המינוח אנשים שקופים זה מוצר שהשתרש כאן ובשפה העברית , בעקבות מניפולציות ותרגילי בחירות .
אינני אוהב את המושג למרות שהוא פשוט ומייצג את הכיוון וההגדרה .אסביר ואתאר .
ברגע שקבענו שיש אנשים אז יצרנו להם דמות ודמות לא יכולה להיות שקופה במימד האנושי .
הרי שאם אדם כזה ייפול חס וחלילה ברחוב נרוץ להחיש לו עזרה . או בירידה מהאוטובוס הנהג לא יסגור עליו את הדלת ובמצב יותר נחמד לא יתייחס לפעמון העצירה בעבורו .
הייתי מעדיף להשתמש במילה או משפט שיתאר את האוכלוסייה המגוונת הזו כאנשים שצריכים להיות שם או קיימים אבל לא מתאים להתייחס לקיומם הם מהווים קהל אדיש . לא מפריע ואולי לא מועיל . הכל ממבט אישי .
חשבתי על הנושא שנים רבות לפני שהמושג עלה . בהמשך אקשור זאת לתחום ההתעללות . סוג ההתעללות והנלווה אליה , כרגע זניח .
לפני שנים רבות עבדתי משמרות בבית דפוס . למכונות לא מפריע לילה או יום . רק להשגיח .
באותה תקופה אחד מחברי עבד גם הוא משמרות בעיקר לילה בתחום מחשבים . בקיצור שנינו לא מסכנים לא זקוקים לעזרה ...כן זקוקים לחברה ואולי לבת זוג קבועה ונחמדה .
יצא מצב ששנינו צריכים להתחיל משמרת ביום ראשון בלילה אחרי מנוחת שבת . קבענו לצאת בבוקר יום ראשון לאזור נחלת בנימין שוק הכרמל . תל אביב . לשנינו יש רכבים אך החלטנו שזה סיור כיפי ללא רכב .
טיילנו נהננו . התיישבנו בבית קפה לפינוק קל . מותר לא ?
נגש אלינו אדם בסביבות גיל חמישים פלוס . פנה אלינו כללית ואחר כך התמקד בי . לא...הוא לא רצה כסף או אוכל ...אבל אני רגיל שנדבקים אלי טיפוסים או מכל האנשים ברחוב דוקא אותי שואלים . על סיגנון הפילפל הבודד בחבית אורז .
לא התרגשתי במיוחד .
תחילה , לא הבנתי את פנייתו . חברי היקר היה מעט בתרעומת . איך מעז איש זר שכזה לפנות אלינו בגישה כל כך מזלזלת וביקורתית . האיש שאל אותנו ללא הכנה מראש וכללי נימוס . במקום אחר אולי היה מגיע כעבור חצי דקה למצב מאוזן עם שטפי דם רב מערכתיים .
איך שני בחורים צעירים מתבטלים . למה אתם לא מחפשים עבודה במקום בית קפה ובזבוז זמן ?
התשובה המתבקשת ...סלחה אדוני האם אני חייב לך משהו ? או מה שאני עושה כרגע יוצר הפרעה לציבור או לא חוקי ?
חברי לזכותו יאמר שמתחמם לאט בניגוד להרבה מבני המקום ...אבל לא שבע רצון מהגישה . סימנתי לו שאני תופס פיקוד על השיחה . לא צריך בין חברים יותר ממבט או סימן ...במיוחד כשהם מכירים מינקות .
האיש הביע את עצמו ואני ברכות עניתי לו ...אפשר לשאול אותך שאלה ? לא המתנתי במיוחד לתשובה .
עניתי ...קמת הבוקר , שאלת את עצמך מי פינה את הזבל , מי דאג שיהיה לך חשמל למים חמים . אוטובוס להסיע פועלים . אנשי דפוס כדי שתוכל לקרוא את כותרות הבוקר ? (אז לא היה טלפון סלולרי ולא נפוץ . עיתונות כתובה שני ערוצי חדשות ערוץ אחד ועוד אחד בהרצה )
בזמן שאתה ישן אדוני הנכבד יש אנשים שעובדים ודואגים שתוכל לקום בבוקר כמו בכל בוקר רגיל ולהמשיך בעיסוקך .
אולי גם לעבור ליד בית קפה ולשאול שני צעירים למה הם לא עובדים בזמן ששניהם סוף סוף נפגשים לאחר תאום של שבועיים כי שניהם דואגים לך ..ולעוד אחרים ששום דבר ממה שאתם רגילים לא יזוז ממקומו .
לקח את הרגליים וברח . כן ...ממש...רדפתי אחריו כל אלנבי עם כוס קפה עד שיתנצל ...אנחנו בארץ ישראל לא בארץ בוב ספוג מכנס מרובע .
הטיפוס הזה שינה צורה וגיל .אך, לא אופן התנהגות .
לאחרונה , במקום בו אני מבקר רבות נתקלתי בבחור צעיר בסביבות שלושים וחמש שהיה מסיים את עיסוקיו או שלא היה במשמרת סוגר עצמו ומתעלם מהסובבים אותו כשבזמנים אחרים הוא צריך אותם והם אותו . מה שנקרא "לא בזמן שלי לא בתפקיד שלי שישרף העולם" גישה נחמדה לחיים .
הגיע השעה שהחליט שהוא בורח . בכניסה נתקל באדם שמטבעו רגיש . בתשובה לשאלתו אם הוא הולך לא התייחס . לאמירת השלום שלו לא התייחס . הטיפוס הרגיש של אותו לא אומרים שלום ? לא ענה פתח את הדלת והלך לדרכו ...הטיפוס הרגיש שאל אחריו למה אתה לא אומר שלום ..עוד הספיק להיכנס לתרעומת בפנייה לסובב . תראה מה זה ...לא אומר לי שלום . לא רוצה להגיד שלום .
הטיפוס הרגיש נפגע עד עמקי נשמתו . כעבור יומיים הוא הזכיר לו שלא אמר שלום . התשובה הייתה מזלזלת ושקרית .
התעלמות ולשאלתי העדינה אמר שכן אמר זה שבחר שלא לשמוע זו החלטה שלו .
זו הפיכה של אדם לטיפוס עלוב . לא הרגיש הפך לעלוב , הוא הפך לחסר ערך חיצוני . הפוגע שהפך את הנפגע לחסר חיות מבחינתו הוא בדיוק כמו אותו אחד מבוגר שפגשתי עשרים שנה אחורה . זה סתם את הפה וההוא פתח את הפה יותר מידי .
לא הייתי כותב לו לא הייתי נוכח בשני המקרים ובשתי התגובות ...שניהם עלובים ובורחים .
אני הייתי שם . אותי לא היה צריך לנחם בפעם הראשונה . הייתי מחוסן פנימית וחיצונית . בפעם הזו הייתי צריך לתת מעט מעצמי לנעלב ולקחתי מעט מעלבונו . גם כי הייתי צריך לשים איקס בתודעה ולמחוק את המעליב מספר היתרונות ולהעבירו לספר הזבל .
איך זה קשור לנגעי התעללות ?
מכמה כיוונים .
העליבות היא של התוקף או המתעלם או הלא מתייחס .
הנפגע אם אין לו כלים וביטחון בהעמדת תשובה ראויה גם זה בסדר רק שלא יחדור למשמרת הפרטית שלו .
ללמוד להכניס את האדם לשקית אחרת לרשום אותו בספר זבל . הכי חשוב מעבר להוכחתו ובריחתו זה למחוק אותו מהספרים שלנו . הנהלת חשבונות פשוטה ! מעבירים ערך מצד אחד לצד שני .
לא את כולם אפשר לתקן או לדרוש שיתייחסו אלינו נאותה .
לא לקנות את הצרות של אחרים .
להרבות ביצירת ערך מוסף לעצמינו . אולי חוסר המודעות אלינו תאפשר פעולה חלקה ופשוטה שרק תפעל בטובתינו .
אינני צריך להעמיד את המתעלל על טעותו . אבל אם בחרתי בכך זה צריך להיות חיצוני ממני והלאה .
בעוד עשרים שנה גם יהיו טיפוסים כאלה ..אז מה ? אחרי כולם נצא ונלחם נבריח ? לא ! נצא ונפריח את השממה . בעיקר החוסן הפנימי שהוא פנינה ..אמנם עם חתיכת זיהום קטנה ..אבל זה מה שעושה את הפנינה פנינה !
