יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

מס ערך מוסף ומחק

סיפור קטן בהשקעה עצמית .

חינוך בא מהבית .
ידעתי עוד בגיל צעיר שזו לא חכמה גדולה להכנס למצב של הולדת צאצאים . אבל לחנכם ולהכשירם לדרכי הזהב , זה סיפור עם הרבה תוספות . 
אין לי תלונות על מה שקיבלתי . יש לי דרישות גבוהות מעצמי להעניק ולהכשיר . בקיצור לחפור בנחמדות בתקווה ששאריות יתישבו בקרקעית .

מעשה שהיה כך היה .

לאחרונה בתוך עשרת ימי התשובה קיבלתי מסרים מאוד לא נחמדים על התרופפות משמעת עצמית של הגיברת בת ה -13.
עוד לא בת 13 אבל מתקרבת .
אנחנו צריכים לדבר ! כך נאמתי לה .
אנא בחרי יום בשבוע הקרוב עד יום רביעי .
טוב אבא ...
הפתעה ! לא בחרה ולא הזיזה את עצמה למרות תזכורת .
אז קבעתי לה בבוקר ערב כיפור שיחה ..רק שתבחר שעה ומקום . 
היא בחרה שעה והיתה מאוד חסכונית בחדר של אחיה .(חבל כי תכננתי להוציא אותה לאיס קפה )
התחלנו לדבר ...לא פוחדת ממני . אצלי לא מתקיים הפחד והשררה . יש לי בפה טילים חודרי שריון ישר למוח לא צריך מחסום פחד .
הסברתי לה על מה הנושא ועוד משהוא קטן .
משמעות החשיבות לבניית הרגלים להשקעה עצמית כדי לתת לה ערך מוסף כדי שבתחרות עם הכולנו שווים לכאורה יהיה לה יתרון יחסי (אביב העמים ..הכלכלן אדם סמיט בפעולה ) .
זה שהיא שונאת בית ספר זה בסדר רק שאין לה סיכוי לנצח אותי .כי אני יותר וגם יותר שנים ...כוח הטבע הכרונולוגי .
לשנוא בית ספר זה לא אומר לא ללמוד או להיות רע לעצמך ולא להשקיע .
ההשקעה הכי טובה היא עכשיו והמקום הכי טוב הוא בעצמך . אחר כך זה כבר הרגל והשרשה שמעצימה את עצמה ללא מאמץ מיותר . את האנרגיה בלא לאהוב את מערכת הלימודים שבבית הספר אפשר להמיר לערך מוסף .
את יודעת מה זה ערך מוסף ?
לא !
את יודעת מה זה נותן ?
לא יודעת !
מקשיבה ...אני מסביר . בסדר ?
בסדר .
כשאת הולכת בעיר בין החנויות של המוצרים הבזולים ובשקל כולם מוכרים אותו הדבר נכון ?
נכון !
כמה חנוית כאלה את מכירה וכמה סגרו ולא קימות יותר ?
שתיים נסגרו . עונה . אבל לא כל המוצרים בשקל . עונה בתחכום .
נכון ! איזו יחודיות היתה להן ? הן היו חנוית כמו כולן עם מוצרים זהים או דומים .
גם את שתתמודדי על תפקיד ואחריות , אם תהיי כמו כולם וכולן, הסיכוי שלך להיבחר הוא נמוך יותר !! 
שתקתי לכמה שניות . נפלו עניי על מחק משומש של בכורי . המשכתי בחפירה . נניח שהמחק הזה עולה שני שח  . הוא פשוט ונמכר בכל החנויות באותו המחיר . נכון ?
נכון ! עונה .
נניח שהיה על המחק ציור של דגל ישראל ,על צד אחד או, כל הצדדים ..מוטבע עליו בצורה טובה . היית קונה אותו בשני שקלים וחצי ?
כן הייתי קונה ...ענתה ללא היסוס .
אם הייתי אומר לך שהמחיר של המחק הרגיל החלק והפשוט  בייצור עד החנות הוא שקל שמונים ...לך נמכר בשני שח . אבל את יכולה להוסיף בבקשתך לייצור עוד עשר אגורות כדי שיוסיפו צבע אחד כחול של דגל ישראל והיית יכולה לתת אותו תמורת שני שקלים וחצי מה היה קורה ?
הייתי מרויחה ארבעים אגורות .
נכון !
כמה מרויח זה שמוכר את המחק הפשוט ? 
עשרים אגורות נכון ? המשכתי
נכון אבא !  נתתי עוד תוספת של עשר אגורות וקיבלתי ארבעים .
(זאת ילדה בעייתית בחשבון לוח הכפל .לא בצורות ופריסת משולשים)
לא סיבכתי אותה בכך שיכלה לייצר בשקל שמונים ועוד עשר אגורות כך שהיתה עם שישים אגורות . מספיק חפירה .
מה שאת אומרת השקעת עשר קיבלת ארבעים זה פי ארבע ...נכון ??
כן !
אז מה עם ההשקעה שלך בעצמך ? זה הערך המוסף !
את זוכרת שהיית קטנה ואפילו לא ידעת לקרוא אמרת לי בחנות שלא לקנות את הטושים הזולים ..אמרת בפשטות זה לא טוב אבא מתקלקל מהר . לא רוצה את אלה . הטובים עלו יותר אבל היו מתאימים לך כי את מתוך עצמך ידעת שכדאי משהו טוב שלא נהרס מהר . נכון ?
נכון .
אז למה שלא תפתחי את הערך המוסף שלך . את היכולת שלא להיות אחת שמתייבשת מהר . אחת שלא הולכת סתם כמו כולם ?
כמה טוב לנו כשאנחנו בונים איכות ?

בזה סגרתי את הנאום עשיתי בדיקה קצרה ובלעז ...פולאו אפ .
הכל תקין המשך תנועה . היה נחמד ונעים .
מה תיקח איתה ?
מה תיקח אתה \ את ?

יום שבת, 26 באוגוסט 2017

מאיפה אתה יודע ?

סיפור קצר על ידיעה עצמית והסתמכות על טכנולוגיה מובנת מחשב 

שישי חופשי עם ביתי זה מה שהיה לפני שבועיים .
נוסעים ברכבת . דרומה מתל אביב התחנה הבאה שדה התעופה בן גוריון . מערכת הכריזה עובדת . אני נותן ערך מוסף לנסיעה . מספר לנערה , מימין זה בית הספר הולץ משמאל המגרש של בני יהודה שכונת התקוה והשוק .ממולינו מבצבצת אזור . הכרוז מודיע ..תחנת ההגנה . אני אומר לביתי זה לא נכון תחנה הבאה זה לוד . את ההגנה כבר עברנו .
מאיפה אתה יודע ?
עניתי ללא היסוס כי הלכתי פה וגדלתי בסביבה וקרה שחזרתי בלילה את כל הדרך הזו ברגל כי לא היה משהו אחר .
סיפרתי לה שפעם שהיו לוקחים אותי לטיול ברכבת , היינו נוסעים מהתחנה שבהולץ אז נקראה רכבת דרום ונוסעים לתחנת לוד . סיפרתי לה שמבחן אומץ של ילדים היה לרכב באופנים מהבית עד לתחנת הרכבת לקנות בקבוק סודה לחזור איתו הביתה . 
עוד לא סיימתי את הסיפור והכרוז ברכבת סוף סוף תיקן את עצמו . גם באנגלית . התחנה הבאה בן גוריון .
את רואה ? לא תמיד הטכנולוגיה צודקת . יש דברים שבאים מהרגליים . יותר נכון מזיכרון התחושה של  הגוף .
איך זה מתקשר לנושא המרכזי שאני כותב עליו כל הזמן בדרכים עקיפות וחופרות ...??

   פשוט ביותר ! אם יש לך ידיעה או משהו בסיסי ושורשי שום טכנולוגיה אמינה ,ככל שתהיה ,לא תוכל להטות את קו המחשבה . אם מתוך הפנים הבסיסי שלך עברת את זה על הבשר ולא מתוך דיפדוף בתמונות מגאזין ..דבר לא יוכל לטשטש לך ולהעמיד את הספק כמנצח .
תודה 

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

ילדה וקוץ בידה - העצמה נשית ובכלל

העצמה נשית . כמה אני מתחבר לצמד המילים הללו ???
אני מעדיף העצמה וחיזוק דור ההמשך .

יש לי ביקורת על נושה העברת המסר וניהולו בשם ההעצמה הנשית . את בסיסו אתן בסוף סיפור קצר .

ילדה וקוץ עם פינצטה בידה 

סיפור ממש לא קשה . אין דראמה או סבל מיותר פרט לסיבלי הריגעי שנגמר ונסתם .
ביום שבת בבוקר או לקראת הצהריים , כהרגלי בקודש לקחתי את ההולכת על ארבע לסיבוב שרותים בשכונה . 
קיץ ..סנדלים ..גינה ..חיבורים לקוץ או דרדרים לסוגיהם השונים . 
אחד מהם מצא את דרכו לחלק המרכזי המרוחק  של כף הרגל . כך משכתי יום שלם . בערב ניסיתי ללא הצלחה להגיע לפושע ולזירת ההתרחשות ...אך ללא הצלחה רק הרגשתי את הגיבעה שנוצרה .
ביקשתי מביתי נערה כבת 12 שתעשה לי טובה ותראה מה יש לי שם . 
יש לך שערה קטנה שחורה  . קבעה בפסקנות .
אני רוצה שתוציאי לי אותה ...בסדר ? צריך משהו כדי להוציא . אולי פינצטה . מה את אומרת ?
כן ! וקמה לחפש פינצטה . רגע ! יש אצל אימא בחדר ! 
(כאילו זה לא החדר גם שלי ...זה בצד של אימא אז זה אימא )
מצאה !
לקחתי לשטפתי את המכשיר ונתתי לה ביד . הפקרתי את גופי בידי המדע של הפינצטה וילדה בת 12 .
כך במוצאי שבת אדם מבוגר מפקיר את גופתו בידי ילדה מתפתחת . 
לא הספקתי להגיד ג'ק רובינסון ..הקוץ בידי ! קטן וכמו שערה ...הופס נפל .
תחושת הקלה מידית !
שיבחתי אותה על הביצוע ועל כך שעשתה אותי יותר מאושר .
אמרתי ..את ממש מוכשרת איזו עדינות ומומחיות ...את יכולה להיות רופאה או מטפלת !
מה באמת ? שאלה 
כן באמת ! את יכולה להיות רופאה או כל דבר שאת אוהבת ורוצה . את ממש מוכשרת וזריזה . כל הכבוד !
למחרת היום כשחזרתי מהעבודה שיבחתי אותה בשנית ואמרתי שבזכותה היה לי קל היום בעבודה . 
חיבוק ושמחה היתה סביבינו .

הסיפור הוא לא הקוץ אלא חיזוק ילדה שמחזקת את האמונה בעצמה . כן את יכולה ! כן באמת את יכולה לעשות טוב גם אם זו הפעם הראשונה וחסר נסיון ויש פחד מסויים .
למה ביקורת על ההעצמה נשית ? כי ההעצמה נשית מתחילה לפני עיצוב סופי של העופרים ולפני מחזור הביוץ . 
אני חושב ופועל להעצמה תמידית . לא ממתין להיותה אישה כדי להופכה למועצמת נשים ובוגרת סדנאות טובות וטובות פחות שיגידו לה כמה נכון ואיך לחיות ואיך לדרוש את שלה וביטחונה .
עוד סוד קטן אני גם פועל להעצמה גברית . את הבן אני מעצים ליכולות ומסוגלויות שתפניות וכבוד הדדי ועזרה במידת האפשר לנשים וגברים ללא הבדל . נער מועצם ידאג להעצים נשים ונערות ולא יחסום צעדיהן ונערה מועצמת תעלה את קרנן של הנשים בכללותן ...ולא תזדקק במיוחד להיות מועצמות באילוץ בערב נשים מטעם (מקום עבודה) .עם בדרן ומיקרופון שכולן עונות אחריו כן ...ממש ...נכון . בדיוק . 
אחרי שבוע שוכחים הכל . רק טעם של חלום מתוק מרחף באויר .
תודה .

יום רביעי, 26 ביולי 2017

יום שלישי, 25 ביולי 2017

חבילת טושים . התניות אחרות .

איך אפשר לשנות התניות ומחשבות ?
שאלה מורכבת יותר : האם ניתן להפוך דבר מפחיד לדבר רגיל ושיגרתי ?
סיפור קצר 

לפני מספר שנים כשביתי היתה בגיל שלוש או ארבע היה בה פחד וסלידה מתמשכת מדוד שלי . זה דוד אהוב על הילדים וחביב לכל הגילאים .
איך פיתחה סלידה ופחד ? 
לא קשה ...הדוד שלי עשה לה פרצופים ו"שיגועים" כשהיתה כבת שנה או שנתיים . מאז ממש פחדה ולא רצתה לראות אותו או להגיע למקום בו שהה . אפילו כשאירח אותנו בחגים . ממש מקהלת דיכאון ומלחמה .
הנפשות הפועלות בביתו של דודי ממש נפגעו וחשבו שזה לא טוב ...לא בסדר .
הפילו עלי את האחריות .
איך יוצרים גישה חיובית ? נכונות ?
מצב לא נעים .
מצאתי את ההזדמנות . לדוד הזה נולד נכד ראשון במזל טוב . ויש ברית .
יש ברית יש מפגש יש הזדמנות לריכוך . כי כולם שם גם הקרובים ביותר והמשפחה הגרעינית שלי .
מה שעשיתי היתה פעולת גישור והמתקה . ידעתי שהדוד שלי צריך לתת לה משהו חיובי במתנה משהו רק לה ושהיא אוהבת ויכולה להחזיק ביד .
אני מכיר את שניהם היטב . הילדה אוהבת לצייר ואוהבת טושים לצביעה (טוסים לסייר ) . ידעתי שהדוד שלי לא ירים את הכפפה ויקנה לה ורק לה משהו קטן .
קניתי בחשאיות חבילת טושים טובה לא גדולה אבל מספיק מרשימה עטפתי באריזה פשוטה ושמתי בשקית קטנה . כשהגענו לברית ביקשתי מאישתי שתמתין מעט בכניסה . נכנסתי בחשאיות . תפסתי את הדוד שלי ..הבין עיניין . ומצאתי את הדרך להביא את הילדה לידו ואליו . מעט נרתעה אבל איתי היא בסדר ודודי ישב ברגוע והיה עדין איתה . שלף את המתנה ואמר לה שזה רק בשבילה ועשה לה הצגה קטנה וחביבה .
מאז הילדה הזכירה לי שהדוד נתן לה ורק לה טושים . התחילה לחבבו .
בפעם השניה שנפגשנו נתתי לה מתנה ערכת יצירה פשוטה . באותה שיטה של נתינה עם פחות הצגה ופחות משיכת זמן . לא...לא חייבנו אותה להגיד תודה . המבט שלה היה מספק בהחלט . זה הספיק כדי שמאז נגמרו כל ההסתיגויות והפחדים . 
היא לא הפכה למעריצה של הדוד שלי ..יש מספיק על מי לקפוץ ולרוץ . אבל הרגישה חופשיה ולא קפאה במקומה מאז ועד היום . 

יום שלישי, 4 ביולי 2017

הרשל'ה פוגש את מארק טווין .(במחשבה)

אני אוהב את האנשים שאומרים שאין מה לעשות 

אלו שנכנעים ואומרים חסר תקנה ...נכנעים לכוח שחזק מהם .

ברור שאני ציני ומלגלג על חלק גדול מהאמרות הללו . אין קשר לאמונה מונוטאיסטית או פאגאנית .
אלו לא אנשים שנכנעו בפני כוח עליון .אל /חצי אל / ואמונה חיצונית לאדם . אלא נכנעים או נכנעו ללחצים של בשר ודם .
על כך הסיפור הבא .
מעשה שהיה כך היה .
לפני מספר שנים לחמותי האלמנה היה חבר...בן זוג , אולי חבר משודרג .
חיבבתי אותו מאוד . זה היה הדדי . אדם נעים ורציני . 
המינוס היחידי שהיה מפאת גילו מתאשפז מפעם לפעם בבית חולים . מספר ימים ונשלח לביתו .
חמותי תמיד מצאה את הדרך לגרום לנו לקחת אותה לביקור או להחזיר אותה ממצוות ביקור חולים בבית החולים . לפעמים במחיר של מרכז היום החופשי היחידי שיש לנו בשבוע . יש הבנה יש סלחנות . אבל אין כוח לריב או להתווכח .
הגיע מצב שרצתה "הקפצה " לבית החולים ביום ראשון בבוקר וכך התייצבה . מה שנקרא ...איזו שעה שנוח לך אבל הוא לבדו מאתמול ותחילת ביקור מתשע .
מה שנקרא מכונית פורד מדגם T (גם אם תרצה אחרת , זה מה שיצא) . תעשה איך שאתה רוצה אבל עד תשע לצאת .
בית החולים של החבר באזור ראשון לציון אנחנו באזור כמה קילומטרים מצומת מורשה רמת השרון .
יום ראשון רמת השרון לראשון . זה אולי חרוזים אך , אצלי בראש לא מתחרזים .
באותה תקופה התפרנסתי מנהגת מונית . זה לא מתאים לקבל פקקים של שעה וחצי ועוד שעה בחזור . זו פגיעה בפרנסה ובמוח הקטן שעוד נשאר לי באיזה שהוא מקום ...ושכחתי איפה .
זוגתי שתחייה הבינה למצבי והתיצבה בכוחות האו"ם . חמותי לא רצתה להבין.
אין ברירה ? נכון שאין ברירה . כל הסיפור הזה מגיע במפתיע לסיומו .
לא...לא מתעלפת . לא עוד מניפולציות נקיות .
שלפתי מהקופה שטר של מאה שקלים נתתי לגברת . תחילה סרבה . נתתי בכוח . למרות שכוונתה המקורית הייתה לשלם לי .
מחיר הנסיעה הוא בערך באותה תקופה עמד על מאה וארבעים שקלים לכיוון .
אז למה נתתי רק 100 . היו לי את כל האפשרויות ...גם 200 . 
למה ?
כי מארק טווין אמר שאם אינך רוצה לראות אדם מסוים הלווה לו סכום מסוים .
זו רק חלק מהתשובה .
הפאנצ' ליין בא מהרשל'ה גיבור סיפורי חכמי חלם (חכמים לאחר מעשה ) .
הפולנים האלה לא טיפשים ...אנשי נינג'ה ברוחם ובנפשם . כתבתי כבר פעם לא להתעסק איתם יותר מידי .
הרשל'ה שואל כמה לתת לה ? יותר... זה מעליב . פחות ,זה מעליב ויש סיכוי שתתבטל כל העיסקה !!!
מארק טווין עונה . הקשב לאבא לסיפורים שלו ,הרשלה ... . תתמקד בעדות השמיעה . עשה כמו לוחם אומן . אנא השתמש בכוח של השני. אתה נתון להתקפה אבל יש לך מה לעשות . הגברת התפארה באזני כל המשפחה שהיא חכמה ולא פראיירית . כשהיא חוזרת מבית החולים במונית במאה שח בלבד .
יש לה מאה ביד ויש לה זמן . כל מונית שמורידה נוסע נתון למשוואה של לחזור ריק או לחזור כמעט מלא . אז לא השני ולא השלישי ..לבסוף מגיע המתפשר ושובר מחיר .
עניתי לחכמה בסיגנון הרשל'ה  . " כמו שאת יודעת לחזור במאה שח את יכולה להגיע במאה לפעמים זו אותה הדרך " . יש לי עבודה ...אז שיהיה בוקר טוב ואיחולי החלמה מהירה גם ליום שני .
לא נדרשתי ליותר מזה ולא ביצעתי שליחויות קטלניות במרחבי פיקוד מרכז .

מה זה אומר לגבי מתמודדים שהם על הקצה ואין להם כוח להלחם במניפולציות וחצי ניצול ללא התחשבות בהבנה הכללית ?
להקשיב . העולם משדר שידר וישדר ..אנחנו תפקידינו להשגיח .
תודה !

יום שלישי, 6 ביוני 2017

לא לעזור בבקשה .

הנושא הזה של עזרה  לזולת ללא בקשה מפורשת .

סתם לזרוק טיפ בחינם המבוסס על נסיון .
לפני מספר חודשים נניח חורף ונניח אחת מערי השרון . השעה רבע לארבע בערך . 
בחור גדול מימדים ברחוב צר  שוקק תחבורה גם ציבורית , מנסה לעצור מונית . כך בין עץ הודי ירוק עד לבין בית קפה פיצוציה פולשת  כמאה מטר לפני צומת ראשית , עומד הברנש מנסה ללא הצלחה לתפוס מונית פנויה . יש אוטובוס יש דולמוש (מונית גדולה ) . לא ! הוא בשלו .
קרבתי אל הג'ינג'י . בעדינות ובאדיבות ניסיתי להגיד לו שכדאי וינסה לתפוס מונית בצומת הקרובה ששם הסיכוי רב יותר לממש נסיעה .
הוריד משקפי שמש בזעם מעל אפו . פתח במונולוג תוקפני ואדיב אך בעיקר מחנך . הנושא הוא ...כמה שהוא מכיר ויודע ויש לו נסיון וכל פינה באזור מוכרת לו כולל השמות של הרחובות מפעם עד שהיו מתים חדשים שצריכים להנציח בקרן הרחוב . קטעתי אותו אמרתי שאני מבין את שאמר ואכן הוא איש שמכיר כל שביל וכל אבן . בקיצור הוא היודע הכל . והכל בחביבות . היות והקשבתי לו והייתי במצב של סבלני שפך ליבו ונעץ שתי מילים עם מבט של" אל תלמד אותי " לא גלשנו לפגיעה הדדית ונפרדנו לשלום ללא שלום וללא מלחמה .
רק השאיר טעם כבד .
רציתי להגיד ושתקתי רציתי לעשות טוב ועשיתי רע והמשכתי .
לו היה פחות תוקפן וידען היה מקבל הסבר שבדיוק שם במקום בו עמד הייתי מתפרנס מנהיגת מונית למעלה משלוש שנים חורף קיץ סתיו ואביב . בוקר לילה ומוצא"ש גם .
הייתי מרמז לו מנסיוני הדל, שכפי הידוע לי , מוניות ריקות מעדיפות שלא להכנס לרחוב הזה . כי יש מלא תחבורה זולה זמינה מאוד והכי חשוב שהרמזור בקצה הרחוב  בשעה ארבע מתחלף כל שלוש דקות ,אם עוברים מכה ראשונה  זה ממש נס חנוכה . בשש דקות חוצים לפעמים שתי ערים או שתי שכונות גדולות .
מה לעשות ?... בנסיון לסתום את הפה לא צוברים נסיון מלא .
מוקיר את הרגע ולא יחזור שוב . לא ראיתי אותו מאז . אולי הוא מצא מונית ומרוב אושר ועושר שכח לרדת ממנה עד עצם היום הזה .