מתנה שבנזק

איזו מתנה יש בנזק . נזק גופני או נפשי ?

זו שאלה ששאלתי את עצמי לאחרונה . האם יכול להיות משהו טוב כשמתעללים בך או שהתעללו בך ?

אז יש לי תשובה בדוקה . כן !

אינני טוען שאני בעד הנזק והייתי שמח כל פעם מחדש לפוגשו . 

אפתח זאת בקלילות . הנזק נוצר . קיים או הסתיים . ההתמודדות עם תוצאות הנזק הוא מרכז ההוכחה שלי .

סיפור הוכחה .

לפני כמה שנים לפני מבצע משה להצלת יהודי אתיופייה , הזדמן לי לעבוד במחיצתו של אדם מבוגר ממני בכמה שנים ממוצא אתיופי . נקרא לו לשם הסיפור חנן וכתוספת להלצתו חנן בלאגן ...חלק מהכשרתו עבר במחיצתי .

חנן היה טיפוס עצמאי תגיד לו מה אתה רוצה ואל תדאג . כבד את רצונו שלא להתעמר בו ולהסביר לו יותר מדי או לבקש דברים ולבלבל אותו בכוונה . 

אני הסתדרתי איתו מצויין . היו שולחים אותו להביא מים לשתיה. אני לא הייתי שולח אותו . לעיתים  הייתי מביא בעבורי ובעבורו מים לשתיה ...רק ממני הוא היה מוכן לשתות . מאחרים אפילו לא לגימה .

בהפסקות האוכל הוא לא הביא אוכל וגם לא קנה . כנראה שלא היה לו מספיק כסף לקנית מזון .

שמתי לב לכך בשבועות הראשונים לעבודתו .

כשהייתי הולך למסעדה קרובה הייתי מביא סלט בכמות כפולה ..אמרתי לו שיתכבד . לקח לי בערך שבועיים לשכנעו .

לא עזרו המילים . אמרתי לו שהסלטים בחינם וחופשיים . אמרתי שזה לא קשור לשום דבר ובעוד שעה המסעדה סוגרת וזורקת הכל ...עבדנו לרוב ביחד במשמרת ערב  .  לפני שהייתי הולך הייתי מכריז בפניו לאן אני הולך ואם רוצה משהו . 

לבסוף לאחר כשבועיים ביקש חריף . 

שמחתי . חשבתי הביא אוכל . טעיתי . זה בעבור כוס תה חם . היה שותה תה עם חריף . ניסה אותי לראות איך אגיב ...

לא אומר שלא הופתעתי , אך שתקתי . אחר כך אמרתי לו בוא יש סלט גם בשבילך . 

כן התרצה סוף סוף ...אכל .

מאז התחיל לבטוח בי וחיינו בשלום עד שהמפעל נסגר . 

כשרציתי להתחלף איתו במשמרת היה תמיד אומר אין בעייה . לאחרים היה נותן תירוצים למה לא ולא יכול .

בזכות הנזק שנגרם אצלי מתוך התעללות התעמרות והתעלמות מהרעב הנפשי וחוסר האמון ברוב הסובבים , יכולתי לזהות את כבודו מצוקתו וחוסר אמונו במתעמרים ושהיו בחלקם נצלנים קטנים . בטח שחש בהתנהגותם ובהתנהגותי .

היכולת לזהות אצלו את הכאב שהיה בתוכי או דומה למה שיש בי כלפי התעמרות וממסד , אפשרה יצירת פתח לשותפות בכבוד . בזכות היציאה מהתעללות והתמודדות עימה למדתי כיצד לתת ולא פחות חשוב כיצד לקבל ואיך לגרום לצד שני לקבל בכבוד מבלי שיחוש נחות או שעושים לו טובה .

חזרתי על הסיפור הזה כעבור שנים רבות . אדם מבוגר שאני מכיר שנים אחדות נקלע לקשיים כלכליים . הוא לא מסכן לא מתייחס לעצמו ככזה . נראה לי שיגיע זמנו להחזיר את נשמתו לבורא נמצאו אותו עם פטיש ופלייר ביד תחת חתיכת פח או לוח פח ....

הבן אדם לא מוכן לקבל עזרה . הוא חזק וקשה עם עצמו . 

שאלתי אותו פעם עם הוא צריך משהו בגד עבודה חולצה חמה מעיל ...לא ענה . אחרי עוד פעמיים שהצקתי לו שהגיע הזמן להחליף את המעיל הקרוע הסכים איתי שהגיע הזמן .

הפעם הייתי חמוש בנשק יום הדין ..שלא יכל לסרב .

ארזתי בקופסה מעיל שהיה לי  . לקחתי  את ביתי שהיתה בכיתה ב'  נתתי לילדה את הקופסה ואמרתי לה שתמסור לאיש .

הוא איש חביב חייך אלייה ולא סירב לקחת . רק שאל מה זה ? עניתי מעיל לעבודה  .

שמח מאוד . אמר תודה .

מדי פעם כשאני פוגש אותו לשאלתי אם הוא צריך משהו חם הוא כבר עונה בחיוב . הוא יותר חופשי איתי אך עדיין שומר בפנים לא מתלונן ולא בוכה . הוא לא פתוח עם כל אחד . הוא מרגיש נתינה מתוך הפנימיות וההבנה .

אני שמח ואומר תודה שיש לי כאלו הזדמנויות לרומם את הרוח .