טוב רע ולא חובה
לאחרונה עזבתי מקום עבודה שנתן לי מקור הכנסה כמעט שש שנים .
בשנתיים האחרונות חשתי חנוק ודי סובל ...לא הטרדה ולא התעללות פיזית . יותר פגיעה באינטיליגנטציה וגניבת קרדיטים .
איך זה קשור לקאנט ? או להתעללות ?
עוד אגיע לזה ממש עוד דקה או שישים מילים בערך .
יש שיטענו שפגיעה בכבוד או באגו וצורת הפנייה הן התעללות לשמה . לא אכנס לתחום .
זה שמקבל ההצעה לתיקון ויעילות נמצא בפנטאון האגו כל כך גבוה , עד ש...פולט שדבריך הם דברי הבל . עם נסיון להסותך בכל דרך .
לפעמים המושא לתיקון לא בנמצא דוקא כשהוא נחוץ .
כאשר נכנסים לכוננות ספיגה ללא יכולת תגובה צומחת תרעומת וחוסר רצון לשיתוף פעולה וזה אחד הגורמים שעוצרים גיבוש ואחוות צוות עובדים .
כעבור חודשים ספורים מבצעים חלק גדול מההצעה שהוכרזה כחסרת הגיון ובלתי מתאימה לוקחים עליה קרדיט ועוד מנפחים אגו .
חובה להבליג ולסתום את הפה למען ובשם המטרה לטובת הכלל והחברה . כן להמשיך לחפש את המסוק עם המדליות .
כשזה קורה פעם נוספת עם התרעה מפורשת למגמה ולתוצאה . מתחיל להתבהר האבק שעוטף סביב ..קריא שום דבר לא זז או השתנה רק האויר והאוירה ..אויר-רע .
ברור שיש תחושת תסכול וכעס עצמי. כי נעקצת לא פעם וגנבו ממך ללא הגנות יותר מפעם ..ואתה יצאת פתי ודפוק עוד פעם . נכנס לסחרור מוסרי האם להתריע עוד פעם כי מחובתי להודיע וגם לשמור על מקום עבודתי ..לפעול למטרת הגדלת רווחתו של המשקיע ..המנכ"ל . פועל יוצא מתוך כך הוא מדליה ופרס עם ביטחון תעסוקתי .
משך שנתיים עד שלב השימוע .שבו רואים את אופק השיפוע .
באופק מתוך מבטי אליו מציץ ולא מצייץ או שולח הודעה , מר עמנואל . אנחנו מכירים מהעממי ...ככה שלום שלום .
עמנואל מזכיר לי שאין לי מה לכעוס או לרתוח כי האגו והזכות לטעות היא של בעל השימוע וגנבי הרעיונות . אם זכותם לטעות חובה עלי שלא להפריע . ומה עם החובה שלי לשמור על שפיותי והביטחון הכלכלי שלי ??.
זה לא כתוב אצלי בספר החוקים ! כך עונה עמנואל . מוסיף ..עליך לעשות את הטוב ביותר רק כדי שלא להפריע ולא לעורר מהומה שתפריע למנהיג הדרך (האומה הקבוצה ...היחידה הכלכלית) .
מה עם הדרך שלי ..אדון עמנואל ?
ללא מוצא ! או יותר נכון ללא מוצא מכובד ! כך עמנואל .
הקרב הוא לא על השלט של הממיר . זה מצב שמציג אסון שלא עושה סימנים של בושש לבוא ! איפה זכות ההגנה שלי או חוסר הפגיעה בי ברצונותי בזמני ובכישורי ?
תשאל אותי שאלות אחרות בבקשה כדי שלא תפגע בזכותי שלא לענות ! זה עמנואל .
עמנואל טיפוס מיוחד זרק לי את ספר החוקים שלו של החובה שלא להפריע ואת הזכות שלא לעזור .
אמרתי לו קאנט הנערץ, איפה בספר החובה שלי שלא לעזור ? את מי היא פוגשת ? איזו חבילה של נחמדות שאותי הורסת ?
למה התכוון המשורר שאל עמנואל בהתרסה ?
מה לעשות שהחובה שלי מתנגשת בחובה שלי ? שאלתי בתמימות .
אז ענה ...דרך ללא מוצא ידידי דרך ללא מוצא !
אולי תעשה פניית פרסה כדי שתוכל להכנס ...לדרך ללא מוצא אחרת ? מה אתה אומר ?
מעדיף ספראלה אחרת עם חילוץ מוטס (יחידת חילוץ ממסוק ) .כך עניתי במרירות .
אל תהיה כזה שפוף כל בעלי הזכויות שואפים לחובתן . ניחם אותי הברנש .
למה כוונתך מר קאנט ?
אם לא השכיל להשתמש בכישורך והעדיף את האגו . אנא אל תפריע לו להשאר לבדו עם האגו שלו כך שיוכל לאכול את עצמו וישאר שבע מתוך זכותו וחובתו וכך לא תתנגש זכות בזכות וחובה בחובה .
עמנואל זה מעט כבד עליי .
לא מוצא שם קרקע שבסיסה הפחתת ההתנגשות בין זכות לזכות בין חובה לחובה .
לפחות אתה מודה שאין מושלם במגע בין חובה לחובה . כך אמר ונעלם עמנואל .
מי יתן ויהה עימנו האל
