מחלת ראש השנה והחגים

לא סתם בחרתי כותרת מפחידה .

המטרה - לשחרר לחץ . להבין את הכוחות הפועלים .

בנימה פילוסופית הקרובה מאוד לחלק ממשנתו של שפינוזה (אספינוזה) יהודי מתור הזהב ההולנדי . 

אנסה להפיג מעט מתח .

הטענה המרכזית היא שנפגע אלימות לאחר תקופה מפתח הדחקות וחוסם גישה . כאשר מתפתחים ומנסים לצאת ממצב אחד למצב אחר , הפעולה הנדרשת איננה התעלמות או חפירה לתוך קונכיית המיסכנות אלא פעולה מוזרה אחרת .

הפעולה היא ללמוד ולבדוק איזה חוט מושך אותנו ולאיזה כיוון . כמו בובה על חוט . 

בזמן שנלמד ונחקור את צומת המשיכה והתנועה יהה קל יותר להגיע לשלבים מתקדמים ביציאה מהתעללות ופוסט טראומה .

המחלה הכי קשה שניתן לברך נפגע דבר עבירה הי ההדחקה וחוסר חקירה . עידודו של המתמודד לוותר כדי ...

שלא יכאב יותר . טעות טעות  ופשע עם חטא ביחד .

גם האהובים עלינו ביותר והחשובים לנו במיוחד נוהגים בתמימות להכנס למלכודת המחלה הזו .

שלא מתוך רוע לב או מחשבות שליליות . הם פשוט לא מודעים למאגר הכבד שרובץ בפנים . המאגר שלא סגור סופית שיושב שקוף ולא עטוף . מכיל את הריח החזק של הנקודה הקשה מכיל את הצבע הטמפרטורה המראה וצליל החלל והדממה שבא תמיד אחריו .

עכשיו זה זמן טוב למאגר הזה לבוא ולהגיד .."אני כאן במטרה שלא להתקפל ולא לשחרר " במטרתו לא לחסל אותנו אלא לשמש לו מזון והזנה לשנים ארוכות ואם אפשר עד מועדון השיש המאוזן ...אז למה לא בעצם ?

הכל לכאורה סוגר לשם .

אז פה אני נכנס כאחד שהיה שם . היה בא נשאר ויצא .

כל הרחמנות והרצון להקל פוצעים וחורטים מחדש בבשר ופותחים את המאגר במקומות לא צפויים . המצב מחמיר כשזה מגביר אובדן שליטה בעיקבות ההעמסה של הגירויים החושיים והמחשבתיים עם הזיכרון .

הריח שוב חוזר . התאורה הבריחה הרעש השקט ו...המגע .

ברגע שכזה המאגר הוא אנחנו ושולט בנו . בזמן המאבק בו אנחנו נפגעים ופוגעים . 

כן ! פוגעים חזק .

אך, לא בו ולא רק בעצמינו אלא לרוב באהובינו ודורשי טובתינו .

זה חלק נכבד מתפקידו של מאגר הטראומה והזיכרון .

לאחר שאנחנו מתעוררים מתשישות המאבק אנו מגלים שהצלחנו להחזיר את המאגר והנספחים שלו למקומם 

בגודלם הטבעי . אך,יצרנו "כדור שלג " שדורש פיוס . הראשון של הנפגע עם עצמו והסביבה . השני זה מציאת הדרך להרגעת הקרובים האהובים עלינו שדואגים וממשיכים לדאוג וחלקם לסבול .

נוצר מצב שקיבלנו במקום סרט אחד שניים נוספים לפחות ...

נכון שאנחנו מבינים שבסרטים הגיבור נופל נפצע וקם . במקרה אחד מת ובשלישי קם לתחייה ומנצח את הרע והמגעיל .

כל זה מתאים לעולם של הקלטות דיגיטליות . לא מחליף את המאגר שבראש .

גיבור שלי...כתבת הרבה . אז מה אתה מציע לעשות ?

נכון זה מה ששואלים ?

אין לי פתרון מושלם יש לי מספר דרכים ותהליכים . על רובם כתבתי בפוסטים קודמים . באריכות יתר . במליצות והומור משל ונמשל . בכאב ובחוסר רגש עם הבנה אינסופית וצער .

אני יכול לכוון להציע גישה מעט שונה . 

נתחיל בזה שנכבד את התקופה והזמן המתעתע .

שנבין שזה תפקידו של הזיכרון ואף יותר מכך רק שלמזלינו הוא מאוד חפיפניק . עצלן מנצל הזדמניות . טיפוס כזה שלא הייתי רוצה להעסיקו או לעבוד עמו בצוות . אז אני נוקט בפעולות  רגילות לצמצום מגע . מכיר בו מכבד אותו ובזכותו אני יותר טוב ולא חפיפניק כך אני מרשת את עצמי .

הדבר השני להבין שלפעמים הקרובים אלינו ביותר לא מבינים ולא יודעים בדיוק מה להגיד לעשות לשאול ומתי ומול מי . בעיקר מול מי . אנחנו בחוסר הידע שלנו משתווים לא פחות ולא יותר מהם . כמו שהם לא יודעים גם אנחנו לא . לכן מנסה לשלב בין חוסר הידע שלי לשלהם ללא נסיון לפגוע .

נותן לעצמי את החוסן המתאים להבין מאיפה צמח מה האיבחון וכיצד לנסות שלא לצור כדור שלג .

בקשה אישית המשך או המשיכי להיות הטוב שבך .

תודה רבה 

לא לפחד לחקור מה מזיז לנו את היד ומה סוגר לנו את הלב .

אשמח לתגובות ושיתוף אולי נציל עוד משהו או משהיא  ונצעד לדרך חדשה  . דרך מודעת לשליטה ללא חיפוש המושלם 

למידה למטרת הוכחה ונקמה

לאחרונה ראיתי סרט דוקומנטרי בנושא ההשכלה התעסוקה ודור Y

הסרט ערוך צעיר ומעט מבודח . ציני והומור מקאברי מרומז לא חסר .

כל הטענות וההצגה נועדה להראות שניגמר העידן של לעשות טוב להורים ולדור ההורים . הלמידה בעבור משהו חיצוני .

למידה שנועדה לרצות אחר . להבטיח ביטחון תעסוקתי כלכלי . למידה שתגרום לביטחון העצמי להעלות ולהישמר לאורך זמן . האקדמיה תתן את המענה ההולם לצרכים .

הכל התפוצץ בדור הזה או שכמעט ולא שייך להתקדמות והקריירה של ילדים וטובים או כמעט טובים .

יכולתי להמשיך ולתאר את כל הסרט . זו לא המטרה . יכולתי לכתוב שלימודים גבוהים עולים ולא מצדיקים את המטרה או הדרך מבחינה כלכלית וחברתית . את זה אמר מרצה לחשבון אינטגראלי באוניברסיטה לפני יותר מ 15 שנה .

שכחו שללמידה יש מטרות נוספות אחרות . חלקן מרפאות מפיגות מתח .

לא נכנס לסיפורי מחפשות חתן מבטיח . שאולי גם זה קיים אבל לא לשם כך התכנסנו . המטרה הנסתרת היא של,

 האנדר דוג . זה שאמרו לו או לה - אתה בינוני . אין לך שכל מספיק . יש לך מקום בעולם - באולם ההרצאות בסידור והברקת החפצים והריצפה שבו .

נקמתו של המועמד הלא ראוי . שנלחם על הקצה שכל דבר מסתבך לו ולא בא בקלות הוא נדבך נוסף שלא נחקר .

תלמיד חלש באנגלית שמטפס לאט לאט מקורס בינוני למתקדם ומגיע לרמת פטור .

זה שעבר טראומות וריסוק גופני ובעיקר נפשי . זה שהיה לו את כל התירוצים להיות לא והפך הכל ללמה לא ? 

תפקיד האקדמיה לא נגמר רק בבית החרושת לציונים והקניית רשיונות . גם כלי חוכמה ויישום מוטלת כאן בספק . נתקלתי לא פעם בבוגרי מסלול יוקרתי שלמדו להשתמש במוח אך לא יודעים איך להפעילו ולשאול שאלות .

תפקיד הלמידה והאקדמיה הוא ללמד איך לשאול שאלות איך לגשת למציאת פתרון לרווחת כל הצדדים .

תפקיד נוסף הוא לאפשר למתמודד להוכיח במגרש ובתוך הבית של המלגלגים שהוא יכול ויכול טוב .

למי שלומד מתוך הרגשה של שליחות עצמית ואת רוב הנושאים שהוא רוצה לשאול בהם שאלות . יש לאפשר . זה גם מנתב התעסקויות מיותרות במפחי נפש וכעס עצמי . שלא לדבר על השתקת מועקות ושיעמום שגרתי .

להשכלה מעבר להיותה שואלת שאלות היא מלמדת את המקצוע החשוב שהוא להיכשל ולחזור על קורס . מלמדת לעשות מעקפים לשנות מסלול . לפול ולהבנות מחדש . והכל במחיר שווה לכל נפש . זול יותר מכל השקעה אחרת במומחים שגם הם למעשה למדו באותה המערכת .

החיים של מי שלא למד טובים באותה מידה ואולי יותר ממי שלמד ורצה בהשכלה גבוה . השאלה היא מה המטרה ומי הציב אותה . או שאולי להפך המטרה צוירה אחרי הרצון להגיע אליה .

איפה ההשכלה פוגשת נפגעי תקיפה ומה תפקידה ?

מצאתי ברגעי משבר שיש לי רק אותי ולהסתכל ולחקור , עומד לי כלי רב עוצמה לצידי . ששחרר לי את המוח בהתעסקות בעצמי למעבר להתעסקות לעצמי . 

יכולת לעמוד אחרי החלקה במורד ההר ולהגיד הייתי מאומן היטב במדרונות קצרים ועכשיו מוכן יותר טוב לדברים האמיתיים . ללא ניפוח אגו וניצול מסכנות וקורבנות . את הדגל שלי יכולים לראות אנשי העבר ואנשי וילדי העתיד . הכלים אולי משתנים ואולי הדרך מקבלת תפנית פה ושם . אך המהות עודנה ממשיכה ומתקדמת . כן. אני יכול ! כן בסך הכל אני בסדר . כן גם אני יודע לשאול שאלות לחפש תשובות ולקבל מדי פעם שקרים כמו כולם .

 בדיוק כמו כולם הטובים והשווים .

גיליתי שגם אני יכול להנות ממחשבה שונה . לא להסכים ולהסכים באותו המשפט .

למה צצות מחשבות שהאקדמיה מתקדמת לחדלות פירעון ?

לדעתי האישית כי אנחנו מדושני עונג מכסף קל בטווח הקצר . קל לרכב על גל ההצלחה של ההי טק או נסיון שנצבר בעיקבות מצוקה או איום ומלחמה .

ברגעי משבר חלק רצים לדת או לרב שידבר עם אלוהים שיושיע ולא יעניש . חלק רצים לאקדמיה לשאול איפה טעינו ואיך לשפר עמדתינו . אם ההשכלה לא תתקדם לא יהיה את מי לשאול ועבור מה להתקדם .

לפני הרבה שנים התראיין פרופסור מומחה לתחום שקשור לאלקטרוניקה .

טען בקצרה שהמצאה בודדת או בסיס טכנולוגי איננו ערובה לקיום מתמשך ולאורך זמן . כי לכולם יש את אותם נוסחאות . על כולם פועלים אותם חוקים פיזיקלים . הייתרון יכול להשמט כהרף- עיין . צריך תמיד לדאוג לחינוך למעוף למחשבה מתקדמת לעירנות .

אוסיף שאלה איך ואיפה עושים את זה ?

אתה יודע מה שצריך . זה לא מוסבר בבית הספר .

מוסיף כאן סיפור קצר של דבר ידוע . ואולי ש...לא .

שבוע לפני החג .

דרישה בקשה קביעה .

לפנות ולסדר את החדרון עבודה . להחזירו לשימוש כתיבתי יצירתי ולא מחסן ארכיון חירום .

כן ..על הדרך גם לצבוע ולשנות את הפיגמנטים . מחדר ילדותי של תלמידת כיתה ב' לחדר בוגרת חטיבת ביניים .

בתקווה אופטימית  שאכן זה כך .

מה נשתנה הפסח הזה מכל הלילות ?

לא בא בזמן . אין לי זמן . לא מעוניין כל כך להתעסק .

מה אומר - ניצחו אותי בגדול . תעשה וגם תקנה וגם תגדיל ראש . אל תדאג היא תעשה בעצמה ותעזור לך .

כן סידרה . סידרה לאבא עוד עבודה . אריזה והעברה . לפחות לא ניתן להאשים אותי בביצוע המושלם .

ועכשיו בא שלב הפרוקים והקניות של החומרי הצבע .

לא נזקקתי להרבה . כמעט הכל יש לי .

היתה צריכה מכשיר חשמלי שנמכר במבצע בעיר קרובה לשוק רמלה .

אמרתי - יופי ! נוכל לשלב קניות עם קניות וצבעים. 

יצאנו שמחים עם חבילת מצלצלים וכרטיס חיוב (זה השם האמיתי של כרטיס האשראי )

ברור שדבר ראשון זה המכשיר החשמלי שבמבצע . את הסקר לא אני ולא מתפקידי לערוך . כך שנחסך ממני עוד מעמסה ועוד מספר שאלות . כתובת תשלום ואנחנו בתוך מספר דקות בשוק .

דבר ראשון בכללי התנהגות בשוק כלל עולמי - אם באת רעב אז מייד לאכול ! שוק וקניות לא על בטן ריקה .

הצעתי לקניינית הצעירה לשבת ולאכול משהו חמצי לפסח כי שבוע הבא לא יהיה (לא חשוב שרק שבוע בשנה .עצם ההפסקה מעוררת דרישה) .

אני אכלתי והיא הסתכלה . טעמה כזית מלפפון חמוץ . זהו . אני בתפקיד יחיד .

עוד שכנועים . עקשנית נעולה . לא מתביישת והמקום לא זר לה .

קנינו מספר מוצרים שקיימים רק שם בהפרש משמעותי . כיום שוק או מרכול גדול וחסכוני ליד הבית  אותה הוצאה ולפעמים עדיף ליד הבית .

התחלנו לחפש חנויות חומרי ביניין בסביבה . תופעה מעניינת חנוית קטנות וותיקות נעלמו וסגרו שעריהן .

נכנסנו לשתי חנויות שונות . באחת ניסו למכור לי כמות שלא היה לי צורך בה  . בשנייה היה מחיר טוב וכמות סבירה למוצר טוב אך לא היה מוצר חשוב שרציתי . בשני המקרים יצאנו בידיים ריקות .

הנערה לא מוציאה מילה לא מתערבת אך, מקשיבה וערנית .כמו שומרת את הביקורת לעצמה .

שאלתי מה השעה  אמרה . שתינו משהו והצעתי לה להגיע לאזור תחנה מרכזית תל אביב לכוון התיקוה . שם יש סוחרים שאני מכיר . יש סיכוי שנמצא שם או שנתפשר ונמשיך לחנות ליד הבית .

אמרה - בוא ונסע לשם .

נסענו חיפשנו עברנו שתי חנויות גם בהן הציעו לנו בדומה לקודמות . הגענו לחנות (ברור אחרונה ) מצאנו שם את כל מבוקשינו . כמות של חומר רצוייה ומתאימה לדרישות הביצוע .

יצאנו מהחנות . הייתי מופתע שלא התלוננה ולא רטנה לאורך כל רחוב ההגנה בין החנויות וגם בחנות האחרונה .

בדרך לרכב שאלתי אותה , מה למדת מכל היום הזה וכל המעברים שעשינו .

ענתה לי מייד . כשאתה יודע מה אתה צריך ומה שאתה רוצה אז אתה יודע ! 

ביקשתי פרוט .

ענתה - ידעת מה הכמות שצריך ושאתה רוצה ידעת ממקודם איזה סוג אתה רוצה לא היית מוכן שימכרו לך דברים אחרים . אז לא ויתרת עד שמצאת את מה שאתה תכננת .

עניתי לה - יפה ! את זה אני חושב שלומדים עם אבא ולא בבית ספר . כל הכבוד לך ושמח שהיתה לך סבלנות .

בעיניין הסבלנות החזירה אותי מהר מאוד למציאות --- " אבא האוטו עוד רחוק ? כי ..."

אל דאגה  !הגענו היתה שמחה וגם עמדתי בהבטחתי . ואכן הצבע הספיק במדוייק עם שארית שלא מצדיקה אריזה לשמירה .

במבט של שבוע שאחרי , אני מודה שטוב שיש מצבים כאלה, חגים ומטלות שכאלה . זה מצדיק ומאפשר לי לתת חינוך לא פורמאלי אבל פראקטי לדור ההמשך .

לדעת מה שאתה רוצה וצריך ושלא ימכרו לך מה שיש או מה שרוצים . גם במחשבות ולא רק בחומר ובמצלצלים .

צריך ליצור הפרדה בין מה שמנסים למכור לך למה שאתה צריך על פי נסיונך או הבסיסים הקיימים למחשבתך . נכון שאין בחירת צבע וחומרי בינין שמרניים ברי השוואה למעשיו ומחשבותיו של אדם . אבל צריך להתחיל במשהו כבסיס להשואה ובנייה אישית .

תודה על הקריאה ואשמח לשיתוף תגובות ומחשבות 

זילזול - הבת שלי כבר מציירת יותר טוב

שוב פוסט על אל תאמין . זלזול . תחושת בטן

כן זו לא חפירה בשידור חוזר . אלו אותם אנשים בתפקיד אגו חוגג וסלב (ידוען) שיודע הכל ועשה כבר הכל .

במקרה לפני יומיים שודרה בטמבליזיה תוכנית ריאלטי  . כזו שמומחים שעשו בעברם מספר פרויקטים מוצלחים ומדווחים לכלל העולם קובעים עם הקהל או בלעדיו מי ראוי ומי לא להכלל ברשימת הסלבים הבאה .

אינני רוצה להכנס לטוב או רע ופילוסופיות מתקדמות . רוצה לספר על חוסר הפתעה שהיה . לי בכל אופן .

לפני הכוכב יש תצוגת פרומו עליו לפני עלייתו לבמה או לשחיטה . קטע מבויים לרוב דקה וחצי שתיים . 

מציגים אמן בתחום הציור .על פי מראה חיצוני ודיבור יש וישפטו אותו כנזקק לעזרה ואולי צרכים מיוחדים .

הספיקו לי מספר שניות שלושה משפטים להבין שהאדם המופיע מולי הוא משדר בגלים שונים מעבר ליכולת הקליטה או ההכלה של אנשים מהישוב . גם מומחי הפרויקטים המוצלחים הידועים .

קלטתי שהבן אדם מלא תשוקה ולא צריך דבר מלבד תנאי ציור . חייכתי לעצמי . אמרתי בצחוק שהוא עוד יראה להם מאיפה הדג עושה את צרכיו ...

עלה לבמה בזמן הקצוב לו . רצו כעבור שני שליש מהזמן להורידו מהבמה . כן צייר . מה חשבתם דיבר ונתן הרצאה על ביצה שנולדה בשבת או ביום טוב ?

הוא צייר אז ללא דיבור מיותר שקוע במלאכתו . לפי תנועותיו ראיתי שהוא נרגש אך בשליטה . זז בזריזות יחסית ויודע מלאכתו כאוניה בדרכה בלב ים . מנחה אחד פלט שזה לא אמיתי שהבת שלו מציירת יותר טוב . דחף בייחד עם עוד שופט או שופטת לעצור את הצייר כי כבר טחן להם את המוח והסבלנות שלא רואים שום התקדמות ותוצאות . שוב פעם צחקתי אמרתי עוד תצא מהציור אישה או זקינה ...קלטתי שיש פה את המשחק שלא רואים .

לבסוף סיים בהשחתה לא ברורה של הציור . כאן כבר לא היה מובן לחלוטין . עצר בזמן וביקש נגיעה בציור . הסיר מדבקה . עדיין לא קלטו  . הפך את התמונה בשבריר שנייה . לקח לגיבורים שבע שמונה שניות לקלוט שזו דמות דיוקן פספורט של אישה . שבמקרה מאוד דומה במבנה פניה לכוכבת ריאלטי מתוקשרת ומנוהלת היטב , שבמקרה גם שם .

ברור שנדהמו . ההלם היה גמור וגבוה .  אחד הפליא לספר שעבד עם צייר ידוע מדוברי השפות הלטיניות כשנתיים נקב בשמו . כן הסלב הזה מרגיש בבית כי אין קשר בין המקרים והמצבים .

למה סיפרתי את כל זה ולמי זה קשור . לא...לא חיפשתי להאדיר את מחשבתי גאוניותי צידקתי . את זה לא עושים בבלוג חינמי עם ארבעים קוראים בקושי . צריך לשלוף שטרות ולהוציא ידיים מהכיסים .

איפה זה מוצא אותי ? בכמה מקומות . טכנית  טוענים שצייר הולנדי לפני יותר ממאתיים שנה צייר הפוך את ציוריו באמצעות השתקפות הפוכה של העדשה בקמרה אובסקורה  . שמו ורמיר . מומלץ להתרשם . אני מאוד אהבתי .

דבר נוסף . גם טכני ,חוק אופטי אנחנו רואים הפוך . כן גם כרגע ! התיקרה בריצפה ולהפך . רק שהמוח שלנו מתקן מעוות את הטעות ההגיונית . כאשר משדרים לו נכון הוא הופך ולהפך .

ברגע שכולם קטלו את הצייר לאורך כל דרכו וגם כשסיים ידעתי שאין סיכוי שיצא מטומטם . הם היו בקטע (אפשר בקטה של קרב נגד אויבים דמיוניים) של לא יודעים מה שלא יודעים .

לאחר שהוכיח את בורותם לא חגג את נצחונו הסתפק ביכולת להמשיך לצייר ולהמשיך ולהמשיך . זו המהות של החיים 

איפה זה פוגש נפגע אלימות או מתמודד עם טראומה משתקם . או משתקמת ?

שאלה לא קשה תשובה גם לא !

צריך לשאול את השאלות הנכונות . לראות  ולהבין שזה לא סיפור רק טכני רק ציור . זה כל דבר שאומרים לך לא ובחיים לא ואין סיכוי . ו...תעופי מכאן בבקשה ,בכוחות עצמך !?  את מביכה ! אתה מעליב , פוגע בכבוד שלך . את פוגעת בעצמך יותר ממה שאת יודעת . 

קחו את המילים שלהם לפח המיחזור או שתדביקו להם פלסטר מול המראה בזמן שהם מביטים ומקשיבים להקלטה ורואים את האותות .

אם יש רצון תשוקה ליצירת דבר אהוב בתנאים נורמליים או יותר טובים , אז שום מומחה לא יחשב מומחה . לא קיים אצלם המשדר שלך שצועק ומשדר . בנוסף לכך בבקשה לעמוד בזמן הקצוב לך ולא לצפות לתנאים טובים או משופרים .
עם מה שיש ניישם את התשוקה .
עם מה שקיים נגיע גבוה מעל המשוער .

בסוף ,נצא חזקים יותר . אבל זהירות !!  לא להתחיל בסוף . כן ,להכין את עצמך לתוצאות טובות ואיכותיות בכל שלב שבדרך .למרות שאת או אתה מעט לחוץ . 

אין מתכון או ספר הוראות . וטוב שכך !!!
הדרך שלך לעמוד בזמנים ולשדר לעולם כן אני יודע עוד משהו שאינכם יודעים או נוגעים בו ומצליח .
תחשיב את עצמך כבעל יכולת ואמונה .
גם אם בכל העולם יבינו אותך רק שני אנשים .
תודה .

פלאפל והישראלי

ביקור קצר במדרחוב של עיר הקודש .

השבוע הסתדר לי ביקור בירושלים .הייתי צריך רק קרוב לבירה . אבל  העדפתי לכלול את המרכז הוותיק .

לא משו שחייבים לעשות או אופנתי . זה יותר על הדרך כשיש זמן .

רציתי לחסוך זמן בארוחה אז , שמתי פעמיי  ללא כיסופים מיותרים לפלאפליה . חיפשתי אחת כזו שמוכרת פלאפל ולא גם וגם . שתהיה נקייה ולא חשוכה .

הגעתי ליעד . היו לפני מבוגרים שניים או שלושה . המוכרים טפלו באופן רגיל . כעבור דקותיים נכנסו קבוצה של דוברי אנגלית נניח שמונה . אני את שלי קיבלתי והסתדרתי . 

לפתע ראיתי בחור אולי כבן שלושים נכנס ויוצא מסביר משהו חוזר בודק את הקבוצה שוב הסבר קצר ויוצא . הגלאים של רובם עברו את החמישים והשישים . תיירות רגילה לירושלים . 

הבחור התיישב ליד שולחן ולא היה במגע עם הקבוצה . יצאתי לאחר שהוספתי סלטים וקרבתי אליו . חיפשתי מקום לשבת . במקרב מולו היה מושב פנוי . התמקמתי מולו . לאחר ששאלתי אם המקום פנוי . הזמין אותי בשפת הסימנים .
התחלנו לנהל שיחה . שאלתי אם הוא המדריך של הקבוצה .
תשובתו הפתיע אותי . ענה ברוגע שלא והוסיף שראה שהם לא כל כך מבינים .
עניתי לו שלתומי חשבתי שהוא המדריך שלהם ודואג להם למקום טוב וסביר לאכול בו .
ענה לי שקלט שהם לא מבינים מה שהמוכר אומר אפילו שדיבר אנגלית .
עניתי , כן , שמעתי את הדיבור .(הסבר שלא מסביר ומקדם)
המשיך הבחור ללא התיחסות לטיב האנגלית וההסבר , המוכר ניסה להסביר את הנוהל בחנות . שזה פלאפל חופשי חלקי . הוא שם חלק ושלושה כדורים את כל השאר כולל תוספת כדורים וסלטים זה חופשי ועצמאי . גם נותן צלוחית .
ראיתי שהם לא מבינים וחושבים ומדברים אחרת מהעיסקה . אז באתי והדרכתי אותם בכל הנוהל והתהליך . ראיתי שנבהלו בזמן שהראשונים קיבלו מנה עם שלושה כדורים בלבד .
על בקבוק הקולה לא היה צריך הסבר .
דיברנו עוד מעט מספר משפטים ותחומי עיניין נפרדנו כידידים . אפילו לחצנו יד !
מה רציתי להגיד ?
שיש ישראלים יפים . יש בינינו שמזהים מכשול או מוקש או שמזהים חוסר התאמה . בשפה של בוגרי משאבי אנוש " אין הלימה " אז הם מבצעים את  "תרגיל אליפלט" זה הכינוי שלי לאנשים שיכולים בקלות לברוח ולא מצפים מהם להתעמת ולבצע משימה הרואית . בחרתי את אליפלט כי בכל יום עצרת לחללי צהל משמיעים את השיר על החייל אליפלט שאופי במיל אין לו וחי פשוט פשוט . הוא זה שמציל את הגיזרה .
מה יותר קל מלזוז הצידה ולתת לשמונה חיצוניים  נגיד זרים להתבלבל . זה לא אסון אם יאכלו שלושה כדורים וסלט ולא יקבלו את מלא העיסקה ?
אז יש ישראלים יפים . אנשים טובים באמצע הדרך . אולי לא בדיוק פינת קינג ג'ורג' אבל לא רחוק .
גם אם הפלאפלים הם לא של תת אלוף . מבחינתי פגשתי במלך . אמנם ללא כתר . אבל מלך .
נשאר רק להגיד תודה .

אתה לא יודע ! אני עברתי קורס ואלמד אותך משהו

מקומם פרובוקטיבי פוגע  ! נכון ?

מורתי משהו ?

אל דאגה ! זה מה שנאמר לי  ולא לך , הקורא .

סיפור קצר על קבלת ואיגוף פגיעה בכבוד . באגו, במקצועיות ובביטחון העצמי .

מעשה שהיה כך שהיה . לפני שנה . בארץ ניכר אי שם לחופי הים התיכון .

התמזל מזלי ויצאתי לטיול מאורגן של שבוע בחו"ל  . היה בסדר זה לא הסיפור  .

לפני הטיול כחוקר טוב ולא כצאן המובל למרעה בדקתי וראיתי מספר תמונות והסבר קצר על איך היה ומה עכשיו .באחד הימים בשליש השני של הטיול הגענו לעיירה מיוחדת . לא הופתעתי מהמראה כי כבר צפיתי בכחמישים תמונות כלליות ולמדתי בריפרוף את המבנה הטופוגרפי והאקלימי של האזור .

המדריך נתן זמן לסיור חופשי ומזון . לא היו הרבה תיירים  . בתת -הקבוצה שהצטרפתי היו כשישה שבעה פריטים .

הגענו לאזור של כנסיה אחת מתוך שלוש או ארבע  . סדר גודל בינוני  . סיגנון רומנסק מתקדם עם רוזטה בחלק העליון למי שמתעניין .

מצלם פה ושם , מתמקד בפירזולים פחות בבני אדם . עם מצלמה לא משוכללת במיוחד אבל פראקטית ומתואמת לטיולים . 

אין לי צורך בצילום סטנדרטי . יש מספיק תמונות טובות שהעדשה עשתה עימן חסד מופלא במרשתת . תוך כדי שאני מודע שלא אוכל עם הציוד שיש לי לקלוט גם מרצפות דלת חלון צריח רוזטה ושפיץ עליון . או שנים או אחד ולא עוד .

נגשה אלי אחת המטיילות בנעימות גבוהה . בקשה שאצלמה . היא כיונה הכל רק לכוון וללחוץ .

עשיתי כבקשתה . הסתכלה ולא היתה מרוצה .

ביקשה עוד סיבוב . הפעם צילמתי שתי תמונות  במיקוד שונה .

שוב לא היתה מרוצה . אך, הפעם  עם משפט הכותרת . אתה לא יודע וההמשך . ציינה בפני שהיא עברה קורס צילום לא התעמקתי בשעות בתכנים ועוד . היא החליטה שצריכה ללמד אותי . ניסתה ושיתפתי פעולה . בסבלנות  . הכרתי אותה שיטחית מבוגרת ממני בעשור לפחות ובעברה הוראה או ניהול ההוראה .

כבשתי את כבודי וכמו שאומרים זרמתי איתה והפקרתי את מוחי בידיה . לימדה אותי . כן . לאחר הלימוד בפראקטיקה אמרה זה כבר יותר טוב . ועוד אחת גם קיבלה ציון מניח את הדעת ( טוב שלא שפטה אותי על התנהגות טובה )

לא רבתי איתה לא התחמקתי ממנה בהמשך  . רק לא שיתפתי  . כי 

יש הרוצים להשמיע ולהוכיח יותר מאשר לסבול קיומו של ידע אחר .

אם ניקח את זה לפילוסופיה של המדע . בתחום המטמטיקה  חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי פותח והומצא בשני מקומות בו זמנית ואותו תחום התיחסות . את האחד פיתח איזיק ניוטון , זה עם התפוח . והשני שלא תפס בשאר העולם היה לייבניץ בגרמניה . למה ? זה מה שיש .

הבנתי את הקו של היורה . זה דו משמעי היות ובאנגלית לצלם או להקליק נקרא לבצע ירי .

לא העלתי את מצבי האגואיסטי לרמת חומה מול חומה  . תגידו פראייר חלש אופי . לא מובן איך שונא מורות ובית ספר יכול לעבור בשתיקה ולא להעמיד אותה על טעותה ?!

לפני כמה שנים קיבלתי הדרכה פעם אחת סמויה מאבא ופעם מערוץ עיסקי בסירטון .

יצאתי מהכוכב שלי לרגע והסתכלתי עליו מבחוץ ללא שפיטה . שאלתי את עצמי האם שווה תקיפה . האם שווה מאמץ האם מותר לי לשקר לעצמי על הפגיעה ולהמשיך ? השאלה הבאה היתה מה קורה בזמן ההמתנה למזודות בנתב"ג ?

התשובות היו מאוד חד משמעיות . אחת יש מספיק כנסיות שאפשר לצלם יש מספיק מורים ותלמידים . השנייה שזה ממש אירוע קטן . קורא בהרבה מקרים . והשלישי עלה לי החזון של הפרדות דרכינו ממש ליד המסוע של המזודות .

ממש ראיתי עצמי במעמד כאן נפרדות דרכינו . כיציאה מחוץ לאזור הלחימה .

הסיכוי לפגוע או לפגוש בה לא מתקרב לאפס . אז למה אני צריך להשקיע מאמץ ולספר לה בסיגנון  שבגיל בר מצווה גם אני עשיתי קורס . גם למדתי לפתח ידנית ולהרכיב ולהחליף עדשות . מה יתרונותיה של כל עדשה ולמה לא תמיד צילום אפשרי . כן, גם לא פירסמתי תגובות ופירסומים ציבוריים ששיתפתי והשתתפתי . למה ? כי לא צריך . היא לא תקדם לי את פיתוח החוש האומנותי . הביקורת היתה על חצי עבודה  . השליפה היתה מתאימה למה שמורות בדרך כלל מתנגדות ואומרות . לקרוא ולהקשיב לכל השאלה ולתת תשובה מלאה . אם כשלה למה אני צריך לתקנה .

את המחמאות שלי קיבלתי וממשיך לקבל . לפעמים זה מסבך אותי במתן תשובה מתחמקת .

הסיפור נועד בעבור אלו ששותקות ושותקים . מתוך עוצמה והבנה שיש כאלה שמשדרים על גל אחר . הם לא קולטים את זה ואנחנו לא נתקן להם את המשדר כי אנחנו יוצאים מאזור הקליטה ונכנסים להרים אחרים ומנהרות עם פתחים לכיוון שונה .

פנס ולא בעין

מתנה לכיפור האחרון. היום שהיה .

בבוקרו של ערב יום כיפור , אשתי מסרה לי הודעה . אביך שבר את הפנס ברכב . הוא בסדר . רק הפנס .

חצי נחמה .

מי שיש לו אבא פולני סטנדארטי יכול להבין את ההמשך או שלא צריך לקרוא את המשך הנאמר . אעשה זאת בהומור  למרות שבזמן אמת לא מצחיק בכלל .

אבא התארח באחד המלונות בצפון . רמת התיירות לא רלוונטית  אבל יש מקום לכניסה של אוטובוסים . אחד מהשניים התרחש או שהאוטובוס הפריע לאבי לצאת מהחנייה \שביל . או שהשביל והחניה לא מותאמים לרכב ואוטובוס .

הלך פנס ראשי עם כיפופים קטנים וקיפולים יותר קטנים . לאוטובוס שלום .

אני בתפקיד הבן הטוב , אמור לבלות איתו את החג ומעבר לו .

עד שהגעתי מהעבודה אליו חלפו כמה שעות . לחוצות מבחינתו רגועות מבחינתי כשאני רואה את האופק התעסוקתי .

הגעתי . האיש שלי עדיין בסבב מוסכים ערב כיפור שעה אחת בצהריים . הוא לא בחדר ואני יוצא להשלמת מוצרים לארוחה מפסקת ולשבירת הצום . צמים . 

חזר שאל שאלות . נו...בטח ! על הקניות שעשיתי . בינינו על מה ישאל ?

במקומות ששאל אמרו לבוא אחרי החג . לחוץ שלא יהיה לו פנס תקין לתנועה ורוצה לנסוע ביום עם פנס דולק . 

למה ? כי ככה  ! 

שכנעתי אותו שהתקנה היא מנובמבר ואם ידליק עכשיו ישר יפול לידי המשטרה . כפרצה הקוראת לגנב .

כיפור עבר יחסית ברוגע ובשלום ללא טחינה  . 

למחרת ,הבן- אדם כבר עושה הכנות וסדר ליציאה .לפני שש בבוקר ! 

אבא תן לישון ! הציפורים עוד נוחרות על העצים  ! לאן אתה ממהר .  אני עבדתי עם מוסכים . רובם ידברו אתך רק אחרי שמונה . זה פנס וכמה חיבורים לא יום למודים ארוך !

לא עזר לי .

קמתי . ידעתי מה צפוי . רבע לשבע אנחנו בסיור סע בלבל וטייל בכל הצפון . יותר קל לשאול איפה לא היינו . והיו מקומות שמתעוררים אחרי תשע .

כשהתחלנו את הבוקר האיש לא התלונן שאין דלק .אמרתי לו שעלות הדלק והחיפושים יהיה שווה להמתנה במוסכים קרובים . שתק רק סינן מפיו יש לי דלק עד תל אביב . אמרתי בוא נסתפק עד חדרה ואם תתעקש נתניה . 

לא עזר .הסתובבנו שלוש או ארבע שעות עד שהרמז שלי הפך לאולטימטום . כמו נדנדה בגן שעשועים . "עוד פעם אחרונה , אחרונה ודי "

חזרנו נסענו לאחת ההצעות המקוריות עוד לפני החג . מחסן פרוק חלפים . האדם היה לבדו הפועלים הבריזו לו באותו יום . אז אמרתי אני אפרק רק תגיד מאיפה . אמר זה בסדר והלך טיפס הביא . שילמנו אחרי שבדקתי שתואם .

לא מצאנו מוסך שירכיב אז אני נכנסתי לתפקיד . קנינו מנורות ונתתי לאיש הלחוץ לבחור פינה מוצלת שקטה ואם אפשר בלי זבובים . כלים יש, לא הכל ,אבל , מסתדרים  .

לפני ההרכבה אספתי אזיקונים וחוטי מתכת  לקשירה של החלקים הרופפים . המשחק עם הפנס לקח שעה וחצי בערך . גם בסיום לא היה רגוע . בכל שלב של העבודה הפעלתי אותו ומעט שיגע אותי . אני די מחוסן שאלות לחוצות לא עוברות אותי . קשרתי סידרתי  סיימתי . 

ידעתי שהפולני שלי נרגע ודי מרוצה .

איך ידעתי ? הוא לא אומר לא מתלונן לא מחייך לא עצוב . איך ?

פשוט לקרוא בין שורות הלחיצות . אומר לי לחתוך את שאריות האזיקונים בשני מקומות . אבא לא אומר . הוא שואל  אם אני מתכוון להשאיר ולא לחתוך את השאריות ומצביע על שתי הנקודות שלא קצצתי .

כשקצצתי נרגע ונרגעתי .

התנקיתי ונגמר היום .

בערב יצאנו כולנו לחפש מזון ולהינות אמר צריך תחנת דלק . 

מה קרה אבא , אמרת יש דלק עד תל אביב ?

צריך דלק . נגמר . ענה בפסקנות .

למחרת הוא קם בשש . כן התחיל לקשקש ולסדר . הזכיר לי את הסרטים הישראלים של פעם .

לא נתן לישון גם יום אחרי . אבל לא דיבר יותר על התיקונים והפנס . לפחות זה וגם לא היה את מי להאשים .

מה רציתי להגיד בסיפור הזה . לא..לא שפולני זה מקצוע . פשוט לראות את האופק ואיך דברים מתגלגלים לפני שהם מתגלגלים . וגן שעשועים לא נגמר אף פעם רק הדלק לפעמים .

עוד דבר . שלפעמים כדאי להשאיר קצוות כך ניתן לקרוא בן השורות גם כשאביך מגיע לגבורות .