יום שני, 30 במאי 2016

סלולרי מרוסק , ילדה , גלידה ו"עלובי החיים" ז'אן ולז'אן .

עיניין של חינוך וגישה .

סיפור בתוך סיפור עם מסר חינוכי לעצמי .

יש התחלה .מרכז . חפירה במרכז . חפירה לקראת הסוף וסוף לא מפתיע אבל שונה .
ההתחלה 
הודעה בטלפון
הבת שלך ריסקה לרסיסים את הסלולרי שלה  (בת 11)
היא התקשרה מחברה .
לילדה שלום !
תשובה שלי ...
תשאירי את הכרטיס אשראי בבית ותגידי לה שאנחנו צריכים לדבר .
לא כועס .
טלפון שני בתוך שלושה חודשים .
זה לא צחוק גם הכיס רוצה לבכות .
קצר
זו שיחה שמתקיימת בכל בית שיש בו ילדים עם סלולרי בין העיניים במקום מצח  (כשמביטים עליהם מהצד רק אז רואים שיש מרווח צר ).
מהקוביה במצח לא תצמח הישועה . רק קרינה .

מרכז
אני והבת נפגשים  מספר מילים . היא מוכנה ולבושה לצאת העירה למעבדת הסלולר .
בדרכינו אני מבקש שנלך יד ביד . היא מסכימה ברצון רב . 
חוזר על דברי שאני לא כועס .אבל,כואב לי ומרגיש לא נחמד עם זה . 
שואל אותה, מה היית עושה עם ילדה ששוברת פעמיים טלפון חדש  בתוך זמן קצר ?
את חושבת שמגיע לה עונש ?
עונה - איזה עונש ? ומנסה להצדיק את עצמה . 
שאלתי בעדינות ..בבית אחר משפחה אחרת .היו מענישים ? נסי לחשוב על ילדה אחרת זה יהיה מוצדק להעניש אותה ?
עונה - כן .
עונש שלא יקנו ולא יתקנו לה את הטלפון עד שנה הבאה או עד היום הולדת הבא כדי שאולי תהיה בוגרת יותר ?
עונה - כן זה אפשרי .
אני יכול להעניש אותך אותו הדבר ?
מביטה בי ומהנהנת קלות .
שקט ...

חפירה מרכזית 

פתחתי והתחלתי - את יודעת שאת מביעה בהתנהגותך זילזול ? ומראה שאין אפשרות אפילו למכשיר פשוט וישן להשאיר לשימושך ?
אבל אני יודע שאת לא כל כך אשמה .
הילדה התעוררה !
פתאום באתי אליה בגישה מלטפת ....
לא בדיוק  !
כל זה בגלל שהטלפון לא שלך . לא עבדת בשבילו ,לא הלכת בצעדה ארוכה, לא עשית מעשה טוב כדי לזכות בו .
לו היית עושה משהו שהיה גורם לך להעריך את המאמץ והתגמול הלא מושלם אבל שלך רק שלך, היית מתיחסת אחרת .
תשובה של הילדה ...אבל אין לי דמי כיס !
זה לא קשור ! הטעמתי .
יש לי סיפור בשבילך סיפור קטן בתוך סיפור על הדוד שלך ..האח שלי .
רוצה לשמוע ? (חסר לה שלא תרצה . אני חופר ! )
כן, אני רוצה לשמוע .
סיפור קטן .
כשהיינו ילדים בערך בגיל ארבע עשרה . עבדתי קיץ שלם פחות שבועיים כמעט בכל יום . כדי לקנות אופניים עם עשרה הילוכים ורמה של בנים . בשבוע האחרון של חופשת הקיץ קניתי בחנות ליד העבודה של אמא שלי ,ששם היו זוג בתקציב שלי ...עשויות ברזל מעט כבדות תוצרת המזרח הרחוק בצבע כתום- חום לא ממותגות ולא ידועות .
רכבתי ונהנתי בתדירות יומית . 
כעבור מספר חודשים אולי שנה , הגיע הביתה זוג אופניים חדש כסוף מסגסוגת אלומיניום תוצרת אנגליה .ממותג .
..פירמה של אלופים . דומות מאוד לשלי .
אני לא הזמנתי אותם ולא הייתי צריך .
כן ...נחשת נכון!
הזוג החדש לא בשבילי . הכלי הנחמד והמושלם הזה , מיועד עבור אחי !
הדוד שלך ...הוא יודע לרכב ...אני למדתי אותו . הוא לא עשה משהו מיוחד כדי לזכות באופניים  . לא עבד בקיץ לא סיים את השנה בציונים טובים . למעשה היה די סטטי . 
אז למה קנו לו ? את בוודאי שואלת .
זה לא כל כך חשוב לסיפור ...זה כי סבתא אמרה לאמא שלא תהיה קינאה והבדל בין האחים ..זה לא טוב שאחד רוכב על הילוכים ומשוכללים והשני מסתפק בקודמים . ( טעות חינוכית חזקה שהורסת מוטיבציה למתמודד שעובד למען מטרה ראויה וגם לזה שמקבל עד לפה ללא מאמץ  ).
כן ,הוא רכב על הזוג החדש ...פעם עד פעמיים בשבוע . כל פעם היה שובר או הורס פריט בהם ...בתוך פחות משנה הצליח להרוס את בסיס ההברגה של ציר הדוושה . מזלג כידון ...שכחתי מה עוד ומה קדם למה .
אני רכבתי על שלי בתדירות כמעט יומית עד גיל עשרים ושלוש ...זרקתי אותם אחרי שכבר לא נשאר מה לתקן. שלוש פעמים צמיגים עקב שחיקה משימוש  רב .

מה למדת מהסיפור ?

לא הבנתי ..ענתה .
המסר הוא ברור ביתי היקרה !
כשזה שלך והתאמצת בשביל זה אתה תטפח ותשמור יותר ...למרות שתמיד תהינה הפתעות שאחרים יותר קל להם לקבל . יהיו מצבים שהמוצר שבידייך רגיל ונחות יחסית למקבלי מתנות חינם .
לקבל זו לא חוכמה לטפח ולשמור זו ההתקדמות .
אילו היו גורמים לשיתוף במאמץ ובאחריות האופניים של אחי היו יכולות לחיות עד היום ...ברמת השימוש שלו .
זה לא משתנה עם השנים . רק להשגיח ילדה שלי ! ההשגחה אף פעם לא באה במתנה ובחינם !

חנות הסלולר ועלובי החיים סוף הסיפור 

מסרנו את המכשיר לבדיקה נתתי הוראה לתקן ולהשמיש את המכשיר . בזוית העיין קלטתי שהילדה מפעילה את המוח שלה  ומבינה את גודל המעמד . לא שכחתי את עלובי החיים ואת ההדרכה שקיבלתי בילדותי מאת סבא ז"ל ...אסור להעליב יותר מפעם אחת קטנה . בסיגנון מודה ועוזב ירוחם .
בואי חמודה נלך לסיבוב ..
לאן ?
לאכול גלידה כוכב לי ולך .
אורו עינייה ונתנה חיוך מכל הלב !
קנינו ואכלנו בהנאה .
היא לא קיבלה פרס ...
עינין של חינוך . במודע !
אחרי החפירה צריך לאפשר פתח מילוט דרך גישור ופרופורציה ...שבעתיד גם תשתף ולא תפחד . שתדע לבנות לעצמה תיקון גדילה נאותה ואחריות מבוקרת .
אם הייתי או אהייה אכזרי היא לא תשכח לי את זה כל החיים . אם הייתי מיוחד מפתיע ומוזר היא תזכור לי את זה עד סוף החיים .
בקיצור בדומה לעלובי החיים ...הכומר למרות שנשדד ונלקחו מביתו החפצים העדיף לנקות את הנפש (של העלוב) מהחפצים הלא מקדמים .לא היה מוכן להסתכן בפגיעה בנפשו של הפוגע וגורם המהומה .
הפנים של הילדה חשוב בעבורי יותר ממסך צמוד מצח .
מקווה שגם אצלך זה דומה .
אל תתאכזרו לילד ששבר מוצר בר חלוף הנפש שלו תזכור לכם את זה לטוב ולרע . 
אנחנו מושא להערצה אצל ילדינו לא צריך גם זה להיות מרוסק .

תודה ...ניתן לשתף ולהביע דעה 


יום שלישי, 24 במאי 2016

יציאה מהתעללות ופוסט-טראומה (SEXUAL ABUSE AND P.T): לוקח רק את התודה

יציאה מהתעללות ופוסט-טראומה (SEXUAL ABUSE AND P.T): לוקח רק את התודה: לו היו שואלים אותי איזה דבר רוחני או גשמי הייתי לוקח איתי לאי בודד או למקום שומם , מה היה  הדבר ? אהבה ? תקווה ? כוח רצון או אמונה ? ה...

יציאה מהתעללות ופוסט-טראומה (SEXUAL ABUSE AND P.T): לעזוב זו לא בושה !

יציאה מהתעללות ופוסט-טראומה (SEXUAL ABUSE AND P.T): לעזוב זו לא בושה !: לבוגי ולביבי שלום ... בעיקבות הנטישה של השר הבכיר בממשלה  הפוסט הזה עוסק בתקופת סוף שנות השמונים ...עוד בתקופה שביבי היה רק ראש מטה הב...

יום ראשון, 22 במאי 2016

לעזוב זו לא בושה !

לבוגי ולביבי שלום ...

בעיקבות הנטישה של השר הבכיר בממשלה 

הפוסט הזה עוסק בתקופת סוף שנות השמונים ...עוד בתקופה שביבי היה רק ראש מטה הבחירות של הליכוד ובוגי היה קצין מבטיח במדרג הצבאי . 
שניהם לא קשורים לסיפור אבל קשורים לתהליך העזיבה .

הסיפור מתחיל בצד השני של התקליט שלי .
למי שלא מבין או לא מהתקופה , אסביר ... המחצית השנייה של השרות הצבאי הסדיר . בשנים הללו מוסיקה שנוגנה מאלבומים, הוקלטה על גבי תקליטים ..קלטות קסטות בשמם המלא היו דרג ב'  בהתיחסות האומנותית  כמוצר לא כמוסיקה . מסיבות טכניות בעיקר .
כשחיל אומר שהחליף צד ...זה לא אומר פוליטיקה או החליף מערכת ...פשוט נשאר לו פחות זמן לסיום השרות .

זה סיפור גבורה ...של נטישה . לנוס ולא להביט לאחור . בגאווה אישית לאחר זמן .
בזמני החופשי הייתי מתאמן בקאנטרי להנאתי בעיקר בשחייה . 
שחייה זה ענף יחידני וזה אומר אתה והמים בשילוב זמנים מדידים . אין משחק קבוצתי ...לא כיוונתי לכדור מים .
מרגיע גוף ונפש מחזק ועוד דברים נפלאים . בחורות כבנות זוג בכיף של אימונים ? זה לא !
על הדשא ובגדת הבריכה זה משהו אחר .שם יש זמן ומקום לרומנטיקה .
במשך תקופה מסוימת היתה לי צופה מעריצה כבת גילי ולא ידעתי ולא ייחסתי חשיבות .
עד שיום אחד ידיד מבוגר שהתאמן במחיצתי "פתח את עניי" כיוון לי את האוזניים הפה והעיניים . התחלנו לצאת . אני והבחורה ...לא עם ידידי . אבל בהמשך עם חבורתה . 
התגלה בעיני עולם שלם עולם שלא הכרתי קודם לכן . מסיבות שלא הורגלתי אליהן .
וגם המתנות הנפלאות של תגילי סכסוך חישוקים מזימות תרגילים ומניפולציות ...
הייתי חייב לזרום . חשבתי שכך זה בחיים וזה התשלום עבור שהייה בחבורה ובסטטוס של זוגיות אמיצה .
איך קוראים לזה ...עשיתי שקר בנפשי . היתה לי סבלנות רציתי ללמוד כיצד זה מתפתח .
למדתי היטב זו פונקציה ליניארית בכיוון שלילי  בשבילי . יותר ויותר להיות קטן ולא אחראי או קובע . יותר ניתן לירידות וסתימת הפה ..יותר עושה חשבון . יותר מנותק מעצמי יותר עצוב על הדרכי בחיים ואזלת ידי במתן לגיטימציה לדברים לא אתיים ולא טובים מבחינתי ..כן זה היה חוקי אבל מסריח .
הם היו ילדים טובים לא שותים אבל חלקם יכלו בקלות לשפוך ולשתות את דמי .
לא מעשנים אבל יכלו להזיז את כל האש והעשן לעברי . ללא מצמוץ קל .
ערב אחד הוזמנתי למסיבה בביתה של בת זוגי . אחותה הגדולה חגגה יום הולדת . היא היתה מבוגרת ממני בשנה או שנתיים . כל החברים באו כולנו גלאי עשרים פחות או יותר . 
בשלב המניפולציה הראשון חשתי את האדמה רועדת תחתי . בשלב הבא אחריו , מצאתי את עצמי מברך לשלום את כלת המסיבה . 
הרי אני חצי פגוע חצי רוצה לשרוף לפוצץ ...
אבא קופץ לי מול העיניים  . המסיבה לא נשמעת הרעש חזק המבטים והמילים מסביב לא חדים .
פתאום אני מקבל מבול של שאלות אבא . אני שואל את עצמי ..אבא ? למה ? מה פתאום את קופץ לי במחשבה . מה השאלות האלו ?
למה באת הנה ? למה אתה כאן ? מה יוצא לך מזה ?
על שתי השאלות הראשונות יש לי תשובות יותר מאחת .
על האחרונה אין לי תשובה .
אבא מה אתה היית עושה ? ניסיתי לשאול .
אבא היה עונה " עדיף פת לחם חריבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב "
או שהיה אומר - בשביל מה לך או בשביל מה זה טוב ?
בתוך כל השקט שעשיתי ובתוך כל הערפל הגדול שבניתי סביבי , הצלחתי להבין ולפלוט אני הולך .
סליחה ...אני רוכב הביתה בשמחה גדולה .
עליתי על האופניים ו...יש פנצ'ר . כן כנראה משהו חמד את אחד הצמיגים למעשה חבלה .
המשכתי בדרכי בדרך ידעתי שאני יכול לעבור דרך המשפחה שלי או להשאיר שם את האופניים או לנפח . היגעתי לבית הקרובים . בן דודי בדיוק באותו הזמן תיקן את אופניו .
שמח לראותיני ..מה רוצה ? משאבה ? היא כבר היתה בידו עוד לפני שנכנסתי !
ניפחתי בדקתי ..תודה ורכבתי הביתה .
בשבילי זה היה סימן מנצח !
סתם עזבתי ? סתם היגעתי לבן דודי ? במקרה היתה לו משאבה זמינה ביד ? 
הבנתי את צעדי היטב ושמחתי בו .
איזה מזל שאז היו רק טלפונים קויים וגם זה בקושי .
למה מזל ? כי לא עניתי לשיחות ולא הייתי בבית ולא יכלו להטרידיני ולחפשני .
לקח לבחורה מעט זמן להבין ולחברה שלה גם .
אני חופשי ...חופשי 
 כשאני חושב על זה באופן מקאברי והומור שחור, יוצא שציטטו לי יהונתן גפן .אמרו שאני בחיים לא אבין את שכתב .אבל אני ביצעתי את הרגש ...בגדול את "יונתן סע הביתה "
עם כל הירידה שלהן למען האדרה פרטית , יוצא כי אני היחידי שהבנתי את השיר .
אצלי הפעמונים צילצלו בערב שבת אחד .לא רחוק מהבית אבל, רחוק מעצמי . אז-מה אם לקחתי אופניים . והשתמשתי במשאבה ואויר במקום אווירון .
לקחתי מתנה קטנה לילד .
תודה !


יום שני, 16 במאי 2016

לוקח רק את התודה

לו היו שואלים אותי איזה דבר רוחני או גשמי הייתי לוקח איתי לאי בודד או למקום שומם , מה היה  הדבר ?

אהבה ? תקווה ? כוח רצון או אמונה ?

הייתי עונה ללא משוא פנים , את היכולת להגיד תודה .

מיקום המחשבה

ביום העצמאות האחרון כהרגלי בקודש ויתרתי מראש על מסע שריפת פרות וכנפי עוף ...בקיצור על האש וחבורתו .
במקום לשרוף חיפשתי לבנות , להבין ,לשאול ואולי גם לנפח את הפנימיות שלי בנספחים חיוביים . 
הספקתי לשמוע הרצאות  לחזור הביתה לצאת לטיול של שלוש שעות ולחזור ולשמוע עוד מעט דברי חכמה .
ניסיתי לסכם במשפט , במילה או תיאור חביב .
הגעתי לתובנה ..אולי אני טועה אבל הבנתי  שהדבר צריך להיות על חומרי אבל קיומי .
מצאתי ...היכולת להכיר תודה ...להגיד תודה . 
למי ? 
לעצמי ולכל מה שמחוצה לי .
תודה על כוח הרצון .
תודה על היכולת להגיד תודה 
תודה זה הדבר שמושך אחריו כמעט את הכל ...את האמונה האופטימיות המפוקחת , את השימחה והרצון לעשות שיהיה יותר טוב שיהיה אפשר להגיד עוד תודה .
ברור שלא הכל מושלם ולא הכל תפור מראש ...גם על זה אני צריך ללמוד כל פעם מחדש להגיד תודה .
התודה מביאה לרצייה שיוצרת מעגלי תהודה רבים שמקרינים וחוזרים בדרכים שונות .
התודה משמרת לי הרבה תובנות שחלק מהן תובנות של אהבה .
כשיש לי את התודה אני יכול לבנות ולהתמצות טוב יותר .
נספח נוסף לדבר הזה שהוא מכפיל את עצמו ולא מתכלה ניתן לחלוקה ולא די לו .
כל דקה אנחנו נלחמים כנגד חידקים ומזיקים שבקלות יכולים להשמידינו ובכל זאת אנו צוחקים על המצב ואומרים תודה ...זו מכה אנושה לכל השללי שבעולם ומחוץ לו .
למקום בודד שם אני נדרש לעצמאותי ולעצמיותי אני בוחר בתודה וביכולת להגיד תודה גם לתודה עתידית .
תודה עתידית זה נושא רחב ...
על כך בפוסט אחר . ובתודה לפוסט עתידי ואחר מראש ...
תודה 

יום שלישי, 10 במאי 2016

יום הזיכרון לחללי צהל ..מה אומר לי

תחושה , כאב , גורל , אחווה , חוסר ברירה 

לגבי ולגבי כמה אחרים יום הזיכרון הוא עוד יום , אינני זקוק לתזכורת על יקירים וחברים , שאינם איתי  עוד .
יום הזיכרון מביא אותי לזיכרון באנשים שהכרתי משרותי הצבאי ...
חלקם נפטרו ללא קשר להיותם בשרות בזמן פעיל . לא הייתי פוגש אותם או מכיר אותם ללא החיבור הבלתי ברור הזה שנקרא צבא העם . כור ההיתוך של החברה הישראלית . 
יום הזיכרון מביא אותי לכדי הרהור בגורלו של אדם ובגדול של אומה .
זה פוסט לא בכי ... זיכרון
חבר מהצבא שלאחר שיחרורו יצא לטייל בעולם .
 לאחר כשנתיים שחסך כסף בעבודת משמרות ולילות ללא שינה ...חלק ממה שהרוויח נתן להוריו כעזרה כלכלית .חלק נוסף שמר לשימוש בחו"ל . בתוך כך עשה שרות מלואים ללא התחמקויות ותרגילי קיצור .
נסע טייל וחזר לביקור קצר .
ראה שקיבל צו גיוס למילואים בתאריך מסויים שהיה אמור לחזור להמשך טיול . ראה ולא שתק . רץ לטפל בבעיה .
 כן בעייה ! בעייה גדולה . הוא לא יכול לשרת בתאריך הנקוב ...אז ביקש להקדים את השרות . אמרו לו לא תודה ..לך תהנה ותחזור לפעם הבאה . נסתדר יש לנו את האפשרות . 
לא הסכים . הלך לדרג יותר גבוה . מצא אוזן קשבת חיפש מקביל שיסכים להתחלף בהתרעה קצרה . מצא את המחליף סידר את האישורים . עשה את השרות הפעיל מלא !
טס לחו"ל .
נהרג שם בתאונת דרכים בכביש מסוכן .
יום הפטירה הוא יום הגיוס למילואים המקורי שנלחם כדי לשנותו .
בשבילי זה חלק מיום הזיכרון .
היה בן עשרים ושלוש במותו . 
יה זיכרו ברוך

יום חמישי, 5 במאי 2016

זמנים משתנים ועצמאות

איך זה שהיום כל כך קל ...לקבל שעון

היום המתנתי בדואר לקבלת חבילה . הנמען הוא בני הבכור . כשפתחתי את החבילה היה שם שעון אלגנטי עם מחוגים .
סגרתי והמשכתי הביתה . בדרך קיבלתי דרישה ללחם פשוט נכנסתי לבוטיק של לחמים הכל מדוייק ומתוקתק ...יש לחם לא לדאוג ...מסודר עטוף ומוכן לתשלום .
חילחלה בי המחשבה כיצד חלפו כמה עשרות שנים בלבד המוצרים לא השתנו במאומה , רק ההנגשה שלהם העטיפה ואופן קבלתם הן הפיזי והן הפן המחשבתי .
שעון דומה לזה שהגיע בדואר קיבלתי בסוף כיתה א ' או ב' . זה היה השעון של אבא . הוא קנה שעון אחר מחבר או מכר ואת הקודם ענד מדי פעם . פניתי אליו ואמרתי : אבא אני רוצה את השעון שלך  והצבעתי עליו .
אבא הסתכל עלי ואמר זה שעון מיוחד וצריך לדעת לקרוא שעון . צריך להיזהר במים ולמתוח את הקפיץ פעם ביום לפחות .
בכלל ..בשביל מה לך שעון ? אתה תמיד בא בזמן ויודע מתי חושך ומספיק לשחק בחוץ ועוד להגיע למקומות אחרים בדיוק כפי המסוכם  והמצופה ממך . 
אני רוצה את השעון שלך אבא ! עניתי כחרש לשאלתו 
טוב , אם זה מה שאתה רוצה ..אבל יש דבר אחד לעשות ...עליך לדעת לקרוא היטב שעון . אתה מסוגל או יכול לדעת לקרוא שעון ? אבחן אותך כשתהיה מוכן . רק כשתדע לקרוא שעון תקבל אותו !
אתגר לא קטן לילד שלא קורא אותיות צפוף ...(מתאים לכיתה הטיפולית ) .
אני עוצר כרגע את הסיפור כדי להדגיש את הגישה של אבא ...הוא לא זילזל ולא אמר שאינני יודע לקרוא ואין על מה לדבר עד שלא אקרא היטב . הוא לא ערבב שימחה בשמחה . היה מאוד עיניני . מאוד מאתגר .
למדתי שעון למדתי מחוגים רבע שעה לפני אחרי ועשרים דקות ...
נבחנתי ...אבא כיון את השעון בזויות שונות . עניתי מה שעניתי ...בשאלה השלישית או הרביעית אבא כיוון ושאל מה השעה אצלך ? 
לפני שהספקתי לענות לקח לי את היד וענד לי את השעון ...אמר מילה אחת . שלך .
חייך והלך לעיסוקיו .
לא זרק הערה עוקצנית . אחר ודאי אומר אתה רואה כשאתה רוצה אתה יכול רק שהבעיה איתך שאתה לא רוצה או כשאתה מצליח זה רק בשטויות ודברים פשוטים .
השעון הזה חי אצלי עד ששברתי לו את המותחן של הקפיץ . אני זוכר את היום המדויק והזמן המדויק ...זה היה באמת עבור שטות ...במרדף אחרי סוכריות שנזרקו בבר המצווה של בן דודי במעבר שבין ספסלי בית הכנסת . השעון הזה שירת אותי קרוב לארבע שנים . 
המתנה הגדולה שקיבלתי זו לא ענידת השעון כי זכיתי בו ביושר . אלא שזכיתי באבא מיוחד ומאתגר . 
למרות התנאים הלא מחמיאים על פני השטח כנגד התניות שליליות מבצבץ לו האתגר .
הלחם שקניתי בתחילת ההרהור הוא משך אותי לתקופה ולמכולת של פעם שהיו שולחים אותי להביא חצי לחם שחור .
כיום אין דברים כאלה ...הכל פשוט מתוקתק ושעון... זה עיניין של מה בכך. סינטטי דרך הדואר דרך מסלקה אלקטרונית .