יום שבת, 12 בנובמבר 2016

גשר לנשמה

זה פתיח לסיפור קצר של חיזוק פנימי לאדם שנבגד בידי אדם ..חבר .

בחרתי לקרוא לנושא גשר היות וזה מקשר אותי ליכולת מעבר וביסוס מעקפים של מכשולים .
מפעם לפעם אני נתקל בסיפורים ובפוסטים על ילדים שאין להם חברים או שעורכים מפגשי כיתה וילדים לא באים .
כל סיפור קורע לב וכל מסיבה שכזו הופכת לטראומה ותחושה מעיקה ..ואין מרפא או גלגל הצלה .
כדי להמתיק את הגלולה המרה יש שמתארגנים ספונטאנית למסיבה חליפית כדי למחוק את הטראומה והכאב הבלתי מובן מדוע לא באו החברים המוכרים .
זה לא עוד סיפור בסגנון אך ככלי להפחתת האכזבה של הילד או הילדה מרגע ההתפקחות והגילוי העצמי שיש מילים ויש מעשים לפעמים הפוכים ולא קשורים .
חלק מתהליך ההתבגרות והלקיחה של בני האדם בחשדנות ובערבון מוגבל ...והאמת לא תמיד באמצע .

סיפור קצר .

כיום בעידן ההודעות האלקטרוניות והקבוצות המחוברות , מאוד קל לתקשר ולקבץ את החברים למטרה מסויימת ..זה מהיר ברור. לא ניתן להתעלם ולהגיד לא אמרו לי לא ידעתי ... 
השבוע התארגנו בכיתה של ביתי למפגש בכניסה לקניון בשעה ומיקום ברור וקבוע .
קיבלתי התראה שאני האחראי להביא את בת הבת מצווה לנקודת המפגש .
למזלי אשתי חכמה יותר ממני בתחום ...אמרה לי תוריד ותמתין יתכן ויהיו שנויים ואולי היא תרצה הביתה כבר בהתחלה .
תמתין לה כמה דקות ואז תחזור .
לקחתי  והורדתי לפני המועד הנקוב . והמשכתי בנסיעה כשביתי רואה שהתרחקתי .
ברור שלא כעסה זו לא פעם ראשונה שאני משחרר אותה לבדה .
נסעתי ועצרתי בחניון סמוך והמתנתי .
התקשרתי כעבור רבע שעה ...ענתה .
אבא ! עדיין לא הגיעו ...אמא אמרה להמתין עוד מעט . 
אני פה לא רחוק ממתין לך . עניתי 
לא נסעת הביתה ? שאלה 
לא ...אני ממתין כך שבמידה ותרצי אני חוזר שתי דקות ולוקח אותך .
טוב אבא אני אראה עוד כמה דקות .
את רוצה שאתקשר אלייך בעוד רבע שעה או עשר דקות ?
כן ..אני רוצה . ענתה 
כעבור עשר דקות ..התקשרה . בקול חלול שאלה אבא איפה אתה ? אתה יכול לקחת אותי ?
כן ! מתוקה ..שתי דקות לתחנת האוטובוס .
אספתי אותה ..מעט עצובה אך לא בוכה או במצב רוח ירוד . קיבלה חיבוק ונשיקה ...ללא מילים .
אחר כך המשכתי להציק לה כרגיל ...
היא רגילה להצקות שלי ...גירודים בברכיים (עם החורים במכנסיים) . ליטופים באוזניים  כאפות לידיים .
אוף אבא אתה מציק .
אפשר נשיקה ? אחת ...
אפשר !
אמרת אחת ...
את מתוקה 
ואתה אבא גנוב מספר חמש .
זהו אין טראומת אכזבה ...
יש לה את הביטחון של אבא מציק ...אבא גנוב שברגע אמת ישלח יד לעזרה .
אז קיבלה עוד נשיקה ...

מתנות מהסיפור ...להשאיר תמיד פתח מלוט ..תוכנית חליפית למעקף למקרה שמשהו חשוב משתבש . גם יפחית בחשיבותו של החשוב .

על דרכים להקטנת החשיבות והכניסה לפרופורציה כתבתי בעבר ואחזור לנושא בעתיד ...יש מלא סיפורים 
תודה .
אפשר לשתף 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .