בשביל מה אתה פה ?
זו לא חזרה בתשובה . זה רחוק מנסיון להחזרה בתשובה ...
אלו צמד שאלות שקיבלתי מידי פעם מאבא שלי . יש גם את השאלה ..למה זה טוב ? זה לא הסיפור .
אבא בדרך כלל נתן לי להגיע לתשובה דרך שאלה . שאלה עצמית לעצמי .
הסיפור הזה מעצים ומחזק יכולת קליטה והבנה . גובל ביכולת פיתוח חוש על חושי .
התחלה .
בסביבות גיל עשר אבי לקח אותי לקונצרט . אני חושב שזה היה מותאם לילדים ונוער . בכלל ילדים של פעם היו פחות צמודים לבית ולטלביזיה . מקסימום לימודית ושעה וחצי של הערוץ של רשות השידור . בידור והעשרה היינו מקבלים בדרכים שונות . אחת הדרכים זה קונצרט של מוסיקה קלאסית עם יצירות שמותאמות לקהל צעיר מרדן עם קוצים באזורים שונים בתחתית הגב .
עד כאן היסטוריה .
כיאה לשותפות אב -בן שהולכים להופעה ביחד , אבי תמיד דאג שנגיע בזמן ונכנס בזמן . מזון וסוכריות לא עינינו אותנו .
התישבנו והמתנו עד התחלת המופע .
לבמה עלו הנגנים . היו שם כלי נשיפה וכלי קשת . שמחתי לראות את הבמה ולא הסתירו לי במיוחד . ישבתי דרוך בציפייה נעימה להתחלת הקונצרט .
לפתע בשורה שלפני נכנסה אישה נמוכה ועבת בשר . לא שמנה רק מלאה בחלקים הנכונים מהבטן ועד הראש כולל שער מפותח .
כן... התישבה לפני !
לא התלוננתי שיניתי עמדה ..את כלי הנשיפה ראיתי חלקית את הטובה רק בחלק העליון . עוד לא הספקתי להתנחם והיגיע הבן זוג שלה ...היום היינו קוראים לו "שרק" או אוג בוגר נוטף צמיגים . כן בא לי החושך לפני כיבוי אורות .
אבא אני לא רואה מסתירים לי ! כך אמרתי לאבא .
החלפת מקומות לא היתה עוזרת . חושך בעיניים ואכזבה בפה ובשיניים .
ניסיתי לטעון ולרטון לעוד תסכול .
אז אבא שאל אותי ...בשביל מה הגעת לכאן ? למה אתה פה ?
הוא לא התכוון למשמעות האדם בחלל . או אידאת היופי והחלל עם מטרתו של האדם כיצור מפותח בכלל שרשרת האבולוציה .
הוא חזר על שאלתו מה באת לעשות כאן ?
באתי לקונצרט אבא !
יפה !
מה באת לעשות כאן בקונצרט ?
באתי לראות קונצרט ! עניתי בייאוש . ומסתירים לי .
באת לקונצרט לראות מה ?
אבא באתי לראות מוסיקה בקונצרט ! עניתי חסר סבלנות .
אז אבא נתן לי את משפט המחץ .
ממתי רואים מוסיקה ? אתה יכול לראות מוסיקה ? מוסיקה נועדה לשמיעה לפנימיות שלך . יש משהו שחוסם לך את האוזניים ? אתה מסוגל לשמוע ?
כן מסוגל לשמוע אבא . אין לי בעיית שמיעה .
אם כן , אין שום בעייה !
אולי זה יותר טוב ?
יתכן וכך תוכל להיות יותר מרוכז במוסיקה ובשמיעתה . היה מרוכז בהקשבה לא בכסאות שממולך .
אולי כך עדיף ...
אני לא זוכר מה נגנו מה היה ואיך האולם נראה ...אבל אני זוכר היטב את המשמעות של ההנחייה של אבא .
יש לך אוזניים תלמד להשתמש בהן . לפעמים הראיה החזותית לא משפרת את " חווית הלקוח "
אני כן זוכר שהשתמשתי בקו המחשבה הזה מספר פעמים בחיים .
לפעמים להקשיב עדיף מלהביט . לפעמים הראייה מפריעה לריכוז ולמציאת החוויה והתמקדות עכשוית .
ביכולתי לתת דוגמאות ...אסתפק באחת קטנה .
לפני מספר שנים עשינו טיול בר מצווה לבני הבכור . אחותו הייתה כבת תשע . כל הטיסה הקיאה וסבלה .
בנחיתה וביציאה מהשדה פסקה מלהקיא . לא נשאר לה מה והיא לא תקיא יותר ..כך על פי אישתי ...ואין פשוט אין אחד שמכיר את הילד שלו כמו אימא .
ברכב ההסעה התישבתי ליד הנהג והילדה מאחור ורחוק ממני . היה לי מוזר כי הכל הפוך וחושך אני באנגליה .
זו תחושה מוזרה להיות בצד של הנהג בלי הגה וגם הפניות מפחידות . החלטתי לעצום עיניים לעשות חושך טוב .
הפעלתי את חוש השמיעה שלי דאגתי לילדה .האם נרדמה ? מרגישה יותר טוב ? מתאוששת ? השאר ?
התמקדתי בילדה גם לו יכולתי לראות לא הייתי מטיב לראות .
תוך כדי התמקדות אני מוצא את עצמי אומר לנהג שאני צריך בדחיפות שקית נילון או שקית כל שהיא . מצא לי משהוא ...מייד העברתי לאישתי אמרתי לה שתתן לילדה היא מקיאה . מהרררר .
הילדה ישבה קרוב אליה ומייד החלה לשחרר את כל השאריות . תפסה אותה בזמן .
איך ? מאיפה זה בא ?
אני אבא שלה אני מכיר את נשימותיה ..בתוך כל החושך הצלחתי לשמוע את נשימתה הלא תקינה והמצוקה השקטה . חיצונית לא זזה . את סוג הנשימה שמבשר בחילה פנימית לא יכלה להסתיר . השידור ניקלט פנימית
ממש כמו שאבא אמר . האוזניים לא חסומות . המוסיקה ששמעתי מהילדה רחוקה מקונצרט ...אבל יש השפעה וחדירה פנימית .
כן אני יכול לטעון לאינטואיציה של אבא . דמיון וטלפטיה משפחתית . אין לי הוכחה לשורה האחרונה שכתבתי .
רק לחושך של הקונצרט עם החושך של האוג נוטף הצמיגים .
תודה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל משוב .גם קשה זה מכובד .אפשר לשתף ,להפנות ולנסות . לכל המינים והגילאים. לשון הכתיבה טכנית הוא לרוב זיכרי מתיחס לכל המינים כאחד. פתח/י סגור לבך . בתודה מראש בנשיר מחבר הספר נולדתי בן שבע וחצי .