יום שבת, 26 באוגוסט 2017

מאיפה אתה יודע ?

סיפור קצר על ידיעה עצמית והסתמכות על טכנולוגיה מובנת מחשב 

שישי חופשי עם ביתי זה מה שהיה לפני שבועיים .
נוסעים ברכבת . דרומה מתל אביב התחנה הבאה שדה התעופה בן גוריון . מערכת הכריזה עובדת . אני נותן ערך מוסף לנסיעה . מספר לנערה , מימין זה בית הספר הולץ משמאל המגרש של בני יהודה שכונת התקוה והשוק .ממולינו מבצבצת אזור . הכרוז מודיע ..תחנת ההגנה . אני אומר לביתי זה לא נכון תחנה הבאה זה לוד . את ההגנה כבר עברנו .
מאיפה אתה יודע ?
עניתי ללא היסוס כי הלכתי פה וגדלתי בסביבה וקרה שחזרתי בלילה את כל הדרך הזו ברגל כי לא היה משהו אחר .
סיפרתי לה שפעם שהיו לוקחים אותי לטיול ברכבת , היינו נוסעים מהתחנה שבהולץ אז נקראה רכבת דרום ונוסעים לתחנת לוד . סיפרתי לה שמבחן אומץ של ילדים היה לרכב באופנים מהבית עד לתחנת הרכבת לקנות בקבוק סודה לחזור איתו הביתה . 
עוד לא סיימתי את הסיפור והכרוז ברכבת סוף סוף תיקן את עצמו . גם באנגלית . התחנה הבאה בן גוריון .
את רואה ? לא תמיד הטכנולוגיה צודקת . יש דברים שבאים מהרגליים . יותר נכון מזיכרון התחושה של  הגוף .
איך זה מתקשר לנושא המרכזי שאני כותב עליו כל הזמן בדרכים עקיפות וחופרות ...??

   פשוט ביותר ! אם יש לך ידיעה או משהו בסיסי ושורשי שום טכנולוגיה אמינה ,ככל שתהיה ,לא תוכל להטות את קו המחשבה . אם מתוך הפנים הבסיסי שלך עברת את זה על הבשר ולא מתוך דיפדוף בתמונות מגאזין ..דבר לא יוכל לטשטש לך ולהעמיד את הספק כמנצח .
תודה 

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

ילדה וקוץ בידה - העצמה נשית ובכלל

העצמה נשית . כמה אני מתחבר לצמד המילים הללו ???
אני מעדיף העצמה וחיזוק דור ההמשך .

יש לי ביקורת על נושה העברת המסר וניהולו בשם ההעצמה הנשית . את בסיסו אתן בסוף סיפור קצר .

ילדה וקוץ עם פינצטה בידה 

סיפור ממש לא קשה . אין דראמה או סבל מיותר פרט לסיבלי הריגעי שנגמר ונסתם .
ביום שבת בבוקר או לקראת הצהריים , כהרגלי בקודש לקחתי את ההולכת על ארבע לסיבוב שרותים בשכונה . 
קיץ ..סנדלים ..גינה ..חיבורים לקוץ או דרדרים לסוגיהם השונים . 
אחד מהם מצא את דרכו לחלק המרכזי המרוחק  של כף הרגל . כך משכתי יום שלם . בערב ניסיתי ללא הצלחה להגיע לפושע ולזירת ההתרחשות ...אך ללא הצלחה רק הרגשתי את הגיבעה שנוצרה .
ביקשתי מביתי נערה כבת 12 שתעשה לי טובה ותראה מה יש לי שם . 
יש לך שערה קטנה שחורה  . קבעה בפסקנות .
אני רוצה שתוציאי לי אותה ...בסדר ? צריך משהו כדי להוציא . אולי פינצטה . מה את אומרת ?
כן ! וקמה לחפש פינצטה . רגע ! יש אצל אימא בחדר ! 
(כאילו זה לא החדר גם שלי ...זה בצד של אימא אז זה אימא )
מצאה !
לקחתי לשטפתי את המכשיר ונתתי לה ביד . הפקרתי את גופי בידי המדע של הפינצטה וילדה בת 12 .
כך במוצאי שבת אדם מבוגר מפקיר את גופתו בידי ילדה מתפתחת . 
לא הספקתי להגיד ג'ק רובינסון ..הקוץ בידי ! קטן וכמו שערה ...הופס נפל .
תחושת הקלה מידית !
שיבחתי אותה על הביצוע ועל כך שעשתה אותי יותר מאושר .
אמרתי ..את ממש מוכשרת איזו עדינות ומומחיות ...את יכולה להיות רופאה או מטפלת !
מה באמת ? שאלה 
כן באמת ! את יכולה להיות רופאה או כל דבר שאת אוהבת ורוצה . את ממש מוכשרת וזריזה . כל הכבוד !
למחרת היום כשחזרתי מהעבודה שיבחתי אותה בשנית ואמרתי שבזכותה היה לי קל היום בעבודה . 
חיבוק ושמחה היתה סביבינו .

הסיפור הוא לא הקוץ אלא חיזוק ילדה שמחזקת את האמונה בעצמה . כן את יכולה ! כן באמת את יכולה לעשות טוב גם אם זו הפעם הראשונה וחסר נסיון ויש פחד מסויים .
למה ביקורת על ההעצמה נשית ? כי ההעצמה נשית מתחילה לפני עיצוב סופי של העופרים ולפני מחזור הביוץ . 
אני חושב ופועל להעצמה תמידית . לא ממתין להיותה אישה כדי להופכה למועצמת נשים ובוגרת סדנאות טובות וטובות פחות שיגידו לה כמה נכון ואיך לחיות ואיך לדרוש את שלה וביטחונה .
עוד סוד קטן אני גם פועל להעצמה גברית . את הבן אני מעצים ליכולות ומסוגלויות שתפניות וכבוד הדדי ועזרה במידת האפשר לנשים וגברים ללא הבדל . נער מועצם ידאג להעצים נשים ונערות ולא יחסום צעדיהן ונערה מועצמת תעלה את קרנן של הנשים בכללותן ...ולא תזדקק במיוחד להיות מועצמות באילוץ בערב נשים מטעם (מקום עבודה) .עם בדרן ומיקרופון שכולן עונות אחריו כן ...ממש ...נכון . בדיוק . 
אחרי שבוע שוכחים הכל . רק טעם של חלום מתוק מרחף באויר .
תודה .

יום רביעי, 26 ביולי 2017

יום שלישי, 25 ביולי 2017

חבילת טושים . התניות אחרות .

איך אפשר לשנות התניות ומחשבות ?
שאלה מורכבת יותר : האם ניתן להפוך דבר מפחיד לדבר רגיל ושיגרתי ?
סיפור קצר 

לפני מספר שנים כשביתי היתה בגיל שלוש או ארבע היה בה פחד וסלידה מתמשכת מדוד שלי . זה דוד אהוב על הילדים וחביב לכל הגילאים .
איך פיתחה סלידה ופחד ? 
לא קשה ...הדוד שלי עשה לה פרצופים ו"שיגועים" כשהיתה כבת שנה או שנתיים . מאז ממש פחדה ולא רצתה לראות אותו או להגיע למקום בו שהה . אפילו כשאירח אותנו בחגים . ממש מקהלת דיכאון ומלחמה .
הנפשות הפועלות בביתו של דודי ממש נפגעו וחשבו שזה לא טוב ...לא בסדר .
הפילו עלי את האחריות .
איך יוצרים גישה חיובית ? נכונות ?
מצב לא נעים .
מצאתי את ההזדמנות . לדוד הזה נולד נכד ראשון במזל טוב . ויש ברית .
יש ברית יש מפגש יש הזדמנות לריכוך . כי כולם שם גם הקרובים ביותר והמשפחה הגרעינית שלי .
מה שעשיתי היתה פעולת גישור והמתקה . ידעתי שהדוד שלי צריך לתת לה משהו חיובי במתנה משהו רק לה ושהיא אוהבת ויכולה להחזיק ביד .
אני מכיר את שניהם היטב . הילדה אוהבת לצייר ואוהבת טושים לצביעה (טוסים לסייר ) . ידעתי שהדוד שלי לא ירים את הכפפה ויקנה לה ורק לה משהו קטן .
קניתי בחשאיות חבילת טושים טובה לא גדולה אבל מספיק מרשימה עטפתי באריזה פשוטה ושמתי בשקית קטנה . כשהגענו לברית ביקשתי מאישתי שתמתין מעט בכניסה . נכנסתי בחשאיות . תפסתי את הדוד שלי ..הבין עיניין . ומצאתי את הדרך להביא את הילדה לידו ואליו . מעט נרתעה אבל איתי היא בסדר ודודי ישב ברגוע והיה עדין איתה . שלף את המתנה ואמר לה שזה רק בשבילה ועשה לה הצגה קטנה וחביבה .
מאז הילדה הזכירה לי שהדוד נתן לה ורק לה טושים . התחילה לחבבו .
בפעם השניה שנפגשנו נתתי לה מתנה ערכת יצירה פשוטה . באותה שיטה של נתינה עם פחות הצגה ופחות משיכת זמן . לא...לא חייבנו אותה להגיד תודה . המבט שלה היה מספק בהחלט . זה הספיק כדי שמאז נגמרו כל ההסתיגויות והפחדים . 
היא לא הפכה למעריצה של הדוד שלי ..יש מספיק על מי לקפוץ ולרוץ . אבל הרגישה חופשיה ולא קפאה במקומה מאז ועד היום . 

יום שלישי, 4 ביולי 2017

הרשל'ה פוגש את מארק טווין .(במחשבה)

אני אוהב את האנשים שאומרים שאין מה לעשות 

אלו שנכנעים ואומרים חסר תקנה ...נכנעים לכוח שחזק מהם .

ברור שאני ציני ומלגלג על חלק גדול מהאמרות הללו . אין קשר לאמונה מונוטאיסטית או פאגאנית .
אלו לא אנשים שנכנעו בפני כוח עליון .אל /חצי אל / ואמונה חיצונית לאדם . אלא נכנעים או נכנעו ללחצים של בשר ודם .
על כך הסיפור הבא .
מעשה שהיה כך היה .
לפני מספר שנים לחמותי האלמנה היה חבר...בן זוג , אולי חבר משודרג .
חיבבתי אותו מאוד . זה היה הדדי . אדם נעים ורציני . 
המינוס היחידי שהיה מפאת גילו מתאשפז מפעם לפעם בבית חולים . מספר ימים ונשלח לביתו .
חמותי תמיד מצאה את הדרך לגרום לנו לקחת אותה לביקור או להחזיר אותה ממצוות ביקור חולים בבית החולים . לפעמים במחיר של מרכז היום החופשי היחידי שיש לנו בשבוע . יש הבנה יש סלחנות . אבל אין כוח לריב או להתווכח .
הגיע מצב שרצתה "הקפצה " לבית החולים ביום ראשון בבוקר וכך התייצבה . מה שנקרא ...איזו שעה שנוח לך אבל הוא לבדו מאתמול ותחילת ביקור מתשע .
מה שנקרא מכונית פורד מדגם T (גם אם תרצה אחרת , זה מה שיצא) . תעשה איך שאתה רוצה אבל עד תשע לצאת .
בית החולים של החבר באזור ראשון לציון אנחנו באזור כמה קילומטרים מצומת מורשה רמת השרון .
יום ראשון רמת השרון לראשון . זה אולי חרוזים אך , אצלי בראש לא מתחרזים .
באותה תקופה התפרנסתי מנהגת מונית . זה לא מתאים לקבל פקקים של שעה וחצי ועוד שעה בחזור . זו פגיעה בפרנסה ובמוח הקטן שעוד נשאר לי באיזה שהוא מקום ...ושכחתי איפה .
זוגתי שתחייה הבינה למצבי והתיצבה בכוחות האו"ם . חמותי לא רצתה להבין.
אין ברירה ? נכון שאין ברירה . כל הסיפור הזה מגיע במפתיע לסיומו .
לא...לא מתעלפת . לא עוד מניפולציות נקיות .
שלפתי מהקופה שטר של מאה שקלים נתתי לגברת . תחילה סרבה . נתתי בכוח . למרות שכוונתה המקורית הייתה לשלם לי .
מחיר הנסיעה הוא בערך באותה תקופה עמד על מאה וארבעים שקלים לכיוון .
אז למה נתתי רק 100 . היו לי את כל האפשרויות ...גם 200 . 
למה ?
כי מארק טווין אמר שאם אינך רוצה לראות אדם מסוים הלווה לו סכום מסוים .
זו רק חלק מהתשובה .
הפאנצ' ליין בא מהרשל'ה גיבור סיפורי חכמי חלם (חכמים לאחר מעשה ) .
הפולנים האלה לא טיפשים ...אנשי נינג'ה ברוחם ובנפשם . כתבתי כבר פעם לא להתעסק איתם יותר מידי .
הרשל'ה שואל כמה לתת לה ? יותר... זה מעליב . פחות ,זה מעליב ויש סיכוי שתתבטל כל העיסקה !!!
מארק טווין עונה . הקשב לאבא לסיפורים שלו ,הרשלה ... . תתמקד בעדות השמיעה . עשה כמו לוחם אומן . אנא השתמש בכוח של השני. אתה נתון להתקפה אבל יש לך מה לעשות . הגברת התפארה באזני כל המשפחה שהיא חכמה ולא פראיירית . כשהיא חוזרת מבית החולים במונית במאה שח בלבד .
יש לה מאה ביד ויש לה זמן . כל מונית שמורידה נוסע נתון למשוואה של לחזור ריק או לחזור כמעט מלא . אז לא השני ולא השלישי ..לבסוף מגיע המתפשר ושובר מחיר .
עניתי לחכמה בסיגנון הרשל'ה  . " כמו שאת יודעת לחזור במאה שח את יכולה להגיע במאה לפעמים זו אותה הדרך " . יש לי עבודה ...אז שיהיה בוקר טוב ואיחולי החלמה מהירה גם ליום שני .
לא נדרשתי ליותר מזה ולא ביצעתי שליחויות קטלניות במרחבי פיקוד מרכז .

מה זה אומר לגבי מתמודדים שהם על הקצה ואין להם כוח להלחם במניפולציות וחצי ניצול ללא התחשבות בהבנה הכללית ?
להקשיב . העולם משדר שידר וישדר ..אנחנו תפקידינו להשגיח .
תודה !

יום שלישי, 6 ביוני 2017

לא לעזור בבקשה .

הנושא הזה של עזרה  לזולת ללא בקשה מפורשת .

סתם לזרוק טיפ בחינם המבוסס על נסיון .
לפני מספר חודשים נניח חורף ונניח אחת מערי השרון . השעה רבע לארבע בערך . 
בחור גדול מימדים ברחוב צר  שוקק תחבורה גם ציבורית , מנסה לעצור מונית . כך בין עץ הודי ירוק עד לבין בית קפה פיצוציה פולשת  כמאה מטר לפני צומת ראשית , עומד הברנש מנסה ללא הצלחה לתפוס מונית פנויה . יש אוטובוס יש דולמוש (מונית גדולה ) . לא ! הוא בשלו .
קרבתי אל הג'ינג'י . בעדינות ובאדיבות ניסיתי להגיד לו שכדאי וינסה לתפוס מונית בצומת הקרובה ששם הסיכוי רב יותר לממש נסיעה .
הוריד משקפי שמש בזעם מעל אפו . פתח במונולוג תוקפני ואדיב אך בעיקר מחנך . הנושא הוא ...כמה שהוא מכיר ויודע ויש לו נסיון וכל פינה באזור מוכרת לו כולל השמות של הרחובות מפעם עד שהיו מתים חדשים שצריכים להנציח בקרן הרחוב . קטעתי אותו אמרתי שאני מבין את שאמר ואכן הוא איש שמכיר כל שביל וכל אבן . בקיצור הוא היודע הכל . והכל בחביבות . היות והקשבתי לו והייתי במצב של סבלני שפך ליבו ונעץ שתי מילים עם מבט של" אל תלמד אותי " לא גלשנו לפגיעה הדדית ונפרדנו לשלום ללא שלום וללא מלחמה .
רק השאיר טעם כבד .
רציתי להגיד ושתקתי רציתי לעשות טוב ועשיתי רע והמשכתי .
לו היה פחות תוקפן וידען היה מקבל הסבר שבדיוק שם במקום בו עמד הייתי מתפרנס מנהיגת מונית למעלה משלוש שנים חורף קיץ סתיו ואביב . בוקר לילה ומוצא"ש גם .
הייתי מרמז לו מנסיוני הדל, שכפי הידוע לי , מוניות ריקות מעדיפות שלא להכנס לרחוב הזה . כי יש מלא תחבורה זולה זמינה מאוד והכי חשוב שהרמזור בקצה הרחוב  בשעה ארבע מתחלף כל שלוש דקות ,אם עוברים מכה ראשונה  זה ממש נס חנוכה . בשש דקות חוצים לפעמים שתי ערים או שתי שכונות גדולות .
מה לעשות ?... בנסיון לסתום את הפה לא צוברים נסיון מלא .
מוקיר את הרגע ולא יחזור שוב . לא ראיתי אותו מאז . אולי הוא מצא מונית ומרוב אושר ועושר שכח לרדת ממנה עד עצם היום הזה .


יום שבת, 27 במאי 2017

שעון רצועה מוזהבת

סיפור קצר לשיפור כושר החילוץ .

בשבוע שעבר הייתי בתפקיד המבוגר האחראי . הקטין הלא אחראי ...ביתי בת כ 12  . המיקום בריכה באחת מערי החוף .
נכנסנו לממש הנאתינו ממקווה המים הלכאורה צלולים . כעבור דקותיים אני מבחין שהיא עונדת שעון עם רצועת מתכת דמוי זהב .שאלתי למה לא הורידה . ענתה שזה כבר עם מים אמרו שזה דוחה מים ולא כך הדבר .
ברור ...בחנות זה דוחה טוב את האין מים .
השעון לא יקר . פחות מעשרים שח אולי חמשה עשר שח . 
רצינו לשחרר את הרצועה . אמרה שכבר ניסתה וזה לא הולך .
ניסיתי בעצמי גם מחוץ לבריכה לא משתחררת . המגן של הרצועה לא מאפשר .
כן יש אפשרות למשוך באכזריות ולהסתכן בפגיעה ביד .
אמרתי יש מברג ברכב אפשר שנצא לנסות ולשחרר .
גם עם מברג זה לא הסתדר . תקפתי את הבעיה לא מהרצועה אלא מהחיבור לשעון . תוך כדי הסבר לילדה שאני מנסה לשחרר את הציר שתופס את הרצועה באוזן של השעון . לא הצלחתי והיה לי חם ברכב .
השארתי את המברג ביד שלה . אמרתי שתחזיק עד שנגיע הביתה .
עוד לא יצאתי מהחניה ואמרה שיחררתי והראתה לי מברג ביד אחת ושעון מפורק מהאוזן .
אמרתי יופי ! איך עשית את זה וכלכך מהר ?
לא יודעת ..לחצתי בדיוק כמוך בחיבור שאתה לחצת .

למדתי ממנה יותר מאשר היא למדה ממני .
מה זה אומר לגבי משתקמי פגיעה  ?
כאלה שמרגישים ללא מוצא וחנוקים ואין דרך לשחרר את האזיקים .
בחרנו לתקוף את האבזם .את הנקודה הרגילה והמקובלת כדי לשחרר . לפעמים אנו נוטים לתפל (מי שרוצה לטפל) בנקודה התקועה או זו שאנו חושבים שהיא המפתח  לצרותינו אזיקתינו ותקיעותינו . לא כך היא !
תמיד צריך לחפש נקודת פתיחה אלטרנטיבית ולא מקובלת . גם אחרי ארבע נסיונות מייאשים עם ידיים טובות ללא הצלחה ...לפעמים נגיעה קטנה וממוקדת בדרך חדשה משחררת בשניה את כל מערכת האזיקה .
לא מומחה ולא מנוסה בכלים משחרר נקודת עצירה אלא ילדה ללא רקע טכני . אך בעלת רצון ועיקביות . המתמודד מעתיק צורת התנהגות וחשיבה . רצוי לשמור על רוגע ולהבין שהפיתרונות נמצאים ממש כאן אצלינו ,ללא תותחים כבדים . מברג טסטר מתאים ומספק את הסחורה . 
לא להתייאש !!! יש תמיד נקודה נוספת לחילוץ ללא מומחיות כבירה  .