קצר על משמעות נקודת ציון והסתמכות אחת .
קניתי בשבוע שעבר מצפן רגיל פשוט . על גדר הצעצוע . לא דיגיטאלי ללא תאורה כולו פלסטיק שחור רגיל ולא מעוצב .
שיא הפשטות . אבל מצפן עם שנתות וסימני ארבעת כנפות הארץ .
השבוע היתה כתבה שעסקה במהפך שחל בשייט משייט חופים צמוד לראייה ודאית של יבשה וחוף לשייט חסר ודאות וראיית קו החוף . כל זה בזכות מכשירים די פשוטים ופרמיטיבים בשפה של ימינו . חישובי משולשים זויות אופק כוכבים ובינהם מצפן . בדיוק כמו שלי . זה לא הפריע לאנשי החצי אי האיברי (ספרד ופורטוגל) לגלות עולם ולחגוג אימפריאליזים .
למעשה יותר גילויים עולמיים בזכות המכשיר הפשוט הזה מאשר כל הטכנולוגיה השימושית שבידינו כיום .
הראתי את המצפן לבני ולביתי . הבן אמר בשביל מה זה טוב ? יש את זה בטלפון (תשאלו אותי לא יודע איפה זה מתחבא )
יותר קל ופשוט . הוא יודע להשתמש ברמה בסיסית .
הראתי לביתי את התפקוד והשימוש שאפשר לעשות במצפן בזמן ההסבר שלפה את האפליקציה במכשיר החכם שלה והחלה להשתעשע עם התנועה של המחוג .
התחלתי להסביר לה את המשמעות ...איבדה את הקשב . שאלה בשביל מה זה טוב שאלמד על המצפן שלך ?
אני מסתמכת על המדריך ועל הטלפון אולי ...
הבן התנתק מהשיח והאזין בחצי אוזן . התייחס כבמבט על צעצוע ירוד .
הראתי להם מה קורה למחוג כשהוא זז מעל הטלפון החכם שלהם . הסברתי סטייה ומיקום ביחס לחישוב הזוית . ראיתי חוסר עיניין ועזבתי .
שאלתי למה את לא מעוניינת להבין ?
יש את זה בטלפון אז לא ממש צריך לדעת .
עניתי ומה את עושה כשאין מדריך ואין בטרייה או קליטה . יש רק את ועצמך ? מה אז ?
היתה שתיקה .
המצפן עובד ומשמש למציאת הדרך בכל מצב ובדיוק בזמן שאין מלבדך נפש חייה שיכולה לעזור ולכוון . כך הוספתי .
זו לא חכמה לשלוט במכשירים ולסמוך על אנשים קיימים כאילו שזה חסר תקלות ולכל החיים .
המצפן הוא מכשיר די מטומטם ,בשפה שלנו . אבל הוא יודע דבר אחד את יחסו והתיחסותו לנקודה וירטואלית קבועה אי שם בקוטב הצפוני . (יש מקומות בעולם שדבר זה איננו נכון לדוגמא ברמת הגולן עקב שדות מגנטיים מפוצלים שמושכים לסטייה) .
על פי נקודה זו יישק דבר . במיוחד עם משיקים ומשולשים ...
לא קיבלתי תשובה מה היינו עושים ללא האפליקציה של המצפן .או מדריך בשר ודם שיכול להוביל אותנו ואנחנו סומכים רק עליו . על לימוד קריאת מפה או הכנה של עצמינו לפחות של קריאת מפה כללית של האיזור ומרחקים מערים גדולות ומיקומן במרחב ויצירת מבט משולש וקורדינטות אין על מה לדבר .
זה לא מאמר על בכי של טכנולוגיה ותודעת הלמידה .
אני לוקח את זה יותר רחוק . כל עוד התודעה של המשתמש תקועה בחווית המשתמש וכל עוד הוא תמים והולך אחד מדריך שממלא את תפקידו נאמנה ..באמת שאין צורך במצפן . אבל מה קורה בזמן שכל המערכות בגדו בך ויצאו מכלל שליטה ? איך תמצא הדרך ?
איך תמצא הדרך היא שאלה קשה וחשובה .
לצערי רק אחרי שאנחנו נבגדים אנחנו מחפשים את האלטרנטיבה . זה מאוד אירוני אך, מאוד אנושי .
האלטרנטיבה היא לרוב פשוטה . אני אכוון את מילותי בקפידה .לא נכנס לנושא מה לא עשינו נכון או איפה טעינו . מי גזל את תמימותינו מי אשם .
לא מחפש ולא נחפש אשמים נחפש חילוץ .
כתבתי על הנושא בכמה פוסטים בעבר . ההתיחסות שלי היא בעיקר מתוך הנושא של נקודת אחיזה אחת
לפעמים צריך רק מגנט אחד כדי להצביע הוא עושה זאת כל דקה כל שנייה . זה מגנט של כדור הארץ . לאדם או לנפגע התעללות על צורותיה השונות יש מצפן פנימי יש מגנט פנימי .
לא צריך להמתין לבטרייה שתתמלא או שיבוא מדריך שנעלם . אובדן הדרך הריגעית איננה מצביעה על השיפור שחל באדם . מגנט שבור או מנוטרל בעזרת מחשב לא יעזור בשעת דחק .
מי שחווה את אובדן הדרך מבלי ללכת לאיבוד ומי שחווה את גילוי הבוגדנות ויכל לה לא יזלזל במגנט הפשוט . מכשיר זה יהפוך להיות שוב כלי מכובד וחלק מארגז הכלים של אותו המשתקם .
אין סוף למכשירים לאפליקציות לאינדיקטורים . גם לתקלות ולנפילות אין סוף ודאי . אך מי שיספח לחייו את האימרה של שימוש בדרכים ובשיטות הישנות שהן השיטות שעובדות ולמעשה החדשות ..היות והאדם לומד אותן אחרי הנפילה הטכנולוגית כך שהן חדשות ...והרי אמר שלמה המלך החכם באדם אין חדש תחת השמש .
תמיד צריך מישהו שיגלה זאת .
אז לך הנפגע או הנפגעת . הגילוי ממתין . האמונה הפשוטה בפתח .
אל תמתין
