כתיבה קצרה לפריקת מועקה .
מופלאה דרכה של התשובה . ואיך נחזיר תמורתה ?
כן, אני יודע כולנו עסוקים ואין זמן לעצור למעשיה מופלאה .
אז תנו דקה . דקת מחשבה לתודה ליצורים לא דמיוניים שחיים בינינו .
שלשום נאלצתי להגיע להמתת חסד של הכלבה שלנו . כלבים הם מופלאים ולכל אחד יש את הסיפור שלו . את התרגילים והחוכמות שלו . המעשה הזה הוא חיבור חזק וחיבוק חזק לכל מי שהרגיש לבדו בעולם ושאין אחד שיקשיב לו ויבין אותו . אין נחמה ואין הבנה .
לפני כתשע שנים אימי חלתה ונפטרה בתקופה של חצי שנה .
זה טיבעו של העולם . כן חסרה לי , אבל השלמתי עם זה .
בתקופה שהיתה נכנסת ויוצאת מבית החולים , ביתי הקטנה שהתחנכה בגן חובה עירוני רגיל , החלה לפתח מופרעות בלתי מוסברת בגן . הפכה להיות מרדנית והורסת . אלימות לא היתה בבסיסה אבל לא יכול לשלול .
זומנה יועצת ..פסיכולוגית ...מומחית לגן . ממש על חוט השערה והיא מועברת לחינוך מיוחד .
אימי שאיננה פסיכולוגית או מהתחום הסכימה ושכנעה את אישתי לנסות ולהביא חיית מחמד . היות ואני חושב יותר כלבים פחות דגים וחתולים . בני הגדול אלרגי לשומן חתולים . הפור נפל על כלב .
היה ניסיון שלא צלח כשהייתי בתקופת השבעה .(ברח או שהלך לאיבוד ) . כעבור שבועיים כשאני באבל . בחוץ מלקוש התחלנו סבבי עמותות SOS למיניהם . איפה לא היינו מרחובות עד כפר סבא . לא ...לא .. אין הסכמה ולא מעונינים (הילדים והילדה במיוחד )
נסעתי עם הילדה לעוד שלושה מאמצים גם לא מצאה . אחד היה יפה אבל אגרסיבי . אחת קופצת אחת פחדנית .
אמרתי כמעט ונואש . סיפרתי לה סיפור על כלב שסבי גידל בעבורי . קטן לבן עם כתם של מכנס שחור בטוסיק . היה שקט . חיפשתי באינטרנט ומצאתי משהו דומה נקבה אבל הרבה יותר גדולה .
הראתי לילדה . אמרה בוא אבא בוא ניסע אליה . אמרתי זה מעט רחוק . את בטוחה ?
כן . אני רוצה לראות אותה . את יודעת שכבר נגמר לי הזמן לחיפושים - אמרתי לה ביאוש .
כן . אני יודעת . (ילדה בת שש)
נסענו . בכניסה לבית קידמה אותנו כלבה - דובה ענקית . הילדה נבהלה . אמרתי זו לא מה שראינו . בני המשפחה אמרו זו שלנו לא למסירה . לקחו אותנו לחצר האחורית שם הכלבה היתה במצב של חופרת בורות מעיפה חול לכל עבר .
ביתי לא נבהלה . עמדה בשקט תוך כדי קידום המכירות של המאמצת . ברגע ששתקה , ביתי הרימה את ידה והצביע .
את זאת אני רוצה .
נתנו לה רצועה וחיברו בין השתיים . החלה ידידות מופלאה . לא משכה ולא הפריעו זו לזו . כמו חברות ותיקות .
לקחנו אותה על ציודה ואוכל כמעט לחודש . אגורה לא ביקשו . נתנו פינקס חיסונים . בו מופיע תאריך הלידה 8.10.2008
הגענו הביתה . ההתאקלמות היתה קלה . חברות טובות אבל אבא מוציא לטיול בלילות . גם בבקרים .
כשחזרה מהגן היא ישבה עם כלבתה כמו בריכוז בגן והכלבה הקשיבה לה כם לבכי וגם למה שאמרו לה הילדים והגננות .
הכלבה שמשה כמאגר אדיר לכל הרוע שספגה הילדה .
גם כשנכנסה לכיתה רגילה שוב על חוט השערה . כשלא היה טוב היא שתפה לפעמים רק את שק הפשפשים ולא אותנו ההורים . הכלבה המשיכה לספוג ולקבל ונתנה אהבה ללא גבולות .
בחורף האחרון פיתחה הכלבה גוש ענקי בתוך שלושה חודשים . שהגיע לגודל של אשכולית גדולה . במהלך הקייץ פיתחה גרורה קטנה ולפני שבועיים החלה לאבד טעם לחיים .
הכלבה לקחה את כל הרוע אליה ועליה . נתנה לביתי דרך פתוחה לשחרור מתחים והצקות .
הילדה כיום כבר בסוף החטיבה . מתפקדת ומקובלת כאחת מהטובות וחברותית ו...קשקשנית חוצפנית כיאה לגילה ולחברות שלה .
את אובדן כלבתה נוצרת בגבורה והבנה מופלאה .
תודה לכל מי שקרא . תודה לכל מי שמבין שכלב הוא חצי אם לא יותר מטיפול פסיכולוגי או התנהגותי אחר .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .