדה ...אומנם מוזר לראות גבר שעבר את גיל ארבעים מזמן מטייל לו עם מטרייה בסגנון דורה או ורוד של נסיכות אבל זה מה שיש . עם זה ננצח .

לא ..לא המטרייה של הילדה . הבן שלך לקח את המטרייה שלי אתמול והוא לא זוכר בדיוק אם נעלמה לפני האוטובס בהלוך או בחזור ...

נו אז ?

אז גש לרכב הוצא את המטרייה שלך ...זו הלבנה שזרקת מאחור ...

מה קרה ?? אמרת לי לזרוק ...אולי היא כבר מקולקלת . אולי זרקתי אותה ...לא יודע .

יצאתי והבאתי . בדקתי ..הסדק נשאר סדק והטינופת עם ריח יותר חזק אבל הכל עובד . הכל במקום . 

הגשתי לה את המטרייה  ופלטתי תקינה ומוכנה להגנה .

אמרה תודה . דקותיים ונפרדו דרכינו למספר שעות .

כשחזרנו הביתה , החזירה לי את "הלבנה"  ושתקה .

שאלתי עשתה את העבודה ?

עשתה . כן ! תודה ! אמרה .

לא צחקתי עלייה לא עקצתי . אוגר לשעת מלחמה . אשתי היא לא מושא למלחמה . הבינה שתקה זה מספיק בעבורי . אילו היא במקומי כנראה היתה פועלת בדומה  לדברים שפרדריך ניטשה כתב ...במקום בו הגבר דוקר שם האישה דוקרת ומסובבת . 

לא קרה אז נגמר ולא מעוררים מלחמות סרק .
המטריה הוחזרה אחר כבוד לרכב .

מה רציתי להגיד . אל תקנו מטרייה לבנה כי יום אחד היא תהיה מאוד מטונפת ...אבל היא תשמור על ראשכם היטב מכל מטר ומבול קטן ללא רוח .זה בהומור שטותי . אין קשר בין הדברים .

המסר המרכזי 

להשתמש במה שיש . גם אם הוא לא מושלם . הוא שלך בידך רק זכור היכן שמרת אותו ושמור עליו שם, לטוב או לרע . אומרים אותו הדבר גם על שכל ולמידה של דברים שנראים לא שמושיים . לפעמים אנחנו לא מבינים מה הסיבה להשקעה וללמידה או לנסיון לרכוש ידע ונסיון בתחום שבזמן למידתו נראה כי לא נשתמש בו לעולם . פתאום זה קופץ לנו מול העינים וצובר תאוצה ונסיון . אז רק אז אנחנו מבינים ומוקירים תודה .
בואו ננסה לשבח את מה שכבר יש לנו ולהאמין שביום מהימים עוד נפגש .

זה נכון ? מה את\ה  אומר\ת ??? 

תודה

יש לך עשר אגורות ?

סיפור קצר לחיזוק הצעד הראשון

לפני הרבה שנים ...עשור , פנה אלי בני שהיה כבן שש בבקשה לעזרה .

לא מסתדרת לו הציפה של השמיכה . הוא מוצא את עצמו בבוקר עם שמיכה הפוכה שרובה על הריצפה וציפה יפה ואהובה מפוזרת על אזור אחר במיטה .

שאלתי למה זה בורח ?? בדקתי ..החיבורים של הפתח כבר לא שמישים .

מצד אחד אינני רוצה לזרוק את הכיסוי האהוב ומצד שני לא תופר ואין לי ידע ביצירת לולאות וטבעות ..לא נכנע למצב הקיים .

שאלתי את הילד יש בבית מטבעות של עשר אגורות ? יש לך מטבע כזה ? 

כן ! ענה 

אנא הבא לפחות שלושה מטבעות  .אני הולך לחפש חוט קשירה וסכין .

לא לפחד ...אין כאן עקדת יצחק .

הוא הביא ארבע מטבעות . הבאתי חוט ומספריים . ייצרתי כפתורי שדה .

למי שלא בקיא בנושא השדאות וחיי שטח פתוח ואוהלים . אתן הסבר קצר . כפתור שדה זה מצב של יצירת נקודת חיבור או אחיזה בין שני חלקי בד או חיבור רציף וחזק של שתי שמיכות או סדינים . מכניסים אבן קטנה רצוי עגולה כדורית ...בגודל של אגוז פקאן בערך ,על החיבור של שתי היריעות . עם שוליים . יוצרים כדור שאת בסיסו קושרים ועונבים היטב . כך שאין אפשרות הפרדה . 

עד כאן שעור בשדאות ...אותו עברתי ביסודי בכיתות הגבוהות .

תוך כדי שאני מלמד את הילד פרק במחנאות ויצירת כפתורי שדה הצלחתי ללמדו גם פרק בקשירות ומבוא ליצירת חוסם עורקים . עשיתי ארבעה כפתורים . עם אפשרות פרימה מהירה .

התרגיל הזה עבד היטב וגם שני כפתורים שלא שוחררו עברו כביסה ולא נפרמו או השתחררו .

הילד היה מאושר ...לא היתה יותר הפרדה בין הכיסוי לשמיכה ...

על הדרך לימדתי אותו איך פותרים בעייה בעשר אגורות .

עכשיו שאלה ...איפה העשר אגורות שלך ?

צריך רק להקשיב . הפיתרון לפעמים קל כמו עשר אגורות .

בבקשה לא להתיאש ממש על יד יש אמצעים פשוטים שיכולים לחבר בין כל היריעות שלך ...שום כביסה לא תוכל לפרום אותך .

אה...לא אסטטי  . צריך פתרון יותר אלגאנטי ... מצטער לחלומות של הילד ולהנאה מושלמת זה ממש לא מפריע ..איך אבן קטנה יכולה להפריע בקצה של הקצה המכוסה ? 

אשמח לתשובות .

אחריות ...אחריותי . לא פוגעני אלא מלכותי .

סיפור קצר על אחריות והדרכה בת ארבעים שנה ..כמו יין משובח .

השבוע נכנסתי למצב מאוזן במיטה כמו בכל לילה רגיל ...נרדמתי ...זה לא חדש . 

כעבור כנראה שעתיים שמעתי תיפוף רגליים . כן...אני מכיר היטב את הרעש הזה ולא התייחסתי .שמעתי התנערות רצינית ולא התייחסתי המשכתי במלאכתי ...היה לי מוזר כי אני מודע להרגלי הכלבה שמסתובבת חופשי בבית ויש לה סבב תחנות קבוע ..בודקת ..גונבת גרביים מהנעליים של הילדים ומחביאה בכל מקום רביצה .

הפעם היה משהו מיוחד . הלכה לקערת המים . נדיר שהיא מחפשת ללקוק מים בלילה ...הקשבתי ולא קמתי ...בא לי סבא ...כן הסבא הפרטי שלי . אצלי בראש . שוב אני נכד קטן שמקבל שעור במוסר .

קום ! 

לא רוצה ..כלב יכול לחיות ללא מים שלושה ימים לפחות אז מה זה שלוש שעות ? כלום !

כלום ? קום ! שמעת את הלקיקה של הכלבה ...הרעש היה ריק . הקערה שלה ריקה . לא דאגת לה למים לפני השינה . דאגת לעצמך . קום ! בלי עצלנות !

היא תחזיק מעמד, אני מקשה .

לא קשור למעמד ומה שאתה חושב שתחזיק ! לא שאלו אותך ! קום ! שכחת את מה שהסברתי לך בעבר ?

לא שכחתי סבא !

אז איזה מין בן אדם אתה ? לקחת אחריות לקחת בעל חיים להחיותו  !

אני קם סבא ...אני קם .

יפה אמרת ועשית !

לקחת תחת אחריותך אתה המלך של הבית מעליך יש עוד מלך שנתן לך את הכוח לגדול ולנהל את הממלכה שלך .

חובתך לדאוג לכל נתינך מקטן ועד גדול בין שהוא חי צומח או דומם . אחריות כפולה חלה  עליך לדאוג לבעלי החיים שברשותך ועוזרים לך ולא מדברים . 

אם אתה מחזיק מעצמך אדם טוב אז היה טוב גם לחלשים שבחבורה .

קמתי בשמחה מזגתי מים לקערה ...הכלבה  לקקה בצימאון . חזרתי לשון שמח וטוב לבב ...כשאני אומר תודה . 

תודה לסבא תודה לעולם שאומר לי שאני עדיין חשוב ועדיין בן אדם שמקשיב מתייחס ויכול לפעול למען הברואים בעולמינו . תודה שהתברכתי ביכולת לזהות רעש של צלחת ריקה . תודה שקיבלתי מתנה לזהות מצוקה . לזהות שיש ייצור בעולם שנמצא מרחק נגיעה ממני במצב של צמא גם כשאני אפוף שינה ..

איך כל זה קשור לנפגעי תקיפה ? הרי אין אפשרות לכאורה להשוואה . לא בבעל החיים ולא בסיטואציה ...

לכאורה אין קשר . אבל אני חושב שיש .

ולו גם רק מהנקודה של טיפול קרוב שנמצא באחריותי ...כמצב קיים ולא מתוך רוע או הזנחה . זה מצב לפעולה קטנה ...שמחזירה לי לפנים את המסוגלות להיות אדם ואנושי . כאילו אין רוע בעולם .

חריף ...אל תקנה חריף מידי !

מילים פשוטות שמכוונות להרבה בחיים .

לפני כמה שנים גיסי שלח אותי לשוק התבלינים בלוינסקי תל אביב .

השליחות היתה פעם שנייה גם כי אני אוהב את האזור והאנשים ...וגם כי גיסי אוהב לבשל .. וחריף .

בכלל אני פראייר שלא לקחתי אותו להתערבויות ..על מי מסוגל לאכול יותר חריף. הייתי יכול להרווח כמה עשרות שקלים .

הפעם תוך שבועיים כי אמר תביא חריף הפעם הקודמת היה טוב החריף ההודי ,אבל , תביא חריף .

אינני יכול להתווכח עם מלך החריף . פעם היינו ביחד בשוק הכרמל לקח כף גדושה מירוק לא מדולל ואמר לשני המוכרים , זה טוב אבל לא חריף . הם כמעט נפלו מהרגליים ....בני חמישים בערך ממוצא תימני מכרם התימנים .. לא מצחיק בכלל !!

ביקש אז עשיתי כרצונו . זה לא סוד שהשוק מלא בסוחרים מומחים לתבלינים ..הרבה מהם ממוצא פרסי . יש הטוענים ואני בינהם שאחד ההפסדים הגדולים בפרוד  לאחר נפילת המלוכה הוא אספקת התבלינים הפרסיים באופן סדיר .

לעינינינו ... פניתי לסוחר המבוגר , אנחנו מכירים כבר שנים לא משבוע שעבר . אמרתי לו שהחריף שנתן לי פעם שעברה לא היה משהו חזק . 

הצביע לי על שק פלפלים מיובשים אמר לי קח מזה .

זה חריף ?

חריף מספיק . ענה .

מה עושה עם החריף ? שאל . בישול ?

כן הוא מבשל .

אז זה טוב בשביל בישול נותן טעם מיוחד .

אבל זה חריף ? אני מוסיף ומקשה ..ברחל ביתך הקטנה .

אומר במבטא פרסי כבד .

חריף יותר מדי זה לא טוב . שיבשל רק מים . כי חבל על כל שאר האוכל . אין הבדל הכל חריף בלי טעם . אוכל צריך חריף אבל צריך להיות אוכל להרגיש .

כך הלכתי ממנו עם תורה לחיים ופלפלים כמעט חריפים .

אכן צדק הבישול יצא מיוחד כך שעוד אנשים יכלו להינות . גיסי לא ביקש עוד ממני להשיג חריף עבורו ..

אני למדתי שעור שנאמר בפתגם אחר בנושא אחר ...החרב של המלך צריכה להיות היפה ביותר הקלה ביותר הטובה ביותר ...אבל צריכה להיות גם חרב !

מרוב תכשיטים ואולי חריף שכחנו מה באמת חשוב !

מרוב שלפעמים אנו נוטים לעשות הכל שחור לא משנה לנו ולא זזים לחפש את האפור הבהיר . באפור הבהיר אנחנו יכולים לראות מעט יותר טוב . ויש טעם לכולם .

אחרת נזרוק לסיר מעט חריף ומעט מים .

מקווה שהרמז חדר ועבר את מחסום החושך .

לא לעשות את הכל שחור . נא לחפש את האפור בשאיפה לבהיר . בחושך לא משנה כמה אנשים יפים יש בדרך וכמה דברים מופלאים והצלות קטנות עם רגעי אושר ....זה יוצא אותו הדבר . 

בחרנו לצאת מההתעללות לא לקבע חושך .

תודה 

מותר לך לחשוב מחוץ לקופסה

כולם אומרים לך לחשוב מחוץ לקופסה . להיות בעל מעוף מחשבתי 

מינוף תוצאתי ...מתורגם לשורה התחתונה .

דבר מה קצר לפני השינה .

זה נחמד כשאתה מוצא פתרון ואפילו יצירתי . אבל ..מה קורה כשאתה נעול וחדור מוטיבציה זרה ?

נתקלתי במוכרת צעירה שנשלחה עם מוצרים לבצע מכירה יזומה בתוך מרכז קניות ...אמרו לה 

" הכל חייב להימכר ובאחריותך להעביר את הסחורה ללקוחות " ...

עשו מבצע ..בטח שעשו ...אמרו לה תמכרי שניים בשלושים .

כך שראיתי אותה רצה בין האנשים ומנסה בידיים מלאות למכור כל פעם זוג זהה .

אמרתי לה כשהציע לי ואחר כך לאדם בסמוך אלי ...

"הקשיבי ...תנסי למכור בצורה של אחד בשלושים השני מתנה או בחינם "

ברור שיכלה להגיד אחד פלוס אחד ...וכו ' ורק היום ומבצע חד פעמי ...

ענתה לי .." לא ! מה פתאום זו רמאות "

אמרתי לה זה אותו מחיר אותה מכירה רק נשמעת יותר מפתה ומכירתית .

חזרה ואמרה  "זו רמאות ולא מכירה נכונה " 

אמרתי ..את צריכה להבין שמתנה או בחינם מדבר יותר מכירתי ונחמד מאשר שניים בשלושים . אנשים אוהבים בחינם .

חזרה ואמרה אמרו לי למכור שניים בשלושים . לא מוכנה לעשות אחרת .

עזבתי אותה בחיוך גם האדם שעמד סמוך אלי חייך ואמר שיטה שיווקית ...

איך אתה מוכן לקבל את המבצע ולהעביר אותו הלאה .

קיבלת מתנה אז אל תהיה נעול בגלל הצורך לרצות מומחה אחר ...הוא לא מחזיק במוצר בשעת המכירה ...אותו מעניין השורה התחתונה .

מה מעניין אותך ?

גשר לנשמה

זה פתיח לסיפור קצר של חיזוק פנימי לאדם שנבגד בידי אדם ..חבר .

בחרתי לקרוא לנושא גשר היות וזה מקשר אותי ליכולת מעבר וביסוס מעקפים של מכשולים .

מפעם לפעם אני נתקל בסיפורים ובפוסטים על ילדים שאין להם חברים או שעורכים מפגשי כיתה וילדים לא באים .

כל סיפור קורע לב וכל מסיבה שכזו הופכת לטראומה ותחושה מעיקה ..ואין מרפא או גלגל הצלה .

כדי להמתיק את הגלולה המרה יש שמתארגנים ספונטאנית למסיבה חליפית כדי למחוק את הטראומה והכאב הבלתי מובן מדוע לא באו החברים המוכרים .

זה לא עוד סיפור בסגנון אך ככלי להפחתת האכזבה של הילד או הילדה מרגע ההתפקחות והגילוי העצמי שיש מילים ויש מעשים לפעמים הפוכים ולא קשורים .

חלק מתהליך ההתבגרות והלקיחה של בני האדם בחשדנות ובערבון מוגבל ...והאמת לא תמיד באמצע .

סיפור קצר .

כיום בעידן ההודעות האלקטרוניות והקבוצות המחוברות , מאוד קל לתקשר ולקבץ את החברים למטרה מסויימת ..זה מהיר ברור. לא ניתן להתעלם ולהגיד לא אמרו לי לא ידעתי ... 

השבוע התארגנו בכיתה של ביתי למפגש בכניסה לקניון בשעה ומיקום ברור וקבוע .

קיבלתי התראה שאני האחראי להביא את בת הבת מצווה לנקודת המפגש .

למזלי אשתי חכמה יותר ממני בתחום ...אמרה לי תוריד ותמתין יתכן ויהיו שנויים ואולי היא תרצה הביתה כבר בהתחלה .

תמתין לה כמה דקות ואז תחזור .

לקחתי  והורדתי לפני המועד הנקוב . והמשכתי בנסיעה כשביתי רואה שהתרחקתי .

ברור שלא כעסה זו לא פעם ראשונה שאני משחרר אותה לבדה .

נסעתי ועצרתי בחניון סמוך והמתנתי .

התקשרתי כעבור רבע שעה ...ענתה .

אבא ! עדיין לא הגיעו ...אמא אמרה להמתין עוד מעט . 

אני פה לא רחוק ממתין לך . עניתי 

לא נסעת הביתה ? שאלה 

לא ...אני ממתין כך שבמידה ותרצי אני חוזר שתי דקות ולוקח אותך .

טוב אבא אני אראה עוד כמה דקות .

את רוצה שאתקשר אלייך בעוד רבע שעה או עשר דקות ?

כן ..אני רוצה . ענתה 

כעבור עשר דקות ..התקשרה . בקול חלול שאלה אבא איפה אתה ? אתה יכול לקחת אותי ?

כן ! מתוקה ..שתי דקות לתחנת האוטובוס .

אספתי אותה ..מעט עצובה אך לא בוכה או במצב רוח ירוד . קיבלה חיבוק ונשיקה ...ללא מילים .

אחר כך המשכתי להציק לה כרגיל ...

היא רגילה להצקות שלי ...גירודים בברכיים (עם החורים במכנסיים) . ליטופים באוזניים  כאפות לידיים .

אוף אבא אתה מציק .

אפשר נשיקה ? אחת ...

אפשר !

אמרת אחת ...

את מתוקה 

ואתה אבא גנוב מספר חמש .

זהו אין טראומת אכזבה ...

יש לה את הביטחון של אבא מציק ...אבא גנוב שברגע אמת ישלח יד לעזרה .

אז קיבלה עוד נשיקה ...

מתנות מהסיפור ...להשאיר תמיד פתח מלוט ..תוכנית חליפית למעקף למקרה שמשהו חשוב משתבש . גם יפחית בחשיבותו של החשוב .

על דרכים להקטנת החשיבות והכניסה לפרופורציה כתבתי בעבר ואחזור לנושא בעתיד ...יש מלא סיפורים 

תודה .

אפשר לשתף 

איש נדל"ן גולית הפלישתי והאגו של טיטוס

למה לערבב זמנים ? ומה הקשר בין מעשייה לסיפור תנ"כי ויזם נדל"ן עכשוי ?

הקשר הוא אגו מנופח שעולה בחיים ומגדיל את הסיכוי לכשלון .

נתחיל עם טיטוס ..מלך אימפריה מכובדת שהחליט שהוא מינימום בדרגת האל הראשי ...ואולי יותר ואין חזק ממנו בעולם ובכושר מנהיגותו . מצא את גורלו במאבק עם חרק קטן בתוך אוזנו שגרם לו להשתגע ולהרוג את החרק במחיר השמדה עצמית ..מת בזכות עצמו .

גולית הפלשתי היה הלוחם הכי מפחיד וחזק . לעג לדוד על היותו פשוט וילדותי חסר יכולת להתחרות בו . הושמד בעזרת אבן קטנה במהירות סיבובית ואויר .

איש נדל"ן טען שאין צורך במבחנים מקדימים בתחרות אומנותית . בזכות הונו ויכולות לשלוט בחומרים מצויינים הוא כנראה הזוכה הבא . עשה בידור הביא את האגו לרמה כזו ...שבזמן שדיבר כל החומרים המשובחים שהביא נזלו בטרם עת . הוא גם לא חישב את הנתון שמצלמים יש תאורה וחום לא סביר בחלקים שונים . הוא רצה להיות מאוד מדוייק ו "פלצני" כהגדרתו ..אך אבוי ניסה לשלב מדע בידיוני עם ממצאים מציאותיים עונה שלא בעונתו .

תוצאה לא עבר את שלב המוקדמות .

למה זה קורה ?

שוב נקודת הרתיחה של האגו המנופח . 

כששואפים למושלמות ומוכנים לקבל את העובדה שאין מושלם , זה פתח להתקדמות והצלחה .

ברגע שנעולים ללא נקודת מילוט או ספק שבשבר ,הנפילה חזקה ומסוכנת .

אגו מרוסן לא אומר פגיעה בביטחון העצמי אלא יצירת מגן נוסף לעצמי .

לא מתים מצניעות קלה רק זוכים בהערכה .

סיפור קצר ...

לפני הרבה שנים בבית הספר היסודי נדרשנו להביא ספר תנ"ך מלא . השאלתי לחבר ספר אחד שעד היום לא חזר אלי ..וספר שלקחתי מהדודה שלי שמש אותי באותה שנה . לפני חופשת הקיץ נעלמו כמה ספרי תנך מהכיתה כך שבשנה שלאחר מכן הייתי צריך חדש . הייתי בבית של דודתי ..לא עיניין חריג גרה לא רחוק מביתינו . אמרתי לה שנעלם לי ספר התנך בבית הספר ואני צריך חדש .

אמרה לי ...אין בעייה תפתח את הארון ותיקח תוך כדי שהיא מצביעה על הארון .

פתחתי את הארון היו שם הרבה סיפרי תנך מלא ...ללא פרוש עם פרוש כל מיני עטיפות ופורמטים גם אותיות ...

אולי תריסר ספרים ויותר . לקחתי אחד . היה לי מוזר . מאוד מוזר ...מה לדודה שלי ולספרי התורה ? היא חילונית סוציאליסטית בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה . מה תעשה עם כל הספרים ולמה צריכה לקנות כל כך הרבה ?

שאלתי ..בטח ששאלתי !

ענתה לי ...לא קניתי אף אחד מהם  ! קיבלתי במתנה כהוקרה .

על מה הוקרה ? שאלתי 

ענתה ..זה עבור חידונים שהשתתפתי תחרויות ידע ..

ענתה ולא הוסיפה .

כעבור כמה שנים בעיקבות בעייה רפואית והזנחה עצמית נפטרה ..יחסית צעירה .

סיפרתי לדודתי הצעירה ..אחותה . על הספרים ואיך הפתיע אותי בכמות . 

אמרה לי הצעירה שהיא היתה פותרת תשבצים בכמויות ובמהירות מדהימה שאין לה כמעט מתחרים . בחידונים שהשתתפה אין פעם שחזרה ללא פרס על המקומות הראשונים . אז היו נותנים מתנה או מתנות ספר תנך למקומות הראשונים ...לא כסף או מוצרים ..שלא לדבר על טיסה ונופש ...

מעולם לא שמעתי ממנה על פועלה על התחרויות והנצחונות ..הכל בשקט בצניעות . ידעתי שהיא חובבת חידונים ותשבצים אבל מעולם לא שמעתי מעבר לכך . זה שידעה את כל תאריכי הלידה של בני המשפחה ..גם את כל בני דודי מהצד השני ...לפחות ארבעים איש, קיבלתי בטבעיות ... 

מטרת הסיפור היא לא האדרת דודתי ,אלא, כהדגמה ליכולת לכבוש את האגו והצורך בפרסים או אישורי הכרה .

הכיף שלה הזמן שלה החידוד שלה ..ללא חיפוש מיותר של להראות לכולם כמה היא חריפה וידענית . לא ניסתה להתנשא מעל הסובבים אותה ..לא עשתה תחרויות במשפחה לא תיקנה ולא השפילה ...היא הבינה את מהות החיים